47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות כלכליות הנוגע..."
'''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמה לווין]] ולביצוע צעדים דומים. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[ופורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].
== תגובות כלכלנים ==
[[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] הזהירו שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Assaf Gilead|כותרת=J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating|אתר=Globes|תאריך={{כ}}4 בפברואר 2023|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-jp-morgan-judicial-reform-could-hit-israels-credit-rating-1001437288}}}}{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}} שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, מנגד טען מנכ"ל [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה]] איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.{{הערה|{{ynet|רועי כ"ץ|מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה"|62643950|31 בינואר 2023}}}}
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.
==ראו גם==
* [[מדוע אומות נכשלות]]
* [[כלכלה מוסדית]]
* [[ספין דיקטטורים]]
* [[מוצר ציבורי]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלת ישראל]]
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
== תגובות כלכלנים ==
[[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] הזהירו שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Assaf Gilead|כותרת=J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating|אתר=Globes|תאריך={{כ}}4 בפברואר 2023|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-jp-morgan-judicial-reform-could-hit-israels-credit-rating-1001437288}}}}{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}} שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, מנגד טען מנכ"ל [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה]] איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.{{הערה|{{ynet|רועי כ"ץ|מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה"|62643950|31 בינואר 2023}}}}
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.
==ראו גם==
* [[מדוע אומות נכשלות]]
* [[כלכלה מוסדית]]
* [[ספין דיקטטורים]]
* [[מוצר ציבורי]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלת ישראל]]
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]