47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
פיל אנג'ל (Phil Angell), מי שהיה מנהל התשוקרת של מונסנטו, אמר בראיון לניו יורק טיימס ב-25 אוקטובר 1998:
פיל אנג'ל (Phil Angell), מי שהיה מנהל התשוקרת של מונסנטו, אמר בראיון לניו יורק טיימס ב-25 אוקטובר 1998:
{{ציטוט|תוכן=מונוסנטו לא צריכה לערוב לבטיחות של מזון ביוטכנולוגי. האינטרס שלנו הוא למכור כמה שיותר ממנו. ההבטחה לגבי בטיחות היא עבודה של סוכנות המזון והסמים של ארצות הברית}}
{{ציטוט|תוכן=מונוסנטו לא צריכה לערוב לבטיחות של מזון ביוטכנולוגי. האינטרס שלנו הוא למכור כמה שיותר ממנו. ההבטחה לגבי בטיחות היא עבודה של סוכנות המזון והסמים של ארצות הברית}}
==ראונד אפ והמפכה הגנטית==
בשנות ה-70 החל תאגיד מונסנטו לשווק את קוטל העשבים [[ראונד-אפ]]. בהיותו קוטל עשבים מוצלח מאוד, הוא הפך לקוטל העשבים הפופלארי ביותר בהיסטוריה. בשנות ה-90 המהפכה הירוקה החלה להפוך למהפכה הגנטית עם הכניסה של הנדסה גנטית לתחום החקלאות והחלפת מקטעי גנים בתוך הגנום של הצמחים. מונוסנטו שינתה באמצעות הנדסה גנטית זרעים כך שיהיו עמידים לראונד-אפ. תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. לפני דור לא תמיד היו מרססים את הזרעים בקוטלי עשבים.
מונסנטו המשיכה ושיווקה את תירס ה-BT, שבו כל תאי הצמח מייצרים רעלן טבעי נגד חרקים. אם תולעת אוכלת כל חלק בצמח היא מתה.
==פטנטים על זנים קיימים==
החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית. על פי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] משנת 2004, מוערך כי מונסנטו לבדה רשמה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.
==התביעה נגד פרסי שמייזר==
פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקטול העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.
חקלאים רבים אחרים מקבלים מכתבים דומים, בגלל האבקה מחקלאים שכנים, ורובם משלמים כדי שלא להסתבך. שמייזר שכיהן בעבר כנציג של המחוז שלו, סירב לדרישות התאגיד. הוא טען שהוא לא רוצה לזרוע זרעים כאלה וכי הוא לא יודע איך הם הגיעו לאדמתו - כנראה דרך זרעים אבקה שעפה משחקלאים שכנים. כתוצאה מכך הוא נתבע על ידי התאגיד.
שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.
המשפט יצר הד תקשורתי נרחב, והוסיף לביקורת הרבה שנמתחה כבר על מונסנטו בעקבות פעילותה בתחום ההנדסה הגנטית.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==