שינויים

שורה 78: שורה 78:     
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
 
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
+
בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים [[סוכר]] או [[סוכר סמוי]] בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
    
לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
 
לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
 +
 +
לפי נתונים של רשם הסוכרת הלאומי שפורסמו בשנת 2021, בקרב הציבור החרדי שיעורי הסוכרת גבוהים משמעותית לעומת הציבור היהודי הכללי. על פי הנתונים הפער הגדול ביותר הוא בגיל 25-34 ולפיו הסיכוי של צעיר חרדי לחלות ב[[סוכרת]] גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר בן גילו יהודי שאינו חרדי. דבר זה קשור לפי משרד הבריאות לצריכה גבוה של [[משקאות ממותקים]]. לפי נתוני אגף התזונה (ע"פ סקר ברוקדייל) נמצאה צריכה גבוהה של מזונות מזיקים בצורה משמעותית בקרב משפחות בציבור החרדי לעומת הציבור הכללי. לדוגמא 78% ממשקי הבית החרדים רוכשים מאפים מתוקים לעומת 60% בציבור הכללי, 89% מהמשפחות החרדיות קונות חטיפים מתוקים לעומת 74% בציבור הכללי. מעל הכל בהרגלי השתייה מוביל הציבור החרדי ברכישת שתייה מתוקה בשיעור של 79% לעומת 51% בציבור הכללי. סקר הוצאות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמצא שמשפחה חרדית מוציאה כ-90 ₪ בחודש על משקאות ממותקים (כ-14 בקבוקי 1.5 ליטר), לעומת משפחה בציבור הכללי שמוציאה כ-65 ₪ בחודש (כ-10 בקבוקי 1.5 ליטר). {{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/21122021-01 הסיכוי של צעיר חרדי לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר שאינו חרדי], משרד הבריאות, 21.12.2021}}
    
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]
 
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]