47,332
עריכות
שינויים
העתקה מויקיפידה העברית
'''אספת אזרחים''' (הידועה גם כחבר '''מושבעים של אזרחים/ פאנל אזרחים/ פאנל אנשים/ חבר מושבעים למדיניות''' /'''סקירת יוזמת אזרחים/ ועידת קונצנזוס/ ועידת אזרחים''') היא קבוצה נבחרת אקראית של אנשים שמתלבטים בשאלות ציבוריות חשובות.<ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Hottinger|first2=John C.|date=2011|title=The Citizens Jury Process|url=https://knowledgecenter.csg.org/kc/content/citizens-jury-process|journal=The Book of the States|language=en|pages=321–325|access-date=11 October 2020}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Dryzek|first=John S.|last2=Bächtiger|first2=André|last3=Milewicz|first3=Karolina|date=2011|title=Toward a Deliberative Global Citizens' Assembly|url=https://researchprofiles.canberra.edu.au/en/publications/toward-a-deliberative-global-citizens-assembly|journal=Global Policy|language=en|volume=2|issue=1|pages=33–42|doi=10.1111/j.1758-5899.2010.00052.x|issn=1758-5880}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Pearse|first2=Hilary|date=2008|title=Designing Deliberative Democracy: The British Columbia Citizens' Assembly|url=https://philpapers.org/rec/WARDDD-2|publisher=Cambridge University Press}}</ref><ref name="scotland">{{Cite web|last=Robin Clarke|last2=Ruth Rennie|last3=Clare Delap|last4=Vicki Coombe|date=30 November 2000|title=People's Juries in Social Inclusion Partnerships: A Pilot Project|url=http://www.scotland.gov.uk/Publications/2000/11/cf957ad2-a2c9-4a52-8fd7-c74fccadaffb|access-date=28 December 2011|website=The Scottish Government|publisher=Development Department Research Programme}}</ref><ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=5CN7XRfD-FIC|title=PLA Notes 40: Deliberative Democracy and Citizen Empowerment|date=2001|publisher=IIED|isbn=978-1-84369-284-3|language=en}}</ref><ref>{{Cite book|last=Česnulaitytė|first=Ieva|title=Innovative Citizen Participation and New Democratic Institutions|date=23 July 2020|isbn=9789264837621|language=en|chapter=Models of representative deliberative processes|doi=10.1787/36f3f279-en|chapter-url=https://www.oecd-ilibrary.org/governance/innovative-citizen-participation-and-new-democratic-institutions_36f3f279-en}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Kelly|first2=Janet M.|last3=Schaefer|first3=Paul|date=1986|title=Citizens Panels: A New Approach to Citizen Participation|url=https://www.jstor.org/stable/976169|journal=Public Administration Review|volume=46|issue=2|pages=170–178|doi=10.2307/976169|issn=0033-3352|jstor=976169}}</ref><ref>{{Cite news|title=Consensus Conference|url=https://www.involve.org.uk/resources/methods/consensus-conference|access-date=27 November 2020|work=involve.org.uk|date=27 June 2018|language=en}}</ref>
אספות אזרחים מסתמכות על הסמליות ופרקטיקות של משפט על ידי [[חבר מושבעים]].<ref>{{Cite journal|last=Pimbert|first=Michel|last2=Wakeford|first2=Tom|date=October 2003|title=Prajateerpu, Power and Knowledge: The Politics of Participatory Action Research in Development Part 1. Context, Process and Safeguards|journal=Action Research|volume=1|issue=2|pages=184–207|doi=10.1177/14767503030012004}}</ref> המטרה היא לגייס חתך מייצג של הציבור, לספק להם זמן ומשאבים מספקים כדי ללמוד לעומק על נושא תוך היכרות עם מגוון רחב של השקפות, לאפשר להם לשקול את הנושא ולבחון [[שקלול תמורות|פשרות]] לפני שיציגו המלצות משותפות (לעיתים קרובות עם קריטריונים של רוב עליון לקבלת החלטות). קבוצות שהמלצותיהן אינן מחייבות דומות יותר לסקרי דעת קהל דיוניים מכיוון שהן זקוקות ל[[משאל עם]] או תהליך אחר של אישור מדיניות.
אספות שואפות להגדיל את אמון הציבור<ref name=":2">{{Cite book|last=Manin|first=Bernard|title=The principles of representative government|publisher=Cambridge University Press|year=1997}}</ref> על ידי תיקון "פיצול האינטרסים" הקיים בין נציגים נבחרים לציבור, וכן "חוסר דיון בבתי המחוקקים".<ref name=":02">{{Cite journal|last=Pal|first=Michael|date=2012|title=The Promise and Limits of Citizens' Assemblies: Deliberation, Institutions and the Law of Democracy|url=https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|url-status=dead|journal=Queen's University at Kingston|volume=38|pages=259–294|archive-url=https://web.archive.org/web/20210328175545/https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|archive-date=2021-03-28|access-date=2019-03-26}}</ref>
הדוגמה הידועה המוקדמת ביותר התרחשה ב[[הדמוקרטיה האתונאית|דמוקרטיה האתונאית]], אך אספות אזרחים הם הפכו רלוונטיות לאחרונה הן לתאורטיקנים והן לפוליטיקאים כחלק מהעניין הגובר ב[[דמוקרטיה דיונית]].<ref>{{Cite journal|last=Floridia|first=Antonio|date=2018-09-06|editor-last=Bächtiger|editor-first=Andre|editor2-last=Dryzek|editor2-first=John S|editor3-last=Mansbridge|editor3-first=Jane|editor4-last=Warren|editor4-first=Mark|title=The Origins of the Deliberative Turn|url=http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780198747369.001.0001/oxfordhb-9780198747369-e-25|journal=The Oxford Handbook of Deliberative Democracy|pages=34–54|doi=10.1093/oxfordhb/9780198747369.013.25|isbn=9780198747369}}</ref> נעשה שימוש באספות בכל רחבי העולם, ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] מתעד למעלה מ-600 דוגמאות עדכניות במדינות כמו [[קנדה]], [[ברזיל]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]], [[מלאווי]] ו[[הולנד]]. אספות שימשו או הוצעו גם לטיפול בסוגיות מפלגות כמו [[נישואים של זוגות מאותו המין|נישואים חד מיניים]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], פליטת פחמן ו[[התאבדות בסיוע רפואי]].
קיימות גם אספות עצמאיות כגון [[Le G1000]] בבלגיה או פרויקט We The Citizens, אם כי יותר נפוצות אספות שממומנות על ידי המדינה. הפרלמנט העממי היה פורום בבריטניה של אזרחים שנבחרו באקראי שהוצג כתוכנית טלוויזיה. כעת התכנסו אספות האזרח גלובליות – [[האספה העולמית]].
== מאפיינים ==
=== חברות ===
אופן בחירת חברים וניהולם הוא חלק בלתי נפרד ממטרת האספה. חלק מהרכיבים מתוארים להלן.
==== בחירה ====
בחירה או [[סורטיציה|מיון]] אקראי לכאורה משמשים לעיתים קרובות כדי להבטיח שספקטרום מייצג של האוכלוסייה נכלל.<ref name=":5">{{Cite book|last=Stone|first=Peter|title=Lotteries in Public Life|publisher=Imprint Academics|year=2011|isbn=978-1845402082}}</ref> לעומת זאת, [[בחירות]] מייצגות יתר על המידה אזרחים בעלי יתרונות שונים.<ref name=":4">{{Cite book|last=Delannoi|first=Gil and Oliver Dowlen|title=Sortition: Theory and Practice|publisher=Imprint Academic|year=2010|isbn=978-1845401993}}</ref> בחירה אקראית מומלצת לשם שוויון, יעילות כלכלית וייצוגיות.<ref name=":6">{{Cite book|last=Dowlen|first=Oliver|title=The Political Potential of Sortition: A study of the random selection of citizens for public office|publisher=Imprint Academic|year=2009|isbn=978-1845401795}}</ref> הבחירה היא אקראית רק לכאורה בשל המשתנים הנוספים של בחירה עצמית וייצוג יתר מכוון של קבוצות ספציפיות.<ref name=":1">{{Cite book|last=Warren and Pearse|title=Designing Deliberative Democracy|publisher=Cambridge University Press|year=2008|pages=10}}</ref> כאשר אנשים אינם מחויבים להשתתף, אלה שיבטלו את ההסכמה עשויים לחלוק מאפיינים שהופכים את הקבוצה שאליה הם משתייכים לקבוצה פחות מיוצגת. כדי למנוע זאת, ניתן לקבוע מכסות להשבת האיזון.<ref name=":1" /> ניתן ליישם מערכות מכסות בדרכים שונות; יישום "נאיבי" פשוט של מכסות יכול לגרום למערכת שבטעות תגיב "יתר על המידה" ליחידים שמשתייכים לכמה קבוצות שונות שמיוצגות ותוציא את היחידים האלה מהבחירה כדי למנוע ייצוג יתר על המידה של קבוצות.<ref>{{Cite journal|last=Flanigan|first=Bailey|last2=Gölz|first2=Paul|last3=Gupta|first3=Anupam|last4=Hennig|first4=Brett|last5=Procaccia|first5=Ariel D.|date=26 August 2021|title=Fair algorithms for selecting citizens' assemblies|journal=Nature|volume=596|issue=7873|pages=548–552|bibcode=2021Natur.596..548F|doi=10.1038/s41586-021-03788-6|pmc=8387237|pmid=34349266}}</ref> ללא קשר לאלגוריתם הגיוס הרצוי, לעיתים ניתן לחבל בגיוס על ידי יישום שגוי.<ref>{{Cite news|title=The myth of the citizens' assembly|url=https://www.politico.eu/article/the-myth-of-the-citizens-assembly-democracy/|access-date=22 September 2022|work=POLITICO|date=18 June 2019}}</ref><ref>{{Cite news|title=Seven Citizens' Assembly members not randomly recruited|url=https://www.irishtimes.com/news/social-affairs/seven-citizens-assembly-members-not-randomly-recruited-1.3400734|access-date=22 September 2022|work=The Irish Times|date=2018|language=en}}</ref> לבחירה אקראית בממשל יש משמעות היסטורית והמקרים המוקדמים ביותר הידועים כוללים את [[הדמוקרטיה האתונאית]] וקהילות אירופאיות שונות.{{הערה|שם=:2}}<ref name=":4" /><ref name=":6" /><ref name=":3">{{Cite book|last=Barnett|first=Anthony and Peter Carty|title=The Athenian Option: Radical Reform for the House of Lords|year=2008}}</ref>
==== תנאים מגבילים ====
תחלופה קבועה של נציגים היא לרוב הכרחית: המשתתפים מכהנים לזמן מוגבל. דבר זה יכול לסייע בשמירה על גיוון נקודות המבט בטווח הארוך ולהימנע מפילוג של האספה לתת קבוצות שמטות את ההחלטות. ללא תנאים מגבילים, האספה עלולה להיות הומוגנית או לשרת אינטרס פרטי, ולאבד את השמירה על טובת הכלל.{{הערה|שם=:2}}
==== גודל ====
גודלה של אספת אזרחים חייב להיות גדול מספיק כדי לקיים חתך מייצג של האוכלוסייה.{{הערה|שם=:1}} הגודל תלוי במטרה, בדמוגרפיה ובגודל האוכלוסייה של הקהילה. אספות הן בדרך כלל קטנות יחסית כדי להקל על הניהול ולהבטיח השתתפות פעילה של כל החברים.{{הערה|שם=:2}} אספות כוללות בדרך כלל בין 50 ל-200 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=What Are Citizens' Assemblies?|url=https://www.electoral-reform.org.uk/latest-news-and-research/parliamentary-briefings/what-are-citizens-assemblies/|access-date=2020-02-02|website=www.electoral-reform.org.uk|language=en-US}}</ref> באירלנד, האמנה בנושא החוקה לשנים 14–2012 הורכבה מ-66 אזרחים, 33 נציגים שנבחרו על ידי מפלגות פוליטיות ויושב ראש;<ref name="Convention on the Constitution">{{Cite web|title=Convention on the Constitution|url=https://www.constitution.ie/Convention.aspx|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180118194834/https://www.constitution.ie/Convention.aspx|archive-date=18 January 2018|access-date=1 June 2016|publisher=Constitutional Convention|location=Ireland}}</ref> האספה החוזרת של אירלנד שכוננה אחריה לאחר הורכבה מ-99 אזרחים המשקפים את המגוון הדמוגרפי במדינה, ומינתה יו"ר מומחה.<ref name="Power">{{Cite news|url=http://www.newstalk.com/Judge-Mary-Laffoy-to-chair-Citizens-Assembly-on-the-8th-Amendment|title=Judge Mary Laffoy to chair Citizens' Assembly on the 8th Amendment|last=Power|first=Elaine|date=27 July 2016|access-date=27 July 2016}}</ref> אספת האזרחים של סקוטלנד לשנת 20–2019 הורכבה מ-100 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=Assembly Members {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/who-is-involved/assembly-members|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> אספת האקלים של אזרחי 2020 בבריטניה הורכבה מ-110 חברים.<ref name="climateassembly.uk">{{Cite web|title=Climate Assembly UK – Climate Assembly UK|url=http://www.climateassembly.uk/|access-date=2020-02-02|website=www.climateassembly.uk|language=en}}</ref>
=== תפקיד ===
לתפקידה של אספת האזרחים אין מגבלות "אפריוריות". אף על פי שבעבר האספות הוגבלו להצעות הנוגעות לרפורמה בבחירות, מטרת האספה יכולה להשתנות מאוד.
==== כוח הצעה מול כוח קבלת החלטה ====
אספות מודרניות בדרך כלל מציעות ולא מחוקקות. הצעות האספה במערכות אלו מתקבלות לאחר מכן (או לא מתקבלות) על ידי הרשות הרלוונטית. לפעמים נשלחת הצעה לקהל הבוחרים הכללי כמשאל עם.
=== תהליך ===
==== דיון ====
[[קובץ:De_Haagse_magistraat_in_1636.jpg|ממוזער| מועצת עיר דנה ב-1636.]]
מרכיב מרכזי באספות הוא האופי הדיוני שלהן. הדיון מאפשר תהליך למידה לכל המשתתפים, שחלקם עלולים להיות חסרי ידיעה בנושא הספציפי של העניין. אספות בדרך כלל מספקות גישה למומחים, כולל פוליטיקאים, אנליסטים, מדענים ומומחי נושאים אחרים. האספה מארחת דעות, מידע וטיעונים של מומחים ולאחר מכן מבקשת מחברי האספה לקיים דיון שיתופי. בדרך זו אספות שואפות לקדם את הידע של המשתתפים, להגיע להצבעה או תוצאה המייצגת את האינטרס הציבורי המשכיל. הדיון מאפשר לייצג את האדם הפשוט תוך התגברות על מידע מוטעה, בורות ואדישות.{{מקור}} יוזמות כגון [[סקר דיוני]] מנסות למנף תועלת זו.
פרקינסון טוען שמטרת הדיון היא "להחליף את משחקי כוח והתקפי זעם פוליטיים ב'קול המתון של ההיגיון'". דיון מנסה לשלב יעילות פרוצדורלית עם תוצאות מהותיות. פרקינסון טוען גם כי התהליך מנסח מחדש את " ה[[לגיטימציה]] הפוליטית" כנובעת לא רק מ "לעשות דברים נכון, אלא מלעשות את הדברים הנכונים".<ref name=":22">{{Cite book|title=Deliberative systems : deliberative democracy at the large scale|date=2012|publisher=Cambridge Univ. Press|others=Parkinson, John.|isbn=9781107025394|location=Cambridge|oclc=802706974}}</ref> תפיסה זו מנוגדת לתיאור הפרוצדורלי הטהור של לגיטימיות, שעליו אומר [[ג'ון רולס|רולס]] "יש הליך נכון או הוגן כך שהתוצאה נכונה או הוגנת גם היא, תהיה אשר תהיה, בתנאי שהנוהל בוצע כהלכה".<ref>{{Cite book|last=Rawls|first=John|title=A theory of justice|date=2005|publisher=Harvard University Press|isbn=0674017722|oclc=474723683}}</ref> בעוד שהדיון הוא הליך בפני עצמו, הוא משלב מידע עובדתי במכוון, ובכך מרחיב את שיקול הלגיטימיות.
==== קביעת סדר יום ====
קביעת סדר יום מתייחסת לקביעת תוכנית לנושאים המהותיים שהאסיפה אמורה לשקול. בדוגמאות מרכזיות של אספות, כמו אלו בקולומביה הבריטית ואונטריו, בית המחוקקים קבע את סדר היום לפני כינוס האספות. עם זאת, [[רוברט דאל|דאל]] טוען כי שליטה סופית על סדר יום (אג'נדה) היא מרכיב חיוני של דמוקרטיה אידיאלית: "לגוף האזרחים... צריכה להיות השליטה הבלעדית כדי לקבוע אילו עניינים ראויים או לא ראויים להכרעה".<ref>{{Cite book|last=Dahl, Robert A.|title=Dilemmas of pluralist democracy : autonomy vs. control|date=1982|publisher=Yale University Press|isbn=0585348790|location=New Haven|oclc=47010959}}</ref> בעיה זו נותרה בלתי פתורה, שכן גם סדר יום שנכפה מבחוץ וגם כזה שנבחר על ידי גוף פנימי קטן, מגבילים את פעולת המשתתפים. בעוד שתהליך העצומה מרחיב באופן תאורטי את תהליך קביעת סדר היום לכל האזרחים, פעולת איסוף העצומות עשויה להיות מכבידה. פישקין כותב "ההזדמנות שווה היא רשמית וסמלית, בעוד ששליטה סופית מעשית מושגת על ידי מי שיכולים לממן את אוספי החתימות".<ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|last2=Kousser|first2=Thad|last3=Luskin|first3=Robert C.|last4=Siu|first4=Alice|date=December 2015|title=Deliberative Agenda Setting: Piloting Reform of Direct Democracy in California|url=https://escholarship.org/uc/item/7bx779kd|journal=Perspectives on Politics|volume=13|issue=4|pages=1030–1042|doi=10.1017/S1537592715002297|issn=1537-5927}}</ref>
==== גדר בטיחות ====
כאשר לחברי מושבעים או אספות יש סמכות שהיא מעל סמכות ייעוץ בלבד, נדרשים איזונים ובלמים כדי להבטיח שהמשתתפים לא יוכלו לקבל החלטות חד-צדדיות או לרכז כוח. באתונה העתיקה, למשל, פירוש הדבר היה מערך מורכב של "גזרים ומקלות" כגדר בטיחות שהחלישה בהצלחה את פיתוי השחיתות. אטיין שוארד טוען כי במידה רבה כיוון שפוליטיקאים נבחרים כתבו את החוקות, לממשלות שמשתמשות בבחירות יש הרבה פחות גדרות בטיחות מאשר ממשלות המבוססות בעיקר על מיון.
=== החלטה ===
בשלב מסוים האספה מסיימת את דיוניה ומציעה מסקנות והמלצות. זה נעשה בדרך כלל בתהליך הצבעה. השימוש [[הצבעה חשאית|בקלפי חשאי]] נועד לצמצם את ההשפעה של [[לחץ חברתי]] ולשלוט ב[[הטיית השוואה חברתית]]. לכל הצעה נדרשת בדרך הסכמה של 70% או יותר כדי להיכלל בהמלצות הסופיות.{{מקור}} בדרך זו, החלטות שהתקבלו על ידי אספת אזרחים מייצגות קונצנזוס במקום עמדת רוב פשוטה של 51%.{{מקור}}
== דוגמאות לסקר דיוני ==
אספות שימשו לרוב כצורה של סקרים דיוניים שהמלצותיהם אינן מחייבות, מה שמוביל לשיעורי הצבעה נמוכים יותר ולתכנון תהליך שונה מאשר באספות מחייבות או חבר מושבעים.
=== האספה העולמית ===
האספה העולמית אורגנה בשנת 2021 כדי שתתקיים במקביל ל-[[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021)|COP26]] ב[[גלאזגו]] באוקטובר-נובמבר 2021. זה הגוף הראשון שניסה לייצג את הרצונות הדמוקרטיים של האוכלוסייה העולמית בכללותה.
=== בלגיה ===
ה-G1000 הוא יוזמה במימון תרומה שהושק בשנת 2011 על ידי דייוויד ואן רייברוק עם סקר מקוון לזיהוי סוגיות לטיפול. יותר מ-5,000 הצעות הועלו ודורגו על ידי אלפי אזרחים. לאחר קיבוץ, 25 נושאים הועלו לסיבוב שני של הצבעה. לאחר מכן, 700 מתוך 1,000 המשתתפים התכנסו ליום אחד [[בריסל (מחוז)|בבריסל]]. הם חולקו לקבוצות של 10 ולאחר תדרוך על ידי מומחים, המשתתפים ניסחו הצעות סביב הנושאים. קבוצה קטנה יותר של אזרחים, ה-G32, התכנסה באופן קבוע במהלך החודשים הבאים כדי לחדד את ההצעות הללו ולהפוך אותן להמלצות קונקרטיות. המלצות אלו היו אמורות להיות מועברות לשאר המדינה באפריל 2012.<ref>{{Cite web|title=G100|url=http://www.g1000.org/en/|access-date=2 January 2012}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.lesoir.be/debats/chroniques/2011-11-29/et-si-on-avait-essaye-le-g1000-880227.php|title=Et si on avait essayé le G1000?|date=29 November 2011|work=Le Soir|access-date=2 January 2012}}{{קישור שבור|June 2022|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}</ref>
=== קנדה ===
בקנדה חבר מושבעים למדיניות או חבר מושבעים של אזרחים הוא גוף של אנשים שהתכנסו כדי לתת החלטה או עצה בעניין של תקנת הציבור. אזרחים המשתתפים בחבר מושבעים בנושא מדיניות מעורבים בתהליך למידה והתלבטות מקיף לפני שמגיעים למסקנה או להמלצות הסופיות.
אספות אזרחים בנושא רפורמה בבחירות התכנסו בקולומביה הבריטית ב-2004<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly on Electoral Reform – IMPROVING DEMOCRACY IN B.C.|url=http://www.citizensassembly.bc.ca/public|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20050924143403/http://citizensassembly.bc.ca/public|archive-date=2005-09-24|access-date=2005-10-09}}</ref> ובאונטריו ב-2006.<ref>{{Cite web|title=Ontario Citizens' Assembly on Electoral Reform|url=http://www.citizensassembly.gov.on.ca/|website=www.citizensassembly.gov.on.ca}}</ref> הם השתמשו בחבר מושבעים למדיניות כדי לשקול מערכות בחירות חלופיות. שלוש מרשתות הבריאות המקומית של אונטריו (Local Health Integration Networs – LHIN) מסרו את תוכניות שירותי הבריאות שלהן (IHSP) לשנים 2010–2013 לחבר מושבעים למדיניות לצורך ייעוץ וחידוד. LHINs המפנים את ה-IHSP שלהם למושבעים בנושא מדיניות כוללים את דרום מזרח LHIN,<ref>{{Cite web|title=South East Local Health Integration Network (LHIN)|url=http://www.southeastlhin.on.ca/Page.aspx?id=2346|website=www.southeastlhin.on.ca}}</ref> Central LHIN ו-Misissauga Halton LHIN.
==== קולומביה הבריטית ====
באספת קולומביה הבריטית השתתפו 160 אנשים ויו"ר אחד כדי לדון ולהנפיק הנחיות לגבי רפורמה בבחירות.
תהליך הבחירה היה אקראי למחצה. מכל אחד מ-79 מחוזות הבחירות של קולומביה הבריטית נבחרו באקראי גבר אחד ואישה אחת, בנוסף לשני חברים אבוריג'ינים והיו"ר.<ref name="auto">{{Cite book|last=Elections BC|url=http://www.elections.bc.ca/docs/rpt/2005-CEOreportRefOnElectoralReform.pdf|title=Report of the Chief Election Officer: 38th Provincial Election/2005 Referendum on Electoral Reform|date=May 17, 2005|page=34}}</ref> חברים אלו נבחרו בהגרלה אזרחית שהבטיחה איזון מגדרי וייצוג הוגן לפי קבוצת גיל וגאוגרפיה. ראשית, 15,800 הזמנות נשלחו באקראי לקולומביה הבריטית, 200 בכל אזור בחירה. בהזמנה נשאל האם יהיו מוכנים להכניס את שמותיהם להגרלה למועמדות עתידית. לאחר מכן עברו השמות שני סבבי בחירה נוספים.
האספה שהתקבלה לא ייצגה בצורה גדולה את הציבור הרחב. חברי האספה לא היו מרוצים משיטת הבחירות הנוכחית של BC, בעוד שסקרים בציבור הצביעו על שביעות רצון יחסית.<ref>Blais, André; Kenneth Carty; Patrick Fournier (2005) http://www.crcee.umontreal.ca/pdf/Citizens%20Choice.08052.pdf</ref>
לאנג ציינה שני מאפיינים משותפים לחברי האספה: עניין בלמידה, במיוחד על התהליך הפוליטי, ומחויבות לתהליך ברגע שהוא התחיל. היא כתבה, "סביר להניח שזה תרם לדינמיקת העבודה המעולה בתוך האספה".<ref>{{Cite journal|last=Lang|first=Amy|date=March 1, 2007|title=But Is It for Real? The British Columbia Citizens' Assembly as a Model of State-Sponsored Citizen Empowerment|journal=Politics & Society|volume=35|pages=35–70|doi=10.1177/0032329206297147}}</ref>
לגבי החשיבות שניתנה לייצוגיות בתהליך הבחירה, כתב פאל "הדרישה למספר שווה של חברים מכל מחוז בחירות הביאה לאספות אזרחים שלא שיקפו את האוכלוסייה בפועל וייתכן שהטו את התוצאה לכיוון הצעות שהעניקו עדיפות לייצוג גאוגרפי."{{הערה|שם=:02}} כלומר, הדגש על גאוגרפיה הגביל את הייצוגיות של האספות הסופיות.
'''תהליך:''' בחודשים ינואר עד מאי 2004, האספה ערכה "שלב למידה" של 12 שבועות אשר כלל הרצאות מומחים, דיונים קבוצתיים ועיון בחומרי מקור. העבודה כללה סקירה של מערכות בחירות בשימוש ברחבי העולם והשפעתן על התהליך הפוליטי. לאחר מכן התקיים שלב התייעצות ציבורית שנמשך ממאי עד יוני. חברי האספה ערכו למעלה מ-50 דיונים פומביים וקיבלו 1,603 הצעות בכתב.{{הערה|שם=auto}} החברים התלבטו על איזו שיטת בחירות להמליץ, ואז האספה ביצעה שלוש הצבעות נפרדות.<ref>{{Cite book|last=Citizen's Assembly on Electoral Reform of British Columbia|first=Final Report|url=http://participedia.net/sites/default/files/case-files/653_265_final_report.pdf|title=Making Every Vote Count: The Case for Electoral Reform in British Columbia|date=December 2004|page=10}}</ref>
'''תוצאה:''' ב-10 בדצמבר הציגה האספה בפני בית המחוקקים של קולומביה הבריטית את הדו"ח הסופי שכותרתו הייתה "להפוך כל קול לחשוב: טיעונים לרפורמה בבחירות בקולומביה הבריטית". במאי 2005 התקבלו המלצות האספה על ידי 57.7% מהמצביעים במשאל עם ונתמכו ברוב ב-77 מתוך 79 מחוזות הבחירות. אולם כדי להתקבל במשאל נדרש אישור של 60% ב-60% ורוב ב-60% מ-79 המחוזות. לכן לא חל שינוי. ההמלצות נדחו על ידי 60.9% מהמצביעים במשאל עם המשך.
==== אונטריו ====
103 אנשים השתתפו באספה של אונטריו בנושא רפורמה בבחירות. ההמלצות של אספת אונטריו נדחו במשאל העם שלאחר מכן על ידי 63% מהמצביעים וכתוצאה מכך נשמר ה[[סטטוס קוו]].
=== דנמרק ===
ועידות קונצנזוס נוצרו ב[[דנמרק]] בשנות ה-80<ref>{{Cite web|last=Grundahl|first=Johs|date=1995|title=The Danish consensus conference model|url=http://people.ucalgary.ca/~pubconf/Education/grundahl.htm|access-date=2023-02-25|website=people.ucalgary.ca}}</ref> כאחד הניסיונות המוקדמים ביותר של קובעי מדיניות לכלול את דעות הציבור ההדיוט בקבלת ההחלטות באמצעות מעורבות ציבורית.<ref name="Scheufele">{{Cite web|last=Scheufele|first=D. A.|year=2010|title=Modern citizenship or policy dead end? Evaluating the need for public participation in science policy making, and why public meetings may not be the answer|url=https://shorensteincenter.org/wp-content/uploads/2012/03/r34_scheufele.pdf?x78124|access-date=19 Oct 2017}}</ref> מטרת ועידות קונצנזוס היא "להביא לידי ביטוי את עמדותיהם של אנשים לאחר שניתן להם את כל המידע שנדרש כדי שיוכלו להעריך [[טכנולוגיה]] נתונה" והמוצר המתקבל כנראה נראה שונה מזה של סוגים אחרים של אספות בשל '''הצורך [[קבלת החלטות בקונצנזוס|להגיע לקונצנזוס]].'''<ref name="DBoT">{{Cite web|last=Danish Board of Technology|year=2006|title=The consensus conference|url=http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110816173526/http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|archive-date=16 August 2011|access-date=13 November 2011}}</ref> ועידות קונצנזוס נחשבות בדרך כלל כמתאימות לנושאים רלוונטיים חברתית או הדורשים תמיכה ציבורית.
המשתתפים [[סורטיציה|נבחרו באקראי]] מתוך קבוצת [[אזרחות|אזרחים]] שהוזמנו להגיש מועמדות.{{הערה|שם=DBoT}}<ref>{{Cite journal|last=Einsiedel|first=Edna F.|last2=Jelsøe|first2=Erling|last3=Breck|first3=Thomas|date=1 January 2001|title=Publics at the technology table: The consensus conference in Denmark, Canada, and Australia|url=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3109/a036857|journal=Public Understanding of Science|language=en|volume=10|issue=1|pages=83–98|doi=10.3109/a036857|issn=0963-6625}}</ref> המוזמנים הם חברי ציבור הדיוטות שאין להם ידע ספציפי בנושא.<ref name="DBoT" /> השאיפה היא לקבל פאנל מייצג מבחינה דמוגרפית.
חברי הפאנל השתתפו בשני סופי שבוע של הכנה מוקדמת וקיבלו חומר שהוכן על ידי מתווך כדי להעניק להם הבנה בסיסית של הנושא.{{הערה|שם=DBoT}} לאחר מכן הפאנל השתתף בכנס בן 4 ימים. הפאנל השתתף במפגש שאלות ותשובות עם מומחים, שבו שמעו דעות מנוגדות. לאחר מכן חברי הפאנל הכינו מסמך סופי המסכם את דעותיהם והמלצותיהם. ביום האחרון, הפאנל דן במסמך הסופי שלהם עם מקבלי מדיניות ומקבלי החלטות.<ref>See also: [https://estframe.net/uploads/qyEJ2dPN/et4_manual_cc_binnenwerk_40p.pdf Consensus Conference Manual (2006)]</ref>
אף על פי שמודל [[קבלת החלטות בקונצנזוס|הקונצנזוס]] היה בשימוש בעיקר בדנמרק, הוא נוסה במקומות רבים אחרים בעולם.<ref>{{Cite web|date=2016-02-19|title=Tracking Danish-Style Consensus conferences|url=http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20160219150422/http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-date=2016-02-19|access-date=2023-02-25}}</ref>
=== צרפת ===
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה|נושא2=פוליטיקה}}
=== גרמניה ===
[https://www.planungszelle.de/en/database/ יותר מ-77 ניסויים עם חבר מושבעים של אזרחים בתוך גרמניה נערכו משנת 1976] (נכון לשנת 2021).
=== אירלנד ===
לאחר המשבר הפיננסי האירי ב-2008 עלו הצעות שונות לרפורמה פוליטית וביניהן קיום אספה. בבחירות הכלליות של 2011, במצעי המפלגות הוזכרו אספות או כינוסים לרפורמה בבחירות ([[פינה גייל|Fine Gael]]<ref name="fgman">{{Cite web|year=2011|title=Fine Gael Manifesto|url=http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001551/http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=7}}</ref>) או רפורמה חוקתית ([[פיאנה פול|Fianna Fáil]],<ref name="ffman">{{Cite web|year=2011|title=Real Plan Better Future; Fianna Fáil manifesto 2011|url=http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001602/http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=31}}</ref> [[מפלגת הלייבור (אירלנד)|מפלגת הלייבור]],<ref name="labman">{{Cite web|year=2011|title=Labour's Manifesto 2011|url=http://www.labour.ie/download/pdf/labour_election_manifesto_2011.pdf#page=48|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=46|format=PDF}}</ref> [[שין פיין|Sinn Féin]],<ref name="sfman">{{Cite web|title=Sinn Féin General Election Manifesto 2011|url=http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110221172128/http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|archive-date=21 February 2011|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=33}}</ref> ומפלגת [[המפלגה הירוקה (אירלנד)|הירוקים]]<ref name="gpman">{{Cite web|title=Playing to Our Strengths: Green Party Manifesto 2011|url=http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001558/http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=13}}</ref>). תוכנית ממשלת Fine Gael–Labour שלאחר מכן כללה "[[אמנה חוקתית]] " הכוללת יו"ר שהוצע על ידי ה-[[טישך|Taoiseach]], ו-33 מחוקקים שהוצעו על ידי מפלגות פוליטיות ו-67 אזרחים שנבחרו בצורה מייצגת מבחינה דמוגרפית.{{הערה|שם=Convention on the Constitution}} האספה נפגשה בין השנים 2012–2014 ודנה בשישה נושאים שצוינו על ידי הממשלה ולאחר מכן בשני נושאים שנבחרו על ידי האספה. היא הוציאה תשעה דוחות אשר המליצו על תיקוני חוקה ושינויים אחרים בחוק ובפרקטיקה החקיקתית.<ref name="it1744924">{{Cite news|url=https://www.irishtimes.com/news/politics/inside-the-convention-on-the-constitution-1.1744924|title=Inside the Convention on the Constitution|last=Arnold|first=Tom|date=1 April 2014|work=The Irish Times|access-date=1 April 2014}}</ref> תגובת הממשלה הייתה פושרת: היא יישמה כמה המלצות, דחתה אחרות והפנתה יותר לוועדות ולשירות המדינה לבדיקה.<ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/fintan-o-toole-how-hopes-raised-by-the-constitutional-convention-were-dashed-1.2123435|title=How hopes raised by the Constitutional Convention were dashed|last=O'Toole|first=Fintan|date=3 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/david-farrell-constitutional-convention-brand-is-in-jeopardy-1.2142826|title=Constitutional Convention 'brand' is in jeopardy|last=Farrell|first=David|date=17 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/news/politics/only-two-proposals-for-constitution-referendum-1.2079176|title=Only two proposals for Constitution referendum|last=McGee|first=Harry|date=26 January 2015|work=The Irish Times|access-date=28 January 2015}}</ref>
ממשלת המיעוט העצמאית של Fine Gael שהוקמה לאחר הבחירות הכלליות ב-2016 הקימה אספה בשנת 2016 "ללא פוליטיקאים ועם מנדט לבחון מספר מוגבל של נושאים מרכזיים לאורך תקופה ממושכת".<ref name="Programme_for_Partnership_Government">{{Cite web|date=11 May 2016|title=A Programme for a Partnership Government|url=http://www.merrionstreet.ie/MerrionStreet/en/ImageLibrary/Programme_for_Partnership_Government.pdf#page=154|access-date=1 June 2016|publisher=Government of Ireland|page=153|format=PDF}}</ref>{{הערה|שם=Power}}
אספת אזרחים בראשות פול ריד התכנסה ב-2023 כדי לבחון את השימוש בסמים באירלנד.
=== הולנד ===
"הבורגרפורום Kiesstelsel" התקיים בשנת 2006 והורכב מ-143 אזרחים הולנדים שנבחרו באקראי. הוטל עליו לבחון אפשרויות לרפורמה בבחירות. ב-14 בדצמבר 2006 הציג "הבורגרפורום" את הדו"ח הסופי שלו לשר של [[מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה|מפלגת העם היוצאת (VVD)]]. באפריל 2008 ממשלת הקואליציה השלטת דחתה את מסקנות הדוח.<ref>Patrick Fournier et al., [http://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780199567843.001.0001/acprof-9780199567843 "When Citizens Decide: Lessons from Citizen Assemblies on Electoral Reform"]</ref> בשנת 2020 החלה התייעצות לגבי הצעת חוק ליישום הרפורמות בבחירות של האספה.<ref>{{Cite web|date=15 December 2020|title=Consultatie Wetsvoorstel Burgerforum kiesstelsel|url=https://www.internetconsultatie.nl/burgerforum|access-date=18 December 2020|publisher=Dutch government}}</ref>
=== פּוֹלִין ===
החל מיולי 2016, לאחר שהתגובה העירונית [[שיטפון|להצפות]] נחשבה כבלתי מספקת על ידי אזרחים רבים, אספות [[גדנסק]] שכללו כ-60 תושבים שנבחרו באקראי קיבלו החלטות מחייבות לטפל בבעיות.<ref name="resilience.org">Resilience, 22 Nov. 2017, post by Tin Gazivoda, "Solutions: How the Poles Are Making Democracy Work Again in Gdansk," https://www.resilience.org/stories/2017-11-22/solutions-how-the-poles-are-making-democracy-work-again-in-gdansk/</ref> ישיבות האספה היו רגועות ואף מתוארות כמהנות. שמות מתוך ספרי הבוחרים בעיר נבחרים באופן אקראי. לאחר מכן בוצעו פעולות לייצוג מאוזן של משתתפים מבחינת גורמים כמו רמת השכלה, גיל, מין ומחוז. למשל, באספה יש אותו אחוז אזרחים ותיקים כמו בעיר. האספה מתכנסת למספר ימים, שומעת עדויות של מומחים, שואלת שאלות ומתלבטת בקבוצות קטנות לפני מתן החלטת המדיניות המחייבת שלה.<ref name="resilience.org" />
=== הממלכה המאוחדת ===
מאז פרסום משנת 1994 של המכון לחקר מדיניות ציבורית, אספות אזרחים הפכו נפוצות יותר בבריטניה.{{מקור}}
בשנת 2019 הכריזה ממשלת בריטניה על אספת האקלים בבריטניה,<ref>{{Cite web|title=Parliament sends 30,000 invitations for citizens' assembly on climate change – News from Parliament|url=https://www.parliament.uk/business/committees/committees-a-z/commons-select/business-energy-industrial-strategy/news-parliament-2017/citizens-assembly-climate-change-19-20/|access-date=2020-02-02|website=UK Parliament|language=en}}</ref> בה 108 אזרחים במטרה לדון כיצד להגיע לפליטות [[נייטרליות פליטת פחמן|נטו אפס]] עד 2050.{{הערה|שם=climateassembly.uk}} הפגישות עוכבו עקב [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] והתקיימו במשך שישה סופי שבוע בין ינואר למאי 2020, עם דוח שפורסם בספטמבר 2020.
בשנת 2019 הכריזה ממשלת סקוטלנד על אספת האזרחים של סקוטלנד עם 6 פגישות המורכבות מ-100 אזרחים המתקיימות בין אוקטובר 2019 לאפריל 2020<ref>{{Cite web|title=Weekend Content {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/meetings|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> כדי להתייחס ל-3 שאלות:<ref>{{Cite web|title=Welcome to the Citizens' Assembly of Scotland {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref>
* איזו מדינה אנחנו מבקשים לבנות?
* כיצד נוכל להתגבר בצורה הטובה ביותר על האתגרים שעומדים בפני סקוטלנד והעולם במאה ה-21, כולל אלו הנובעים מה [[Brexit]]?
* איזו עבודה נוספת צריכה להתבצע כדי לתת לנו את המידע הדרוש לנו כדי לבצע בחירות מושכלות לגבי עתידה של המדינה?
התנועה הסביבתית העולמית [[המרד בהכחדה|Extinction Rebellion]] המליצה על הקמת אספות בנושא שינויי אקלים על ידי ממשלות כדי לקבל החלטות בנושאי אקלים וצדק סביבתי. בבריטניה, [[המרד בהכחדה]] דורש ש"הממשלה חייבת ליצור אספה בנושא אקלים וצדק אקולוגי ולפעול על פי החלטותיה".<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly|url=https://rebellion.earth/act-now/resources/citizens-assembly/|access-date=2020-02-02|website=Extinction Rebellion|language=en-GB}}</ref> המטרה המרכזית של המפלגה הפוליטית " הורוד הבוער" היא להחליף את [[ממשלת בריטניה]] באספות.<ref>{{Cite news|last=Taylor|first=Diane|title=Extinction Rebellion activists launch UK Beyond Politics party by stealing food|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/jun/25/uk-extinction-rebellion-activists-launch-beyond-politics-party-by-stealing-food|access-date=3 December 2020|work=The Guardian|date=25 June 2020|language=en}}</ref>
בסקר משנת 2019 שנערך בקרב אזרחים [[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] על ידי החברה המלכותית לעידוד האמנויות, הייצור והמסחר, 57% מהמשתתפים בסקר סברו שאספת אזרחים לא תהיה דמוקרטית מספיק מכיוון שהיא לא מספיק גדולה.<ref name=":32">{{Cite web|last=RSA|title=New survey highlights the pros and cons of a citizens' assembly on Brexit – RSA|url=https://www.thersa.org/discover/publications-and-articles/rsa-blogs/2019/02/assembly-poll|access-date=2019-03-20|website=www.thersa.org}}</ref> המקום בו הייתה התמיכה הגבוהה ביותר באספת אזרחים בנושא Brexit בסקר זה הייתה [[צפון אירלנד]]. לפי ה-RSA, זה אולי נובע ממודעות רבה יותר לתהליך הודות לשימוש [[אספת אזרחים (אירלנד)|באספות אזרחים באירלנד]].<ref name=":32" />
=== ארצות הברית ===
==== קליפורניה ====
California Speaks כללה 3,500 אנשים המייצגים את כל מגזרי האוכלוסייה.
==== אורגון ====
סקירת יוזמת אזרחים (CIR) היא הגרסה של [[אורגון]] לאספה. הפאנל דן ביוזמת הצבעה או [[משאל עם]] שיוחלט בבחירות הקרובות. המשתתפים בפאנל נבחרים באמצעים כגון דגימה אקראית ודגימת שכבות כדי להיות מייצגים מבחינה דמוגרפית.<ref>{{Cite journal|last=Gastil|first=John|last2=Richards|first2=Robert|last3=Knobloch|first3=Katherine|date=2 January 2014|title=Vicarious Deliberation: How the Oregon Citizens' Initiative Review Influenced Deliberation in Mass Elections|url=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/2235|journal=International Journal of Communication|language=en|volume=8|pages=28|issn=1932-8036}}</ref> מספר המשתתפים הוא בסביבות שני תריסר. לעיתים קרובות הם מקבלים תשלום עבור זמנם והחזר נסיעות כדי להרחיב את מגוון האזרחים שיכולים להשתתף.<ref>{{Cite web|title=Citizens' Initiative Review | Government Innovators Network|url=https://www.innovations.harvard.edu/citizens-initiative-review|website=www.innovations.harvard.edu}}</ref> עד היום, רק מדינת אורגון חוקקה CIR קבוע.<ref name="participedia.net">Robert Richards, “Oregon Citizens’ Initiative Review” http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170425101251/http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review|date=2017-04-25}}</ref> קולורדו, אריזונה ומסצ'וסטס ערכו בדיקות טייס של ה-CIR.<ref>{{Cite web|title=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project|url=http://www.cirmass2016.org/|website=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project}}</ref><ref>{{Cite web|title=Experiment to help voters understand Colorado ballot measures | CPR|url=http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150103132709/http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|archive-date=2015-01-03|access-date=2017-07-21}}</ref>
'''תהליך:''' מנחה מיומן מפקח על הדיונים. במהלך כמה ימים, חברי הפאנל דנים בינם לבין עצמם ומתייעצים עם מומחים ותומכים בכל צדדי היוזמה. חברי הפאנל כותבים הצהרה ומנגישים אותה, למשל על ידי הצגתה בעלונים לבוחר. הצהרה זו מסכמת את מיטב הטיעונים בעד ונגד, ומפרטת את מספר חברי הפאנל שהמליצו להצביע הן בעד והן נגד היוזמה.{{הערה|שם=participedia.net}}
'''מטרה:''' CIR מנסה לחזק את האיכות וההשפעה של הקול הציבורי בבחירות ובהחלטות ממשלה.<ref>{{Cite web|date=July 19, 2016|title=Evaluating a New Governing Institution: An Assessment of the Citizens' Initiative Review|url=https://www.natcom.org/communication-currents/evaluating-new-governing-institution-assessment-citizens’-initiative-review|website=National Communication Association}}</ref> הוא מתייחס לדאגות ספציפיות לגבי קמפיינים שבהם הבוחרים מקבלים לעיתים קרובות מידע מועט, או מה שהם שומעים – למשל, מפרסומות בתשלום – מוטה.<ref>John Gastil, “Beyond Endorsements and Partisan Cues: Given Voters Viable Alternaties to Unreliable Cognitive Shortcuts” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Gastil-2014-Beyond-Endorsements-and-Partisan-Cues-Giving-Vote.pdf</ref> במסגרת CIR, הבוחרים לומדים מה גוף מייצג של אזרחים חשב על היוזמה לאחר לימוד מדוקדק והתלבטות.
'''הערכה:''' מחקר אקדמי דיווח כי חברי פאנל CIR השיגו דיון באיכות גבוהה.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Justin Reedy, and Katherine Cramer Walsh, “Did They Deliberate? Applying an Evaluative Model of Democratic Deliberation to the Oregon Citizens’ Initiative Review” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/DidTheyDeliberate.pdf</ref> הבוחרים התוודעו לשיקולים שעלו בדיונים באמצעות החוברות לבוחרים ומצאו כי ההצהרה מועילה להחלטותיהם, והידע של הבוחרים על היוזמות גדל.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Traci Feller, and Robert C. Richards, “Empowering Citizen Deliberation in Direct Democratic Elections: A Field Study of the 2012 Oregon Citizens’ Initiative Review” http://factsreports.revues.org/3448</ref> חברי הפאנל עצמם פיתחו עמדות חדשות לגבי התהליך המדיני והיכולות שלהם.<ref>Katherine R. Knobloch and John Gastil, “Civic (Re)socialisation: The Educative Effects of Deliberative Participation” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Civic-resocialization.pdf</ref>
==== מדינת וושינגטון ====
אספת האקלים בוושינגטון הייתה אספת האקלים הכלל-מדינתית הראשונה באמריקה.<ref>{{Cite news|last=Landi|first=Bonface|date=January 22, 2021|title="Washington is the first U.S. state to hold a climate assembly"|work=Inhabitat}}</ref> האספה התקיימה בשנת 2021, ואספה 77 אזרחים שנבחרו באקראי כדי לדון בשינויי אקלים.<ref>{{Cite web|title=Washington Climate Assembly|url=https://www.waclimateassembly.org}}</ref><ref name=":7">{{Cite web|date=March 19, 2021|title="WASHINGTON CLIMATE ASSEMBLY FINAL REPORT"|url=https://81a84cbc-5f71-4d22-9287-6f567df5d228.filesusr.com/ugd/d6c986_9495356c240c4f1a976524905f9bf421.pdf}}</ref> האספה הייתה וירטואלית לחלוטין, והתייחסה לשאלה: "איך מדינת וושינגטון יכולה לתכנן וליישם בצורה הוגנת אסטרטגיות להפחתת אקלים תוך חיזוק קהילות שהושפעו באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים ברחבי המדינה?"<ref name=":7" /> המלצותיהם הובאו לדיון בבית המחוקקים במדינה.
המארגנים שאפו למעורבות אזרחית בכל הרמות. בנובמבר 2020 הם ערכו פגישה כדי לקבוע מה צריך להיות הנושא העיקר שלי האספה, ונושאים שונים אוחדו לשלוש שאלות אפשריות.{{הערה|שם=:7}} לאחר מכן הביאו המארגנים את השאלות הללו ל "נבחרי ציבור, מומחי מדיניות, מנהיגי שבטים וצוותים, מלכ"רים סביבתיים, עסקים, ארגונים מבוססי קהילה, מומחי אקלים, מומחי דמוקרטיה דיונית ומנהיגים מקהילות לא לבנות", והמשוב שלהם יצר את השאלה הסופית. התהליך כלל משתתפים שנבחרו בעצמם.<ref name=":7" />
עבור האספה, אזרחים נבחרו באמצעות דגימה אקראית מרובדת: תחילה נוצר קשר עם 6,333 משתתפים פוטנציאליים באמצעות הטלפון.<ref name=":8">{{Cite web|title=Washington Climate Assembly: Sortition Methodology|url=https://www.waclimateassembly.org/sortition-methodology}}</ref> חוקרים יצרו 10,000 קבוצות אפשריות של אזרחים, שכל אחת מהן עם מגוון של מגדר, גיל, מחוז הקונגרס, מעמד, גזע, השכלה ואמונות של המשתתפים בשינויי אקלים. לאחר מכן הם בחרו באקראי קבוצה אפשרית אחת.<ref name=":8" /> המארגנים "ניסו לשבור מחסומים" להשתתפות על ידי אספקת טכנולוגיה (כלומר מחשבים ניידים ומיקרופונים) וכן טיפול בילדים.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":9">{{Cite web|date=March 19, 2021|title=Climate Assembly Legislative Meet and Greet|url=https://www.youtube.com/watch?v=ZJ_O1MpFUm0|website=YouTube}}</ref> כל משתתף קיבל גם תשלום של 500 דולר.<ref name=":7" />
בחודשיים הראשונים של 2021, חברי האספה השתתפו בשבעה "מפגשי למידה" פומביים שבהם ארחו גם מומחים וגם גורמים שמושפעים מהאקלים. הפגישות הראשונות והאחרונות היו סקירה כללית, בעוד שמפגשים אחרים נכנסו לפרטי פרטים סביב נושא אחד, כגון העלויות הכלכליות הקשורות להשפעות שינויי האקלים ולפתרונות הפוטנציאליים. חמישה מפגשים דיוניים אפשרו למשתתפים לקבוע "עקרונות עדיפות" ולייצר המלצות.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":10">{{Cite news|last=Godwin|first=Mandy|date=January 19, 2021|title=Washington hosts first climate assembly in the United States|work=Crosscut|url=https://crosscut.com/environment/2021/01/washington-hosts-first-climate-assembly-united-states}}</ref> לאחר מכן הותר לציבור להגיב על המלצות האספה. לאחר הערות פומביות, חברי האספה הצביעו על המלצותיהם באמצעות הצבעות פרטיות.
מארגני האספה הדגישו את מחויבותם לשוויון, וקבעו כי האספה "מתמקדת גם באקלים וגם בשוויון". צוותי המנחים תוכננו להיות מגוונים. הם דורגו כנייטרליים על ידי רוב המשתתפים – בתחילת האספה, 80% מחברי האספה אמרו שהמנחים הם נייטרליים, וזה הגיע ל-90% במהלך הדיונים.{{הערה|שם=:9}}
האספה הגישה את המלצותיה לבית המחוקקים של המדינה, שלא הייתה לו מחויב לקבלן. עם זאת, נציגי המדינה הדמוקרטית פיי, פיצגיבון, הדג'ינס, קירבי וריו הביעו את תמיכתם באספה במאמר 'של "הראלד נט" והצביעו על דוגמאות של אספות אקלים בבריטניה ובצרפת. הם כתבו כי האספה היא הזדמנות "לעזור לכולנו להביא עוד קולות לשולחן כדי להבין את החששות העמוקים, החששות מהסטטוס קוו כמו גם החששות לגבי המדיניות המוצעת למלחמה בשינויי האקלים".<ref>{{Cite news|date=May 31, 2020|title=Citizens assembly would seek consensus on climate|work=The Everett Herald.|url=https://www.heraldnet.com/opinion/commentary-citizens-assembly-would-seek-consensus-on-climate/}}</ref> התמיכה הגיעה גם מנציגים רפובליקנים.{{הערה|שם=:10}}
== הזדמנויות ==
תומכי אספות האזרחים טוענים שהן מקיימות שתיים משלוש הדרישות הכלליות לדמוקרטיה ישירה (ייצוג המוני, דיון ושוויון). הן מאפשרות דיון פתוח ופומבי, אם כי בקרב גוף קטן אך מייצג של אזרחים; והן מאפשרות אשרור/אישור על ידי כל ציבור הבוחרים. ערכים דמוקרטיים ותוצאות מעולות הם יתרונות פוטנציאליים של מוסדות כאלה.
=== אינטרס משותף ===
לעיתים קרובות טוענים כי רפורמת בחירות, חלוקה מחדש, חוק מימון קמפיינים ורגולציה של דיבור פוליטי אינם מתאימים לניהול על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרס.{{הערה|שם=:6}} אספות נפרסו שוב ושוב כדי להחליף פסקי דין פוליטיים כאלה.{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} [[ג'יימס פירון]] ולחוד [[קרלוס נינו|נינו]] תומכים ברעיון שמודלים דמוקרטיים דיוניים נוטים ליצור תנאים של חוסר משוא פנים, רציונליות ו[[ידע]], מה שמגדיל את הסבירות שההחלטות שהתקבלו [[פילוסופיה של המוסר|נכונות מבחינה מוסרית]].
מספר מומחים טוענים כי בחירה במיון מונעת השפעה בלתי מידתית של "אינטרסים מיוחדים".{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} הגבלת תקופה מפחיתה גם היא את ההזדמנויות לאינטרסים מיוחדים להשפיע על אספות.{{הערה|שם=:3}}
=== דיון ===
[[דמוקרטיה דיונית]] שואפת לרתום את היתרונות של דיון כדי לייצר הבנה ופתרון טוב יותר של סוגיות חשובות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=James|title=When the People Speak|publisher=Oxford UP|year=2009}}</ref><ref name="Web">{{Cite web|last=Fishkin|first=James S.|title=Deliberative Polling: Executive Summary|url=http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/|access-date=10 November 2012|publisher=CDD}}</ref> אספות נועדו לעורר התלבטות, שבה המשתתפים יכולים פחות בקלות להתפתות לאינטרס ייחודי.{{הערה|שם=:3}}{{הערה|שם=Scheufele}} תומך הסקרים הדיוניים פישקין טען כי דיון מקדם פתרון בעיות טוב יותר על ידי הוספת ידע למשתתפים ושיתוף פעולה פעיל שלהם.<ref name="Luskin">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J.S.|last2=Luskin, R.C.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657}}</ref><ref>[http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/ "Deliberative Polling: Toward a Better-Informed Democracy"] Stanford University, Center for Deliberative Democracy</ref><ref name=":13">{{Cite book|last=S.|first=Fishkin, James|title=Democracy when the people are thinking : revitalizing our politics through public deliberation|year=2018|isbn=9780198820291|edition=1st|location=Oxford, United Kingdom|oclc=1006802546}}</ref> טוענים שהדיון מפחיתה את הפילוג על ידי הדגשת ההגעה לתוצאה על פני המפלגתיות.{{הערה|שם=:5}}<ref name="Luskin" /> בנוסף, אזרחים שלא נבחרו נוטים לתפוס את אלו שנבחרו גם כמומחים טכניים וגם כאזרחים "רגילים" כמוהם. כפי שקרה בקולומביה הבריטית, תכונות אלה עודדו את נוחות הבוחרים עם פעולות האספה.<ref>Ferejohn, John; "The Citizen's Assembly Model", in M.E. Warren et H. Pearse, (eds.), Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens Assembly, p. 199-200</ref>
=== מייצג ומכיל ===
הגרלות אקראיות נבדקו כחלופות בחירות בטענה שהן מאפשרות ייצוג והכלה מדויקים יותר.{{הערה|שם=:3}} קבוצה שנבחרה באופן אקראי באמת יכולה לגלם את "הבוחר החציוני". המשתתפים אמורים לייצג את האדם הפשוט.{{הערה|שם=:4}} בחירה בהגרלה מתקנת את ההיבט האליטיסטי של הבחירות. כדי להיות מועמד פוליטי מצליח נדרשת בדרך כלל גישה לחינוך, כסף וקשרים. אף על פי שלמחוקקים הנבחרים יש בדרך כלל יותר ניסיון, הם צפויים להתמקד בתומכיהם ולא באוכלוסייה הגדולה יותר. [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]] זכו לביקורת כלא מייצגות כלל.{{הערה|שם=:2}} לעיתים קרובות מביאים כדוגמה את היעדר ייצוג נשים ומיעוטים בקונגרס [[הקונגרס של ארצות הברית|האמריקני]]. אחרים מדגישים חשיבות המיתוג בבחירת מועמדים (עם שמות משפחה מוכרים, למשל, מתדלקים שושלות פוליטיות).<ref>''Against Elections'' David Van Reybrouck. 2016. p. 29.</ref>
קיימת טענה שכסף הוא גורם מכריע בתוצאות הבחירות. [[לורנס לסיג|לסיג]] טען שהבחירות נשלטות על ידי כסף. כאשר משתמשים בבחירה אקראית לצד ניתוח סטטיסטי, ניתן להשיג ייצוג מדויק.{{הערה|שם=:5}} ניתן להשתמש במכסות מעל הבחירה האקראית הראשונית כדי לתקן הבדלים ביכולת/נכונות בין קבוצות שונות, ובכך לשפר את הייצוגיות.{{הערה|שם=:6}}
==== גיוון קוגניטיבי ====
אספות מאפשרות גיוון קוגניטיבי מוגבר, שמשמעותו מגוון של שיטות פתרון בעיות או דרכים לפרש את העולם. בחירה אקראית אינה מסננת את המגוון הקוגניטיבי כפי שנטען כי בחירות עושות.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Landemore|first=Hélène|date=May 2013|title=Deliberation, cognitive diversity, and democratic inclusiveness: an epistemic argument for the random selection of representatives|journal=Synthese|volume=190|issue=7|pages=1209–1231|doi=10.1007/s11229-012-0062-6}}</ref> באופן דומה, התהליך אינו מנסה לבחור את הסוכנים בעלי הביצועים הטובים ביותר או המיומנים ביותר.{{הערה|שם=:5}}<ref name=":0" />
מחקרים הראו שקבוצות מגוונות מבחינה קוגניטיבית מייצרות תוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות. לו ופייג' טוענים שגיוון [[הטיה קוגניטיבית|קוגניטיבי]] הוא בעל ערך לפתרון בעיות יעיל. הם בחרו שני צוותים לפתרון בעיות מתוך אוכלוסייה מגוונת של סוכנים אינטליגנטים: הצוות שנבחר באקראי עשה ביצועים טובים יותר מהצוות שהורכב מהסוכנים "בעלי הביצועים הטובים ביותר".{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:0}} נקודות מבט ופרשנויות ייחודיות בדרך כלל משפרות את הניתוח.<ref name=":0" /><ref>{{Cite journal|last=Hong|first=Lu|last2=Page|first2=Scott E.|date=2004-11-16|title=Groups of diverse problem solvers can outperform groups of high-ability problem solvers|journal=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|volume=101|issue=46|pages=16385–16389|bibcode=2004PNAS..10116385H|doi=10.1073/pnas.0403723101|issn=0027-8424|pmc=528939|pmid=15534225|doi-access=free}}</ref> תוצאות אלו מרמזות שייתכן וחשוב יותר למקסם את הגיוון הקוגניטיבי על פני יכולת הפרט. Landemore טען שבחירה אקראית מביאה להגברת היעילות, הגיוון וההכללה.<ref name=":0" /> [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] טען שאספות שלטון צריכות להיות "מדגם הוגן של כל דרגת אינטלקט בקרב העם" ולא "מבחר של המוחות הפוליטיים הגדולים ביותר".<ref>{{Cite book|last=Mills|first=John Stuart|title=Considerations on Representative Government|publisher=Henry Holt and Company|year=1875}}</ref>
=== חיסכון בזמן ובעלויות ===
במקום לבקש מכל האזרחים להתלבט לעומק בכל נושא בבחירות תכופות יותר (ועלולות להיות יקרות יותר), אספות/חבר מושבעים יכולים להיות הרבה יותר מייצגים מהצבעה תוך הפחתה משמעותית של העלויות הכוללות לממשלה ולאזרחיה.{{מקור}} הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון בעלויות נובע מפתרון מהיר יותר של סוגיות קשות והפחתת ההוצאות המבוזבזות על ידי הסרת [[שחיתות]] וחוסר יעילות אחרות הקשורות להצבעה.{{מקור}}
== דאגות שהובעו ==
=== לגיטימיות ===
==== ייצוגיות ====
אספות דורשות מהמשתתפים להתאסף במקום אחד (או באופן וירטואלי) כדי לדון בנושא/ים הממוקדים.{{הערה|שם=Luskin}} באופן בלתי נמנע, לא לכל אדם נבחר יש את הזמן והעניין להצטרף לאירועים אלה. אלו שמגיעים שונים באופן משמעותי מאלה שלא.<ref name="Fishkin1996">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|year=1996|title=Bringing deliberation to democracy|journal=Public Perspective|volume=7|pages=1–14}}</ref> [ צריך עדכון ]
במציאות, הנוכחות משתנה מאוד בהתאם לעלות/תועלת של נוכחות.{{הערה|שם=Scheufele}} במקרה של "פרויקט אירופה בחדר אחד" של פישקין רק 300 מתוך 869 נשאלים השתתפו בפגישות דיוניות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=J. S.|title=The voice of the people|publisher=Yale University Press|year=1995|location=New Haven}}</ref> אלו שהשתתפו ואלה שלא השתתפו לא היו מאוד שונים.<ref name="Merkle">{{Cite journal|last=Merkle|first=D. M.|year=1996|title=The polls – Review – The National Issues Convention Deliberative Poll|journal=Public Opinion Quarterly|volume=60|issue=4|pages=588–619|doi=10.1086/297775}}</ref> קבוצות מסוימות נוטות באופן משמעותי להשתתף במפגשים ציבוריים מאשר אחרות.<ref name="McLeod">{{Cite journal|last=McLeod|first=J. M. D.|last2=Scheufele, D. A.|last3=Moy, P.|year=1999|title=Community, communication, and participation: The role of mass media and interpersonal discussion in local political participation|journal=Political Communication|volume=16|issue=3|pages=315–336|doi=10.1080/105846099198659}}</ref> באופן כללי, אלה שמשתתפים נוטים להיות בעלי מוטיבציה ודעתנות.<ref name="Scheufele" /> זה בעייתי מכיוון שהדינמיקה והאישיות הקבוצתית של המשתתפים יכולים למלא תפקיד חשוב בהפקת תוצאות שונות של דיונים.<ref name="Merkle" /><ref name="Admir">{{Cite journal|last=Admir|first=J. G.|year=1996|title=The Hawthorne effect is a common artifact in social research|journal=Public Perspective|volume=7|pages=14–16}}</ref>
כמו כן, תהליכים הדורשים [[קונצנזוס]] עשויים להביא לתוצאות מדיניות שאינן משיגות הרבה כפי שהיינו מקווים,{{הערה|שם=Scheufele}}
==== השתתפות ====
בהשוואה לבחירות, אין באספות ייצוג המוני, שכן באספה מעורב מיעוט זעיר מהציבור. כשאנשים מצביעים, הם מקיימים אינטראקציה עם הממשלה ועם החוק. בחירות והצבעות הן מרכיב חשוב של [[ריבונות]], גם אם ההצבעה לא גורמת שינוי. ביטול הבחירות מערער את תהליך ההתייעצות המאפשר לכולם להרגיש כמו אזרח מעורב בדמוקרטיה ייצוגית.
לפונט {{אנ|Cristina Lafont}} למשל, טוענת כי אספות מערערות את הדיון. היא טוענת שהסיבה לכך היא שאספות המבקשות מהציבור לקבל את תוצאות הדיון שלהן דומות לדמוקרטיה של אליטות. היא אמנם מבהירה כי "מגוון זה שונה ממודל האליטה הסטנדרטי אם הוא אינו מבקש מאזרחים לסמוך באופן עיוור על דיונים של אליטה פוליטית מגובשת... [הוא] לסמוך באופן עיוור על דיונים של כמה אזרחים נבחרים (selected) .."<ref name=":33">{{Cite journal|last=Lafont|first=Christina|date=2015|title=Deliberation, Participation, and Democratic Legitimacy: Should Deliberative Mini-publics Shape Public Policy?*|journal=The Journal of Political Philosophy|volume=23|pages=40–63|doi=10.1111/jopp.12031}}</ref> פישקין טען שהמודל הזה אינו אליטיסטי משום שהוא משתמש באזרחים רגילים המייצגים את האוכלוסייה. לפונט דחתה את התיאור הזה בטענה שאנשים "כפופים למסנן של ניסיון דיוני" שהופך אותם "כבר לא למדגם מייצג של האזרחים בכלל".<ref name=":33" />
לנדמור מגיבה ללפונט בטענה שאף על פי שדאגותיה תקפות, שיח בקנה מידה גדול הוא פשוט בלתי אפשרי, גם אם הוא עדיף.<ref name=":42">{{Cite book|last=Landemore|first=Hélène|title=Open Democracy: Reinventing Popular Rule for the Twenty-First Century|publisher=Princeton University Press|year=2020|pages=115–116}}</ref> לנדמור ממליצה להפוך את האספות ל"פתוחות" לקהל הרחב ככל האפשר".<ref name=":42" /> לדוגמה, החלטותיהם יכולות לקבל תוקף באמצעות [[משאל עם]].
פישקין מציין טרילמה בין הרעיונות של שוויון פוליטי, דיון והשתתפות.{{הערה|שם=:13}} בגוף כמו אספה, שוויון פוליטי מושג באמצעות תהליך בחירה אקראי ומייצג באופן אידיאלי, בעוד שהדיון מושג בפעולות האספה. עם זאת, מכיוון שהגוף מורכב מתת-קבוצה של האוכלוסייה, הוא אינו משיג את מטרת ההשתתפות בקנה מידה רחב.
פישקין מנסה לפתור את הטרילמה שנוצרה כך על ידי התחשבות בחברה דיונית שלמה, שתהווה מאקרוקוסמוס דיוני. הוא רואה באספות ניסויים כיצד לממש דיון בקנה מידה מאקרו בהמשך.{{הערה|שם=:13}}
==== מאיים על מבני כוח מכהנים ====
וורן וגסטיל טוענים, בתיק קולומביה הבריטית, שאזרחים אחרים היו צריכים להיות מסוגלים "להתייחס אליה כאל נאמן מסייע (מיופה כוח למידע והחלטה מהימן)."<ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Gastil|first2=John|date=April 2015|title=Can Deliberative Minipublics Address the Cognitive Challenges of Democratic Citizenship?|journal=The Journal of Politics|volume=77|issue=2|pages=562–574|doi=10.1086/680078|issn=0022-3816}}</ref> המשתתפים בעצם הפכו למומחים לא רשמיים, מה שמאפשר להם לפעול כהרחבה של הציבור הרחב.
האספה, לפי ג'ון פרקינסון, ערערה על האמון והכוח שצברו מפלגות פוליטיות וקבוצות הסברה של קולומביה הבריטית. היא גם עלולה "לערער את הפונקציות האפיסטמיות, האתיות והדמוקרטיות של הכלל".{{הערה|שם=:22}}
==== תדרוך חומרים/אובייקטיביות מומחה ====
חומרי התדרוך חייבים להיות מאוזנים, מגוונים ומדויקים. זה קשור לאותה בעיה שאספות מטפלות בה: איך להבטיח ייצוג מאוזן. גישה אחת היא לכנס ועדה מייעצת, שבתורה מתמודדת עם אותו נושא.<ref name="Siu">{{Cite web|last=Siu|first=Alice|title=Deliberative polling|url=http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20100630225856/http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|archive-date=30 June 2010|access-date=12 November 2012|publisher=CIVICUS}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|date=1 December 2013|title=Deliberation by the People Themselves: Entry Points for the Public Voice|url=https://cdd.stanford.edu/mm/2013/fishkin-elj-entry-points.pdf|journal=Election Law Journal: Rules, Politics, and Policy|volume=12|issue=4|pages=490–507|doi=10.1089/elj.2013.0200|access-date=3 December 2020}}</ref>
=== אחריות ===
אספות (בהתאם לעיצובן) עשויות שלא לשאת באחריות. האחריות חשובה כדי למנוע מחברים לעסוק בהתנהגות בלתי הולמת.<ref>Mark Warren, "Citizen Representative" in M. E. Warren et H. Pearse, (eds)'', Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens' Assembly,'' Cambridge, Cambridge University Press, 2009, pp. 50-69 (p. 59.)</ref>
=== אזרחים גלויים ===
דינמיקה של שיחות חשובה להצלחת האספה. ההסתמכות על שיחה והצורך האולטימטיבי להגיע למסקנה, יכולים להסוות חילוקי דעות, במיוחד בקרב האנשים הפחות דברנים.<ref name="Fishkin2000">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|last2=Luskin, R. S.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|url=https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/32554601/fishkin-dpoll-consultation.pdf?1387041274=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DDeliberative_polling_and_public_consulta.pdf&Expires=1606986056&Signature=H-Z2G3m5CuykjwkGNoe7t9V88QZ3nonlZBhmKjp7KM9xt07Eo6X-pPWBnbrjOUDQbbMS~Z5gA0WnxtEmUsVfKr6Lrb5OYDeH7rC~ulQi7d~DUFDw75W3L3wjVTw36Na7hJ-jrrbARZLFN3ytC6ZZRREcD1CXXPIpFb0bVXlZtELEsOHCHzTma4wnrnzfFMp0K7M1tN6lbeVBbF4xZnx6LHmSQkp1oohux3pyEp9aG79jor2sAuxKIcU1IciUCqNE1-mzq8PAjSyu65~E~m2vxYMAFyjFpLYwh5HC9LLVPzRdSvJElOsGLxFQaDtsitKl8phTYpnIwb9sYIyxXWV8XA__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA|format=PDF|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657|access-date=3 December 2020}}{{קישור שבור|May 2021|bot=medic}}</ref> לדוגמה, אזרחים דברנים יותר עשויים לשלוט בשיחה בהיעדר [[קבוצה מונחית|מנחה]] יעיל.
=== קיטוב קבוצתי ===
האפשרות של קיטוב קבוצתי היא דאגה נוספת. [[קאס סאנסטיין|קאס סונשטיין]] טענה ב-1999 ש"דיון נוטה להזיז קבוצות, והפרטים המרכיבים אותן, לעבר נקודה קיצונית יותר בכיוון שתמכו בו לפני הדיון".<ref>{{Cite journal|last=Sunstein|first=Cass R.|date=1999|title=The Law of Group Polarization|journal=SSRN Working Paper Series|doi=10.2139/ssrn.199668|issn=1556-5068}}</ref> גם לוועידות קונצנזוס יש פוטנציאל לגרום לאנשים להקצין בדעותיהם, כלומר אזרחים בעצם מתגייסים סביב דעותיהם שלהם בנוכחות דעות מנוגדות.{{הערה|שם=Scheufele}}
עם זאת, פישקין השיב כי הדבר תלוי באופן מבנה האספה. משאבים כגון חומרי תדרוך ועדויות מומחים נועדו למתן דעות קיצוניות על ידי אספקת מידע ותיקון מידע שגוי/אי הבנה.{{הערה|שם=:13}}
=== יכולת של אדם ממוצע (בעיקר אינטליגנציה, מנהיגות) ===
גיל דלנוי ואוליבר דאולן טוענים ש"האזרח הממוצע" אינו מוכשר להנהיג, לאור האינטליגנציה והיכולת הממוצעים שלהם.{{הערה|שם=:4}}
עם זאת, מחקר שהשווה את איכות הדיון של אספת אזרחים אירית וועדה פרלמנטרית אירית מצא שאזרחים הראו תפיסה קוגניטיבית עמוקה יותר של הנושא שעל הפרק (הפלה).<ref>{{Cite journal|last=Suiter|first=Jane|last2=M Farrell|first2=David|last3=Harris|first3=Clodagh|last4=Murphy|first4=Philip|date=2021-07-23|title=Measuring Epistemic Deliberation on Polarized Issues: The Case of Abortion Provision in Ireland|url=https://doi.org/10.1177/14789299211020909|journal=Political Studies Review|language=en|volume=20|issue=4|pages=630–647|doi=10.1177/14789299211020909|issn=1478-9299}}</ref>
== ראו גם ==
* [[דמוקרטיה דיונית]]
* [[דמוקרטיה ישירה]]
* [[סורטיציה]]
* [[דמוקרטיה השתתפותית]]
== קישורים חיצוניים ==
* [https://web.archive.org/web/20150612202024/http://www.masslbp.com/journal.php MASS LBP]
* [https://web.archive.org/web/20131110092603/http://www.masslbp.com/download/MASSLBPSortedfulltext.pdf מיון: הגרלות אזרחיות ועתיד שיתוף הציבור (2013)]
* [https://www.excludedvoices.org/process יוזמה שלעתים משתמשת במושבעים של אזרחים למחקר מזון/חקלאי במערב אפריקה, דרום אסיה ואלטיפלנו האנדים]
* [https://web.archive.org/web/20150827092213/http://www.speaksoc.org/wp-content/uploads/2011/11/AR-CJ-chapt-Final-circ.pdf חבר השופטים בחוץ: כמה רחוק יכולים פרויקטים השתתפותיים להגיע להשבת הדמוקרטיה? (2008)]{{קישור שבור|February 2023}}
* [http://www.bbc.co.uk/radio4/today/reports/politics/citizenjury_reading_20050908.shtml חבר השופטים לאזרחים בתוכנית BBC Today (2005)]
* [https://web.archive.org/web/20060113054145/http://www.gmjury.org/video.html סרט על חבר השופטים של GM בבריטניה (2004)]{{קישור שבור|February 2023}}
* [http://sru.soc.surrey.ac.uk/SRU37.html ניתוח גישה פתוחה של מושבעים של אזרחים (2002)]
* [https://web.archive.org/web/20020826223216/www.soc.surrey.ac.uk/sru/SRU37.html סקירה אקדמית של חבר המושבעים של האזרח, שפורסמה בכתב העת Social Research Update (2002)]
* [https://web.archive.org/web/20050204190450/http://www.iied.org/sarl/pla_notes/pla_backissues/40.html דמוקרטיה דיונית והעצמת האזרח (2001)]
* [http://www.scotland.gov.uk/News/Releases/2000/10/5923086d-7127-40b1-951f-1061fae67843 חבר השופטים של גלזגו: מתווה לקבלת החלטות מקומיות (2000)]{{קישור שבור|February 2023}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
אספות אזרחים מסתמכות על הסמליות ופרקטיקות של משפט על ידי [[חבר מושבעים]].<ref>{{Cite journal|last=Pimbert|first=Michel|last2=Wakeford|first2=Tom|date=October 2003|title=Prajateerpu, Power and Knowledge: The Politics of Participatory Action Research in Development Part 1. Context, Process and Safeguards|journal=Action Research|volume=1|issue=2|pages=184–207|doi=10.1177/14767503030012004}}</ref> המטרה היא לגייס חתך מייצג של הציבור, לספק להם זמן ומשאבים מספקים כדי ללמוד לעומק על נושא תוך היכרות עם מגוון רחב של השקפות, לאפשר להם לשקול את הנושא ולבחון [[שקלול תמורות|פשרות]] לפני שיציגו המלצות משותפות (לעיתים קרובות עם קריטריונים של רוב עליון לקבלת החלטות). קבוצות שהמלצותיהן אינן מחייבות דומות יותר לסקרי דעת קהל דיוניים מכיוון שהן זקוקות ל[[משאל עם]] או תהליך אחר של אישור מדיניות.
אספות שואפות להגדיל את אמון הציבור<ref name=":2">{{Cite book|last=Manin|first=Bernard|title=The principles of representative government|publisher=Cambridge University Press|year=1997}}</ref> על ידי תיקון "פיצול האינטרסים" הקיים בין נציגים נבחרים לציבור, וכן "חוסר דיון בבתי המחוקקים".<ref name=":02">{{Cite journal|last=Pal|first=Michael|date=2012|title=The Promise and Limits of Citizens' Assemblies: Deliberation, Institutions and the Law of Democracy|url=https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|url-status=dead|journal=Queen's University at Kingston|volume=38|pages=259–294|archive-url=https://web.archive.org/web/20210328175545/https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|archive-date=2021-03-28|access-date=2019-03-26}}</ref>
הדוגמה הידועה המוקדמת ביותר התרחשה ב[[הדמוקרטיה האתונאית|דמוקרטיה האתונאית]], אך אספות אזרחים הם הפכו רלוונטיות לאחרונה הן לתאורטיקנים והן לפוליטיקאים כחלק מהעניין הגובר ב[[דמוקרטיה דיונית]].<ref>{{Cite journal|last=Floridia|first=Antonio|date=2018-09-06|editor-last=Bächtiger|editor-first=Andre|editor2-last=Dryzek|editor2-first=John S|editor3-last=Mansbridge|editor3-first=Jane|editor4-last=Warren|editor4-first=Mark|title=The Origins of the Deliberative Turn|url=http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780198747369.001.0001/oxfordhb-9780198747369-e-25|journal=The Oxford Handbook of Deliberative Democracy|pages=34–54|doi=10.1093/oxfordhb/9780198747369.013.25|isbn=9780198747369}}</ref> נעשה שימוש באספות בכל רחבי העולם, ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] מתעד למעלה מ-600 דוגמאות עדכניות במדינות כמו [[קנדה]], [[ברזיל]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]], [[מלאווי]] ו[[הולנד]]. אספות שימשו או הוצעו גם לטיפול בסוגיות מפלגות כמו [[נישואים של זוגות מאותו המין|נישואים חד מיניים]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], פליטת פחמן ו[[התאבדות בסיוע רפואי]].
קיימות גם אספות עצמאיות כגון [[Le G1000]] בבלגיה או פרויקט We The Citizens, אם כי יותר נפוצות אספות שממומנות על ידי המדינה. הפרלמנט העממי היה פורום בבריטניה של אזרחים שנבחרו באקראי שהוצג כתוכנית טלוויזיה. כעת התכנסו אספות האזרח גלובליות – [[האספה העולמית]].
== מאפיינים ==
=== חברות ===
אופן בחירת חברים וניהולם הוא חלק בלתי נפרד ממטרת האספה. חלק מהרכיבים מתוארים להלן.
==== בחירה ====
בחירה או [[סורטיציה|מיון]] אקראי לכאורה משמשים לעיתים קרובות כדי להבטיח שספקטרום מייצג של האוכלוסייה נכלל.<ref name=":5">{{Cite book|last=Stone|first=Peter|title=Lotteries in Public Life|publisher=Imprint Academics|year=2011|isbn=978-1845402082}}</ref> לעומת זאת, [[בחירות]] מייצגות יתר על המידה אזרחים בעלי יתרונות שונים.<ref name=":4">{{Cite book|last=Delannoi|first=Gil and Oliver Dowlen|title=Sortition: Theory and Practice|publisher=Imprint Academic|year=2010|isbn=978-1845401993}}</ref> בחירה אקראית מומלצת לשם שוויון, יעילות כלכלית וייצוגיות.<ref name=":6">{{Cite book|last=Dowlen|first=Oliver|title=The Political Potential of Sortition: A study of the random selection of citizens for public office|publisher=Imprint Academic|year=2009|isbn=978-1845401795}}</ref> הבחירה היא אקראית רק לכאורה בשל המשתנים הנוספים של בחירה עצמית וייצוג יתר מכוון של קבוצות ספציפיות.<ref name=":1">{{Cite book|last=Warren and Pearse|title=Designing Deliberative Democracy|publisher=Cambridge University Press|year=2008|pages=10}}</ref> כאשר אנשים אינם מחויבים להשתתף, אלה שיבטלו את ההסכמה עשויים לחלוק מאפיינים שהופכים את הקבוצה שאליה הם משתייכים לקבוצה פחות מיוצגת. כדי למנוע זאת, ניתן לקבוע מכסות להשבת האיזון.<ref name=":1" /> ניתן ליישם מערכות מכסות בדרכים שונות; יישום "נאיבי" פשוט של מכסות יכול לגרום למערכת שבטעות תגיב "יתר על המידה" ליחידים שמשתייכים לכמה קבוצות שונות שמיוצגות ותוציא את היחידים האלה מהבחירה כדי למנוע ייצוג יתר על המידה של קבוצות.<ref>{{Cite journal|last=Flanigan|first=Bailey|last2=Gölz|first2=Paul|last3=Gupta|first3=Anupam|last4=Hennig|first4=Brett|last5=Procaccia|first5=Ariel D.|date=26 August 2021|title=Fair algorithms for selecting citizens' assemblies|journal=Nature|volume=596|issue=7873|pages=548–552|bibcode=2021Natur.596..548F|doi=10.1038/s41586-021-03788-6|pmc=8387237|pmid=34349266}}</ref> ללא קשר לאלגוריתם הגיוס הרצוי, לעיתים ניתן לחבל בגיוס על ידי יישום שגוי.<ref>{{Cite news|title=The myth of the citizens' assembly|url=https://www.politico.eu/article/the-myth-of-the-citizens-assembly-democracy/|access-date=22 September 2022|work=POLITICO|date=18 June 2019}}</ref><ref>{{Cite news|title=Seven Citizens' Assembly members not randomly recruited|url=https://www.irishtimes.com/news/social-affairs/seven-citizens-assembly-members-not-randomly-recruited-1.3400734|access-date=22 September 2022|work=The Irish Times|date=2018|language=en}}</ref> לבחירה אקראית בממשל יש משמעות היסטורית והמקרים המוקדמים ביותר הידועים כוללים את [[הדמוקרטיה האתונאית]] וקהילות אירופאיות שונות.{{הערה|שם=:2}}<ref name=":4" /><ref name=":6" /><ref name=":3">{{Cite book|last=Barnett|first=Anthony and Peter Carty|title=The Athenian Option: Radical Reform for the House of Lords|year=2008}}</ref>
==== תנאים מגבילים ====
תחלופה קבועה של נציגים היא לרוב הכרחית: המשתתפים מכהנים לזמן מוגבל. דבר זה יכול לסייע בשמירה על גיוון נקודות המבט בטווח הארוך ולהימנע מפילוג של האספה לתת קבוצות שמטות את ההחלטות. ללא תנאים מגבילים, האספה עלולה להיות הומוגנית או לשרת אינטרס פרטי, ולאבד את השמירה על טובת הכלל.{{הערה|שם=:2}}
==== גודל ====
גודלה של אספת אזרחים חייב להיות גדול מספיק כדי לקיים חתך מייצג של האוכלוסייה.{{הערה|שם=:1}} הגודל תלוי במטרה, בדמוגרפיה ובגודל האוכלוסייה של הקהילה. אספות הן בדרך כלל קטנות יחסית כדי להקל על הניהול ולהבטיח השתתפות פעילה של כל החברים.{{הערה|שם=:2}} אספות כוללות בדרך כלל בין 50 ל-200 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=What Are Citizens' Assemblies?|url=https://www.electoral-reform.org.uk/latest-news-and-research/parliamentary-briefings/what-are-citizens-assemblies/|access-date=2020-02-02|website=www.electoral-reform.org.uk|language=en-US}}</ref> באירלנד, האמנה בנושא החוקה לשנים 14–2012 הורכבה מ-66 אזרחים, 33 נציגים שנבחרו על ידי מפלגות פוליטיות ויושב ראש;<ref name="Convention on the Constitution">{{Cite web|title=Convention on the Constitution|url=https://www.constitution.ie/Convention.aspx|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180118194834/https://www.constitution.ie/Convention.aspx|archive-date=18 January 2018|access-date=1 June 2016|publisher=Constitutional Convention|location=Ireland}}</ref> האספה החוזרת של אירלנד שכוננה אחריה לאחר הורכבה מ-99 אזרחים המשקפים את המגוון הדמוגרפי במדינה, ומינתה יו"ר מומחה.<ref name="Power">{{Cite news|url=http://www.newstalk.com/Judge-Mary-Laffoy-to-chair-Citizens-Assembly-on-the-8th-Amendment|title=Judge Mary Laffoy to chair Citizens' Assembly on the 8th Amendment|last=Power|first=Elaine|date=27 July 2016|access-date=27 July 2016}}</ref> אספת האזרחים של סקוטלנד לשנת 20–2019 הורכבה מ-100 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=Assembly Members {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/who-is-involved/assembly-members|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> אספת האקלים של אזרחי 2020 בבריטניה הורכבה מ-110 חברים.<ref name="climateassembly.uk">{{Cite web|title=Climate Assembly UK – Climate Assembly UK|url=http://www.climateassembly.uk/|access-date=2020-02-02|website=www.climateassembly.uk|language=en}}</ref>
=== תפקיד ===
לתפקידה של אספת האזרחים אין מגבלות "אפריוריות". אף על פי שבעבר האספות הוגבלו להצעות הנוגעות לרפורמה בבחירות, מטרת האספה יכולה להשתנות מאוד.
==== כוח הצעה מול כוח קבלת החלטה ====
אספות מודרניות בדרך כלל מציעות ולא מחוקקות. הצעות האספה במערכות אלו מתקבלות לאחר מכן (או לא מתקבלות) על ידי הרשות הרלוונטית. לפעמים נשלחת הצעה לקהל הבוחרים הכללי כמשאל עם.
=== תהליך ===
==== דיון ====
[[קובץ:De_Haagse_magistraat_in_1636.jpg|ממוזער| מועצת עיר דנה ב-1636.]]
מרכיב מרכזי באספות הוא האופי הדיוני שלהן. הדיון מאפשר תהליך למידה לכל המשתתפים, שחלקם עלולים להיות חסרי ידיעה בנושא הספציפי של העניין. אספות בדרך כלל מספקות גישה למומחים, כולל פוליטיקאים, אנליסטים, מדענים ומומחי נושאים אחרים. האספה מארחת דעות, מידע וטיעונים של מומחים ולאחר מכן מבקשת מחברי האספה לקיים דיון שיתופי. בדרך זו אספות שואפות לקדם את הידע של המשתתפים, להגיע להצבעה או תוצאה המייצגת את האינטרס הציבורי המשכיל. הדיון מאפשר לייצג את האדם הפשוט תוך התגברות על מידע מוטעה, בורות ואדישות.{{מקור}} יוזמות כגון [[סקר דיוני]] מנסות למנף תועלת זו.
פרקינסון טוען שמטרת הדיון היא "להחליף את משחקי כוח והתקפי זעם פוליטיים ב'קול המתון של ההיגיון'". דיון מנסה לשלב יעילות פרוצדורלית עם תוצאות מהותיות. פרקינסון טוען גם כי התהליך מנסח מחדש את " ה[[לגיטימציה]] הפוליטית" כנובעת לא רק מ "לעשות דברים נכון, אלא מלעשות את הדברים הנכונים".<ref name=":22">{{Cite book|title=Deliberative systems : deliberative democracy at the large scale|date=2012|publisher=Cambridge Univ. Press|others=Parkinson, John.|isbn=9781107025394|location=Cambridge|oclc=802706974}}</ref> תפיסה זו מנוגדת לתיאור הפרוצדורלי הטהור של לגיטימיות, שעליו אומר [[ג'ון רולס|רולס]] "יש הליך נכון או הוגן כך שהתוצאה נכונה או הוגנת גם היא, תהיה אשר תהיה, בתנאי שהנוהל בוצע כהלכה".<ref>{{Cite book|last=Rawls|first=John|title=A theory of justice|date=2005|publisher=Harvard University Press|isbn=0674017722|oclc=474723683}}</ref> בעוד שהדיון הוא הליך בפני עצמו, הוא משלב מידע עובדתי במכוון, ובכך מרחיב את שיקול הלגיטימיות.
==== קביעת סדר יום ====
קביעת סדר יום מתייחסת לקביעת תוכנית לנושאים המהותיים שהאסיפה אמורה לשקול. בדוגמאות מרכזיות של אספות, כמו אלו בקולומביה הבריטית ואונטריו, בית המחוקקים קבע את סדר היום לפני כינוס האספות. עם זאת, [[רוברט דאל|דאל]] טוען כי שליטה סופית על סדר יום (אג'נדה) היא מרכיב חיוני של דמוקרטיה אידיאלית: "לגוף האזרחים... צריכה להיות השליטה הבלעדית כדי לקבוע אילו עניינים ראויים או לא ראויים להכרעה".<ref>{{Cite book|last=Dahl, Robert A.|title=Dilemmas of pluralist democracy : autonomy vs. control|date=1982|publisher=Yale University Press|isbn=0585348790|location=New Haven|oclc=47010959}}</ref> בעיה זו נותרה בלתי פתורה, שכן גם סדר יום שנכפה מבחוץ וגם כזה שנבחר על ידי גוף פנימי קטן, מגבילים את פעולת המשתתפים. בעוד שתהליך העצומה מרחיב באופן תאורטי את תהליך קביעת סדר היום לכל האזרחים, פעולת איסוף העצומות עשויה להיות מכבידה. פישקין כותב "ההזדמנות שווה היא רשמית וסמלית, בעוד ששליטה סופית מעשית מושגת על ידי מי שיכולים לממן את אוספי החתימות".<ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|last2=Kousser|first2=Thad|last3=Luskin|first3=Robert C.|last4=Siu|first4=Alice|date=December 2015|title=Deliberative Agenda Setting: Piloting Reform of Direct Democracy in California|url=https://escholarship.org/uc/item/7bx779kd|journal=Perspectives on Politics|volume=13|issue=4|pages=1030–1042|doi=10.1017/S1537592715002297|issn=1537-5927}}</ref>
==== גדר בטיחות ====
כאשר לחברי מושבעים או אספות יש סמכות שהיא מעל סמכות ייעוץ בלבד, נדרשים איזונים ובלמים כדי להבטיח שהמשתתפים לא יוכלו לקבל החלטות חד-צדדיות או לרכז כוח. באתונה העתיקה, למשל, פירוש הדבר היה מערך מורכב של "גזרים ומקלות" כגדר בטיחות שהחלישה בהצלחה את פיתוי השחיתות. אטיין שוארד טוען כי במידה רבה כיוון שפוליטיקאים נבחרים כתבו את החוקות, לממשלות שמשתמשות בבחירות יש הרבה פחות גדרות בטיחות מאשר ממשלות המבוססות בעיקר על מיון.
=== החלטה ===
בשלב מסוים האספה מסיימת את דיוניה ומציעה מסקנות והמלצות. זה נעשה בדרך כלל בתהליך הצבעה. השימוש [[הצבעה חשאית|בקלפי חשאי]] נועד לצמצם את ההשפעה של [[לחץ חברתי]] ולשלוט ב[[הטיית השוואה חברתית]]. לכל הצעה נדרשת בדרך הסכמה של 70% או יותר כדי להיכלל בהמלצות הסופיות.{{מקור}} בדרך זו, החלטות שהתקבלו על ידי אספת אזרחים מייצגות קונצנזוס במקום עמדת רוב פשוטה של 51%.{{מקור}}
== דוגמאות לסקר דיוני ==
אספות שימשו לרוב כצורה של סקרים דיוניים שהמלצותיהם אינן מחייבות, מה שמוביל לשיעורי הצבעה נמוכים יותר ולתכנון תהליך שונה מאשר באספות מחייבות או חבר מושבעים.
=== האספה העולמית ===
האספה העולמית אורגנה בשנת 2021 כדי שתתקיים במקביל ל-[[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021)|COP26]] ב[[גלאזגו]] באוקטובר-נובמבר 2021. זה הגוף הראשון שניסה לייצג את הרצונות הדמוקרטיים של האוכלוסייה העולמית בכללותה.
=== בלגיה ===
ה-G1000 הוא יוזמה במימון תרומה שהושק בשנת 2011 על ידי דייוויד ואן רייברוק עם סקר מקוון לזיהוי סוגיות לטיפול. יותר מ-5,000 הצעות הועלו ודורגו על ידי אלפי אזרחים. לאחר קיבוץ, 25 נושאים הועלו לסיבוב שני של הצבעה. לאחר מכן, 700 מתוך 1,000 המשתתפים התכנסו ליום אחד [[בריסל (מחוז)|בבריסל]]. הם חולקו לקבוצות של 10 ולאחר תדרוך על ידי מומחים, המשתתפים ניסחו הצעות סביב הנושאים. קבוצה קטנה יותר של אזרחים, ה-G32, התכנסה באופן קבוע במהלך החודשים הבאים כדי לחדד את ההצעות הללו ולהפוך אותן להמלצות קונקרטיות. המלצות אלו היו אמורות להיות מועברות לשאר המדינה באפריל 2012.<ref>{{Cite web|title=G100|url=http://www.g1000.org/en/|access-date=2 January 2012}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.lesoir.be/debats/chroniques/2011-11-29/et-si-on-avait-essaye-le-g1000-880227.php|title=Et si on avait essayé le G1000?|date=29 November 2011|work=Le Soir|access-date=2 January 2012}}{{קישור שבור|June 2022|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}</ref>
=== קנדה ===
בקנדה חבר מושבעים למדיניות או חבר מושבעים של אזרחים הוא גוף של אנשים שהתכנסו כדי לתת החלטה או עצה בעניין של תקנת הציבור. אזרחים המשתתפים בחבר מושבעים בנושא מדיניות מעורבים בתהליך למידה והתלבטות מקיף לפני שמגיעים למסקנה או להמלצות הסופיות.
אספות אזרחים בנושא רפורמה בבחירות התכנסו בקולומביה הבריטית ב-2004<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly on Electoral Reform – IMPROVING DEMOCRACY IN B.C.|url=http://www.citizensassembly.bc.ca/public|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20050924143403/http://citizensassembly.bc.ca/public|archive-date=2005-09-24|access-date=2005-10-09}}</ref> ובאונטריו ב-2006.<ref>{{Cite web|title=Ontario Citizens' Assembly on Electoral Reform|url=http://www.citizensassembly.gov.on.ca/|website=www.citizensassembly.gov.on.ca}}</ref> הם השתמשו בחבר מושבעים למדיניות כדי לשקול מערכות בחירות חלופיות. שלוש מרשתות הבריאות המקומית של אונטריו (Local Health Integration Networs – LHIN) מסרו את תוכניות שירותי הבריאות שלהן (IHSP) לשנים 2010–2013 לחבר מושבעים למדיניות לצורך ייעוץ וחידוד. LHINs המפנים את ה-IHSP שלהם למושבעים בנושא מדיניות כוללים את דרום מזרח LHIN,<ref>{{Cite web|title=South East Local Health Integration Network (LHIN)|url=http://www.southeastlhin.on.ca/Page.aspx?id=2346|website=www.southeastlhin.on.ca}}</ref> Central LHIN ו-Misissauga Halton LHIN.
==== קולומביה הבריטית ====
באספת קולומביה הבריטית השתתפו 160 אנשים ויו"ר אחד כדי לדון ולהנפיק הנחיות לגבי רפורמה בבחירות.
תהליך הבחירה היה אקראי למחצה. מכל אחד מ-79 מחוזות הבחירות של קולומביה הבריטית נבחרו באקראי גבר אחד ואישה אחת, בנוסף לשני חברים אבוריג'ינים והיו"ר.<ref name="auto">{{Cite book|last=Elections BC|url=http://www.elections.bc.ca/docs/rpt/2005-CEOreportRefOnElectoralReform.pdf|title=Report of the Chief Election Officer: 38th Provincial Election/2005 Referendum on Electoral Reform|date=May 17, 2005|page=34}}</ref> חברים אלו נבחרו בהגרלה אזרחית שהבטיחה איזון מגדרי וייצוג הוגן לפי קבוצת גיל וגאוגרפיה. ראשית, 15,800 הזמנות נשלחו באקראי לקולומביה הבריטית, 200 בכל אזור בחירה. בהזמנה נשאל האם יהיו מוכנים להכניס את שמותיהם להגרלה למועמדות עתידית. לאחר מכן עברו השמות שני סבבי בחירה נוספים.
האספה שהתקבלה לא ייצגה בצורה גדולה את הציבור הרחב. חברי האספה לא היו מרוצים משיטת הבחירות הנוכחית של BC, בעוד שסקרים בציבור הצביעו על שביעות רצון יחסית.<ref>Blais, André; Kenneth Carty; Patrick Fournier (2005) http://www.crcee.umontreal.ca/pdf/Citizens%20Choice.08052.pdf</ref>
לאנג ציינה שני מאפיינים משותפים לחברי האספה: עניין בלמידה, במיוחד על התהליך הפוליטי, ומחויבות לתהליך ברגע שהוא התחיל. היא כתבה, "סביר להניח שזה תרם לדינמיקת העבודה המעולה בתוך האספה".<ref>{{Cite journal|last=Lang|first=Amy|date=March 1, 2007|title=But Is It for Real? The British Columbia Citizens' Assembly as a Model of State-Sponsored Citizen Empowerment|journal=Politics & Society|volume=35|pages=35–70|doi=10.1177/0032329206297147}}</ref>
לגבי החשיבות שניתנה לייצוגיות בתהליך הבחירה, כתב פאל "הדרישה למספר שווה של חברים מכל מחוז בחירות הביאה לאספות אזרחים שלא שיקפו את האוכלוסייה בפועל וייתכן שהטו את התוצאה לכיוון הצעות שהעניקו עדיפות לייצוג גאוגרפי."{{הערה|שם=:02}} כלומר, הדגש על גאוגרפיה הגביל את הייצוגיות של האספות הסופיות.
'''תהליך:''' בחודשים ינואר עד מאי 2004, האספה ערכה "שלב למידה" של 12 שבועות אשר כלל הרצאות מומחים, דיונים קבוצתיים ועיון בחומרי מקור. העבודה כללה סקירה של מערכות בחירות בשימוש ברחבי העולם והשפעתן על התהליך הפוליטי. לאחר מכן התקיים שלב התייעצות ציבורית שנמשך ממאי עד יוני. חברי האספה ערכו למעלה מ-50 דיונים פומביים וקיבלו 1,603 הצעות בכתב.{{הערה|שם=auto}} החברים התלבטו על איזו שיטת בחירות להמליץ, ואז האספה ביצעה שלוש הצבעות נפרדות.<ref>{{Cite book|last=Citizen's Assembly on Electoral Reform of British Columbia|first=Final Report|url=http://participedia.net/sites/default/files/case-files/653_265_final_report.pdf|title=Making Every Vote Count: The Case for Electoral Reform in British Columbia|date=December 2004|page=10}}</ref>
'''תוצאה:''' ב-10 בדצמבר הציגה האספה בפני בית המחוקקים של קולומביה הבריטית את הדו"ח הסופי שכותרתו הייתה "להפוך כל קול לחשוב: טיעונים לרפורמה בבחירות בקולומביה הבריטית". במאי 2005 התקבלו המלצות האספה על ידי 57.7% מהמצביעים במשאל עם ונתמכו ברוב ב-77 מתוך 79 מחוזות הבחירות. אולם כדי להתקבל במשאל נדרש אישור של 60% ב-60% ורוב ב-60% מ-79 המחוזות. לכן לא חל שינוי. ההמלצות נדחו על ידי 60.9% מהמצביעים במשאל עם המשך.
==== אונטריו ====
103 אנשים השתתפו באספה של אונטריו בנושא רפורמה בבחירות. ההמלצות של אספת אונטריו נדחו במשאל העם שלאחר מכן על ידי 63% מהמצביעים וכתוצאה מכך נשמר ה[[סטטוס קוו]].
=== דנמרק ===
ועידות קונצנזוס נוצרו ב[[דנמרק]] בשנות ה-80<ref>{{Cite web|last=Grundahl|first=Johs|date=1995|title=The Danish consensus conference model|url=http://people.ucalgary.ca/~pubconf/Education/grundahl.htm|access-date=2023-02-25|website=people.ucalgary.ca}}</ref> כאחד הניסיונות המוקדמים ביותר של קובעי מדיניות לכלול את דעות הציבור ההדיוט בקבלת ההחלטות באמצעות מעורבות ציבורית.<ref name="Scheufele">{{Cite web|last=Scheufele|first=D. A.|year=2010|title=Modern citizenship or policy dead end? Evaluating the need for public participation in science policy making, and why public meetings may not be the answer|url=https://shorensteincenter.org/wp-content/uploads/2012/03/r34_scheufele.pdf?x78124|access-date=19 Oct 2017}}</ref> מטרת ועידות קונצנזוס היא "להביא לידי ביטוי את עמדותיהם של אנשים לאחר שניתן להם את כל המידע שנדרש כדי שיוכלו להעריך [[טכנולוגיה]] נתונה" והמוצר המתקבל כנראה נראה שונה מזה של סוגים אחרים של אספות בשל '''הצורך [[קבלת החלטות בקונצנזוס|להגיע לקונצנזוס]].'''<ref name="DBoT">{{Cite web|last=Danish Board of Technology|year=2006|title=The consensus conference|url=http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110816173526/http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|archive-date=16 August 2011|access-date=13 November 2011}}</ref> ועידות קונצנזוס נחשבות בדרך כלל כמתאימות לנושאים רלוונטיים חברתית או הדורשים תמיכה ציבורית.
המשתתפים [[סורטיציה|נבחרו באקראי]] מתוך קבוצת [[אזרחות|אזרחים]] שהוזמנו להגיש מועמדות.{{הערה|שם=DBoT}}<ref>{{Cite journal|last=Einsiedel|first=Edna F.|last2=Jelsøe|first2=Erling|last3=Breck|first3=Thomas|date=1 January 2001|title=Publics at the technology table: The consensus conference in Denmark, Canada, and Australia|url=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3109/a036857|journal=Public Understanding of Science|language=en|volume=10|issue=1|pages=83–98|doi=10.3109/a036857|issn=0963-6625}}</ref> המוזמנים הם חברי ציבור הדיוטות שאין להם ידע ספציפי בנושא.<ref name="DBoT" /> השאיפה היא לקבל פאנל מייצג מבחינה דמוגרפית.
חברי הפאנל השתתפו בשני סופי שבוע של הכנה מוקדמת וקיבלו חומר שהוכן על ידי מתווך כדי להעניק להם הבנה בסיסית של הנושא.{{הערה|שם=DBoT}} לאחר מכן הפאנל השתתף בכנס בן 4 ימים. הפאנל השתתף במפגש שאלות ותשובות עם מומחים, שבו שמעו דעות מנוגדות. לאחר מכן חברי הפאנל הכינו מסמך סופי המסכם את דעותיהם והמלצותיהם. ביום האחרון, הפאנל דן במסמך הסופי שלהם עם מקבלי מדיניות ומקבלי החלטות.<ref>See also: [https://estframe.net/uploads/qyEJ2dPN/et4_manual_cc_binnenwerk_40p.pdf Consensus Conference Manual (2006)]</ref>
אף על פי שמודל [[קבלת החלטות בקונצנזוס|הקונצנזוס]] היה בשימוש בעיקר בדנמרק, הוא נוסה במקומות רבים אחרים בעולם.<ref>{{Cite web|date=2016-02-19|title=Tracking Danish-Style Consensus conferences|url=http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20160219150422/http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-date=2016-02-19|access-date=2023-02-25}}</ref>
=== צרפת ===
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה|נושא2=פוליטיקה}}
=== גרמניה ===
[https://www.planungszelle.de/en/database/ יותר מ-77 ניסויים עם חבר מושבעים של אזרחים בתוך גרמניה נערכו משנת 1976] (נכון לשנת 2021).
=== אירלנד ===
לאחר המשבר הפיננסי האירי ב-2008 עלו הצעות שונות לרפורמה פוליטית וביניהן קיום אספה. בבחירות הכלליות של 2011, במצעי המפלגות הוזכרו אספות או כינוסים לרפורמה בבחירות ([[פינה גייל|Fine Gael]]<ref name="fgman">{{Cite web|year=2011|title=Fine Gael Manifesto|url=http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001551/http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=7}}</ref>) או רפורמה חוקתית ([[פיאנה פול|Fianna Fáil]],<ref name="ffman">{{Cite web|year=2011|title=Real Plan Better Future; Fianna Fáil manifesto 2011|url=http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001602/http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=31}}</ref> [[מפלגת הלייבור (אירלנד)|מפלגת הלייבור]],<ref name="labman">{{Cite web|year=2011|title=Labour's Manifesto 2011|url=http://www.labour.ie/download/pdf/labour_election_manifesto_2011.pdf#page=48|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=46|format=PDF}}</ref> [[שין פיין|Sinn Féin]],<ref name="sfman">{{Cite web|title=Sinn Féin General Election Manifesto 2011|url=http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110221172128/http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|archive-date=21 February 2011|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=33}}</ref> ומפלגת [[המפלגה הירוקה (אירלנד)|הירוקים]]<ref name="gpman">{{Cite web|title=Playing to Our Strengths: Green Party Manifesto 2011|url=http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001558/http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=13}}</ref>). תוכנית ממשלת Fine Gael–Labour שלאחר מכן כללה "[[אמנה חוקתית]] " הכוללת יו"ר שהוצע על ידי ה-[[טישך|Taoiseach]], ו-33 מחוקקים שהוצעו על ידי מפלגות פוליטיות ו-67 אזרחים שנבחרו בצורה מייצגת מבחינה דמוגרפית.{{הערה|שם=Convention on the Constitution}} האספה נפגשה בין השנים 2012–2014 ודנה בשישה נושאים שצוינו על ידי הממשלה ולאחר מכן בשני נושאים שנבחרו על ידי האספה. היא הוציאה תשעה דוחות אשר המליצו על תיקוני חוקה ושינויים אחרים בחוק ובפרקטיקה החקיקתית.<ref name="it1744924">{{Cite news|url=https://www.irishtimes.com/news/politics/inside-the-convention-on-the-constitution-1.1744924|title=Inside the Convention on the Constitution|last=Arnold|first=Tom|date=1 April 2014|work=The Irish Times|access-date=1 April 2014}}</ref> תגובת הממשלה הייתה פושרת: היא יישמה כמה המלצות, דחתה אחרות והפנתה יותר לוועדות ולשירות המדינה לבדיקה.<ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/fintan-o-toole-how-hopes-raised-by-the-constitutional-convention-were-dashed-1.2123435|title=How hopes raised by the Constitutional Convention were dashed|last=O'Toole|first=Fintan|date=3 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/david-farrell-constitutional-convention-brand-is-in-jeopardy-1.2142826|title=Constitutional Convention 'brand' is in jeopardy|last=Farrell|first=David|date=17 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/news/politics/only-two-proposals-for-constitution-referendum-1.2079176|title=Only two proposals for Constitution referendum|last=McGee|first=Harry|date=26 January 2015|work=The Irish Times|access-date=28 January 2015}}</ref>
ממשלת המיעוט העצמאית של Fine Gael שהוקמה לאחר הבחירות הכלליות ב-2016 הקימה אספה בשנת 2016 "ללא פוליטיקאים ועם מנדט לבחון מספר מוגבל של נושאים מרכזיים לאורך תקופה ממושכת".<ref name="Programme_for_Partnership_Government">{{Cite web|date=11 May 2016|title=A Programme for a Partnership Government|url=http://www.merrionstreet.ie/MerrionStreet/en/ImageLibrary/Programme_for_Partnership_Government.pdf#page=154|access-date=1 June 2016|publisher=Government of Ireland|page=153|format=PDF}}</ref>{{הערה|שם=Power}}
אספת אזרחים בראשות פול ריד התכנסה ב-2023 כדי לבחון את השימוש בסמים באירלנד.
=== הולנד ===
"הבורגרפורום Kiesstelsel" התקיים בשנת 2006 והורכב מ-143 אזרחים הולנדים שנבחרו באקראי. הוטל עליו לבחון אפשרויות לרפורמה בבחירות. ב-14 בדצמבר 2006 הציג "הבורגרפורום" את הדו"ח הסופי שלו לשר של [[מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה|מפלגת העם היוצאת (VVD)]]. באפריל 2008 ממשלת הקואליציה השלטת דחתה את מסקנות הדוח.<ref>Patrick Fournier et al., [http://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780199567843.001.0001/acprof-9780199567843 "When Citizens Decide: Lessons from Citizen Assemblies on Electoral Reform"]</ref> בשנת 2020 החלה התייעצות לגבי הצעת חוק ליישום הרפורמות בבחירות של האספה.<ref>{{Cite web|date=15 December 2020|title=Consultatie Wetsvoorstel Burgerforum kiesstelsel|url=https://www.internetconsultatie.nl/burgerforum|access-date=18 December 2020|publisher=Dutch government}}</ref>
=== פּוֹלִין ===
החל מיולי 2016, לאחר שהתגובה העירונית [[שיטפון|להצפות]] נחשבה כבלתי מספקת על ידי אזרחים רבים, אספות [[גדנסק]] שכללו כ-60 תושבים שנבחרו באקראי קיבלו החלטות מחייבות לטפל בבעיות.<ref name="resilience.org">Resilience, 22 Nov. 2017, post by Tin Gazivoda, "Solutions: How the Poles Are Making Democracy Work Again in Gdansk," https://www.resilience.org/stories/2017-11-22/solutions-how-the-poles-are-making-democracy-work-again-in-gdansk/</ref> ישיבות האספה היו רגועות ואף מתוארות כמהנות. שמות מתוך ספרי הבוחרים בעיר נבחרים באופן אקראי. לאחר מכן בוצעו פעולות לייצוג מאוזן של משתתפים מבחינת גורמים כמו רמת השכלה, גיל, מין ומחוז. למשל, באספה יש אותו אחוז אזרחים ותיקים כמו בעיר. האספה מתכנסת למספר ימים, שומעת עדויות של מומחים, שואלת שאלות ומתלבטת בקבוצות קטנות לפני מתן החלטת המדיניות המחייבת שלה.<ref name="resilience.org" />
=== הממלכה המאוחדת ===
מאז פרסום משנת 1994 של המכון לחקר מדיניות ציבורית, אספות אזרחים הפכו נפוצות יותר בבריטניה.{{מקור}}
בשנת 2019 הכריזה ממשלת בריטניה על אספת האקלים בבריטניה,<ref>{{Cite web|title=Parliament sends 30,000 invitations for citizens' assembly on climate change – News from Parliament|url=https://www.parliament.uk/business/committees/committees-a-z/commons-select/business-energy-industrial-strategy/news-parliament-2017/citizens-assembly-climate-change-19-20/|access-date=2020-02-02|website=UK Parliament|language=en}}</ref> בה 108 אזרחים במטרה לדון כיצד להגיע לפליטות [[נייטרליות פליטת פחמן|נטו אפס]] עד 2050.{{הערה|שם=climateassembly.uk}} הפגישות עוכבו עקב [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] והתקיימו במשך שישה סופי שבוע בין ינואר למאי 2020, עם דוח שפורסם בספטמבר 2020.
בשנת 2019 הכריזה ממשלת סקוטלנד על אספת האזרחים של סקוטלנד עם 6 פגישות המורכבות מ-100 אזרחים המתקיימות בין אוקטובר 2019 לאפריל 2020<ref>{{Cite web|title=Weekend Content {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/meetings|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> כדי להתייחס ל-3 שאלות:<ref>{{Cite web|title=Welcome to the Citizens' Assembly of Scotland {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref>
* איזו מדינה אנחנו מבקשים לבנות?
* כיצד נוכל להתגבר בצורה הטובה ביותר על האתגרים שעומדים בפני סקוטלנד והעולם במאה ה-21, כולל אלו הנובעים מה [[Brexit]]?
* איזו עבודה נוספת צריכה להתבצע כדי לתת לנו את המידע הדרוש לנו כדי לבצע בחירות מושכלות לגבי עתידה של המדינה?
התנועה הסביבתית העולמית [[המרד בהכחדה|Extinction Rebellion]] המליצה על הקמת אספות בנושא שינויי אקלים על ידי ממשלות כדי לקבל החלטות בנושאי אקלים וצדק סביבתי. בבריטניה, [[המרד בהכחדה]] דורש ש"הממשלה חייבת ליצור אספה בנושא אקלים וצדק אקולוגי ולפעול על פי החלטותיה".<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly|url=https://rebellion.earth/act-now/resources/citizens-assembly/|access-date=2020-02-02|website=Extinction Rebellion|language=en-GB}}</ref> המטרה המרכזית של המפלגה הפוליטית " הורוד הבוער" היא להחליף את [[ממשלת בריטניה]] באספות.<ref>{{Cite news|last=Taylor|first=Diane|title=Extinction Rebellion activists launch UK Beyond Politics party by stealing food|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/jun/25/uk-extinction-rebellion-activists-launch-beyond-politics-party-by-stealing-food|access-date=3 December 2020|work=The Guardian|date=25 June 2020|language=en}}</ref>
בסקר משנת 2019 שנערך בקרב אזרחים [[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] על ידי החברה המלכותית לעידוד האמנויות, הייצור והמסחר, 57% מהמשתתפים בסקר סברו שאספת אזרחים לא תהיה דמוקרטית מספיק מכיוון שהיא לא מספיק גדולה.<ref name=":32">{{Cite web|last=RSA|title=New survey highlights the pros and cons of a citizens' assembly on Brexit – RSA|url=https://www.thersa.org/discover/publications-and-articles/rsa-blogs/2019/02/assembly-poll|access-date=2019-03-20|website=www.thersa.org}}</ref> המקום בו הייתה התמיכה הגבוהה ביותר באספת אזרחים בנושא Brexit בסקר זה הייתה [[צפון אירלנד]]. לפי ה-RSA, זה אולי נובע ממודעות רבה יותר לתהליך הודות לשימוש [[אספת אזרחים (אירלנד)|באספות אזרחים באירלנד]].<ref name=":32" />
=== ארצות הברית ===
==== קליפורניה ====
California Speaks כללה 3,500 אנשים המייצגים את כל מגזרי האוכלוסייה.
==== אורגון ====
סקירת יוזמת אזרחים (CIR) היא הגרסה של [[אורגון]] לאספה. הפאנל דן ביוזמת הצבעה או [[משאל עם]] שיוחלט בבחירות הקרובות. המשתתפים בפאנל נבחרים באמצעים כגון דגימה אקראית ודגימת שכבות כדי להיות מייצגים מבחינה דמוגרפית.<ref>{{Cite journal|last=Gastil|first=John|last2=Richards|first2=Robert|last3=Knobloch|first3=Katherine|date=2 January 2014|title=Vicarious Deliberation: How the Oregon Citizens' Initiative Review Influenced Deliberation in Mass Elections|url=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/2235|journal=International Journal of Communication|language=en|volume=8|pages=28|issn=1932-8036}}</ref> מספר המשתתפים הוא בסביבות שני תריסר. לעיתים קרובות הם מקבלים תשלום עבור זמנם והחזר נסיעות כדי להרחיב את מגוון האזרחים שיכולים להשתתף.<ref>{{Cite web|title=Citizens' Initiative Review | Government Innovators Network|url=https://www.innovations.harvard.edu/citizens-initiative-review|website=www.innovations.harvard.edu}}</ref> עד היום, רק מדינת אורגון חוקקה CIR קבוע.<ref name="participedia.net">Robert Richards, “Oregon Citizens’ Initiative Review” http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170425101251/http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review|date=2017-04-25}}</ref> קולורדו, אריזונה ומסצ'וסטס ערכו בדיקות טייס של ה-CIR.<ref>{{Cite web|title=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project|url=http://www.cirmass2016.org/|website=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project}}</ref><ref>{{Cite web|title=Experiment to help voters understand Colorado ballot measures | CPR|url=http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150103132709/http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|archive-date=2015-01-03|access-date=2017-07-21}}</ref>
'''תהליך:''' מנחה מיומן מפקח על הדיונים. במהלך כמה ימים, חברי הפאנל דנים בינם לבין עצמם ומתייעצים עם מומחים ותומכים בכל צדדי היוזמה. חברי הפאנל כותבים הצהרה ומנגישים אותה, למשל על ידי הצגתה בעלונים לבוחר. הצהרה זו מסכמת את מיטב הטיעונים בעד ונגד, ומפרטת את מספר חברי הפאנל שהמליצו להצביע הן בעד והן נגד היוזמה.{{הערה|שם=participedia.net}}
'''מטרה:''' CIR מנסה לחזק את האיכות וההשפעה של הקול הציבורי בבחירות ובהחלטות ממשלה.<ref>{{Cite web|date=July 19, 2016|title=Evaluating a New Governing Institution: An Assessment of the Citizens' Initiative Review|url=https://www.natcom.org/communication-currents/evaluating-new-governing-institution-assessment-citizens’-initiative-review|website=National Communication Association}}</ref> הוא מתייחס לדאגות ספציפיות לגבי קמפיינים שבהם הבוחרים מקבלים לעיתים קרובות מידע מועט, או מה שהם שומעים – למשל, מפרסומות בתשלום – מוטה.<ref>John Gastil, “Beyond Endorsements and Partisan Cues: Given Voters Viable Alternaties to Unreliable Cognitive Shortcuts” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Gastil-2014-Beyond-Endorsements-and-Partisan-Cues-Giving-Vote.pdf</ref> במסגרת CIR, הבוחרים לומדים מה גוף מייצג של אזרחים חשב על היוזמה לאחר לימוד מדוקדק והתלבטות.
'''הערכה:''' מחקר אקדמי דיווח כי חברי פאנל CIR השיגו דיון באיכות גבוהה.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Justin Reedy, and Katherine Cramer Walsh, “Did They Deliberate? Applying an Evaluative Model of Democratic Deliberation to the Oregon Citizens’ Initiative Review” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/DidTheyDeliberate.pdf</ref> הבוחרים התוודעו לשיקולים שעלו בדיונים באמצעות החוברות לבוחרים ומצאו כי ההצהרה מועילה להחלטותיהם, והידע של הבוחרים על היוזמות גדל.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Traci Feller, and Robert C. Richards, “Empowering Citizen Deliberation in Direct Democratic Elections: A Field Study of the 2012 Oregon Citizens’ Initiative Review” http://factsreports.revues.org/3448</ref> חברי הפאנל עצמם פיתחו עמדות חדשות לגבי התהליך המדיני והיכולות שלהם.<ref>Katherine R. Knobloch and John Gastil, “Civic (Re)socialisation: The Educative Effects of Deliberative Participation” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Civic-resocialization.pdf</ref>
==== מדינת וושינגטון ====
אספת האקלים בוושינגטון הייתה אספת האקלים הכלל-מדינתית הראשונה באמריקה.<ref>{{Cite news|last=Landi|first=Bonface|date=January 22, 2021|title="Washington is the first U.S. state to hold a climate assembly"|work=Inhabitat}}</ref> האספה התקיימה בשנת 2021, ואספה 77 אזרחים שנבחרו באקראי כדי לדון בשינויי אקלים.<ref>{{Cite web|title=Washington Climate Assembly|url=https://www.waclimateassembly.org}}</ref><ref name=":7">{{Cite web|date=March 19, 2021|title="WASHINGTON CLIMATE ASSEMBLY FINAL REPORT"|url=https://81a84cbc-5f71-4d22-9287-6f567df5d228.filesusr.com/ugd/d6c986_9495356c240c4f1a976524905f9bf421.pdf}}</ref> האספה הייתה וירטואלית לחלוטין, והתייחסה לשאלה: "איך מדינת וושינגטון יכולה לתכנן וליישם בצורה הוגנת אסטרטגיות להפחתת אקלים תוך חיזוק קהילות שהושפעו באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים ברחבי המדינה?"<ref name=":7" /> המלצותיהם הובאו לדיון בבית המחוקקים במדינה.
המארגנים שאפו למעורבות אזרחית בכל הרמות. בנובמבר 2020 הם ערכו פגישה כדי לקבוע מה צריך להיות הנושא העיקר שלי האספה, ונושאים שונים אוחדו לשלוש שאלות אפשריות.{{הערה|שם=:7}} לאחר מכן הביאו המארגנים את השאלות הללו ל "נבחרי ציבור, מומחי מדיניות, מנהיגי שבטים וצוותים, מלכ"רים סביבתיים, עסקים, ארגונים מבוססי קהילה, מומחי אקלים, מומחי דמוקרטיה דיונית ומנהיגים מקהילות לא לבנות", והמשוב שלהם יצר את השאלה הסופית. התהליך כלל משתתפים שנבחרו בעצמם.<ref name=":7" />
עבור האספה, אזרחים נבחרו באמצעות דגימה אקראית מרובדת: תחילה נוצר קשר עם 6,333 משתתפים פוטנציאליים באמצעות הטלפון.<ref name=":8">{{Cite web|title=Washington Climate Assembly: Sortition Methodology|url=https://www.waclimateassembly.org/sortition-methodology}}</ref> חוקרים יצרו 10,000 קבוצות אפשריות של אזרחים, שכל אחת מהן עם מגוון של מגדר, גיל, מחוז הקונגרס, מעמד, גזע, השכלה ואמונות של המשתתפים בשינויי אקלים. לאחר מכן הם בחרו באקראי קבוצה אפשרית אחת.<ref name=":8" /> המארגנים "ניסו לשבור מחסומים" להשתתפות על ידי אספקת טכנולוגיה (כלומר מחשבים ניידים ומיקרופונים) וכן טיפול בילדים.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":9">{{Cite web|date=March 19, 2021|title=Climate Assembly Legislative Meet and Greet|url=https://www.youtube.com/watch?v=ZJ_O1MpFUm0|website=YouTube}}</ref> כל משתתף קיבל גם תשלום של 500 דולר.<ref name=":7" />
בחודשיים הראשונים של 2021, חברי האספה השתתפו בשבעה "מפגשי למידה" פומביים שבהם ארחו גם מומחים וגם גורמים שמושפעים מהאקלים. הפגישות הראשונות והאחרונות היו סקירה כללית, בעוד שמפגשים אחרים נכנסו לפרטי פרטים סביב נושא אחד, כגון העלויות הכלכליות הקשורות להשפעות שינויי האקלים ולפתרונות הפוטנציאליים. חמישה מפגשים דיוניים אפשרו למשתתפים לקבוע "עקרונות עדיפות" ולייצר המלצות.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":10">{{Cite news|last=Godwin|first=Mandy|date=January 19, 2021|title=Washington hosts first climate assembly in the United States|work=Crosscut|url=https://crosscut.com/environment/2021/01/washington-hosts-first-climate-assembly-united-states}}</ref> לאחר מכן הותר לציבור להגיב על המלצות האספה. לאחר הערות פומביות, חברי האספה הצביעו על המלצותיהם באמצעות הצבעות פרטיות.
מארגני האספה הדגישו את מחויבותם לשוויון, וקבעו כי האספה "מתמקדת גם באקלים וגם בשוויון". צוותי המנחים תוכננו להיות מגוונים. הם דורגו כנייטרליים על ידי רוב המשתתפים – בתחילת האספה, 80% מחברי האספה אמרו שהמנחים הם נייטרליים, וזה הגיע ל-90% במהלך הדיונים.{{הערה|שם=:9}}
האספה הגישה את המלצותיה לבית המחוקקים של המדינה, שלא הייתה לו מחויב לקבלן. עם זאת, נציגי המדינה הדמוקרטית פיי, פיצגיבון, הדג'ינס, קירבי וריו הביעו את תמיכתם באספה במאמר 'של "הראלד נט" והצביעו על דוגמאות של אספות אקלים בבריטניה ובצרפת. הם כתבו כי האספה היא הזדמנות "לעזור לכולנו להביא עוד קולות לשולחן כדי להבין את החששות העמוקים, החששות מהסטטוס קוו כמו גם החששות לגבי המדיניות המוצעת למלחמה בשינויי האקלים".<ref>{{Cite news|date=May 31, 2020|title=Citizens assembly would seek consensus on climate|work=The Everett Herald.|url=https://www.heraldnet.com/opinion/commentary-citizens-assembly-would-seek-consensus-on-climate/}}</ref> התמיכה הגיעה גם מנציגים רפובליקנים.{{הערה|שם=:10}}
== הזדמנויות ==
תומכי אספות האזרחים טוענים שהן מקיימות שתיים משלוש הדרישות הכלליות לדמוקרטיה ישירה (ייצוג המוני, דיון ושוויון). הן מאפשרות דיון פתוח ופומבי, אם כי בקרב גוף קטן אך מייצג של אזרחים; והן מאפשרות אשרור/אישור על ידי כל ציבור הבוחרים. ערכים דמוקרטיים ותוצאות מעולות הם יתרונות פוטנציאליים של מוסדות כאלה.
=== אינטרס משותף ===
לעיתים קרובות טוענים כי רפורמת בחירות, חלוקה מחדש, חוק מימון קמפיינים ורגולציה של דיבור פוליטי אינם מתאימים לניהול על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרס.{{הערה|שם=:6}} אספות נפרסו שוב ושוב כדי להחליף פסקי דין פוליטיים כאלה.{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} [[ג'יימס פירון]] ולחוד [[קרלוס נינו|נינו]] תומכים ברעיון שמודלים דמוקרטיים דיוניים נוטים ליצור תנאים של חוסר משוא פנים, רציונליות ו[[ידע]], מה שמגדיל את הסבירות שההחלטות שהתקבלו [[פילוסופיה של המוסר|נכונות מבחינה מוסרית]].
מספר מומחים טוענים כי בחירה במיון מונעת השפעה בלתי מידתית של "אינטרסים מיוחדים".{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} הגבלת תקופה מפחיתה גם היא את ההזדמנויות לאינטרסים מיוחדים להשפיע על אספות.{{הערה|שם=:3}}
=== דיון ===
[[דמוקרטיה דיונית]] שואפת לרתום את היתרונות של דיון כדי לייצר הבנה ופתרון טוב יותר של סוגיות חשובות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=James|title=When the People Speak|publisher=Oxford UP|year=2009}}</ref><ref name="Web">{{Cite web|last=Fishkin|first=James S.|title=Deliberative Polling: Executive Summary|url=http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/|access-date=10 November 2012|publisher=CDD}}</ref> אספות נועדו לעורר התלבטות, שבה המשתתפים יכולים פחות בקלות להתפתות לאינטרס ייחודי.{{הערה|שם=:3}}{{הערה|שם=Scheufele}} תומך הסקרים הדיוניים פישקין טען כי דיון מקדם פתרון בעיות טוב יותר על ידי הוספת ידע למשתתפים ושיתוף פעולה פעיל שלהם.<ref name="Luskin">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J.S.|last2=Luskin, R.C.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657}}</ref><ref>[http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/ "Deliberative Polling: Toward a Better-Informed Democracy"] Stanford University, Center for Deliberative Democracy</ref><ref name=":13">{{Cite book|last=S.|first=Fishkin, James|title=Democracy when the people are thinking : revitalizing our politics through public deliberation|year=2018|isbn=9780198820291|edition=1st|location=Oxford, United Kingdom|oclc=1006802546}}</ref> טוענים שהדיון מפחיתה את הפילוג על ידי הדגשת ההגעה לתוצאה על פני המפלגתיות.{{הערה|שם=:5}}<ref name="Luskin" /> בנוסף, אזרחים שלא נבחרו נוטים לתפוס את אלו שנבחרו גם כמומחים טכניים וגם כאזרחים "רגילים" כמוהם. כפי שקרה בקולומביה הבריטית, תכונות אלה עודדו את נוחות הבוחרים עם פעולות האספה.<ref>Ferejohn, John; "The Citizen's Assembly Model", in M.E. Warren et H. Pearse, (eds.), Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens Assembly, p. 199-200</ref>
=== מייצג ומכיל ===
הגרלות אקראיות נבדקו כחלופות בחירות בטענה שהן מאפשרות ייצוג והכלה מדויקים יותר.{{הערה|שם=:3}} קבוצה שנבחרה באופן אקראי באמת יכולה לגלם את "הבוחר החציוני". המשתתפים אמורים לייצג את האדם הפשוט.{{הערה|שם=:4}} בחירה בהגרלה מתקנת את ההיבט האליטיסטי של הבחירות. כדי להיות מועמד פוליטי מצליח נדרשת בדרך כלל גישה לחינוך, כסף וקשרים. אף על פי שלמחוקקים הנבחרים יש בדרך כלל יותר ניסיון, הם צפויים להתמקד בתומכיהם ולא באוכלוסייה הגדולה יותר. [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]] זכו לביקורת כלא מייצגות כלל.{{הערה|שם=:2}} לעיתים קרובות מביאים כדוגמה את היעדר ייצוג נשים ומיעוטים בקונגרס [[הקונגרס של ארצות הברית|האמריקני]]. אחרים מדגישים חשיבות המיתוג בבחירת מועמדים (עם שמות משפחה מוכרים, למשל, מתדלקים שושלות פוליטיות).<ref>''Against Elections'' David Van Reybrouck. 2016. p. 29.</ref>
קיימת טענה שכסף הוא גורם מכריע בתוצאות הבחירות. [[לורנס לסיג|לסיג]] טען שהבחירות נשלטות על ידי כסף. כאשר משתמשים בבחירה אקראית לצד ניתוח סטטיסטי, ניתן להשיג ייצוג מדויק.{{הערה|שם=:5}} ניתן להשתמש במכסות מעל הבחירה האקראית הראשונית כדי לתקן הבדלים ביכולת/נכונות בין קבוצות שונות, ובכך לשפר את הייצוגיות.{{הערה|שם=:6}}
==== גיוון קוגניטיבי ====
אספות מאפשרות גיוון קוגניטיבי מוגבר, שמשמעותו מגוון של שיטות פתרון בעיות או דרכים לפרש את העולם. בחירה אקראית אינה מסננת את המגוון הקוגניטיבי כפי שנטען כי בחירות עושות.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Landemore|first=Hélène|date=May 2013|title=Deliberation, cognitive diversity, and democratic inclusiveness: an epistemic argument for the random selection of representatives|journal=Synthese|volume=190|issue=7|pages=1209–1231|doi=10.1007/s11229-012-0062-6}}</ref> באופן דומה, התהליך אינו מנסה לבחור את הסוכנים בעלי הביצועים הטובים ביותר או המיומנים ביותר.{{הערה|שם=:5}}<ref name=":0" />
מחקרים הראו שקבוצות מגוונות מבחינה קוגניטיבית מייצרות תוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות. לו ופייג' טוענים שגיוון [[הטיה קוגניטיבית|קוגניטיבי]] הוא בעל ערך לפתרון בעיות יעיל. הם בחרו שני צוותים לפתרון בעיות מתוך אוכלוסייה מגוונת של סוכנים אינטליגנטים: הצוות שנבחר באקראי עשה ביצועים טובים יותר מהצוות שהורכב מהסוכנים "בעלי הביצועים הטובים ביותר".{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:0}} נקודות מבט ופרשנויות ייחודיות בדרך כלל משפרות את הניתוח.<ref name=":0" /><ref>{{Cite journal|last=Hong|first=Lu|last2=Page|first2=Scott E.|date=2004-11-16|title=Groups of diverse problem solvers can outperform groups of high-ability problem solvers|journal=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|volume=101|issue=46|pages=16385–16389|bibcode=2004PNAS..10116385H|doi=10.1073/pnas.0403723101|issn=0027-8424|pmc=528939|pmid=15534225|doi-access=free}}</ref> תוצאות אלו מרמזות שייתכן וחשוב יותר למקסם את הגיוון הקוגניטיבי על פני יכולת הפרט. Landemore טען שבחירה אקראית מביאה להגברת היעילות, הגיוון וההכללה.<ref name=":0" /> [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] טען שאספות שלטון צריכות להיות "מדגם הוגן של כל דרגת אינטלקט בקרב העם" ולא "מבחר של המוחות הפוליטיים הגדולים ביותר".<ref>{{Cite book|last=Mills|first=John Stuart|title=Considerations on Representative Government|publisher=Henry Holt and Company|year=1875}}</ref>
=== חיסכון בזמן ובעלויות ===
במקום לבקש מכל האזרחים להתלבט לעומק בכל נושא בבחירות תכופות יותר (ועלולות להיות יקרות יותר), אספות/חבר מושבעים יכולים להיות הרבה יותר מייצגים מהצבעה תוך הפחתה משמעותית של העלויות הכוללות לממשלה ולאזרחיה.{{מקור}} הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון בעלויות נובע מפתרון מהיר יותר של סוגיות קשות והפחתת ההוצאות המבוזבזות על ידי הסרת [[שחיתות]] וחוסר יעילות אחרות הקשורות להצבעה.{{מקור}}
== דאגות שהובעו ==
=== לגיטימיות ===
==== ייצוגיות ====
אספות דורשות מהמשתתפים להתאסף במקום אחד (או באופן וירטואלי) כדי לדון בנושא/ים הממוקדים.{{הערה|שם=Luskin}} באופן בלתי נמנע, לא לכל אדם נבחר יש את הזמן והעניין להצטרף לאירועים אלה. אלו שמגיעים שונים באופן משמעותי מאלה שלא.<ref name="Fishkin1996">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|year=1996|title=Bringing deliberation to democracy|journal=Public Perspective|volume=7|pages=1–14}}</ref> [ צריך עדכון ]
במציאות, הנוכחות משתנה מאוד בהתאם לעלות/תועלת של נוכחות.{{הערה|שם=Scheufele}} במקרה של "פרויקט אירופה בחדר אחד" של פישקין רק 300 מתוך 869 נשאלים השתתפו בפגישות דיוניות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=J. S.|title=The voice of the people|publisher=Yale University Press|year=1995|location=New Haven}}</ref> אלו שהשתתפו ואלה שלא השתתפו לא היו מאוד שונים.<ref name="Merkle">{{Cite journal|last=Merkle|first=D. M.|year=1996|title=The polls – Review – The National Issues Convention Deliberative Poll|journal=Public Opinion Quarterly|volume=60|issue=4|pages=588–619|doi=10.1086/297775}}</ref> קבוצות מסוימות נוטות באופן משמעותי להשתתף במפגשים ציבוריים מאשר אחרות.<ref name="McLeod">{{Cite journal|last=McLeod|first=J. M. D.|last2=Scheufele, D. A.|last3=Moy, P.|year=1999|title=Community, communication, and participation: The role of mass media and interpersonal discussion in local political participation|journal=Political Communication|volume=16|issue=3|pages=315–336|doi=10.1080/105846099198659}}</ref> באופן כללי, אלה שמשתתפים נוטים להיות בעלי מוטיבציה ודעתנות.<ref name="Scheufele" /> זה בעייתי מכיוון שהדינמיקה והאישיות הקבוצתית של המשתתפים יכולים למלא תפקיד חשוב בהפקת תוצאות שונות של דיונים.<ref name="Merkle" /><ref name="Admir">{{Cite journal|last=Admir|first=J. G.|year=1996|title=The Hawthorne effect is a common artifact in social research|journal=Public Perspective|volume=7|pages=14–16}}</ref>
כמו כן, תהליכים הדורשים [[קונצנזוס]] עשויים להביא לתוצאות מדיניות שאינן משיגות הרבה כפי שהיינו מקווים,{{הערה|שם=Scheufele}}
==== השתתפות ====
בהשוואה לבחירות, אין באספות ייצוג המוני, שכן באספה מעורב מיעוט זעיר מהציבור. כשאנשים מצביעים, הם מקיימים אינטראקציה עם הממשלה ועם החוק. בחירות והצבעות הן מרכיב חשוב של [[ריבונות]], גם אם ההצבעה לא גורמת שינוי. ביטול הבחירות מערער את תהליך ההתייעצות המאפשר לכולם להרגיש כמו אזרח מעורב בדמוקרטיה ייצוגית.
לפונט {{אנ|Cristina Lafont}} למשל, טוענת כי אספות מערערות את הדיון. היא טוענת שהסיבה לכך היא שאספות המבקשות מהציבור לקבל את תוצאות הדיון שלהן דומות לדמוקרטיה של אליטות. היא אמנם מבהירה כי "מגוון זה שונה ממודל האליטה הסטנדרטי אם הוא אינו מבקש מאזרחים לסמוך באופן עיוור על דיונים של אליטה פוליטית מגובשת... [הוא] לסמוך באופן עיוור על דיונים של כמה אזרחים נבחרים (selected) .."<ref name=":33">{{Cite journal|last=Lafont|first=Christina|date=2015|title=Deliberation, Participation, and Democratic Legitimacy: Should Deliberative Mini-publics Shape Public Policy?*|journal=The Journal of Political Philosophy|volume=23|pages=40–63|doi=10.1111/jopp.12031}}</ref> פישקין טען שהמודל הזה אינו אליטיסטי משום שהוא משתמש באזרחים רגילים המייצגים את האוכלוסייה. לפונט דחתה את התיאור הזה בטענה שאנשים "כפופים למסנן של ניסיון דיוני" שהופך אותם "כבר לא למדגם מייצג של האזרחים בכלל".<ref name=":33" />
לנדמור מגיבה ללפונט בטענה שאף על פי שדאגותיה תקפות, שיח בקנה מידה גדול הוא פשוט בלתי אפשרי, גם אם הוא עדיף.<ref name=":42">{{Cite book|last=Landemore|first=Hélène|title=Open Democracy: Reinventing Popular Rule for the Twenty-First Century|publisher=Princeton University Press|year=2020|pages=115–116}}</ref> לנדמור ממליצה להפוך את האספות ל"פתוחות" לקהל הרחב ככל האפשר".<ref name=":42" /> לדוגמה, החלטותיהם יכולות לקבל תוקף באמצעות [[משאל עם]].
פישקין מציין טרילמה בין הרעיונות של שוויון פוליטי, דיון והשתתפות.{{הערה|שם=:13}} בגוף כמו אספה, שוויון פוליטי מושג באמצעות תהליך בחירה אקראי ומייצג באופן אידיאלי, בעוד שהדיון מושג בפעולות האספה. עם זאת, מכיוון שהגוף מורכב מתת-קבוצה של האוכלוסייה, הוא אינו משיג את מטרת ההשתתפות בקנה מידה רחב.
פישקין מנסה לפתור את הטרילמה שנוצרה כך על ידי התחשבות בחברה דיונית שלמה, שתהווה מאקרוקוסמוס דיוני. הוא רואה באספות ניסויים כיצד לממש דיון בקנה מידה מאקרו בהמשך.{{הערה|שם=:13}}
==== מאיים על מבני כוח מכהנים ====
וורן וגסטיל טוענים, בתיק קולומביה הבריטית, שאזרחים אחרים היו צריכים להיות מסוגלים "להתייחס אליה כאל נאמן מסייע (מיופה כוח למידע והחלטה מהימן)."<ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Gastil|first2=John|date=April 2015|title=Can Deliberative Minipublics Address the Cognitive Challenges of Democratic Citizenship?|journal=The Journal of Politics|volume=77|issue=2|pages=562–574|doi=10.1086/680078|issn=0022-3816}}</ref> המשתתפים בעצם הפכו למומחים לא רשמיים, מה שמאפשר להם לפעול כהרחבה של הציבור הרחב.
האספה, לפי ג'ון פרקינסון, ערערה על האמון והכוח שצברו מפלגות פוליטיות וקבוצות הסברה של קולומביה הבריטית. היא גם עלולה "לערער את הפונקציות האפיסטמיות, האתיות והדמוקרטיות של הכלל".{{הערה|שם=:22}}
==== תדרוך חומרים/אובייקטיביות מומחה ====
חומרי התדרוך חייבים להיות מאוזנים, מגוונים ומדויקים. זה קשור לאותה בעיה שאספות מטפלות בה: איך להבטיח ייצוג מאוזן. גישה אחת היא לכנס ועדה מייעצת, שבתורה מתמודדת עם אותו נושא.<ref name="Siu">{{Cite web|last=Siu|first=Alice|title=Deliberative polling|url=http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20100630225856/http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|archive-date=30 June 2010|access-date=12 November 2012|publisher=CIVICUS}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|date=1 December 2013|title=Deliberation by the People Themselves: Entry Points for the Public Voice|url=https://cdd.stanford.edu/mm/2013/fishkin-elj-entry-points.pdf|journal=Election Law Journal: Rules, Politics, and Policy|volume=12|issue=4|pages=490–507|doi=10.1089/elj.2013.0200|access-date=3 December 2020}}</ref>
=== אחריות ===
אספות (בהתאם לעיצובן) עשויות שלא לשאת באחריות. האחריות חשובה כדי למנוע מחברים לעסוק בהתנהגות בלתי הולמת.<ref>Mark Warren, "Citizen Representative" in M. E. Warren et H. Pearse, (eds)'', Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens' Assembly,'' Cambridge, Cambridge University Press, 2009, pp. 50-69 (p. 59.)</ref>
=== אזרחים גלויים ===
דינמיקה של שיחות חשובה להצלחת האספה. ההסתמכות על שיחה והצורך האולטימטיבי להגיע למסקנה, יכולים להסוות חילוקי דעות, במיוחד בקרב האנשים הפחות דברנים.<ref name="Fishkin2000">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|last2=Luskin, R. S.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|url=https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/32554601/fishkin-dpoll-consultation.pdf?1387041274=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DDeliberative_polling_and_public_consulta.pdf&Expires=1606986056&Signature=H-Z2G3m5CuykjwkGNoe7t9V88QZ3nonlZBhmKjp7KM9xt07Eo6X-pPWBnbrjOUDQbbMS~Z5gA0WnxtEmUsVfKr6Lrb5OYDeH7rC~ulQi7d~DUFDw75W3L3wjVTw36Na7hJ-jrrbARZLFN3ytC6ZZRREcD1CXXPIpFb0bVXlZtELEsOHCHzTma4wnrnzfFMp0K7M1tN6lbeVBbF4xZnx6LHmSQkp1oohux3pyEp9aG79jor2sAuxKIcU1IciUCqNE1-mzq8PAjSyu65~E~m2vxYMAFyjFpLYwh5HC9LLVPzRdSvJElOsGLxFQaDtsitKl8phTYpnIwb9sYIyxXWV8XA__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA|format=PDF|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657|access-date=3 December 2020}}{{קישור שבור|May 2021|bot=medic}}</ref> לדוגמה, אזרחים דברנים יותר עשויים לשלוט בשיחה בהיעדר [[קבוצה מונחית|מנחה]] יעיל.
=== קיטוב קבוצתי ===
האפשרות של קיטוב קבוצתי היא דאגה נוספת. [[קאס סאנסטיין|קאס סונשטיין]] טענה ב-1999 ש"דיון נוטה להזיז קבוצות, והפרטים המרכיבים אותן, לעבר נקודה קיצונית יותר בכיוון שתמכו בו לפני הדיון".<ref>{{Cite journal|last=Sunstein|first=Cass R.|date=1999|title=The Law of Group Polarization|journal=SSRN Working Paper Series|doi=10.2139/ssrn.199668|issn=1556-5068}}</ref> גם לוועידות קונצנזוס יש פוטנציאל לגרום לאנשים להקצין בדעותיהם, כלומר אזרחים בעצם מתגייסים סביב דעותיהם שלהם בנוכחות דעות מנוגדות.{{הערה|שם=Scheufele}}
עם זאת, פישקין השיב כי הדבר תלוי באופן מבנה האספה. משאבים כגון חומרי תדרוך ועדויות מומחים נועדו למתן דעות קיצוניות על ידי אספקת מידע ותיקון מידע שגוי/אי הבנה.{{הערה|שם=:13}}
=== יכולת של אדם ממוצע (בעיקר אינטליגנציה, מנהיגות) ===
גיל דלנוי ואוליבר דאולן טוענים ש"האזרח הממוצע" אינו מוכשר להנהיג, לאור האינטליגנציה והיכולת הממוצעים שלהם.{{הערה|שם=:4}}
עם זאת, מחקר שהשווה את איכות הדיון של אספת אזרחים אירית וועדה פרלמנטרית אירית מצא שאזרחים הראו תפיסה קוגניטיבית עמוקה יותר של הנושא שעל הפרק (הפלה).<ref>{{Cite journal|last=Suiter|first=Jane|last2=M Farrell|first2=David|last3=Harris|first3=Clodagh|last4=Murphy|first4=Philip|date=2021-07-23|title=Measuring Epistemic Deliberation on Polarized Issues: The Case of Abortion Provision in Ireland|url=https://doi.org/10.1177/14789299211020909|journal=Political Studies Review|language=en|volume=20|issue=4|pages=630–647|doi=10.1177/14789299211020909|issn=1478-9299}}</ref>
== ראו גם ==
* [[דמוקרטיה דיונית]]
* [[דמוקרטיה ישירה]]
* [[סורטיציה]]
* [[דמוקרטיה השתתפותית]]
== קישורים חיצוניים ==
* [https://web.archive.org/web/20150612202024/http://www.masslbp.com/journal.php MASS LBP]
* [https://web.archive.org/web/20131110092603/http://www.masslbp.com/download/MASSLBPSortedfulltext.pdf מיון: הגרלות אזרחיות ועתיד שיתוף הציבור (2013)]
* [https://www.excludedvoices.org/process יוזמה שלעתים משתמשת במושבעים של אזרחים למחקר מזון/חקלאי במערב אפריקה, דרום אסיה ואלטיפלנו האנדים]
* [https://web.archive.org/web/20150827092213/http://www.speaksoc.org/wp-content/uploads/2011/11/AR-CJ-chapt-Final-circ.pdf חבר השופטים בחוץ: כמה רחוק יכולים פרויקטים השתתפותיים להגיע להשבת הדמוקרטיה? (2008)]{{קישור שבור|February 2023}}
* [http://www.bbc.co.uk/radio4/today/reports/politics/citizenjury_reading_20050908.shtml חבר השופטים לאזרחים בתוכנית BBC Today (2005)]
* [https://web.archive.org/web/20060113054145/http://www.gmjury.org/video.html סרט על חבר השופטים של GM בבריטניה (2004)]{{קישור שבור|February 2023}}
* [http://sru.soc.surrey.ac.uk/SRU37.html ניתוח גישה פתוחה של מושבעים של אזרחים (2002)]
* [https://web.archive.org/web/20020826223216/www.soc.surrey.ac.uk/sru/SRU37.html סקירה אקדמית של חבר המושבעים של האזרח, שפורסמה בכתב העת Social Research Update (2002)]
* [https://web.archive.org/web/20050204190450/http://www.iied.org/sarl/pla_notes/pla_backissues/40.html דמוקרטיה דיונית והעצמת האזרח (2001)]
* [http://www.scotland.gov.uk/News/Releases/2000/10/5923086d-7127-40b1-951f-1061fae67843 חבר השופטים של גלזגו: מתווה לקבלת החלטות מקומיות (2000)]{{קישור שבור|February 2023}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]