במאי [[1836]] הגיעה לארצות הברית היהודיה [[אתאיזם|האתאיסטית]], [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז]] והחלה לפעול למען קידום שוויון זכויות לנשים. בהמשך ליוזמתו של השופט [[תומאס ברטל]] ניסתה, ביחד עם [[פאולינה קלוג רייט דייוויס]], לארגן לובי ולאסוף חתימות לקידום חקיקת חוק לשוויון האשה בענייני [[ירושה]] ובעלות על [[רכוש]]. מאוחר יותר, בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הצטרפו לכך גם מנהיגות פמיניסטיות נוספות, כמו [[סוזן ב. אנטוני|סוזן ב. אנתוני]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]]. ב-1849 הצליחה סטנטון להעביר את החוק אשר נחשב ל[[אבן דרך]] בפעילות התנועה הפמיניסטית. | במאי [[1836]] הגיעה לארצות הברית היהודיה [[אתאיזם|האתאיסטית]], [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז]] והחלה לפעול למען קידום שוויון זכויות לנשים. בהמשך ליוזמתו של השופט [[תומאס ברטל]] ניסתה, ביחד עם [[פאולינה קלוג רייט דייוויס]], לארגן לובי ולאסוף חתימות לקידום חקיקת חוק לשוויון האשה בענייני [[ירושה]] ובעלות על [[רכוש]]. מאוחר יותר, בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הצטרפו לכך גם מנהיגות פמיניסטיות נוספות, כמו [[סוזן ב. אנטוני|סוזן ב. אנתוני]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]]. ב-1849 הצליחה סטנטון להעביר את החוק אשר נחשב ל[[אבן דרך]] בפעילות התנועה הפמיניסטית. |