47,332
עריכות
שינויים
←פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי
===פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי===
===פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי===
במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה [[נגיד בנק ישראל]] קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים [[כלכלת בחירות]]. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון. דוגמאות לדבר זה היא מינוי בכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים. עימותים נוספים מתקיימים על רקע [[בריאות הציבור]] בתחומים כמו טבק או תזונה או בין הממשל לבין מומחים לתחבורה.
במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה [[נגיד בנק ישראל]] קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים [[כלכלת בחירות]]. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון וכן מתוך רצון לתגמל אנשים מקורבים להם ובכך לשמור על כוחם הפוליטי. דוגמאות לדבר זה היא מינוי קרובי משפחה לבכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמאפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמאפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים.
* ביקורת על מדיניות נגיד בנק ישראל - עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש כי עוד לפני הרפורמה, תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. היא התריעה כי פוליטיקאים החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפרומה לא קשורה לתחום האחריות שלו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[https://www.themarker.com/news/2023-02-20/ty-article/.premium/00000186-6f93-dcba-a19e-ffb371350000][https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות [[בנק ישראל]] וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין נתניהו פרסם הבהרה למחרת לפיה עצמאות הבנק לא תפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965] ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל מלהשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439629]
* נסיון לבטל את "[[נבחרת הדירקטורים]]". נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* נסיון לבטל את "[[נבחרת הדירקטורים]]". נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* התבטאויות מול נגיד בנק ישראל, התבטאויות כיצד עליו לנהוג ביחס לריבית. הדבר נתפס על ידי משקיעים כנסיון להשפיע על עצמאות נגיד בנק ישראל והוביל למספר מקרים של ירידות בשער השקל מול הדולר והיורו.
* נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף. לפי תחקיר של מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, מ-21 בפבוראר, 2023, ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי. אחרי החשיפה, נתניהו חזר בו ממינוי מנכ"ל משרדו. {{הערה|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. 10 ימים קודם לכן כתב שלי, לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו. {{הערה|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ
2023}} {{הערה|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס - ונסוג] גלובס 22.02.2023}}
הניסיון למנות אותו עורר חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. {{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכלסיט, 13.03.23}} חשש אחד הוא כי הלמ"ס יסתיר נתונים או יטה נתונים כך שביצועי הממשלה יראו טובים. כמו כן הלמ"ס אוסף מידע רב על הציבור כולל נתונים סוציו-דמוגרפיים בישובים שעשויים להיות קשורים לדפוסי הצבעה בבחירות. מתן מידע כזה לצד פוליטי מסויים עלול להעניק יתרון בבחירות.
* מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions]
===נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה===
===נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה===