שינויים

'''מעורבות אוכלוסייה אזרחית פלסטינית במתקפת הפתע על ישראל''' היא חלקה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, בהם זקנים, נשים וילדים, וכן עיתונאים ועובדי אונר"א, במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 בביזת רכוש מקיבוצי עוטף עזה, בהכוונת מחבלים, בסיוע למחבלים לחדור לבתים, בחטיפת אזרחים ישראלים, בסיקור המתקפה, ולעיתים אף בהשתתפות במתקפת הטרור עצמה.

'''מעורבות אוכלוסייה אזרחית פלסטינית במתקפת הפתע על ישראל''' היא חלקה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, שבה זקנים, נשים וילדים, וכן עיתונאים ועובדי אונר"א, במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. אוכלוסייה זו השתתפה בביזת רכוש מקיבוצי עוטף עזה, בהכוונת מחבלים, בסיוע למחבלים לחדור לבתי ישראלים, בחטיפת אזרחים ישראלים, בסיקור המתקפה, ולעיתים אף בהשתתפות במתקפת הטרור עצמה.

==רקע==

==רקע==

===השתלטות חמאס על השלטון ברצועת עזה===

===השתלטות חמאס על השלטון ברצועת עזה===

ערך מורחב – עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה

ערך מורחב – '''עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה'''{{הערה|{{קישור כללי

ערך מורחב – השתלטות חמאס על רצועת עזה

ערך מורחב – '''השתלטות חמאס על רצועת עזה'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=WikiJunkie|כתובת=https://he.wikipedia.org/wiki/השתלטות_חמאס_על_רצועת_עזה|כותרת=השתלטות חמאס על רצועת עזה|אתר=ויקיפדיה|תאריך=2023-10-11|תאריך_וידוא=2024-05-29}}}}

ערך מורחב – ממשל חמאס ברצועת עזה

ערך מורחב – '''ממשל חמאס ברצועת עזה'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אנתוני גולדשטיין|כתובת=https://he.wikipedia.org/wiki/ממשל_חמאס_ברצועת_עזה|כותרת=ממשל חמאס ברצועת עזה|אתר=ויקיפדיה|תאריך=2020-07-27|תאריך_וידוא=2024-05-29}}}}

לאחר ניצחון ארגון החמאס בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006, אסמאעיל הנייה מונה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית,[1] ובעקבות כך הוקמה ממשלת אחדות פלסטינית יחד עם הפת"ח. ממשלת האחדות הפלסטינית קרסה בפועל עם פרוץ עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, שהיה סדרה של עימותים אלימים בין פת"ח לחמאס שנערכו לאורך השנים 2006 ו-2007. בתום העימות, בין 12 ל-14 ביוני 2007, השתלטה חמאס על רצועת עזה. גדודי עז א-דין אל-קסאם - הזרוע הצבאית של חמאס - והכוח המבצע של חמאס, השתמשו בנשק חם לכיבוש מוסדות השלטון וכל שטחי רצועת עזה, תוך רציחת פעילי פת"ח שניסו להתנגד, וכליאתם של רבים אחרים. מאז שולט ארגון הטרור חמאס על רצועת עזה.

לאחר ניצחון ארגון החמאס בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006, מונה אסמאעיל הנייה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}} ובעקבות כך הוקמה ממשלת אחדות פלסטינית יחד עם הפת"ח. עם פרוץ עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, שהיה סדרת עימותים אלימים בין פת"ח לחמאס שנערכו לאורך השנים 2006 ו-2007, קרסה בפועל ממשלת האחדות הפלסטינית. בתום העימות, בין 12 ל-14 ביוני 2007, השתלט חמאס על רצועת עזה. גדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס והכוח המבצע של חמאס, השתמשו בנשק חם לכיבוש מוסדות השלטון וכל שטחי רצועת עזה, תוך רציחת פעילי פת"ח שניסו להתנגד, וכליאתם של רבים אחרים. מאז שולט חמאס על רצועת עזה כארגון טרור.

===דעת הקהל ברצועת עזה אודות מאבק מזוין נגד ישראל===

===דעת הקהל ברצועת עזה אודות מאבק מזוין נגד ישראל===

בסקר שפרסם מכון הסקרים הפלסטיני של חליל שקאקי, על כי 94% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם חשים גאווה לנוכח התפקוד חמאס במבצע שומר החומות.[2] במהלך שנת 2022 נעשו מספר סקרים פנים-פלסטינים על ידי מכון הסקרים הפלסטיני של חליל שקאקי, ומכולם עלה כי רוב תושבי רצועת עזה המשיבים לסקר תומכים במאבק מזוין נגד ישראל וחידוש האינתיפאדה כדרך המתאימה ביותר להשגת המטרות הפלסטיניות.[3] סקר שפורסם במרץ 2023 העלה כי 88% מתושבי הרצועה חושבים שאסור לרשות הפלסטינית למנוע מהתארגנויות חמושות לפגוע בישראלים.[4]

בסקר שפרסם מכון הסקרים הפלסטיני של חליל שקאקי, על כי 94% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם חשים גאווה לנוכח התפקוד חמאס במבצע שומר החומות.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}} במהלך שנת 2022 נעשו מספר סקרים פנים-פלסטינים על ידי מכון הסקרים הפלסטיני של חליל שקאקי, ומכולם עלה כי רוב תושבי רצועת עזה המשיבים לסקר תומכים במאבק מזוין נגד ישראל וחידוש האינתיפאדה כדרך המתאימה ביותר להשגת המטרות הפלסטיניות.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}} סקר שפורסם במרץ 2023 העלה כי 88% מתושבי הרצועה חושבים שאסור לרשות הפלסטינית למנוע מהתארגנויות חמושות לפגוע בישראלים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}}

בסקר נוסף שערך חליל שקאקי בספטמבר 2023, כחודש לפני פרוץ מתקפת הפתע על ישראל, עלה כי 67% מבין הנשאלים תושבים רצועת עזה השיבו שהם תומכים בהתקפה מזוינת נגד אזרחים בתוך שטח ישראל. כמו כן הסקר הראה כי באם תתקיימנה בחירות ברצועת עזה חמאס יזכה בהן ב־44% מהקולות, פת"ח יזכה ב-32%, שאר המפלגות יזכו באחוזים בודדים, ו-16% השיבו שאינם יודעים או לא מתכוונים להצביע.[5] מסקר נוסף של המרכז הפלסטיני למחקר פוליטי ולסקרים שפורסם בתחילת דצמבר 23, עלה כי התמיכה בחמאס בקרב תושבי הרצועה עלתה לאחר המלחמה, וכי 57% מתושבי הרצועה סוברים שההחלטה של חמאס לבצע את הטבח הייתה נכונה.[6][7][8]

בסקר נוסף שערך חליל שקאקי בספטמבר 2023, כחודש לפני פרוץ מתקפת הפתע על ישראל, עלה כי 67% מבין הנשאלים תושבים רצועת עזה השיבו שהם תומכים בהתקפה מזוינת נגד אזרחים בתוך שטח ישראל. כמו כן הסקר הראה כי באם תתקיימנה בחירות ברצועת עזה חמאס יזכה בהן ב־44% מהקולות, פת"ח יזכה ב-32%, שאר המפלגות יזכו באחוזים בודדים, ו-16% השיבו שאינם יודעים או לא מתכוונים להצביע.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}} מסקר נוסף של המרכז הפלסטיני למחקר פוליטי ולסקרים שפורסם בתחילת דצמבר 23, עלה כי התמיכה בחמאס בקרב תושבי הרצועה עלתה לאחר המלחמה, וכי 57% מתושבי הרצועה סוברים שההחלטה של חמאס לבצע את הטבח הייתה נכונה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=|כותרת=|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}}

===מתקפת הפתע על ישראל===

===מתקפת הפתע על ישראל===

====מעורבות עובדי אונר"א====

====מעורבות עובדי אונר"א====

ערך מורחב – מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל

ערך מורחב – '''מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל'''

מדינת ישראל הציגה לאו"ם תיעודים וראיות שלטענתה מוכיחים שעובדי אונר"א השתתפו בביצוע מעשי הטבח במתקפת הפתע על ישראל, וכמו כן שנעשה שימוש במתקנים ובכלי רכב של אונר"א לצורך ביצוע המתקפה.[32] לטענת ישראל יש בידיה תיק נרחב "המפליל מספר עובדי אונר"א על מעורבותם לכאורה בטבח, יחד עם ראיות המצביעות על שימוש במתקני אונר"א למטרות טרור". ישראל גם טוענת שקיים קשר מבני בין אונר"א לחמאס, והשמות שסופקו הם "רק קצה הקרחון". 12 עובדי אונר"א הואשמו בגין מעורבותם לכאורה במעשי הטבח. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הבהיר בהמשך שתשעה מהמחבלים עובדי אונר"א פוטרו, אחד מהם מת, והזהות של שני אנשים נוספים המעורבים בתיק עדיין נמצאת בבירור.[33]

מדינת ישראל הציגה לאו"ם תיעודים וראיות שלטענתה מוכיחים שעובדי אונר"א השתתפו בביצוע מעשי הטבח במתקפת הפתע על ישראל, וכמו כן שנעשה שימוש במתקנים ובכלי רכב של אונר"א לצורך ביצוע המתקפה.[32] לטענת ישראל יש בידיה תיק נרחב "המפליל מספר עובדי אונר"א על מעורבותם לכאורה בטבח, יחד עם ראיות המצביעות על שימוש במתקני אונר"א למטרות טרור". ישראל גם טוענת שקיים קשר מבני בין אונר"א לחמאס, והשמות שסופקו הם "רק קצה הקרחון". 12 עובדי אונר"א הואשמו בגין מעורבותם לכאורה במעשי הטבח. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הבהיר בהמשך שתשעה מהמחבלים עובדי אונר"א פוטרו, אחד מהם מת, והזהות של שני אנשים נוספים המעורבים בתיק עדיין נמצאת בבירור.[33]

===חטיפה===

===חטיפה===

ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – '''החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל'''

ב-20 בנובמבר 2023 חשפו צה"ל ושב"כ ממצאים המעידים על כך שבית החולים שיפא בעזה שימש כתשתית טרור אליה חטפו מחבלי חמאס אזרחים ישראלים. בנוסף נחשף כי התצפיתנית נועה מרציאנו נרצחה על ידי מחבלי חמאס בבית החולים.[37] לדברי הוריה של נועה, היא נרצחה על ידי רופא משיפא.[38]

ב-20 בנובמבר 2023 חשפו צה"ל ושב"כ ממצאים המעידים על כך שבית החולים שיפא בעזה שימש כתשתית טרור אליה חטפו מחבלי חמאס אזרחים ישראלים. בנוסף נחשף כי התצפיתנית נועה מרציאנו נרצחה על ידי מחבלי חמאס בבית החולים.[37] לדברי הוריה של נועה, היא נרצחה על ידי רופא משיפא.[38]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

"Big Hamas win in Gaza's election". BBC. 2005-01-28. ארכיון.

"Big Hamas win in Gaza's election". BBC. 2005-01-28. ארכיון.