שינויים

בימי הביניים וכן בתקופת הרנסנס ואפילו בעידן הנאורות, רבים מבין העוסקים במדע היו בעלי רקע דתי, כמרים, נזירים וכו'. יש מספר סיבות לכך. ראשית רוב האוכלוסייה לא יודעת לקרוא ולכתוב, ואנשים שלומדים לקרוא ולכתוב עושים זאת בדרך כלל על רקע מקצועי (כמו סוחרים, פקידים) או על רקע לימודי דת. שנית עדיין מדובר בחברה חקלאית ברובה ללא הרבה פנאי ומשאבים, עבור אנשים שרצו לעסוק בחקירת עולם הטבע ותיאורו, מקצועות כמו כמורה או נזיר היו עיסוק אידאלי. סיבה שלישית היא שעל ידי הכרת הטיעונים התאולוגיים ידעו הכמרים איך להציג את הממצאים שלהם בצורה שלא תעורר את חמת הכנסיה. כמו כן רבים מהחוקרים עשו זאת במטרה להלל את גאוניות האל. כל מדען חשף חתיכה קטנה מהפאזל שהרכיב לאט לאט את התפתחות הידע המדעי, כך שאנשים דתיים פיתחו לאט ידע מדעי, כאשר חלק מההשלכות של ידע זה הוביל בהמשך לפעמים להתנגשות עם עמדות דתיות שהם עצמם החזיקו בהם.   

בימי הביניים וכן בתקופת הרנסנס ואפילו בעידן הנאורות, רבים מבין העוסקים במדע היו בעלי רקע דתי, כמרים, נזירים וכו'. יש מספר סיבות לכך. ראשית רוב האוכלוסייה לא יודעת לקרוא ולכתוב, ואנשים שלומדים לקרוא ולכתוב עושים זאת בדרך כלל על רקע מקצועי (כמו סוחרים, פקידים) או על רקע לימודי דת. שנית עדיין מדובר בחברה חקלאית ברובה ללא הרבה פנאי ומשאבים, עבור אנשים שרצו לעסוק בחקירת עולם הטבע ותיאורו, מקצועות כמו כמורה או נזיר היו עיסוק אידאלי. סיבה שלישית היא שעל ידי הכרת הטיעונים התאולוגיים ידעו הכמרים איך להציג את הממצאים שלהם בצורה שלא תעורר את חמת הכנסיה. כמו כן רבים מהחוקרים עשו זאת במטרה להלל את גאוניות האל. כל מדען חשף חתיכה קטנה מהפאזל שהרכיב לאט לאט את התפתחות הידע המדעי, כך שאנשים דתיים פיתחו לאט ידע מדעי, כאשר חלק מההשלכות של ידע זה הוביל בהמשך לפעמים להתנגשות עם עמדות דתיות שהם עצמם החזיקו בהם.   

===תקופת הנאורות והתקופה המודרנית===

===תקופת הנאורות ===

בתקופת הנאורות אנשי מדע מתחילים לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

[[עידן הנאורות|בתקופת הנאורות]] חלק מאנשי המדע החלו לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר  מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית. הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם.  

הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר  מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית. הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם.  

עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר.  

עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". החסרון של הסברים אלה הוא שיש להם כוח הסבר גבוה אבל [[כוח ניבוי]] נמוך ותרומה נמוכה לדברים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]]. דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ובמיוחד [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. בעקבות הצלחת המדע בתחומים של פיתוח טכנולוגיות כמו מנועי קיטור, רכבות, מסילות ברזל, אוניות, נשק, נולי אריגה וכן בגלל הצלחת המדע במיגור מחלות הפופלאיריות של המדע עולה בהתמדה בקרב מדינות מערביות בתקופת [[המהפכה המדעית]] - [[יובל נוח הררי]] והוגים נוספים מצביעים על תהליך שמחזק את עצמו של [[ידע הוא כוח]] שבו המדע מאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשות, הללו משמשים מדינות מערביות-קפיטלסטיות לצבור עוד כוח ועוצמה (במאצעות כריית עוד משאבים, השתלטות על שטחים גדולים יותר, כוח צבאי חזק יותר, [[צמיחה כלכלית]] גדולה יותר ועוד) ודבר זה משמש אותן בתחומים שונים כולל בהשקעות גבוהות יותר בפיתוח מדעי ובפיתוחים טכנולוגיים על בסיס המדע.

 

הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר.  

אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95]

אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95]