47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וכן צעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) נועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית. זאת בדומה לתהליכי ו[[הפיכה עצמית]] שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה. {{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], ynet, 14.03.23}}
'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) הם בגדר [[הפיכה עצמית]] או [[שחיקה דמוקרטית]] ונועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה. {{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], ynet, 14.03.23}}
לפי התאוריה הממשלה מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחו של בג"ץ, הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו הפגנות, עצומות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים.
לפי התאוריה הממשלה וכן גופים נוספים כמו [[פורום קהלת]] מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של [[הפרדת ראשויות]] - פגיעה בכוחן של הראשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה ל[[דמוקרטיה חלולה]]. עוד מלפני צעדים אלה ישראל מוגדרת מזה מספר שנים כ[[דמוקרטיה פגומה]] על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינאלומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים ברובו.
הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי הטענות הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים וגם כאשר הימין זוכה הוא לא יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופליסטים ממדינות אחרות בעולם {{הערה|ראו הספר - ספין דיקטטורס}}. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספריציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב - זכותה לקדם מהלכים כרצונה - טענה שלפי המוחים היא דוגמה ל[[עריצות הרוב]].
[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו". {{הערה|שלמה טייטלבאום,[https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.23 כלכליסט, Ynet}}
[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו". {{הערה|שלמה טייטלבאום,[https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.23 כלכליסט, Ynet}}
לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] - רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הוא יהיה. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסיקו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו" {{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי - נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}}
לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה - כלומר לבצע [[הפיכה עצמית]]. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] - רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הוא יהיה. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסיקו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו" {{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי - נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}} ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה טען כי: “זו לא רפורמה זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״ {{הערה|מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, באתר https://restart-israel.co.il/resist1}}
==צעדי הממשלה==
צעדים שהממשלה מקדמות או ניסתה לקדם שמתאימים לתאוריה לפי תומכי התאוריה, כוללים:
==צעדי הממשלה==
===פגיעה בעצמות מערכת המשפט===
* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנזוס של 15 שופטים נגד חוק זה. (החקיקה בנושא זה עברה קריאה שניה והיא מוכנה להעברה בקריאה שלישית בהתרעה של שעות)
* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנוס של 15 שופטים נגד חוק זה.
* קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
* קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה יכולה לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
* ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוצזיה, ואזרחים בגלי שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי ספבירים במשפט המנהלי - לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מאתה בקלפיות בבאר שבע.
* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.
* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה מימי הקמת המדינה, שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.
* נסיון של הממשלה להשתלט על לשכת עורכי הדין. לאחר שהממשלה נכשלה בדבר זה היא מקדמת חוק לביטול הלשכה. צעד שלישי הוא נסיון להוציא את הלשכה מלהיות חברה בוועדה למינוי שופטים. ההסבר לצעדים אלה היא מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.
* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.
* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.
הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היא אחד החששות המרכזיים בהקשר של הפרדת ראשויות וקיום מעצורים על כוחה של הממשלה. החשש הוא כי ללא מעצורים אלה הממשלה תוכל להשפיע בצורה לא הוגנות אל הבחירות ולרוקן אותן מתוכן.
פרופסור ינב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתייחבת הליכוד מתחייב לקדם להשלמת החוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה. [https://twitter.com/roznaiy/status/1641756271555534848]
בזמן המחאה נגד [[רפורמת לוין]] טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}
===פגיעה בעצמות הדרג המקצועי===
במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה [[נגיד בנק ישראל]] קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים [[כלכלת בחירות]]. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון. דוגמאות לדבר זה היא מינוי בכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים. עימותים נוספים מתקיימים על רקע [[בריאות הציבור]] בתחומים כמו טבק או תזונה או בין הממשל לבין מומחים לתחבורה.
* נסיון לבטל את "[[נבחרת הדירקטורים]]". נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים , האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו זאת על רקע מאבק לביטול נבחרת הדירקטורים [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]
* התבטאויות מול נגיד בנק ישראל, התבטאויות כיצד עליו לנהוג ביחס לריבית. הדבר נתפס על ידי משקיעים כנסיון להשפיע על עצמאות נגיד בנק ישראל והוביל למספר מקרים של ירידות בשער השקל מול הדולר והיורו.
* נסיונות למנות נציג פוליטי על הלשכה המרכזית לסטטיסיקה [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh]
* נסיונות למנות נציג פוליטי על הלשכה המרכזית לסטטיסיקה [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh]
===נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה===
המשטרה היא גוף מקצועי שאמון על אכיפת החוק. הפעלת המשטרה במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים לפי החוק, באופן שימור על זכויות אדם. במדינות דיקטטורויות השליטים משתמשים במשטרה כדי לדכא את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות וחופש ההתאספות וההפגנה בנסיון למנוע ביקורת על הממשלה. פוליטיציזה של המשטרה נחשבת סיכון לדמוקרטיה בגלל אפשרות שימוש בה לרעה על ידי הדרג הפוליטי בממשלה. צעדים שהממשלה קידמה בתחום כוללים:
* נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה - בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים. [https://www.ynet.co.il/news/article/r1hrlso1n?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal]
* נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה - בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים. [https://www.ynet.co.il/news/article/r1hrlso1n?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal]
* הקמת גוף חדש של [[המשמר הלאומי של ישראל]] . התוכנית היתה קיימת משנת 2022 אולם לא קודמה. במרץ 2023 בן גביר לחץ על נתניהו לקדם את הנושא. הגוף אמור להיות מורכב בעיקר מכוח של משמר הגבול[https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441] החשש הוא שגוף זה יהיה כפוף ישירות לשר המשטרה שיוכל להשתמש בו כדי לדכא הפגנות נגד המשטר בצרה דרקונית. [https://www.ynet.co.il/news/article/hyljzemw2][https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441][https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441] עמדת מפכ"ל המשטרה היא שהמשמר הלאומי צריך לפעול רק תחת המשטרה. לפי קצין בכיר "אסור בתכלית האיסור לגייס ולהכשיר שוטרים לטובת מיליציה של פוליטיקאי. זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי". [https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/13893634]
* מתן לגיטימציה לאלימות משטרית נגד מחאה לא אלימה. במהלך ההפגנות נגד פעילות הממשלה נחסמו צירי תנועה ראשיים בתל אביב. רב פקד מאיר סויסה משליך רימוני הלם לעבר מפגינים בת"א, באופן שגרם לכך שאחד מהם איבד את אוזנו.[https://www.kikar.co.il/police/439445] הוא זומן לחקירה במח"ש. הנוהל של המשטרה קובע כי שימוש ברימון הלם מותר רק במקרה של הפרת סדר הכוללת התנגדות אלימה. [https://www.bhol.co.il/news/1511673] השר לביטחון לאומי בן גביר, גיבה את הקצין ותקף את מח"ש.[https://www.ynet.co.il/news/article/s1ubrm0ro] דבר זה הוא בניגוד לעמדה שהביע בעבר בה טען ששימוש ברימוני הלם נגד אוכלוסיה אזרחית הוא דבר פסול ומדובר באלימות משטרתית, בשנת 2020 [https://www.facebook.com/ibengvir/posts/1234876966714641/] ובמרץ 2021 על רקע עימות אלים בין חרדים לבין שוטרים[https://all-world.news/84457/] [https://all-world.news/84472/] איתמר בן גביר שהיה אז באופוצייה גינה דבר זה בטענה כי מדובר באלימות משטרתית. [https://hm-news.co.il/194636/]. נוסף לרימוני הלם המשטרה הפעילה מכת"זיות בכינון ישיר בניגוד לנוהל דבר שגרם לפציעות ראש של צלם ולכך שמוחה מבוגר כמעט איבד עין.
נציגי הממשלה מצידם טוענים כי המפגינים זוכים לטיפול בכפפות של משי על רקע חסימות צירים, ופעילות תקיפה של המשטרה מול חסימות דומות של צירים על ידי מתנחלים בזמן ההתנתקות או חרדים בזמן הקורונה. הם טוענים כי היות והמפגינים הם אשכנזים מהאליטה המשטרה נוהגת בהם ביד רכה. הטענה היא כי המפגינים הם "אנרכיסטים" וכי הם מפעילים "אלימות" בגלל חסימת צירים ראשיים. המפגינים מצידם טוענים כי ההפגנות הן בלתי אלימות וכי הפגנות אלימות של מתנחלים בשטחים הכוללים ירי, הצתת בתים ורכבים מתקבלות בהבנה בממשלה, חלק מהשרים תומכים בהם בפומבי, ואין כמעט מעצרים או נסיון רציני למנוע אותם. הטענה היא כי המשמר הלאומי לא ישמש לדיכוי הפגנות לא אלימות. וכי התנגדות המשטרה להקמת המשמר הלאומי היא על רקע חשש מפגיעה בכוחה.
===נסיונות הפחתת כוחן של הרשויות המקומיות===
רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם [[הפרדת ראשיות]] שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית", של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו. [https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-20/ty-article/.premium/00000187-9d9b-d50b-a78f-fd9b0cb70000] מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.
* במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן צפויות להשבית את פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית. [https://www.ynet.co.il/economy/article/hk3kamqxn]
* במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".[https://www.ynet.co.il/news/article/byxbw1y112] מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.
* במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת [[קרן הארנונה]], כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446321] לפי טענתם הצד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446324].[https://www.ynet.co.il/economy/article/r1emdbann] ב -24 במאי 2023 הקמת קרן הארנונה אושרה במליאת הכנסת.
* ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר. [https://news.walla.co.il/item/3591699] זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דערי. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256] התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ,תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256] העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות. [https://www.themarker.com/news/politics/2023-07-06/ty-article/.premium/00000189-25fb-df82-a78f-65fb489e0000]
=== השפעת הממשלה על התקשורת===
* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים. שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו {{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}} [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]
על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה. [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]
העיתונאי גיא רולניק חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000][https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]
העיתונאי גיא רולניק חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000][https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]
==טיעון קיום הבחירות==
שמחה רוטמן טוען כי גם ללא מנגונים כמו עילת הסבירות, או מערכת משפט מתערבת, יוכל הציבור להחליף את הממשלה אם זו תנהג בצורה שמדכאת זכויות אדם. הטיעון הנגדי לטיעון זה הוא כי מדובר בטיעון המניח את המתבקש - אם ישמרו בישראל בחירות דמוקטריות והוגנות , אז האזרחים יוכלו להשתמש בבחירות אלה כדי להחליף שלטון דכאני. עם זאת קיום הבחירות לבדו, אינו באמת ערובה לדמוקריה - שכן מדינות כמו רוסיה, הונגריה פולין וטוריקה ואף מדינות כמו איראן סוריה וצפון קוריאה מקיימות גם הן בחירות. הבעיה היא שהשלטון עלול לגרום לכך שהבחירות אינן הוגנות והן כלי יח"צ כדי לטעת רושם בעיני חלק מהציבור, משקיעים או תיירים כי במדינה מתקיימת דמוקרטיה.
טיעון נוסף שבו משתמשת הממשלה היא שהיא הממשלה הנבחרת ולכן ההתנגדות לצעדיה היא אנטי-דמוקרטית. המענה לטיעון זה הוא כי גם ממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית עלולה להוביל מהלכים של הפיכה עצמית או שחיקת דמוקרטיה - היא מתשמשת בכוחה כדי לרוקן את הדמוקרטיה מתוכן. אם הממשלה תעביר חוק שמבטל את קיום הבחירות ברור שמדובר בצעד אנטי דמוקרטי אפילו אם יש למדינה רוב. באופן דומה צעדים הדרגתיים, "שיטת הסלאמי" עלולים ליצור השפעה דומה אך בצורה נסתרת יותר צעד אחר צעד - באופן דומה לצעדים שנקטו פוטין ואורבן שגם הם נבחרו בצורה דמוקרטית
==תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם==
==תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם==