שורה 1: |
שורה 1: |
− | =תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא=
| + | זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] |
− | לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים | |
| | | |
− | =הקדמה= | + | ==הקדמה== |
− | הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. | + | הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות. |
− | התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות. | |
| | | |
| צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים. | | צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים. |
שורה 11: |
שורה 9: |
| ''' 1."שיא תפוקת הנפט"''' | | ''' 1."שיא תפוקת הנפט"''' |
| הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר. | | הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר. |
− | http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"
| + | * - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט" |
| + | |
| | | |
| '''2. שינויי אקלים''' | | '''2. שינויי אקלים''' |
| + | הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402] |
| + | |
| + | הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. |
| | | |
− | הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
| + | השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. |
− | http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402
| |
− | קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.
| |
− | | |
− | הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
| |
− | השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. | |
| מתוך אתר "אדם טבע ודין" | | מתוך אתר "אדם טבע ודין" |
| http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500 | | http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500 |
שורה 28: |
שורה 25: |
| | | |
| המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן. | | המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן. |
| + | |
| הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט". | | הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט". |
| | | |
| '''השפעות שינויי האקלים על ישראל''' | | '''השפעות שינויי האקלים על ישראל''' |
− | *הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר. | + | * הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר. |
− | *התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה. | + | * התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה. |
− | *שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני. | + | * שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני. |
− | *אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. | + | * הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. |
− | *הגברת אידוי – המלחת קרקע. | + | * הגברת אידוי – המלחת קרקע. |
− | *עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות. | + | * עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות. |
| | | |
| '''מחסור ממשי באנרגיה''' | | '''מחסור ממשי באנרגיה''' |
| | | |
| בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'. | | בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'. |
− | הערכות מוקדמת | + | |
| + | ===הערכות מוקדמת=== |
| כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר. | | כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר. |
| | | |
| יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. | | יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. |
− |
| |
| | | |
| ===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?=== | | ===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?=== |
− | הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". | + | הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". |
| | | |
| ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: | | ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: |
שורה 56: |
שורה 54: |
| #ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. | | #ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. |
| | | |
− | '''[[מתוך אג'נדה 21]]''' | + | '''מתוך [[אג'נדה 21]]''' |
| | | |
| פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. | | פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. |
שורה 64: |
שורה 62: |
| פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. | | פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. |
| | | |
− | ==עקרונות לפיתוח בר קיימא== | + | ===עקרונות לפיתוח בר קיימא=== |
| | | |
| *הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם. | | *הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם. |
− | *זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע. | + | *[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע. |
| *אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. | | *אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. |
| *שקיפות ושיתוף הציבור | | *שקיפות ושיתוף הציבור |
שורה 75: |
שורה 73: |
| *הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]] | | *הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]] |
| | | |
− | ==מדדים לקיימות== | + | ===מדדים לקיימות=== |
− | | |
| יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו. | | יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו. |
| מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל. | | מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל. |
| לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל. | | לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל. |
| עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי. | | עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי. |
− |
| |
− |
| |
| | | |
| *מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת. | | *מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת. |
− | *זיהום אוויר | + | *[[זיהום אוויר]] |
− | *פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות. | + | *פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות. |
| *שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. | | *שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. |
| *חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות. | | *חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות. |
שורה 98: |
שורה 93: |
| *רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא. | | *רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא. |
| | | |
− | =הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל= | + | ==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל== |
| '''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים''' | | '''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים''' |
| *מים, זיהום מים | | *מים, זיהום מים |
שורה 110: |
שורה 105: |
| *פסולת רעילה | | *פסולת רעילה |
| *צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה | | *צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה |
− |
| |
| *טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט. | | *טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט. |
| *'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור. | | *'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור. |
− | בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות. | + | בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות. |
− | | |
− | =כלכלה=
| |
− | | |
− | '''ראו גם [[תחזית כלכלית]]'''
| |
| | | |
| + | ==כלכלה== |
| + | {{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}} |
| | | |
| הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. | | הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. |
| עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. | | עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. |
| + | |
| מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. | | מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. |
| + | |
| אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות. | | אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות. |
| | | |
שורה 131: |
שורה 125: |
| ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. | | ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. |
| אנשים רבים יישארו חסרי כל. | | אנשים רבים יישארו חסרי כל. |
− | יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. | + | יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. |
| חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה. | | חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה. |
| יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות. | | יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות. |
שורה 145: |
שורה 139: |
| עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. | | עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. |
| להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב. | | להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב. |
− | מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. | + | מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. |
| הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן. | | הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן. |
| | | |
שורה 162: |
שורה 156: |
| *חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום. | | *חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום. |
| | | |
− | =מים= | + | ==מים== |
− | | |
| 6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב. | | 6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב. |
| | | |
| '''שינויי אקלים''' | | '''שינויי אקלים''' |
− |
| |
| שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. | | שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. |
| | | |
שורה 183: |
שורה 175: |
| *לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה. | | *לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה. |
| | | |
− | =מזון וחקלאות= | + | ==מזון וחקלאות== |
| '''השפעת שיא תפקת הנפט''' | | '''השפעת שיא תפקת הנפט''' |
| | | |
שורה 231: |
שורה 223: |
| *הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים. | | *הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים. |
| | | |
− | =תחבורה= | + | ==תחבורה== |
| מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים. | | מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים. |
| החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים. | | החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים. |
שורה 268: |
שורה 260: |
| חינוך | | חינוך |
| | | |
− | =בנייה= | + | ==בנייה== |
| ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין. | | ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין. |
| רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור. | | רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור. |
שורה 284: |
שורה 276: |
| *שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. | | *שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. |
| | | |
− | =חשמל= | + | ==חשמל== |
| רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן. | | רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן. |
| מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006. | | מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006. |
שורה 296: |
שורה 288: |
| *ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה. | | *ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה. |
| | | |
− | =תקשורת= | + | ==תקשורת== |
| תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה. | | תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה. |
| תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים. | | תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים. |
שורה 303: |
שורה 295: |
| צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום. | | צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום. |
| | | |
− | =חינוך= | + | ==חינוך== |
| צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. | | צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. |
| לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים. | | לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים. |
| | | |
− | =חיי בר ובתי גידול= | + | ==חיי בר ובתי גידול== |
| | | |
| '''לערוך ולהרחיב''' | | '''לערוך ולהרחיב''' |
שורה 319: |
שורה 311: |
| *נדידת ציפורים | | *נדידת ציפורים |
| | | |
− | =תיירות ונופש= | + | ==תיירות ונופש== |
| | | |
| | | |
| | | |
− | =מדינות שכנות= | + | ==מדינות שכנות== |
| צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר. | | צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר. |
| | | |
| חיזוק קהילות מקומיות | | חיזוק קהילות מקומיות |
| | | |
− | =סיכום= | + | ==סיכום== |
| | | |
| '''שלוש תחזיות''' | | '''שלוש תחזיות''' |
שורה 359: |
שורה 351: |
| צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. | | צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. |
| ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות. | | ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות. |
| + | |
| + | |
| + | [[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]] |
| + | [[קטגוריה:שינויי אקלים]] |
| + | [[קטגוריה:קיימות]] |
| + | [[קטגוריה:ישראל]] |