שינויים

'''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג [[שר המשפטים]] [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} לביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]]. בין השינויים: ביטול [[עילת הסבירות של בית המשפט העליון לביטול פעולה מנהלית]], אישור [[פסקת התגברות של חוקים הסותרים חוק יסוד או חוקה]], קביעת [[כללים לפסילת חוקים]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].{{הערה|{{mako|לי נעים|לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים|3593fb1c4dd7581027|news-politics/2023_q1|4 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{טלגרם|yarivlevin/715|פרסום עיקרי רפורמת המשילות|תאריך=4 בינואר 2023|ערוץ=של יריב לוין}}}}

'''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג [[שר המשפטים]] [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} לביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]]. בין שינויים אלה{{הערה|{{mako|לי נעים|לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים|3593fb1c4dd7581027|news-politics/2023_q1|4 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{טלגרם|yarivlevin/715|פרסום עיקרי רפורמת המשילות|תאריך=4 בינואר 2023|ערוץ=של יריב לוין}}}}:

 

הרפורמה  הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]].  

הרפורמה  הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]].