שינויים

הגרף מתאר כיצד השפיעה [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] וה[[גלובליזציה]] של העשורים האחרונים על אנשים במעמדות כלכליים שונים. הקבוצה העניה ביותר היא [[עוני|העניים]] מאד שחיים במדינות העולם השלישי שמתוארת בצד השמאלי של הגרף - לדוגמה איכרים זעירים עניים, פועלים עניים, עובדים עניים בתעשיות ה[[כרייה]] ועוד - חלקם העני ביותר נותרו מאחור וההכנסה שלהם כמעט לא עלתה. יש מסה של מעמד ביניים עני - בעיקר במדינות כמו סין, הודו, ברזיל ומדינות רבות נוספות שמעמדם השתפר בצורה משמעותית בעקבות מעבר של משרות בתחומי תעשייה ושירותים וצמיחה של [[הון]] תעשייתי ותשתיות. מעל שכבה זו נמצאים עובדי צווארון כחול ואנשים עניים או במעמד ביניים נמוך במדינות העשירות שנפגעו מהעברת תעשייה מעבר לים, תחרות מול עובדים עניים במדינות כמו סין, ומהגרי עבודה. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו רוב מדינות אירופה הפגיעה הזו בהכנסה ממותנת על ידי כך שיש [[תשלומי העברה]] וסבסוד של רפואה, דיור, וחינוך כמו גם [[תחבורה ציבורית]] כך שהרווחים של האליטה שמרוויחה מהגלובליזציה עוברים בחלקם גם לשבכבות הנמוכות יותר. הפגיעה הזו היא חזקה יותר במדינות בלי [[סוציאל דמוקרטיה]] - לדוגמא ארה"ב, בריטניה או ישראל. בחלק הימני יותר של הגרף יש את מעמד העובדים העשירים - עובדי היטק, עורכי דין, כלכלנים, רופאים, פוליטקיאים  - שמרוויחים מקיום הגלובליזציה והצמיחה הכלכלית היות והשכר שלהם עולה. בקצה הימני ביותר של הגרף נמצאים האנשים העשירים ביותר - טייקונים , משקיעים גדולים, יזמים, מנכ"לים של [[תאגידים רב לאומיים]] שמרווחים מאד כמעמד מהגלובליצזיה. חלק מהסיבה לכך היא [[יתרון לגודל]] - עם שוק גדול יותר הם יכולים להרוויח רווחים גדולים יותר. ניתן להסיק מהגרף ש-1% העליון העולמי חווה עלייה של כ-60% בהכנסה, בעוד שההכנסה של האמצע העולמי עלתה ב-70 עד 80%.

הגרף מתאר כיצד השפיעה [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] וה[[גלובליזציה]] של העשורים האחרונים על אנשים במעמדות כלכליים שונים. הקבוצה העניה ביותר היא [[עוני|העניים]] מאד שחיים במדינות העולם השלישי שמתוארת בצד השמאלי של הגרף - לדוגמה איכרים זעירים עניים, פועלים עניים, עובדים עניים בתעשיות ה[[כרייה]] ועוד - חלקם העני ביותר נותרו מאחור וההכנסה שלהם כמעט לא עלתה. יש מסה של מעמד ביניים עני - בעיקר במדינות כמו סין, הודו, ברזיל ומדינות רבות נוספות שמעמדם השתפר בצורה משמעותית בעקבות מעבר של משרות בתחומי תעשייה ושירותים וצמיחה של [[הון]] תעשייתי ותשתיות. מעל שכבה זו נמצאים עובדי צווארון כחול ואנשים עניים או במעמד ביניים נמוך במדינות העשירות שנפגעו מהעברת תעשייה מעבר לים, תחרות מול עובדים עניים במדינות כמו סין, ומהגרי עבודה. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו רוב מדינות אירופה הפגיעה הזו בהכנסה ממותנת על ידי כך שיש [[תשלומי העברה]] וסבסוד של רפואה, דיור, וחינוך כמו גם [[תחבורה ציבורית]] כך שהרווחים של האליטה שמרוויחה מהגלובליזציה עוברים בחלקם גם לשבכבות הנמוכות יותר. הפגיעה הזו היא חזקה יותר במדינות בלי [[סוציאל דמוקרטיה]] - לדוגמא ארה"ב, בריטניה או ישראל. בחלק הימני יותר של הגרף יש את מעמד העובדים העשירים - עובדי היטק, עורכי דין, כלכלנים, רופאים, פוליטקיאים  - שמרוויחים מקיום הגלובליזציה והצמיחה הכלכלית היות והשכר שלהם עולה. בקצה הימני ביותר של הגרף נמצאים האנשים העשירים ביותר - טייקונים , משקיעים גדולים, יזמים, מנכ"לים של [[תאגידים רב לאומיים]] שמרווחים מאד כמעמד מהגלובליצזיה. חלק מהסיבה לכך היא [[יתרון לגודל]] - עם שוק גדול יותר הם יכולים להרוויח רווחים גדולים יותר. ניתן להסיק מהגרף ש-1% העליון העולמי חווה עלייה של כ-60% בהכנסה, בעוד שההכנסה של האמצע העולמי עלתה ב-70 עד 80%.

הגרף זה יכול להסביר כל מיני תהליכים פוליטיים וכן היבטים של [[כלכלה פוליטי]] - לדוגמה את חוסר הנחת בקרב ענים ובני מעמד ביניים נמוך מהגלבולציזה. ולמה עובדים עניים במערב מצביעים בשנים האחרונות יותר למועמדים כמו טראמפ שמבטיחים דברים שהם מנוגדים בצורה מודגשת להבטחות מצד רפובליקנים וימנים מהעבר. בעוד רפובליקנים בעבר קידמו הסכמי סחר רב לאומיים והדגישו את החשיבות של קידום גלובליציזה, טרמפ ו[[טראמפיזם]] טענו כי הסכמים אלה פוגעים בכלכלה וגורמים לנזק לעובדים. עמדה דומה במסגת הטראמפיזם היתה תהליך הברק-אקזיט שבו תנועות ימין בבריטניה פעלו כדי לנתק אותה מהאיחוד האירופי בטענה שהדבר יועיל לכלכלת בריטניה.  

הגרף זה יכול להסביר כל מיני תהליכים פוליטיים וכן היבטים של [[כלכלה פוליטית]] - לדוגמה את חוסר הנחת בקרב ענים ובני מעמד ביניים נמוך מהגלבולציזה. ולמה עובדים עניים במערב מצביעים בשנים האחרונות יותר למועמדים כמו טראמפ שמבטיחים דברים שהם מנוגדים בצורה מודגשת להבטחות מצד רפובליקנים וימנים מהעבר. בעוד רפובליקנים בעבר קידמו הסכמי סחר רב לאומיים והדגישו את החשיבות של קידום גלובליציזה, טרמפ ו[[טראמפיזם]] טענו כי הסכמים אלה פוגעים בכלכלה וגורמים לנזק לעובדים. עמדה דומה במסגת הטראמפיזם היתה תהליך הברק-אקזיט שבו תנועות ימין בבריטניה פעלו כדי לנתק אותה מהאיחוד האירופי בטענה שהדבר יועיל לכלכלת בריטניה.  

גרף הפיל הוא דוגמה ל[[כלכלה הטרוגנית]] - כיצד [[תהליך]] מסויים יכול להשפיע בצורה שונה על אנשים בהתאם למעמד החברתי שלהם או במדינה שבה הם נמצאים - לדוגמה אנשי מעמד ביניים במדינות עשירות הושפעו בצורה שונה לעומת אנשי מעמד ביניים במדינות עניות.  

גרף הפיל הוא דוגמה ל[[כלכלה הטרוגנית]] - כיצד [[תהליך]] מסויים יכול להשפיע בצורה שונה על אנשים בהתאם למעמד החברתי שלהם או במדינה שבה הם נמצאים - לדוגמה אנשי מעמד ביניים במדינות עשירות הושפעו בצורה שונה לעומת אנשי מעמד ביניים במדינות עניות.