שינויים

שורה 18: שורה 18:  
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.
 
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.
   −
ב-10 במרץ 2023 פרסם עיתון כלכליסט ידיעה לפיה מנכ"ל האוצר מונע דיון כלכלי על רפרומת לווין {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1vslku1n סערה באוצר: המנכ"ל והחשכ"ל מונעים דיון על ההשלכות הכלכליות של החקיקה], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}} ב-20 במרץ הציג אגף התקציבים במשרד האוצר ניתוח של השלכות אפשרויות של רפורמת לוין על כלכלת ישראל. לפי הניתוח קיים חשש כי תתקיים הורדה של דירוש האשראי וכי דבר זה יעלה למשק כ-100 מיליארד ש"ח בשנה, על פני עשור. החשש הוא מפגיעה בצמיחה הכלכלית בשיעור של כ 5% בשנה דבר שעלול לגורם לירידה במשרות בהיטק בהיקף של 8-25%. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy11gjp8g2 אגף התקציבים לשר האוצר: "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק"], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}}   
+
ב-10 במרץ 2023 פרסם עיתון כלכליסט ידיעה לפיה מנכ"ל האוצר מונע דיון כלכלי על רפרומת לווין {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1vslku1n סערה באוצר: המנכ"ל והחשכ"ל מונעים דיון על ההשלכות הכלכליות של החקיקה], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}} ב-20 במרץ הציג אגף התקציבים במשרד האוצר ניתוח של השלכות אפשרויות של רפורמת לוין על כלכלת ישראל. לפי הניתוח קיים חשש כי תתקיים הורדה של דירוש האשראי וכי דבר זה יעלה למשק כ-100 מיליארד ש"ח בשנה, על פני עשור. החשש הוא מפגיעה בצמיחה הכלכלית בשיעור של כ 5% בשנה דבר שעלול לגורם לירידה במשרות בהיטק בהיקף של 8-25%. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy11gjp8g2 אגף התקציבים לשר האוצר: "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק"], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}}
 +
 
 +
ב-14 באפריל 2023, סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הורידה בדרגה אחת את תחזית דירוג החוב של מדינת ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". הסוכנות הותירה בינתיים את דירוג האשראי עצמו ברמה של A1. החברה ציינה כי הגורם המרכזי להורדת הדרוג הוא האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי להגיע להסכמה רחבה. וכי דבר זה מצביע על היחלשות החוסן המוסדי של ישראל, ולפיכך מוביל להחלשת היכולת לצפות מדיניות. הסוכנות ציינה גם כי הרצון החוזר של הממשלה לשנות לשנות את אופן בחירת השופטים פרושו שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו. הסוכנות טוענת כי אם יושג פתרון בהסכמה רחבה, הדבר יבטל את הסיכון הזה. בצד זאת ציינו בסוכנות סכנות נוספות - העמקת הקיטוב בישראל, הדרדרות המצב הבטחוני מול הפסלטינים שעלול לפגוע בקשרים עם מדינות באזור וסיכון בטחוני למלחמה {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syr2o00rmh תמרור אזהרה לממשלה: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה] אדריאן פילוט, כלכליסט, 14 באפריל 2023}}
    
==חשש מפני פגיעה בדמקורטיה ובשמה של ישראל==
 
==חשש מפני פגיעה בדמקורטיה ובשמה של ישראל==