שורה 6: |
שורה 6: |
| המונח "מהפכה ירוקה" נטבע על ידי הדירקטור לשעבר של USAID וויליאם גאוד (William Gaud) שהצביע על ההתפשטות של טכנולגיות חדשות ואמר "חידושים אלו ואחרים בתחום של החקלאות מכילים את היצירה של מהפכה חדשה. זו לא מהפכה אדומה אלימה כמו של הסובייטים, וזו לא מהפכה לבנה כמו זו של השאח של איראן. אני קורא לה המהפכה הירוקה". <ref name="agbio">Speech by William S. Gaud to the Society for International Development. 1968. [http://www.agbioworld.org/biotech-info/topics/borlaug/borlaug-green.html]</ref> | | המונח "מהפכה ירוקה" נטבע על ידי הדירקטור לשעבר של USAID וויליאם גאוד (William Gaud) שהצביע על ההתפשטות של טכנולגיות חדשות ואמר "חידושים אלו ואחרים בתחום של החקלאות מכילים את היצירה של מהפכה חדשה. זו לא מהפכה אדומה אלימה כמו של הסובייטים, וזו לא מהפכה לבנה כמו זו של השאח של איראן. אני קורא לה המהפכה הירוקה". <ref name="agbio">Speech by William S. Gaud to the Society for International Development. 1968. [http://www.agbioworld.org/biotech-info/topics/borlaug/borlaug-green.html]</ref> |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| + | המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, המשיכה משם להודו והתפשטה לאסיה, דרום אמריקה ואפריקה. |
| + | |
| + | ===שורשים במקסיקו=== |
| + | המהפכה הירוקה החלה בשנת 1943 עת נוסד "'''המשרד למחקרים מיוחדים'''" (the Office of Special Studies) שהיה יוזמה משותפת של קרן רוקפלר והמשרד הנשיאותי של נשיא מקסיקו דאז מנאול אבילה קמצ'קו Manuel Avila Camacho . בעוד שקודמו של קמצ'קו, Cárdenas קידם חקלאות קיום לחוואים באמצעות רפורמה אגררית, המטרה העיקרית של קמצ'קו עבור החקלאות המקסיקנית היתה לסייע לפיתוח התעשייה ול[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של המדינה. סגן נשיא ארצות הברית הנרי וואלס (Henry Wallace) סייע לשכנע את קרן רוקלפר לעבוד עם הממשלה המקסיקנית על פיתוח החקלאות. וואלס עשה זאת משום שחשב שהקלת הרעב במקסיקו יסייע לאינטרסים הכלכליים של ארצות הברית. |
| + | |
| + | הממשלה המקסיקנית הלאומית השקיעה סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות החקלאות, וחקלאים רבים אימצו את הזרעים החדשים. מקסיקו הפכה להיות עצמאית בתחום גידול ה[[חיטה]] בשנת 1951 והחלה לייצא חיטה מאז שנה זו. בשנת 1901 האוכלוסיה המקסיקנית עמדה על 13.6 מיליון בני אדם, ואילו בשנת 2005 היא עמדה על 103.3 מיליון מקסיקנים. |
| + | |
| + | ===המהפכה בהודו=== |
| + | קרן רוקפלר ראתה בתוכנית הצלחה, והחליטה להפיץ אותה למדינות אחרות. המשרד למחקרים מיוחדים במקסיקו הפך למוסד מחקר בינלואמי בלתי-רשמי בשנת 1959. ובשנת 1963 הוא הפך להיות CIMMYT - '''המרכז הבינלאומי לשיפור התירס והחיטה'''. |
| + | |
| + | בשנת 1961 הודו היתה על סף [[רעב המוני]]. Norman Borlaug הוזמן להודו על ידי היועץ לשר החקלאות ההודי M. S. Swaminathan. למרות קשיים בירוקרטיים שהוטלו על ידי המונופולים על גרעיני תבואה בהודו, קרן פורד והממשלה ההודית שיתפו פעולה ויבאו גרעיני חיטה מ-CIMMYT. ממשלת הודו בחרה בחבל פנג'ב להיות האתר הראשון שינסה את הגידולים החדשים, בגלל אספקת המים השופעת שלו והיותו בעל היסטוריה של הצלחות חקלאיות. הודו החלה את התוכנית שלה של מהפכה ירוקה שכללה הרבעת מינים, פיתוח מערכות השקיה, ומימון של חומרי הדברה לחקלאות. |
| + | |
| + | הודו אימצה את זן האורז IR8. זן אורז זה פותח על ידי המכון הבינלואמי לחקר האורז ויכל לספק יותר גרעיני אורז לצמח כאשר הוא גודל בתנאים הנכונים שכללו דישון והשקיה. בשנת 1968, האגרונום ההודי S.K. De Datta פרסם את ממצאיו לפיהם IR8 הפיק 5 טונות אורז להקטר ללא דשן, וכמעט 10 טונות של אורז תחת תנאים אופטימליים. נתון זה היה גבוה פי 10 מאשר התנובה של אורז מסורתי. IR8 נחשב לסיפור הצלחה באסיה, וכונה "אורז הפלא". |
| + | |
| + | בשנות ה-60 תנובת האורז בהודו עמדה בממוצע על כ-2 טונות להקטר; באמצע שנות ה-90 הממוצע עלה ל-6 טונות להקטר. בשנות ה-70 מחיר השוק של אורז היתה כ-550 דולר לטונה, בשנת 2001 היא עלתה פחות מ-200 דולר לטונה. הודו הפכה לאחת מיצואניות האורז הגדולות בעולם. בשנת 2006 היא יצאה 4.5 מיליון טונות של אורז. רעב המוני בהודו, שנחשב פעם כדבר בלתי נמנע, לא חזר מאז היישום של המהפכה הירוקה בחקלאות. |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |