שינויים

'''טראמפיזם''' (Trumpism) הוא כינוי לאידאולוגיה ותרבות פוליטית, וכן לצורת ממשל, הקשורים ב[[דונלד טראמפ]] והבסיס הפוליטי שלו. לטרמפיזם מספר מאפיינים כמו פופליזם, סגידה למנהיג, תמיכה ב[[תאוריות קונספירציה]], [[הכחשת מדע]], תמיכה במשטרים לא-דמוקרטיים (ובכלל זה - מנהיג רוסיה, פוטין), ויצירת קיטוב פוליטי בתוך ארצות הברית. נכון לשנת 2022 אחד השיאים של הטרמפיזם היתה הטענה שהוא ותומכיו קידמו,לפיה הבחירות בהן הפסיד בשנת 2021 זויפו בידי הדמוקרטים. טענה זו הובילה להסתערות על הקפיטול בשנת 2021, דבר שמתואר בין התפרעות שטאמרפ סייע לה, לבין נסיון לביצוע המרדה או הפיכה. ב-19 בדצמבר 2022 וועדת חקירה של בית הנבחרים המליצה על הגשת כתב אישום נגד טראמפ, בין היתר על המרדה או תמיכה במרד. כמו כן הטרמפיזם המשיך להתחזק לפחות עד בחירות האמצע של 2022, בכך שרבים מבין הרפובליקנים מתנגדי טרמאפ, או תומכים מתונים שלו שלא הסכימו לטענה כי הבחירות זויופו, איבדו את כוחם הפוליטי והוחלפו בידי נאמני טראמפ.   

'''טראמפיזם''' (Trumpism) הוא כינוי לאידאולוגיה ותרבות פוליטית, וכן לצורת ממשל, הקשורים ב[[דונלד טראמפ]] והבסיס הפוליטי שלו. לטרמפיזם מספר מאפיינים כמו פופליזם, סגידה למנהיג, תמיכה ב[[תאוריות קונספירציה]], [[הכחשת מדע]], תמיכה במשטרים לא-דמוקרטיים (ובכלל זה - מנהיג רוסיה, פוטין), ויצירת קיטוב פוליטי בתוך ארצות הברית. נכון לשנת 2022 אחד השיאים של הטרמפיזם היתה הטענה שהוא ותומכיו קידמו,לפיה הבחירות בהן הפסיד בשנת 2021 זויפו בידי הדמוקרטים. טענה זו הובילה להסתערות על הקפיטול בשנת 2021, דבר שמתואר בין התפרעות שטאמרפ סייע לה, לבין נסיון לביצוע המרדה או הפיכה. ב-19 בדצמבר 2022 וועדת חקירה של בית הנבחרים המליצה על הגשת כתב אישום נגד טראמפ, בין היתר על המרדה או תמיכה במרד. כמו כן הטרמפיזם המשיך להתחזק לפחות עד בחירות האמצע של 2022, בכך שרבים מבין הרפובליקנים מתנגדי טרמאפ, או תומכים מתונים שלו שלא הסכימו לטענה כי הבחירות זויופו, איבדו את כוחם הפוליטי והוחלפו בידי נאמני טראמפ.   

יש הטוענים כי טראמפיזם הוא גרסה של ימין קיצוני-פופליסטי ולאומני שהחל להופיע במסר מדינות דמוקרטיות החל משנת 2010. בתוך ארצות הברית, תוכמי טרמאפ הפכו לסיעה השלטת במפלגה ההרפובליקנית בארצות הברית, כאשר רפובליקנים אחרים אופיינו לעתים קרובות כ"ממסד" והתנגדו לטראמפ. חלק מהפרשנים דחו את ההגדרה הפופוליסטית לטראמפיזם, ורואים בו צורה חדשה של פאשיזם שאולי נבדלת מפאשיזם שהתקיים בשנות ה-30 של המאה ה-20. חלקם מתייחסים אליו כפשיסטית במפורש ואחרים כסמכותנית ולא-ליברלית. כמה היסטוריונים, כותבים על הסכנות של השוואה ישירה עם משטרים פשיסטיים אירופיים של שנות ה-30, וקובעים כי אמנם ישנן קווים מקבילים, אך ישנם גם הבדלים חשובים.

יש הטוענים כי טראמפיזם הוא גרסה של ימין קיצוני-פופליסטי ולאומני שהחל להופיע במסר מדינות דמוקרטיות החל משנת 2010. בתוך ארצות הברית, תוכמי טרמאפ הפכו לסיעה השלטת במפלגה ההרפובליקנית בארצות הברית, כאשר רפובליקנים אחרים אופיינו לעתים קרובות כ"ממסד" והתנגדו לטראמפ. חלק מהפרשנים דחו את ההגדרה הפופוליסטית לטראמפיזם, ורואים בו צורה חדשה של פאשיזם שאולי נבדלת מפאשיזם שהתקיים בשנות ה-30 של המאה ה-20. חלקם מתייחסים אליו כתנועה פאשיסטית במפורש ואחרים כסמכותנית ולא-ליברלית. כמה היסטוריונים, כותבים על הסכנות של השוואה ישירה עם משטרים פשיסטיים אירופיים של שנות ה-30, וקובעים כי אמנם ישנן קווים מקבילים, אך ישנם גם הבדלים חשובים.

מבקרים של טרמאפ, כולל אנשים מתוך המפלגה הרפובליקנית מצביעים על הבדלים בין הטראמפיזם לבין הגישה הקלאסית של המפלגה הרפובליקנית בנוגע לסוגיות כגון [[סחר חופשי]], הגירה, תמיכה במדינות דמוקרטיות, סגנון ממלכתי, והפרדת הדת מהמדינה.

מבקרים של טרמאפ, כולל אנשים מתוך המפלגה הרפובליקנית מצביעים על הבדלים בין הטראמפיזם לבין הגישה הקלאסית של המפלגה הרפובליקנית בנוגע לסוגיות כגון [[סחר חופשי]], הגירה, תמיכה במדינות דמוקרטיות, סגנון ממלכתי, והפרדת הדת מהמדינה.

התווית טראמפיזם הוחלה על תנועות לאומיות-שמרניות ולאומיות-פופוליסטיות במדינות אחרות כולל בדמוקרטיות מערביות. הדבר כולל ביטוי הערצה לטראמפ עצמו, קיום של קשרים חמים איתו, תמיכה בתאוריות קונספריציה עולמית שמזוהות איתו (כמו פיצה גייט, קיו-אנאו, דיפ-סטייט ועוד), והצגתו כבעל ברית חשוב. פוליטיקאים רבים מחוץ לארצות הברית תויגו כבעלי ברית נחרצים של טראמפ או טראמפיזם, או אפילו כמקבילה של ארצם לטראמפ. הדבר כולל את סילביו ברלוסקוני באיטליה, ז'איר בולסונארו בברזיל, רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה, בוריס ג'ונסון בבריטניה, מרין לה פן בצרפת, נרנדרה מודי בהודו, אורבן בהונגריה ועוד. דוגמה לכך היא הידידות בין  ז'איר בולסונארו לבין טרמאפ. לאחר שהפסיד בבחירות בברזיל, בולסונארו טען כי הבחירות זויפו. חוקרים טוענים כי הרשתות החברתיות של תומכי בולסנרו מלאות בקריאות לתקוף תחנות דלק, מתקני זיקוק ותשתיות אחרות, כמו גם קריאות לאנשים לבוא ל"מסיבת קריאה למלחמה" בבירה ב-8 בינואר 2023. ה"מסיבה" הזו היתה הסתערות של אלפי מתומכי בולסונארו על בניין הקונגרס, ארמון הנשיאות ובית המשפט העליון בברזיל. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/world/america/2023-01-09/ty-article-magazine/.highlight/00000185-9607-d206-a5a5-b7cf80790000 תומכי בולסונרו הזמינו המונים ל"מסיבה". ואז ברזיל קיבלה מהומות קפיטול משלה], ניו יורק טיימס, הארץ, 09.01.2023}}

התווית טראמפיזם הוחלה על תנועות לאומיות-שמרניות ולאומיות-פופוליסטיות במדינות אחרות כולל בדמוקרטיות מערביות. הדבר כולל ביטוי הערצה לטראמפ עצמו, קיום של קשרים חמים איתו, תמיכה בתאוריות קונספריציה עולמית שמזוהות איתו (כמו פיצה גייט, קיו-אנאו, דיפ-סטייט ועוד), והצגתו כבעל ברית חשוב. פוליטיקאים רבים מחוץ לארצות הברית תויגו כבעלי ברית נחרצים של טראמפ או טראמפיזם, או אפילו כמקבילה של ארצם לטראמפ. הדבר כולל את סילביו ברלוסקוני באיטליה, ז'איר בולסונארו בברזיל, רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה, בוריס ג'ונסון בבריטניה, מרין לה פן בצרפת, נרנדרה מודי בהודו, אורבן בהונגריה ועוד. דוגמה לכך היא הידידות בין  ז'איר בולסונארו לבין טרמאפ. לאחר שהפסיד בבחירות בברזיל, בולסונארו טען כי הבחירות זויפו. חוקרים טוענים כי הרשתות החברתיות של תומכי בולסנרו מלאות בקריאות לתקוף תחנות דלק, מתקני זיקוק ותשתיות אחרות, כמו גם קריאות לאנשים לבוא ל"מסיבת קריאה למלחמה" בבירה ב-8 בינואר 2023. ה"מסיבה" הזו היתה הסתערות של אלפי מתומכי בולסונארו על בניין הקונגרס, ארמון הנשיאות ובית המשפט העליון בברזיל. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/world/america/2023-01-09/ty-article-magazine/.highlight/00000185-9607-d206-a5a5-b7cf80790000 תומכי בולסונרו הזמינו המונים ל"מסיבה". ואז ברזיל קיבלה מהומות קפיטול משלה], ניו יורק טיימס, הארץ, 09.01.2023}}

==ראו גם==

==ראו גם==