שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[הברונים השודדים]], [[התנועה הפרוגרסיבית]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[הברונים השודדים]], [[התנועה הפרוגרסיבית]]}}

לאחר מלחמת האזרחים החלו להופיע בארצות הברית מספר גדל והולך של מונופולים ו"טרסטים". אלו נשלטו על ידי אנשי עסקים שחלשו על אימפריות עיסקיות גדלות יותר ויותר, שפגיעתן בציבור הלכה ונחשפה, עד שזכו לכינוי "[[הברונים השודדים]]". תחילה היה מדובר במונופולים מקומיים כמו חברות רכבות. חברות הרכבות היו [[מונופול טבעי]] - מונח כלכלי שמתאר מצבים שבהם קשה לתחרות להתפתח. חברות הרכבות ניצלו את זה שקו מסילת רכבת היה באותו זמן מונופול טבעי, שכן איש לא יסלול עוד מסילה, בעלות של מיליארדים כדי להתחרות בחברת רכבת שכבר יש לה קו קיים. עם הזמן גם חברות אלה התגמדו מול המונופול הארצי של [[חברות נפט|חברת הנפט]] הענקית [[סטנדרט אויל]] שנשלטה על ידי רוקפלר, ויצרה מונופול ארצי בתחום הנפט. החברה היתה לא רק מונפול מול הקונים של מוצרי תזקיקי נפט, אלה גם [[מונופוסון]] (קונה יחיד) מול חברות לשאיבת נפט - ולכן יכלה לשלם מחיר נמוך למפיקים ולגבות מחיר גבוה לצרכנים. בהמשך עלו קבוצות חזקות עוד יותר - קבוצת הטרסטים שנשלטה על ידי הבנקאי [[ג'י פי. מורגן]]. הטרסטים היו קבוצות חוקיות של תאגידים בענף כלכלי מסויים - לדוגמה קבוצה בנקים, קבוצה של חברות ביטוח קבוצה של חברות נפט ועוד. הטרסטים לא היו רק מונופולים מול צרכנים אלא גם קבוצות עסקיות שעסקו בתחומים שונים והשפיעו על החקיקה, מדיניות ועל אכיפת חוקים על ידי הממשלה או בתי משפט. הטרסטים השפיעו על תנאי העסקה של עובדים בשוק העבודה, על בחירת נשיאים, על חוקים, ואיימו על מתחרים ועל נותני ספקים. לדוגמה רוקפלר שלט על תאגיד כה גדול עד כי יכל לאיים על חברות הרכבות שעד אז נחשבו לתאגידים החזקים. רוקפלר לא רק ביקש וקיבל הנחה מחברות הרכבות על הובלה של מוצרים שלו - הוא יכל לאיים עליהן כדי שיאלצו לקבוע מחיר גבוה יותר למי שניסו להתחרות בו.{{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} עם הזמן החל להתגבש סנטימט ציבוריי נגד דבר זה ,שיצר כלכלה לאומית ריכוזית למדי עם אימפריות עסקיות של רוקפלר וג'י פי מורגן. הדבר יצר זרמים פוליטיים שהניעו את הקמת [[התנועה הפרוגסיבית]] בארה"ב שיזמה מספר תיקונים להגבלת חוזקם של התאגידים.  

לאחר מלחמת האזרחים החלו להופיע בארצות הברית מספר גדל והולך של מונופולים ו"טרסטים". אלו נשלטו על ידי אנשי עסקים שחלשו על אימפריות עיסקיות גדלות יותר ויותר, שפגיעתן בציבור הלכה ונחשפה, עד שזכו לכינוי "[[הברונים השודדים]]". תחילה היה מדובר במונופולים מקומיים כמו חברות רכבות. חברות הרכבות היו [[מונופול טבעי]] - מונח כלכלי שמתאר מצבים שבהם קשה לתחרות להתפתח. חברות הרכבות ניצלו את זה שקו מסילת רכבת היה באותו זמן מונופול טבעי, שכן איש לא יסלול עוד מסילה, בעלות של מיליארדים כדי להתחרות בחברת רכבת שכבר יש לה קו קיים. עם הזמן גם חברות אלה התגמדו מול המונופול הארצי של [[חברות נפט|חברת הנפט]] הענקית [[סטנדרט אויל]] שנשלטה על ידי רוקפלר, ויצרה מונופול ארצי בתחום הנפט. החברה היתה לא רק מונפול מול הקונים של מוצרי תזקיקי נפט, אלה גם [[מונופסון]] (קונה יחיד) מול חברות לשאיבת נפט - ולכן יכלה לשלם מחיר נמוך למפיקים ולגבות מחיר גבוה לצרכנים.  

 

בהמשך עלו קבוצות חזקות עוד יותר - קבוצת הטרסטים שנשלטה על ידי הבנקאי [[ג'י פי. מורגן]]. הטרסטים היו קבוצות חוקיות של תאגידים בענף כלכלי מסויים - לדוגמה קבוצה בנקים, קבוצה של חברות ביטוח קבוצה של חברות נפט ועוד. הטרסטים לא היו רק מונופולים מול צרכנים אלא גם קבוצות עסקיות שעסקו בתחומים שונים והשפיעו על החקיקה, מדיניות ועל אכיפת חוקים על ידי הממשלה או בתי משפט. הטרסטים השפיעו על תנאי העסקה של עובדים בשוק העבודה, על בחירת נשיאים, על חוקים, ואיימו על מתחרים ועל נותני ספקים. לדוגמה רוקפלר שלט על תאגיד כה גדול עד כי יכל לאיים על חברות הרכבות שעד אז נחשבו לתאגידים החזקים. רוקפלר לא רק ביקש וקיבל הנחה מחברות הרכבות על הובלה של מוצרים שלו - הוא יכל לאיים עליהן כדי שיאלצו לקבוע מחיר גבוה יותר למי שניסו להתחרות בו.{{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} עם הזמן החל להתגבש סנטימט ציבוריי נגד דבר זה ,שיצר כלכלה לאומית ריכוזית למדי עם אימפריות עסקיות של רוקפלר וג'י פי מורגן. הדבר יצר זרמים פוליטיים שהניעו את הקמת [[התנועה הפרוגסיבית]] בארה"ב שיזמה מספר תיקונים להגבלת חוזקם של התאגידים.  

בשנת 1890 עבר "חוק ההגבלים העסקיים של שרמן". הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק זה. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. החוק נחשב לפעמים "ללא שיניים" ועזר בעיקר לתאגידים גדולים למנוע הקמת ארגוני עובדים. {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} בשנת 19014 עודכן החוק על ידי "חוק ההגבלים העסקים של קלייטון". מקרים בולטים של שימוש בחוק ההגבלים של שרמן היו:

בשנת 1890 עבר "חוק ההגבלים העסקיים של שרמן". הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק זה. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. החוק נחשב לפעמים "ללא שיניים" ועזר בעיקר לתאגידים גדולים למנוע הקמת ארגוני עובדים. {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} בשנת 19014 עודכן החוק על ידי "חוק ההגבלים העסקים של קלייטון". מקרים בולטים של שימוש בחוק ההגבלים של שרמן היו: