שינויים

סכנות למדינה דמוקרטית כוללות שתי מחלקות עיקריות - המחלקה הראשונה היא תהליכים שגורמים לכך שהמדינה הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה בעלת שלטון לא דמוקרטי - לדוגמה על ידי דיקטטור, חונטה צבאית, מפלגה קומוניסטית או פאשיסטית, שלטון פקידים, בית מלוכה, כוהני דת, אריסטוקרטיה או קלפטוקרטיה. עם זאת, המדינה ממשיכה לתפקד כמדינה ורוב תושבי המדינה ממשיכים לחיות. לעיתים המדינה יכולה לחזור ולתפקד כדמוקרטיה. מחלקה שניה של סכנות הן סכנות שעלולות לפורר את המדינה ולגרום להרס שלה - על ידי מלחמת אזרחים, על ידי החלשות צבאית שלה וכיבוש על ידי צבא זר, או על ידי יצירת תנאים שגורמים ל[[אסון אקולוגי]] רחב היקף שגורם להרס הציבליציזה ו[[סדר חברתי]] שאפשרו את קיום המדינה כך שרוב התושבים נכחדים או בורחים. הוגים סביבתיים וסופרי מדע בדיוני חושבים על מקרים אפשריים שבהם מחדלים של שלטון דמוקרטי עלולים להביא למצבים כמו מלחמה גרעינית או אסון סביבתי רחבי היקף שגורמים להכחדת כל האכולוסיה במדינה או במקרה של כלל העולם ל[[הכחדת האנושות]] דוגמה לכך הוא הסרט [[אל תסתכלו למעלה]].  

סכנות למדינה דמוקרטית כוללות שתי מחלקות עיקריות - המחלקה הראשונה היא תהליכים שגורמים לכך שהמדינה הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה בעלת שלטון לא דמוקרטי - לדוגמה על ידי דיקטטור, חונטה צבאית, מפלגה קומוניסטית או פאשיסטית, שלטון פקידים, בית מלוכה, כוהני דת, אריסטוקרטיה או קלפטוקרטיה. עם זאת, המדינה ממשיכה לתפקד כמדינה ורוב תושבי המדינה ממשיכים לחיות. לעיתים המדינה יכולה לחזור ולתפקד כדמוקרטיה. מחלקה שניה של סכנות הן סכנות שעלולות לפורר את המדינה ולגרום להרס שלה - על ידי מלחמת אזרחים, על ידי החלשות צבאית שלה וכיבוש על ידי צבא זר, או על ידי יצירת תנאים שגורמים ל[[אסון אקולוגי]] רחב היקף שגורם להרס הציבליציזה ו[[סדר חברתי]] שאפשרו את קיום המדינה כך שרוב התושבים נכחדים או בורחים. הוגים סביבתיים וסופרי מדע בדיוני חושבים על מקרים אפשריים שבהם מחדלים של שלטון דמוקרטי עלולים להביא למצבים כמו מלחמה גרעינית או אסון סביבתי רחבי היקף שגורמים להכחדת כל האכולוסיה במדינה או במקרה של כלל העולם ל[[הכחדת האנושות]] דוגמה לכך הוא הסרט [[אל תסתכלו למעלה]].  

דוגמאות למדינות דמוקרטיות שהפכו למדינה לא דמוקרטית כוללות את איטליה הפאשיסיטית, וגרמניה הנאצית. דוגמאות אחרות כוללות את רוסיה תחת שלטון פוטין, הונגריה תחת שלטון לוקשנקו ופולין. בכמה הזדמנויות היה חשש שארצות הברית תהפוך למדינה לא דמוקרטית - תרחיש אחד היה השלטות של כוחות פרו-נאצים בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. תרחיש אחר היה השתלטות של דונאלד טראמפ על מוסדות הדמוקרטים תוך שימוש נרחב ב[[תאוריות קונספירציה]] ומתקפה על מוסדות דמוקרטיים כמו העיתונות, הקונגרס. טראמפ שינה חלק גדול מהסנטורים והמצביעים במפלגה שלו לתמוך ברעיון כאילו הבחירות בהן הפסיד זויפו ויש הטוענים כי המתקפה על גבעת הקפיטול היתה ביוזמתו בנסיון לבצע הפיכה שלטונית. חוקרים וסופרים רבים חוששים בתחילת המאה ה-21 מפני גל של מנהיגים פופליסטיים שישכענו את ההמונים כי המדינה נשלטת על ידי קבוצה סודית כלשהי (כמו [[הבונים החופשיים]], אלומניטי, קיו-אנאן, זקני ציון) ולכן חייבים לבצע הפיכה שתעביר את הכוח לידי "מנהיג חזק". דבר זה מהווה איום גם על דמוקרטיות וותיקות כמו ארצות הברית, צרפת ועוד. דוגמאות אחרות להרס מבנה סמי-דמוקרטי הוא הרפובליקה של רומא שהפכה בהמשך לדיקטטורה על ידי השתלטות של יוליוס קיסר.  

דוגמאות למדינות דמוקרטיות שהפכו למדינה לא דמוקרטית כוללות את איטליה הפאשיסיטית, ספרד הפשאיסטית וגרמניה הנאצית. דבר זה התאפשר תודות למספר תהליכים חברתיים - בתחילה נראה שהפאשיזם הוא מין מחשבה מרעננת, פתרון במקום דמוקרטיות "מנוונות" שסבלו משיתוק ובעיות ככלליות שאפיינו את התקופה לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות השפל הגדול. דבר נוסף שדחף להקמת דיקטטורות אלה היה החשש מפני התפשטות הקומוניזם, דבר שהוביל כוחות של קפיטליסטים ו[[שמרנות|שמרנים]] ודתיים לתמוך בפאשיסטים. גורם חשוב נוסף היה [[השפל הגדול]] שגרר אבטלה, [[אינפלציה]] ייאוש וחוסר אמון של התושבים באליטה הפוליטית כלכלית. היבט נוסף שתרם להתחזקות הכוחות הפאשיסטים היה [[תאוריות קונספירציה]] כמו [[סכין בגב האומה]] בגרמניה שהאשים את היהודים ואת הקומוניסטים במפלה של מלחמת העולם הראשונה.

מדינה דמוקרטית עלולה לעבור תהליכים של סכסוך פנימי שעלול לגרום הפרעה הולכת וגדלה לתפקודה. הסכסוך הזה עלול להסלים לכדי [[מלחמת אזרחים]]. דוגמה בולטת למלחמת אזרחים היא מלחמת האזרחים של ארצות הברית סביב סוגיית העבדים השחורים בה ורצון מדינות הדרום לפרוש מהברית כדי להמשיך לקיים את ההפרדה הגזענית בין שחורים ולבנים. דוגמאות נוספות לסכסוכים אלימים בארצות הברית כוללות את המלחמות בין פועלים וקומוניסטים לבין שכירי חרב של בעלי מפעלים וחיילים של הצבא בשורה של שביתות ומהומות בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בין תקופת [[הברונים השודדים]] לבין התחזקות  [[התנועה הפרוגרסיבית]] וכן שנות ה-60 - בהתנגשויות סביב מלחמת ויאטנם וכן [[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]] שהובילה להפסקת הפליה חוקית של שחורים. דוגמאות לסכוסוכים אלימים בתוך מדינות דמוקרטיות היו גם בצרפת (הקומונה הפריזאית, מהומות 1968) וגרמניה (נסיונות ההפיכה של הקומוניסטים בשנות -1920). מהומות על רקע אתני ודתי היו גם בהודו. דוגמה נוספת לסכסוך בתוך מדינה דמוקרטית כוללות את אירלנד, ואת ישראל. דוגמה למדינה שנחלשה עקב שילוב של סכסוכים פנימייים וחיצוניים היתה אתונה שנכבשה בסופו של דבר על ידי ספרטא.  

במאה ה-21 יש מספר דוגמאות למדינות שעברו ממדינה דמוקרטית עם בחירות חופשיות, מספר מפלגות ועיתונות חופשית למדינות בעלות שלטון יחיד, שבהן גם אם מתקיימות בחירות, יש רדיפה וצנזורה נרחבת על העיתונות ומול גורמי אופוציציה והן מתפקדות כדיקטטורה, עם מראית עין כוללות את רוסיה תחת שלטון פוטין, טורקיה תחת שלטון ארדואן, הונגריה תחת שלטון ויקטור אורבן. באיטליה ובצרפת היתה התחזקות של מפלגות פאשיסטיות. בכמה הזדמנויות היה חשש שארצות הברית תהפוך למדינה לא דמוקרטית - תרחיש אחד היה השלטות של כוחות פרו-נאצים בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. תרחיש אחר היה השתלטות של דונאלד טראמפ על מוסדות הדמוקרטים תוך שימוש נרחב ב[[תאוריות קונספירציה]] ומתקפה על מוסדות דמוקרטיים כמו העיתונות, הקונגרס, האקדמיה, הפקידים ועוד. טראמפ תמך בתאוריות של "דיפ-סטייט" לפיהן יש רשתות נסתרות של אנשים ששולטים במדינה בכסות של דמוקרטיה. טראמפ שינה חלק גדול מהסנטורים והמצביעים במפלגה שלו לתמוך ברעיון כאילו הבחירות בהן הפסיד זויפו ויש הטוענים כי המתקפה על גבעת הקפיטול היתה ביוזמתו בנסיון לבצע הפיכה שלטונית. חוקרים וסופרים רבים חוששים בתחילת המאה ה-21 מפני גל של מנהיגים פופליסטיים שישכענו את ההמונים כי המדינה נשלטת על ידי קבוצה סודית כלשהי (כמו  [[סכין בגב האומה]], זקני ציון, [[הבונים החופשיים]], [[אילומינטי]], קיו-אנאן) ולכן חייבים לבצע הפיכה שתעביר את הכוח לידי "מנהיג חזק". דבר זה מהווה איום גם על דמוקרטיות וותיקות כמו ארצות הברית, צרפת ועוד. דוגמאות אחרות להרס מבנה סמי-דמוקרטי הוא הרפובליקה של רומא שהפכה בהמשך לדיקטטורה על ידי השתלטות של יוליוס קיסר.  

רוב המדינות ההיסטוריות הן מדינות [[מלוכנות|מלוכניות]] או דיקטטרויות ולכן מקרים של התמוטטות סביבתית היסטוריות לא מערבים מוסדות דמוקרטיים ראו לדוגמה הספר [[התמוטטות (ספר)]]. אם זאת [[השפעות סביבתיות]] רבות במאות השנים האחרונות, מקבלות לעיתים קרובות עידוד על ידי ממשלות דמוקרטיות בגלל רצון ב[[צמיחה כלכלית]] או בגלל [[קשרי הון שלטון]]. בעיות אלה קיימות גם במדינות לא דמוקרטיות, אבל יש תהליכים דמוקרטים שעלולים להחריף את הנזקים הסביבתיים - לדוגמה מנהיגים בדמוקרטיה נוטים להעדיף תוצאות בטווח הקצר ולעיתים להזניח [[תכנון ארוך טווח]] שכן עליהם להבחר בבחירות הקרובות. עם זאת לרוב מדינות דיקטטוריות הן בעלות תהליכים גרועים בהרבה של הרס סביבתי - בגלל שילוב של [[שחיתות]], [[עוני]] וחוסר אכפתיות לחיי התושבים. שרידת המנהיג במדינות כאלה חשובה הרבה יותר (בגלל שאובדן השלטון פרושה לפעמים שהוא ימות) ולכן המנהיג מוכן להסכין לאסון סביבתי גדול בהרבה.   

 

 

 

 

רוב המדינות ההיסטוריות הן מדינות [[מלוכנות|מלוכניות]] או דיקטטרויות ולכן מקרים של התמוטטות סביבתית היסטוריות לא מערבים מוסדות דמוקרטיים ראו לדוגמה הספר [[התמוטטות (ספר)]]. אם זאת [[השפעות סביבתיות]] רבות במאות השנים האחרונות, מקבלות לעיתים קרובות עידוד על ידי ממשלות דמוקרטיות בגלל רצון ב[[צמיחה כלכלית]] או בגלל [[קשרי הון שלטון]]. בעיות אלה קיימות גם במדינות לא דמוקרטיות, אבל יש תהליכים דמוקרטים שעלולים להחריף את הנזקים הסביבתיים - לדוגמה מנהיגים בדמוקרטיה נוטים להעדיף תוצאות בטווח הקצר ולעיתים להזניח [[תכנון ארוך טווח]] שכן עליהם להבחר בבחירות הקרובות. ביצירות כמו [[המאה של העצמי]] ודיון על [[תרבות הצריכה]] מתוארת הנטיה של חברות דמוקרטיות לבצע [[תעמולה]] ולתמוך בערכים של צמיחה כלכלית ויציבות כלכלית גם אם הדבר מגדיל את הסיכוי לבעיות שונות.  בעוד שניתן לתאר בעיות סביבה שמתרחשות על רקע משטר דמוקרטי וקושי של השלטון הדמוקרטי להתמודד איתן, כמו לדוגמה [[התחממות עולמית]], עדיין לא נגרם אסון סביבתי רחב היקף בדמוקרטיה. אפשרויות לאסון כזה נידנות במסגרת [[כשלי קיימות בספרות מדע בדיוני]].

 

לרוב מדינות דיקטטוריות הן בעלות תהליכים גרועים בהרבה של הרס סביבתי - בגלל שילוב של [[שחיתות]], [[עוני]] וחוסר אכפתיות לחיי התושבים. שרידת המנהיג במדינות כאלה חשובה הרבה יותר (בגלל שאובדן השלטון פרושה לפעמים שהוא ימות) ולכן המנהיג מוכן להסכין לאסון סביבתי גדול בהרבה. 

 

המשטר הדמוקרטי מעודד לרוב ערכים של [[ליברליזם]], חופש דעה, חופש ביטוי מאפשר לקיים הפגנות, עיתוונות חופשית ועוד - כל אלה חיוניים כדי לקיים פוליטיקה סביבתית ו[[פוליטיקה בת קיימא]] או צעדים לשם קידום [[קיימות]]. כמו כן הערכים הדמוקרטיים המעודדים פקפפוק וערעור על סמכות מעודדים את [[מדע]] [[ערכי המדע]] ו[[תרבות מבוססת מדע]] שמאפשרים מחקר מדעי חיוני בתחומים שונים כמו [[אקולוגיה]] וכן חיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים או חברתיים לשם התמודדות עם משברים סביבתיים  -וזאת במקום גישות כמו [[הכחשת זיהום]] או [[הכשחת שינוי אקלים]] שנוקטות חלק מן המדינות הדיקטטוריות או גישה של [[שמרנות]] דתית או תעשייתית שגורסת כי לא יתקיים משבר סביבתי פשוט בגלל שהדבר מהווה איום על הסדר החברתי הקיים, או בגלל התערבות אלוהית שתמנע דבר כזה.