שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ===הערות לפרק=== | | ===הערות לפרק=== |
− | * לגבי מצבור חלקיקי חומר המהווה "חלקיק חומר מוגדר" במרחב בעצמו {{חי}} המונח מתאר כל מצב בו מתקיימת אינטראקציה כימית בין שניים או יותר תתי-חלקיקים לכדי "חלקיק" גדול יותר; ברמת המאקרו (עצמים כפי שהם מוגדרים בחושי בני אדם בדרך כלל או ב"יום יום") מדובר על מספרים עצומים של מולקולות שקשה לאדם לכמת במונחי שפה אנושית (נניח 10 בחזקת 17 מולקולות במוצר פלסטיק טיפוסי). | + | * לגבי מצבור חלקיקי חומר המהווה "חלקיק חומר מוגדר" במרחב בעצמו {{חי}} המונח מתאר כל מצב בו מתקיימת אינטראקציה כימית בין שניים או יותר תתי-חלקיקים לכדי "חלקיק" גדול יותר. ברמת המאקרו (עצמים כפי שהם מוגדרים בחושי בני אדם בדרך כלל או ב"יום יום") מדובר על מספרים עצומים של מולקולות שקשה לאדם לכמת במונחי שפה אנושית (נניח 10 בחזקת 17 מולקולות במוצר פלסטיק טיפוסי). |
| | | |
| ==מבוא לערך בנושא כימיה== | | ==מבוא לערך בנושא כימיה== |
− | כלל החומר ביקומנו מורכב מאטומים; {{המ|אטום}} הוא יחידת חומר בסיסית; מולקולה היא מבנה טבעי המורכב משני אטומים או יותר הקשורים זה לזה ב{{המ|קשר כימי}} מסוג מסוים. | + | כלל החומר ביקומנו מורכב מאטומים. {{המ|אטום}} הוא יחידת חומר בסיסית. מולקולה היא מבנה טבעי המורכב משני אטומים או יותר הקשורים זה לזה ב{{המ|קשר כימי}} מסוג מסוים. |
| | | |
| אטום מורכב מחלקיקי חומר שונים בעצמו (פרוטון אחד או יותר, נויטרון אחד או יותר ואלקטרון אחד או יותר).{{ש}} | | אטום מורכב מחלקיקי חומר שונים בעצמו (פרוטון אחד או יותר, נויטרון אחד או יותר ואלקטרון אחד או יותר).{{ש}} |
שורה 19: |
שורה 19: |
| פרוטון ונויטרון מורכבים כל אחד מחלקיקי חומר שונים בעצמם אך אלקטרון נחשב כחלקיק חומר אלמנטרי (כלומר, אינו מורכב מחלקיקי חומר קטנים יותר). | | פרוטון ונויטרון מורכבים כל אחד מחלקיקי חומר שונים בעצמם אך אלקטרון נחשב כחלקיק חומר אלמנטרי (כלומר, אינו מורכב מחלקיקי חומר קטנים יותר). |
| | | |
− | כל {{המ|חלקיק עם מטען חשמלי}} ("חלקיק טעון חשמלית") יכול לגרום לתופעות חשמליות, אך ככלל ביקומנו תופעה חשמלית תנבע ממטען חשמלי של פרוטונים ואלקטרונים בלבד;{{ש}} | + | כל {{המ|חלקיק עם מטען חשמלי}} ("חלקיק טעון חשמלית") יכול לגרום לתופעות חשמליות, אך ככלל ביקומנו תופעה חשמלית תנבע ממטען חשמלי של פרוטונים ואלקטרונים בלבד.{{ש}} |
| הסיבה לכך היא שבטבע, בשל קיומו של {{המ|הכוח הגרעיני החזק}} פרוטון ונויטרון ככלל יהיו כבולים זה לזה ולא ינועו בחופשיות יחסית כמו אלקטרונים. | | הסיבה לכך היא שבטבע, בשל קיומו של {{המ|הכוח הגרעיני החזק}} פרוטון ונויטרון ככלל יהיו כבולים זה לזה ולא ינועו בחופשיות יחסית כמו אלקטרונים. |
| | | |
| {{המ|מטען חשמלי}} הוא תכונה פיזיקלית אפשרית של כל אחד משלושת רכיבי האטום אשר אם תופיע, תוכל להופיע בעקבותיה תופעה חשמלית אחת או יותר. | | {{המ|מטען חשמלי}} הוא תכונה פיזיקלית אפשרית של כל אחד משלושת רכיבי האטום אשר אם תופיע, תוכל להופיע בעקבותיה תופעה חשמלית אחת או יותר. |
| | | |
− | תכונת מטען חשמלי יכולה להתבטא בשני אופנים ("שלילי" ו"חיובי");{{ש}} | + | תכונת מטען חשמלי יכולה להתבטא בשני אופנים ("שלילי" ו"חיובי").{{ש}} |
− | באופן כללי, כל אטום ביקום נמצא במצב של {{המ|היעדר מטען חשמלי}} מכך שיש בו איזון{{הערה|בהקשר חשמל, "איזון" מכונה לעתים חלופית "נייטרליות"}} בין כמות הפרוטונים לכמות האלקטרונים;{{ש}} | + | באופן כללי, כל אטום ביקום נמצא במצב של {{המ|היעדר מטען חשמלי}} מכך שיש בו איזון{{הערה|בהקשר חשמל, "איזון" מכונה לעתים חלופית "נייטרליות"}} בין כמות הפרוטונים לכמות האלקטרונים.{{ש}} |
| עם זאת, הוספת אלקטרון אחד או יותר לאטום, או גריעת אלקטרון אחד או יותר מאטום, תפר בו את האיזון הזה ותגרום ל{{המ|הימצאות מטען חשמלי}}: | | עם זאת, הוספת אלקטרון אחד או יותר לאטום, או גריעת אלקטרון אחד או יותר מאטום, תפר בו את האיזון הזה ותגרום ל{{המ|הימצאות מטען חשמלי}}: |
| | | |
שורה 33: |
שורה 33: |
| [[ערך]] של מטען חשמלי לא יהיה 0 אלא רק 1- ומטה או 1+ ומעלה, שהרי 0 מסמל איזון ואיזון בין רכיבי האטום הוא היעדר מטען חשמלי. | | [[ערך]] של מטען חשמלי לא יהיה 0 אלא רק 1- ומטה או 1+ ומעלה, שהרי 0 מסמל איזון ואיזון בין רכיבי האטום הוא היעדר מטען חשמלי. |
| | | |
− | שני המצבים שתוארו לעיל (מטען חשמלי שלילי או מטען חשמלי חיובי) נקראים {{המ|מתח חשמלי}} שלילי או חיובי בהתאמה ובגובה מסוים; מכאן הביטוי "חשמל במתח גבוה"; עם זאת, לפי דעה בה נתקלתי, המונח "מתח חשמלי" איננו מונח פורמלי, כלומר איננו משמש בנוסחאות בספרות המקצועית בתחום {{המ|פיזיקה}}. | + | שני המצבים שתוארו לעיל (מטען חשמלי שלילי או מטען חשמלי חיובי) נקראים {{המ|מתח חשמלי}} שלילי או חיובי בהתאמה ובגובה מסוים. מכאן הביטוי "חשמל במתח גבוה". עם זאת, לפי דעה בה נתקלתי, המונח "מתח חשמלי" איננו מונח פורמלי, כלומר איננו משמש בנוסחאות בספרות המקצועית בתחום {{המ|פיזיקה}}. |
| | | |
| ==הולכת מטען חשמלי ובידודו== | | ==הולכת מטען חשמלי ובידודו== |
− | בטבע, אטום שעבר שינוי להיות בחוסר איזון בין כמות פרוטונים לכמות אלקטרונים, ככלל ינטה לחזור לאיזון כמותי ביניהם;{{ש}} | + | בטבע, אטום שעבר שינוי להיות בחוסר איזון בין כמות פרוטונים לכמות אלקטרונים, ככלל ינטה לחזור לאיזון כמותי ביניהם.{{ש}} |
− | בהתאם לכך, אם נצמיד חומר המכיל עודף אלקטרונים לחומר בו קיים חוסר באלקטרון אחד או יותר, אלקטרון אחד או יותר ינועו מהעודף לחוסר ליצירת איזון בהתאמה;{{ש}} | + | בהתאם לכך, אם נצמיד חומר המכיל עודף אלקטרונים לחומר בו קיים חוסר באלקטרון אחד או יותר, אלקטרון אחד או יותר ינועו מהעודף לחוסר ליצירת איזון בהתאמה.{{ש}} |
| תנועה כזו נקראת {{המ|זרם חשמלי}} והיא תתקיים בתנאי והחומר הינו {{המ|חומר מוליך}} ולא {{המ|חומר מבודד}}: | | תנועה כזו נקראת {{המ|זרם חשמלי}} והיא תתקיים בתנאי והחומר הינו {{המ|חומר מוליך}} ולא {{המ|חומר מבודד}}: |
| | | |
− | * ישנם חומרים, מתכות בעיקר, אשר בשל מבנה גרעין האטום שלהם, לפחות חלק מן האלקטרונים בקרבתם נוטים שלא להיצמד לגרעין האטום ולפיכך נעים כ"אלקטרונים חופשיים" אשר יכולים לעזוב את תחום האטום בקלות; חומרים אלה מכונים "מוליכים" מכך שאלקטרון יכול להיות "מולך" עליהם לכדי זרם חשמלי בין שניים או יותר אטומים כאלה | + | * ישנם חומרים, מתכות בעיקר, אשר בשל מבנה גרעין האטום שלהם, לפחות חלק מן האלקטרונים בקרבתם נוטים שלא להיצמד לגרעין האטום ולפיכך נעים כ"אלקטרונים חופשיים" אשר יכולים לעזוב את תחום האטום בקלות. חומרים אלה מכונים "מוליכים" מכך שאלקטרון יכול להיות "מולך" עליהם לכדי זרם חשמלי בין שניים או יותר אטומים כאלה |
| * מגוון חומרים ניחנים ביכולת לצבור עודף או חוסר של אלקטרונים, אך בשל מבנה גרעין האטום שלהם, הם מושכים אליהם אלקטרונים ולא נותנים להם לנוע בחופשיות בצורת זרם חשמלי ולכן מכונים חומרים מבודדים. | | * מגוון חומרים ניחנים ביכולת לצבור עודף או חוסר של אלקטרונים, אך בשל מבנה גרעין האטום שלהם, הם מושכים אליהם אלקטרונים ולא נותנים להם לנוע בחופשיות בצורת זרם חשמלי ולכן מכונים חומרים מבודדים. |
| | | |
− | כלל חוטי החשמל עשויים מחומר מוליך (כגון נחושת) ומחומר מבודד (כגון פלסטיק); חומר מבודד עוטף חומר מוליך ומבודד את המתח שלו בכדי למנוע זליגה מסוכנת של חלקיקי חומר בעלי מטען חשמלי מן החוט. | + | כלל חוטי החשמל עשויים מחומר מוליך (כגון נחושת) ומחומר מבודד (כגון פלסטיק). חומר מבודד עוטף חומר מוליך ומבודד את המתח שלו בכדי למנוע זליגה מסוכנת של חלקיקי חומר בעלי מטען חשמלי מן החוט. |
| | | |
| ===הערות לפרק=== | | ===הערות לפרק=== |
שורה 50: |
שורה 50: |
| ==זרם חשמלי== | | ==זרם חשמלי== |
| במערכות חשמל הכוללות תנועה של חלקיקי חומר בעלי מטען חשמלי, זרם חלקיקים כאלה במתח נתון נע כזרם חשמלי מ{{המ|מקור זרם}} כגון תחנת חשמל או סוללה.{{ש}} | | במערכות חשמל הכוללות תנועה של חלקיקי חומר בעלי מטען חשמלי, זרם חלקיקים כאלה במתח נתון נע כזרם חשמלי מ{{המ|מקור זרם}} כגון תחנת חשמל או סוללה.{{ש}} |
− | בטרם מקור זרם יעביר זרם על מוליך, עלינו לגרום לתחילת ה[[תהליך]] הזה, כלומר להניע אותו; סך האנרגיה שנשקיע לכך (ללא תלות בשאלה איך זה ייעשה) נקראת {{המ|כוח אלקטרו-מניע}}. | + | בטרם מקור זרם יעביר זרם על מוליך, עלינו לגרום לתחילת ה[[תהליך]] הזה, כלומר להניע אותו. סך האנרגיה שנשקיע לכך (ללא תלות בשאלה איך זה ייעשה) נקראת {{המ|כוח אלקטרו-מניע}}. |
| | | |
| בדרך כלל זרם חשמלי משקע חשמל שמקורו בתחנת חשמל ניתן ב{{המ|זרם חליפין}} וזרם חשמלי שמקורו בסוללה ניתן ב{{המ|זרם ישר}}.{{ש}} | | בדרך כלל זרם חשמלי משקע חשמל שמקורו בתחנת חשמל ניתן ב{{המ|זרם חליפין}} וזרם חשמלי שמקורו בסוללה ניתן ב{{המ|זרם ישר}}.{{ש}} |
− | יחידת זרם חשמלי קרויה אמפר וניתן למדודה באמצעות {{המ|אמפרמטר}}; באופן כללי מבנים מקבלים זרם חליפין אשר מומר לזרם ישר במתח מסוים דרך {{המ|טרנספורמר}}{{הערה|בהיעדר מצב זה היה נדרש להקים תחנת חשמל קטנה ליד כל מבנה}}. | + | יחידת זרם חשמלי קרויה אמפר וניתן למדודה באמצעות {{המ|אמפרמטר}}. באופן כללי מבנים מקבלים זרם חליפין אשר מומר לזרם ישר במתח מסוים דרך {{המ|טרנספורמר}}{{הערה|בהיעדר מצב זה היה נדרש להקים תחנת חשמל קטנה ליד כל מבנה}}. |
| | | |
| בהפעלת מוצר חשמל כגון [[מערכת מחשב]], מתקבל זרם מטענים חשמליים במתח נתון אשר מווסת לרכיבי החשמל השונים דרך {{המ|ספק כוח}} של המערכת. | | בהפעלת מוצר חשמל כגון [[מערכת מחשב]], מתקבל זרם מטענים חשמליים במתח נתון אשר מווסת לרכיבי החשמל השונים דרך {{המ|ספק כוח}} של המערכת. |
| | | |
− | אם מערכת מחשב מופעלת על ידי זרם חשמלי מתחנת חשמל, ככלל זרם חשמלי זה יהיה מסוג זרם חליפין ב{{המ|מסלול חשמלי}} ("מעגל חשמלי") והפעלת המחשב היא למעשה סגירת המסלול החשמלי ("סגירת מעגל החשמלי");{{ש}} | + | אם מערכת מחשב מופעלת על ידי זרם חשמלי מתחנת חשמל, ככלל זרם חשמלי זה יהיה מסוג זרם חליפין ב{{המ|מסלול חשמלי}} ("מעגל חשמלי") והפעלת המחשב היא למעשה סגירת המסלול החשמלי ("סגירת מעגל החשמלי").{{ש}} |
| לעומת זאת, אם המחשב מונע על סוללה (כמו במקרה של סמארטפון), ככלל יהיה זרם זה מסוג זרם ישר.{{ש}} | | לעומת זאת, אם המחשב מונע על סוללה (כמו במקרה של סמארטפון), ככלל יהיה זרם זה מסוג זרם ישר.{{ש}} |
| | | |
שורה 63: |
שורה 63: |
| | | |
| ==חשמל ומגנטיות== | | ==חשמל ומגנטיות== |
− | תופעות החשמל ותופעת המגנטיות קשורות זו בזו ויחדיו הן נחשבות לכוח יסוד בטבע; כלומר, כוח שלא ניתן לתאר אותו כתוצאה של כוחות אחרים וקרוי {{המ|הכוח האלקטרומגנטי}}. | + | תופעות החשמל ותופעת המגנטיות קשורות זו בזו ויחדיו הן נחשבות לכוח יסוד בטבע. כלומר, כוח שלא ניתן לתאר אותו כתוצאה של כוחות אחרים וקרוי {{המ|הכוח האלקטרומגנטי}}. |
| | | |
| זרם חשמלי של מטענים חשמליים מייצר {{המ|שדה חשמלי}} (הנובע ישירות ממטען חשמלי ובהתאם למתח חשמלי) וכן {{המ|שדה מגנטי}}. | | זרם חשמלי של מטענים חשמליים מייצר {{המ|שדה חשמלי}} (הנובע ישירות ממטען חשמלי ובהתאם למתח חשמלי) וכן {{המ|שדה מגנטי}}. |
שורה 73: |
שורה 73: |
| | | |
| {{המ|הפרש פוטנציאלים}} ("מתח חשמלי") הוא ההפרש{{הערה|במובן של חיסור מתמטי}} המתקבל מחיסור ממוצע האנרגיה (בג'ול) של מטען בנקודה B במרחב, מממוצע האנרגיה (בג'ול) של מטען בנקודה A במרחב.{{ש}} | | {{המ|הפרש פוטנציאלים}} ("מתח חשמלי") הוא ההפרש{{הערה|במובן של חיסור מתמטי}} המתקבל מחיסור ממוצע האנרגיה (בג'ול) של מטען בנקודה B במרחב, מממוצע האנרגיה (בג'ול) של מטען בנקודה A במרחב.{{ש}} |
− | עם זאת, הגדרה זו כללית מדי ולא פרקטית שכן לא ניתן למדוד אנרגיה של כל מטען המכיל אותה במרחב; לכן, בהגדרה פרקטית יותר, הפרש פוטנציאלים הוא הפרש חיסור ממוצע אנרגיה מדוד של מטען בנקודה B בשדה חשמלי, מממוצע אנרגיה מדוד של מטען בנקודה A בשדה חשמלי{{הערה|חלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים)}}. | + | עם זאת, הגדרה זו כללית מדי ולא פרקטית שכן לא ניתן למדוד אנרגיה של כל מטען המכיל אותה במרחב. לכן, בהגדרה פרקטית יותר, הפרש פוטנציאלים הוא הפרש חיסור ממוצע אנרגיה מדוד של מטען בנקודה B בשדה חשמלי, מממוצע אנרגיה מדוד של מטען בנקודה A בשדה חשמלי{{הערה|חלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים)}}. |
| | | |
| ==עיסוק עם מערכות חשמל== | | ==עיסוק עם מערכות חשמל== |
שורה 84: |
שורה 84: |
| מפל מתח יכול לגרום לזרם במתח גבוה מאד ולכן ככלל הוא מסוכן ביותר. | | מפל מתח יכול לגרום לזרם במתח גבוה מאד ולכן ככלל הוא מסוכן ביותר. |
| | | |
− | עם זאת, במקרים נדירים, במערכות מסוימות, קצר הוא מצב רצוי; כך למשל, בפעולת ריתוך מתכות (למשל לצורך חיבור שתי מתכות) משתמשים לעיתים במסלול מקוצר, על מנת ליצור {{המ|הספק חשמלי}} (כמות אנרגיה חשמלית ליחידת זמן) גדול דיו אשר דרך מבנה המערכת תותמר לאנרגיית חום ותשמש לחימום המתכות.{{ש}} | + | עם זאת, במקרים נדירים, במערכות מסוימות, קצר הוא מצב רצוי. כך למשל, בפעולת ריתוך מתכות (למשל לצורך חיבור שתי מתכות) משתמשים לעיתים במסלול מקוצר, על מנת ליצור {{המ|הספק חשמלי}} (כמות אנרגיה חשמלית ליחידת זמן) גדול דיו אשר דרך מבנה המערכת תותמר לאנרגיית חום ותשמש לחימום המתכות.{{ש}} |
| | | |
| {{המ|נתיך}} (פיוז) ו{{המ|ממסר פחת}} הם רכיבים שתפקידם להפסיק זרם במקרה של קצר. | | {{המ|נתיך}} (פיוז) ו{{המ|ממסר פחת}} הם רכיבים שתפקידם להפסיק זרם במקרה של קצר. |
| | | |
| ===זרם זליגה=== | | ===זרם זליגה=== |
− | הפרעה נפוצה במסלול חשמלי היא {{המ|זרם זליגה}} (מכונה גם {{המ|בריחת מתח}}); אז חלק מזרם המטענים החשמליים דולף החוצה (דרך פתח או חור בחומר מבודד ולא ממשיך מסלול חשמלי מלא.{{ש}} | + | הפרעה נפוצה במסלול חשמלי היא {{המ|זרם זליגה}} (מכונה גם {{המ|בריחת מתח}}). אז חלק מזרם המטענים החשמליים דולף החוצה (דרך פתח או חור בחומר מבודד ולא ממשיך מסלול חשמלי מלא.{{ש}} |
| זרם זליגה הוא מסוכן שכן הוא יכול לגרום להתחשמלות (עליה יוסבר עוד בהמשך) וניתן להתגונן ממנו על ידי התקנת מנגנון הארקת חירום המאריק (מעביר) זרם לאדמה (אדמת כדור הארץ בקרבת המתקן החשמלי) אשר באופן טבעי יוארק לשם במקום לגוף האדם בשל משיכה טובה הרבה יותר אך פתרון זה אינו מגן מפני שריפות שכן הארקת חירום יכולה לגרום לחום רב בעצמה. שימוש במנגנון הארקת חירום במערכת חשמל של בניין או מוצר חשמל זהו תקן בטיחות בסיסי. | | זרם זליגה הוא מסוכן שכן הוא יכול לגרום להתחשמלות (עליה יוסבר עוד בהמשך) וניתן להתגונן ממנו על ידי התקנת מנגנון הארקת חירום המאריק (מעביר) זרם לאדמה (אדמת כדור הארץ בקרבת המתקן החשמלי) אשר באופן טבעי יוארק לשם במקום לגוף האדם בשל משיכה טובה הרבה יותר אך פתרון זה אינו מגן מפני שריפות שכן הארקת חירום יכולה לגרום לחום רב בעצמה. שימוש במנגנון הארקת חירום במערכת חשמל של בניין או מוצר חשמל זהו תקן בטיחות בסיסי. |
| | | |
שורה 95: |
שורה 95: |
| | | |
| ==פריקת מטען חשמלי לעומת אובדן מטען חשמלי== | | ==פריקת מטען חשמלי לעומת אובדן מטען חשמלי== |
− | {{המ|פריקת מטען חשמלי}} (electric discharge) פירושו העברת מטען חשמלי דרך תווך, כגון גז; פריקת מטען חשמלי יכולה להיקרא גם "פיזור מטען חשמלי"{{הערה|או פשוט פריקה חשמלית או פיזור חשמלי}}.{{ש}} | + | {{המ|פריקת מטען חשמלי}} (electric discharge) פירושו העברת מטען חשמלי דרך תווך, כגון גז. פריקת מטען חשמלי יכולה להיקרא גם "פיזור מטען חשמלי"{{הערה|או פשוט פריקה חשמלית או פיזור חשמלי}}.{{ש}} |
− | פריקת מטען חשמלי דרך מקטע ''אוויר'' הכולל יונים{{הערה|אטומים ו\או מולקולות בעלי מטען חשמלי}} נקרא פריקת קורונה (corona discharge) שהיא תופעה הנפוצה בעמודי חשמל המפיקים רעש עקבי בשל זרם זליגה לא מטופל מהם{{הערה|ההבדל בין פריקת קורונה לבין מה שמכונה קשת חשמלית הינו שפריקת קורונה מתפרשת על פני מקטע גז "רב" וקשת חשמלית מתפרשת על פני מקטע גז "צר" (ולכן היא חמה מאד במקום אחד); בניגוד לניצוץ או ברק למשל שהם אירועים רגעיים {{חי}} קשת חשמלית היא אירוע שמתמשך לפרקי זמן ארוכים יותר משבריר שנייה}}. | + | פריקת מטען חשמלי דרך מקטע ''אוויר'' הכולל יונים{{הערה|אטומים ו\או מולקולות בעלי מטען חשמלי}} נקרא פריקת קורונה (corona discharge) שהיא תופעה הנפוצה בעמודי חשמל המפיקים רעש עקבי בשל זרם זליגה לא מטופל מהם{{הערה|ההבדל בין פריקת קורונה לבין מה שמכונה קשת חשמלית הינו שפריקת קורונה מתפרשת על פני מקטע גז "רב" וקשת חשמלית מתפרשת על פני מקטע גז "צר" (ולכן היא חמה מאד במקום אחד). בניגוד לניצוץ או ברק למשל שהם אירועים רגעיים {{חי}} קשת חשמלית היא אירוע שמתמשך לפרקי זמן ארוכים יותר משבריר שנייה}}. |
| | | |
| יש להבחין בין פריקת מטען חשמלי לבין {{המ|אובדן מטען חשמלי}} (loss of electrical charge){{הערה|המכונה לעתים בטעות "התפרקות מטען חשמלי"}} שהיא תופעה במסגרתה חלקיק חומר בעל מטען חשמלי מאבד את מטענו החשמלי (כלומר איננו עוד במצב של ''חוסר איזון'' בין חלקיקים פנימיים והוא חזר למצב של ''איזון'' בין חלקיקים פנימיים {{חי}} הפרש פוטנציאלים). | | יש להבחין בין פריקת מטען חשמלי לבין {{המ|אובדן מטען חשמלי}} (loss of electrical charge){{הערה|המכונה לעתים בטעות "התפרקות מטען חשמלי"}} שהיא תופעה במסגרתה חלקיק חומר בעל מטען חשמלי מאבד את מטענו החשמלי (כלומר איננו עוד במצב של ''חוסר איזון'' בין חלקיקים פנימיים והוא חזר למצב של ''איזון'' בין חלקיקים פנימיים {{חי}} הפרש פוטנציאלים). |