שינויים

שורה 26: שורה 26:  
בזמן המחאה נגד [[רפורמת לוין]] טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}
 
בזמן המחאה נגד [[רפורמת לוין]] טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}
   −
===פגיעה בעצמות הדרג המקצועי===
+
===פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי===
 
במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה [[נגיד בנק ישראל]] קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים [[כלכלת בחירות]]. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון. דוגמאות לדבר זה היא מינוי בכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים. עימותים נוספים מתקיימים על רקע [[בריאות הציבור]] בתחומים כמו טבק או תזונה או בין הממשל לבין מומחים לתחבורה.   
 
במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה [[נגיד בנק ישראל]] קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים [[כלכלת בחירות]]. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון. דוגמאות לדבר זה היא מינוי בכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים. עימותים נוספים מתקיימים על רקע [[בריאות הציבור]] בתחומים כמו טבק או תזונה או בין הממשל לבין מומחים לתחבורה.