שינויים

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

בספר [[יש אלוהים? (ספר)|יש אלוהים?]] שואל ריצ'ארד דוקינס איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך ה[[אבולוציה]]. דוקינס מדגים כי תהליך אבולוציה לא גורר אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר גם בספר "[[הגן האנוכי]]", הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.

בספר [[יש אלוהים? (ספר)|יש אלוהים?]] שואל [[ריצ'ארד דוקינס]] איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך ה[[אבולוציה]]. דוקינס מדגים כי תהליך אבולוציה לא גורר אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר גם בספר "[[הגן האנוכי]]", הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של [[אלטרואיזם]] ביצורים החיים. מנגנון אחד של '''אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה'''. דבר זה מוסבר בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של '''"גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך"'''. סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סימביוזה]] בין יצורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה, או של דג נקאי ודגים אחרים. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות, אבל עם ענישה לרמאים (לדוגמה "גרים -טריגר") נוצר [[שיווי משקל]] שבו לרוב לא מרמים, ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא '''שמירה על שם טוב'''. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות ל[[מוניטין]] (כדי לשמור על [[אמון]]). מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של '''[[אפקט ההכבדה]]''' לפיו במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות-אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם על ידי מתן מזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת. מנגנונים אלה באים לידי ביטוי בבעלי חיים שונים, לא רק בקרב בני אדם, על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של [[אלטרואיזם]] ביצורים החיים.  

* מנגנון אחד של '''אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה'''. בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר באילו מצבים סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן.  

* מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של '''"גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך"'''. סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סימביוזה]] בין יצורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה, או של דג נקאי ודגים אחרים. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות, אבל עם ענישה לרמאים (לדוגמה "גרים -טריגר") נוצר [[שיווי משקל]] שבו לרוב לא מרמים, ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה.  

* מנגנון שלישי (שנובע מתוך העקרון השני) הוא '''שמירה על שם טוב'''. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות ל[[מוניטין]] (כדי לשמור על [[אמון]]).  

* מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של '''[[אפקט ההכבדה]]''' לפיו במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות-אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם על ידי מתן מזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.  

דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה, עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. {{הערה|עוד קודם לכן דן דוקינס כיצד התנהגות מסויימת יכולה לנובע כתופעת לוואי של תכונה אחרת, לדוגמה מעוף של עש-לילה סביב נר היא תופעת לוואי של שימוש באור הירח לצורכי ניווט, ולפי דוקינס אמונה דתית נובעת בחלקה מתופעת לוואי מכך שילדים נותנים אמינות גדולה למידע שמגיע מההורים}}. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].

 

דוקינס מסביר כי התנהגות ספציפית מסויימת יכולה לפעמים לנבוע כתופעת לוואי של תכונה אחרת. לדוגמה מעוף של עש-לילה סביב נר היא תופעת לוואי של שימוש באור הירח לצורכי ניווט של העש. רוב העשים מצליחים לנווט בהצלחה לפי אור הירח ורק חלק קטן מאד מהם נשרפים בנר, ולכן תכונה זו נשמרת למרות שהיא גורמת לתופעת לוואי שיכולה להזיק לעשים. לפי הסבר זה התנהגות מוסרית היא לפעמים הגיונית ומסייעת לנו לשרוד ולפעמים היא משפיעה עלינו גם כאשר היא פחות הגיונית מבחינה אבולוציונית. לפי דוקינס חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה, עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא גם דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].

ב[[חקר הכלכלה]], [[תורת המשחקים]], [[כלכלה התנהגותית]], ו[[כלכלה ניסויית]] חוקרים בצורה נרחבת שיתופי פעולה. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד מערכות יפעלו בשיווי משקל של שיתוף פעולה. דוגמה חשובה היא [[דילמת האסיר]] ובעיות שיתופי פעולה במשחק חד פעמי ורב פעמי.

ב[[חקר הכלכלה]], [[תורת המשחקים]], [[כלכלה התנהגותית]], ו[[כלכלה ניסויית]] חוקרים בצורה נרחבת שיתופי פעולה. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד מערכות יפעלו בשיווי משקל של שיתוף פעולה. דוגמה חשובה היא [[דילמת האסיר]] ובעיות שיתופי פעולה במשחק חד פעמי ורב פעמי.