שינויים

בשנה האחרונה, ובחודש האחרון במיוחד, חלו עליות חדות במחירי המזון בארץ. העליות הן חלק ממגמה עולמית-גלובלית, שביוסדה עומדים הגורמים המכוננים את הגלובליזציה של המזון. לשם דוגמה: מחירי החיטה עלו ב-181% ב-36 חודשים ומחירי המזון עלו בכללם ב-83%<ref>הבנק העולמי, בתוך http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html</ref>

בשנה האחרונה, ובחודש האחרון במיוחד, חלו עליות חדות במחירי המזון בארץ. העליות הן חלק ממגמה עולמית-גלובלית, שביוסדה עומדים הגורמים המכוננים את הגלובליזציה של המזון. לשם דוגמה: מחירי החיטה עלו ב-181% ב-36 חודשים ומחירי המזון עלו בכללם ב-83%<ref>הבנק העולמי, בתוך http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html</ref>

מהי גלובליזציה? המונח מוכר אך משמעותו לא תמיד ברורה עד הסוף. לרוב, המונח גלובליזציה קשור באופן אסוציאטיבי למדורי הכלכלה. משמעות המונח היא היכולת לנייד הון וסחורות בין מדינות (ובמידה מעטה גם עובדים), תוך תשלום נמוך מאוד של מיסים ומכסים.

מהי גלובליזציה? המונח מוכר אך משמעותו לא תמיד ברורה עד הסוף. לרוב, המונח גלובליזציה קשור באופן אסוציאטיבי למדורי הכלכלה. משמעות המונח היא היכולת לנייד הון וסחורות בין מדינות (ובמידה מעטה גם עובדים), תוך תשלום נמוך מאוד של מיסים ומכסים.

בניגוד לעבר, היום כל העולם אוכל מאותה הצלחת. כל משק חלקאי תעשייתי יכול לשווק את התוצרת שלו לכל הצרכנים בעולם. בין השנים 1961-1999 יבוא המזון העולמי עלה ב-400%.<ref>Regmi, Anita (editor).Changing Structure of Global Food Consumption and Trade. Market and Trade Economics Division, Economic Research Service, USDA, May 30, 2001. stock #ERSWRS01-1. נמצא בוויקיפדיה האנגלית תחת הערך מזון.</ref>

בניגוד לעבר, היום כל העולם אוכל מאותה הצלחת. כל משק חלקאי תעשייתי יכול לשווק את התוצרת שלו לכל הצרכנים בעולם. בין השנים 1961-1999 יבוא המזון העולמי עלה ב-400%.<ref>Regmi, Anita (editor).Changing Structure of Global Food Consumption and Trade. Market and Trade Economics Division, Economic Research Service, USDA, May 30, 2001. stock #ERSWRS01-1. נמצא בויקיפדיה האנגלית תחת הערך [http://en.wikipedia.org/wiki/Food מזון].</ref>

בנוסף לביטוי המסחרי של הגלובליזציה, קיים גם ביטוי צרכני – אימוץ תרבות הצריכה המערבית ברחבי העולם. מיליונים של בני אדם, ההופכים למעמד הביניים החדש בארצות העולם השני והשלישי המתעשרות (סין, רוסיה, הודו, מזרח אירופה), הולכים ומאמצים תרבות של ארוחות גורמה (בזבזניות באופן ההכנה שלהן ודורשות רכיבים יקרים) ואכילת יותר ויותר בשר.

בנוסף לביטוי המסחרי של הגלובליזציה, קיים גם ביטוי צרכני – אימוץ תרבות הצריכה המערבית ברחבי העולם. מיליונים של בני אדם, ההופכים למעמד הביניים החדש בארצות העולם השני והשלישי המתעשרות (סין, רוסיה, הודו, מזרח אירופה), הולכים ומאמצים תרבות של ארוחות גורמה (בזבזניות באופן ההכנה שלהן ודורשות רכיבים יקרים) ואכילת יותר ויותר בשר.

==היצע==

==היצע==

הבסיס לכל פריון חקלאי הוא שטח אדמה פורה ומים. שטח האדמות הפוריות לחקלאות נשאר אותו הדבר במשך ה-40 שנים האחרונות<ref>גבולות לצמיחה: Limits to Growth: The 30-Year Update, מאת Donella H. Meadows, Jorgen Randers, Dennis L. Meadows, עמ' 59.</ref>. הפוריות של שטחי החקלאות עלתה בממוצע פי 3, ואולם החקלאות אינה מקיימת. כיום, קיימות כמה מגמות אשר מצמצמות את שטח האדמה הזמין לגידול מזון. המגמה הראשונה היא המדבור, שהגורם העיקרי לו הוא רעיית יתר, וקשורה לעליה בצריכת הבשר. הגורם השני הוא סחיפת ושחיקת קרקעות והמלחתן. על מנת להבין את הגורמים לסחיפת, שחיקת והמלחת קרקע, נדרשת לנו היכרות עם המהפכה הירוקה.

הבסיס לכל פריון חקלאי הוא שטח אדמה פורה ומים. שטח האדמות הפוריות לחקלאות נשאר אותו הדבר במשך ה-40 שנים האחרונות<ref>[[גבולות לצמיחה]]: Limits to Growth: The 30-Year Update, מאת Donella H. Meadows, Jorgen Randers, Dennis L. Meadows, עמ' 59.</ref>. הפוריות של שטחי החקלאות עלתה בממוצע פי 3, ואולם החקלאות אינה מקיימת. כיום, קיימות כמה מגמות אשר מצמצמות את שטח האדמה הזמין לגידול מזון. המגמה הראשונה היא המדבור, שהגורם העיקרי לו הוא רעיית יתר, וקשורה לעליה בצריכת הבשר. הגורם השני הוא סחיפת ושחיקת קרקעות והמלחתן. על מנת להבין את הגורמים לסחיפת, שחיקת והמלחת קרקע, נדרשת לנו היכרות עם המהפכה הירוקה.

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החלקאות תוך שימוש במיכון, תיעוש, דשנים כימיים, וחומרי הדברה. התהליך התאפשר בזכות הפיתוחים של הכימיה הצבאית במלחמת העולם השנייה. ההתפתחות בתהליכי הייצור הכימיים של חומרי נפץ וגז עצבים איפשרו ייצור של דשן כימי וחומרי הדברה. הפיתוח של מנועי השריפה הפנימית לשימוש טנקים וג'יפים, איפשר לפתח טרקטורים ומיכון חקלאי נוסף. המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, בעידוד קרן פורד וקרן רוקפלר (יצרנית נפט). המהפכה מתבטאת בשימוש אינטנסיבי במיכון חקלאי צורך אנרגיה, בדשנים כימיים ובמדבירים. אחד מיסודות המהפכה הירוקה הוא המעבר לחקלאות מעוטת זנים (מונו-קולטורה).

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החלקאות תוך שימוש במיכון, תיעוש, דשנים כימיים, וחומרי הדברה. התהליך התאפשר בזכות הפיתוחים של הכימיה הצבאית במלחמת העולם השנייה. ההתפתחות בתהליכי הייצור הכימיים של חומרי נפץ וגז עצבים איפשרו ייצור של דשן כימי וחומרי הדברה. הפיתוח של מנועי השריפה הפנימית לשימוש טנקים וג'יפים, איפשר לפתח טרקטורים ומיכון חקלאי נוסף. המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, בעידוד קרן פורד וקרן רוקפלר (יצרנית נפט). המהפכה מתבטאת בשימוש אינטנסיבי במיכון חקלאי צורך אנרגיה, בדשנים כימיים ובמדבירים. אחד מיסודות המהפכה הירוקה הוא המעבר לחקלאות מעוטת זנים (מונו-קולטורה).

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

עקב הרווח הכלכלי הטמון בהתמחות בחקלאות לייצוא, איזורים מסויימים בעולם הפכו להיות מוכוונים גידול אחד, כאשר את שאר הגידולים הם מייבאים בכסף שהם מקבלים עבורו (אורז בהודו, דרום מזרח אסיה ומצרים, חיטה בארה”ב, אוסטרליה ומרכז אסיה). כך אבד ידע חקלאי רב באותם מקומות. כאשר מחירי המוצרים המיובאים עולים, אין להם דרך לחזור חזרה.

עקב הרווח הכלכלי הטמון בהתמחות בחקלאות לייצוא, איזורים מסויימים בעולם הפכו להיות מוכוונים גידול אחד, כאשר את שאר הגידולים הם מייבאים בכסף שהם מקבלים עבורו (אורז בהודו, דרום מזרח אסיה ומצרים, חיטה בארה”ב, אוסטרליה ומרכז אסיה). כך אבד ידע חקלאי רב באותם מקומות. כאשר מחירי המוצרים המיובאים עולים, אין להם דרך לחזור חזרה.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי, http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. עיקרי הדוח מופיעים גם באקו-ויקי http://ecowiki.org.il</ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי]], http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. </ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>

בעיתונות הכלכלית מרבים להציג את הסובסידיות שניתנות בארה"ב ואירופה לייצור דלק ירוק (ביו דיזל וביו אתנול) כגורם העיקרי לעליית מחירי המזון. הסובסידיות אכן גורמות לעלייה במחירים, כאשר תבואה מופנית לטובת ייצור דלק במקום לאכילה. ואולם, זהו יותר קש על גב הגמל מאשר הבעיה עצמה, מדובר בשינוי קטן יחסית במשק שכולו במצב רעוע, כפי שראינו. אבל המקרה של ביו דלקים מדגים בדיוק את תוצאותיה של הגלובליזציה: בעלי הרכב בארה"ב יכולים לשלם עבור תירס לדלק יותר משיכולים רוב אנשי העולם, ובכלל זה אנחנו, לשלם בעבור מזון.

בעיתונות הכלכלית מרבים להציג את הסובסידיות שניתנות בארה"ב ואירופה לייצור דלק ירוק (ביו דיזל וביו אתנול) כגורם העיקרי לעליית מחירי המזון. הסובסידיות אכן גורמות לעלייה במחירים, כאשר תבואה מופנית לטובת ייצור דלק במקום לאכילה. ואולם, זהו יותר קש על גב הגמל מאשר הבעיה עצמה, מדובר בשינוי קטן יחסית במשק שכולו במצב רעוע, כפי שראינו. אבל המקרה של ביו דלקים מדגים בדיוק את תוצאותיה של הגלובליזציה: בעלי הרכב בארה"ב יכולים לשלם עבור תירס לדלק יותר משיכולים רוב אנשי העולם, ובכלל זה אנחנו, לשלם בעבור מזון.

==חיבור שני צידי המשוואה==

==חיבור שני צידי המשוואה==