שינויים

ב'''משבר המזון העולמי''' בשנים 2007-2008 עלו המחירים של מוצרי מזון בסיסיים רבים בתוך זמן קצר, והוטלו מגבלות על ייצוא של תבואות גרעינים. המשבר שדובר בו במיוחד היה בשוק ה[[אורז]] העולמי שכן אורז הוא מזונם של אזרחים רבים במדינות העניות, אך גם המחירים של [[חיטה]], [[סויה]], [[תירס]] ועוד מוצרים עלו בשיעורים של 100%.  

ב'''משבר המזון העולמי''' בשנים 2007-2008 עלו המחירים של מוצרי מזון בסיסיים רבים בתוך זמן קצר, והוטלו מגבלות על ייצוא של תבואות גרעינים. המשבר שדובר בו במיוחד היה בשוק ה[[אורז]] העולמי שכן אורז הוא מזונם של אזרחים רבים במדינות העניות, אך גם המחירים של [[חיטה]], [[סויה]], [[תירס]] ועוד מוצרים עלו בשיעורים של 100%.  

המשבר הוביל למהומות מזון במדינות עניות רבות, ויש חשש שאם לא יפתר הוא יוביל למשבר משמעותי בתחום ה[[ביטחון תזונתי]] ולרעב המוני במיוחד במדינות עניות וכן בקרב תושבים עניים יותר במערב.

המשבר הוביל למהומות מזון במדינות עניות רבות, ויש חשש שאם לא יפתר הוא יוביל למשבר משמעותי בתחום ה[[ביטחון תזונתי]] ולרעב המוני במיוחד במדינות עניות וכן בקרב תושבים עניים יותר במערב.

קיימות מספר סיבות לעליית מחירי המזון ולצמצום בכמותו:

קיימות מספר סיבות לעליית מחירי המזון ולצמצום בכמותו:

* עליית מחירי הנפט. ייתכן ובמסגרת [[שיא תפוקת הנפט]] וכתוצאה מכך התייקרות של עלויות הייצור כמו דשנים, חומרי הדברה, שימוש במכונות והובלה של התבואה.  

עליית מחירי הנפט, עליה בביקוש למזון מעובד,  פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות, הפניית משאבים לגידול ביו-דלקים, וכן בועת ספקולטיבית של משקיעים ויצרנים. סיבות אלה הוחרפו על ידי צעדים אחרים כמו ספקולציה נוספת וצעדים מצד ממשלות.

* עליה בביקוש למזון מעובד וכן לבשר ולמוצרי חלב בקרב השווקים המתעוררים של הודו וסין. גורם זה מוביל לעלייה בביקוש לדגנים היות ותזונה כזו יעילה פחות  מבחינה אנרגטית ודורשת שווה ערך גבוה יותר מאשר תזונה צמחית.  

 

* פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות - בעיקר בהודו ובאוסטרליה, ייתכן שעקב [[שינויי אקלים]] במסגרת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].  

* הפניית משאבים כמו שטחי חקלאות ודשנים לגידול של [[ביו דלק]] לשם הספקת דלק זול בעיקר בארצות הברית כתחליף לדלק המחצבי.  

ייתכן ובמסגרת [[שיא תפוקת הנפט]] וכתוצאה מכך התייקרות של עלויות הייצור כמו [[דשנים כימיים]], חומרי הדברה, שימוש במכונות חקלאיות, והובלה של התבואה.  

* ספקולציות של משקיעים אשר זיהו את מגמת העליה ורצו להרוויח מעליות המחירים

 

עליה בביקוש למזון מעובד וכן לבשר ולמוצרי חלב בקרב השווקים המתעוררים של הודו וסין. גורם זה מוביל לעלייה בביקוש לדגנים היות ותזונה כזו יעילה פחות  מבחינה אנרגטית ודורשת שווה ערך גבוה יותר מאשר תזונה צמחית.  

 

 

פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות - בעיקר בהודו ובאוסטרליה, ייתכן שעקב [[שינויי אקלים]] במסגרת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].  

 

הפניית משאבים כמו שטחי חקלאות ודשנים לגידול של [[ביו דלק]] לשם הספקת דלק זול בעיקר בארצות הברית כתחליף לדלק המחצבי.  

 

* ספקולציות של משקיעים אשר זיהו את מגמת העליה ורצו להרוויח מעליות המחירים. יש הערכה, בעיקר בקרב גורמים שמרניים כי משקיעים גילו "הזדמנות" בשוק הדלק, הסחורות והיבולים, וכי העליות הראשוניות שנבעו מסיבות פיזקליות וכלכליות הובילו לגל של ספקולציות בביקושים למסחר של סחורות עתידיות. ספקולציות אלה גרמו להגדלת הביקושים גם בשוק הסחורות.

 

* ספקולציות של חברות ייצור ושיווק אשר "גוזרות קופון" מעליות המחירים.  

* ספקולציות של חברות ייצור ושיווק אשר "גוזרות קופון" מעליות המחירים.  

* צעדים של צמצום הייצוא על ידי מדינות המייצרות, שהן גם הצרכניות הגדולות ושרוצות להבטיח קודם כל תזונה עבור תושביהן.  

צעדים של צמצום הייצוא על ידי מדינות המייצרות, שהן גם הצרכניות הגדולות ושרוצות להבטיח קודם כל תזונה עבור תושביהן. הודו לדוגמה אסרה על יצוא של אורז רגיל והיתרה ליצא רק אורז בסמטי, וגם זה דרך שישה נמלים בלבד.

 

 

הדבר נכון בעיקר בנוגע לגידולים כמו אורז שמהווים מזון בסיסי עבור מיליוני אנשים בעולם, וכן הם מהווים את המרכיב הבסיסי עבור תוכניות סיוע לפליטים ולעניים רבים ברחבי העולם. החשש הוא שמחיר גבוה של האורז יגרום לקריסה של חלק מתוכניות אלה ולרעב המוני.  

==ראו גם==

==ראו גם==