47,332
עריכות
שינויים
←דפוסי ירידת גשמים
===דפוסי ירידת גשמים===
===דפוסי ירידת גשמים===
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח]
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.
מתוך כמות זו וחלק קטן חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודשים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר. מגמת ה[[פרבור]] בישראל גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[משק המים בישראלhttp://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref>
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
===מאגרי המים===
===מאגרי המים===