לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון. רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים ניסו להיאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול [[תעמולה]] ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה. | לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון. רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים ניסו להיאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול [[תעמולה]] ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה. |