| [[נבחרת הדירקטורים]] היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתו ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורים בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה, אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהייתה נהוגה בעבר. בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הניסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות. | | [[נבחרת הדירקטורים]] היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתו ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורים בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה, אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהייתה נהוגה בעבר. בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הניסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות. |
| * התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שלחה אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים.{{הערה|גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2 דודי אמסלם למנהלת רשות החברות: "אל תפני אלי יותר. עושה פוטש"], 06.07.23, Ynet}} | | * התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שלחה אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים.{{הערה|גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2 דודי אמסלם למנהלת רשות החברות: "אל תפני אלי יותר. עושה פוטש"], 06.07.23, Ynet}} |
− | ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.{{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס.{{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכליסט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס – ונסוג] גלובס, 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}} | + | ב-21 בפברואר 2023, פירסם מיכאל שמש מערוץ כאן 11, תחקיר שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי כממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). לפי התחקיר, תכנן נתניהו למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.{{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלמ"ס לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סירב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומכרזים בלמ"ס.{{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכליסט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי עשרה ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס, משום שבכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל פנה שלי לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה שיש לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס – ונסוג] גלובס, 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}} |
− | הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.{{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}} | + | הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתה המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס היא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהיא מספקת את עיקר הנתונים שעל בסיסם מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינותה של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסמת נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, כמו מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בטורקיה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.{{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור השפעות חמורות על תכנון התקציב ותיאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור, לדוגמה ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}} |