שינויים

* ריצ'ארד פיינמן, בונה יקום

* ריצ'ארד פיינמן, בונה יקום

* [[מדע ודת|היחס בין מדע לדת]]  

* [[מדע ודת|היחס בין מדע לדת]]  

==תרבות ומדע==

==תרבות ומדע==

בשנת 1964  העביר פיינמן את ההרצאה "מהו ומה צריך להיות תפקיד התרבות המדעית בחברה המודרנית". ההרצאה ניתנה לקהל של מדענים, בסימפוזיון גלילאו ברומא. פיינמן חושש מפני כמה סכנות שמאיימות על החברה המודרנית. הסכנה שהוא מתמקד בה בהרצאה זו היא רעיונות של פיקוח על המחשבה, מעין אלו שהיו לסטאלין או היטלר, או לכנסיה הקתולית בימי הביניים או לסינים כיום. אחת הסכנות שהוא חושש מהן הוא התפשטות דבר זה לכל העולם.  

בשנת 1964  העביר פיינמן את ההרצאה "מהו ומה צריך להיות תפקיד התרבות המדעית בחברה המודרנית". ההרצאה ניתנה לקהל של מדענים, בסימפוזיון גלילאו ברומא. פיינמן חושש מפני כמה סכנות שמאיימות על החברה המודרנית. הסכנה שהוא מתמקד בה בהרצאה זו היא רעיונות של פיקוח על המחשבה, מעין אלו שהיו לסטאלין או היטלר, או לכנסיה הקתולית בימי הביניים או לסינים כיום. אחת הסכנות שהוא חושש מהן הוא התפשטות דבר זה לכל העולם.  

פיינמן מזהה שלושה תחומים שבהם יש קשר בין המדע לבין התרבות המדעית של החברה. היבט אחד הוא היישומים - ההמצאות הטכנולוגיות שפותחו תודות למדע. לפי פיינמן זה גם תרבות. עיקר הדיון על הקשר בין מדע לחברה ועל הדילמות המסוריות הנוגעות למדע נוגעות ליישומים של המדע. פיינמן מודע לכך שיש דיון רב בנושא ולכן הוא בוחר להתמקד ברעיונות שקשורים למדע.  

פיינמן מזהה שלושה תחומים שבהם יש קשר בין המדע לבין התרבות המדעית של החברה. היבט אחד הוא היישומים - ההמצאות הטכנולוגיות שפותחו תודות למדע. לפי פיינמן זה גם תרבות. עיקר הדיון על הקשר בין מדע לחברה ועל הדילמות המסוריות הנוגעות למדע נוגעות ליישומים של המדע. פיינמן מודע לכך שיש דיון רב בנושא של יישומי המדע ולכן הוא בוחר להתמקד ברעיונות שקשורים למדע. הרעיונות האלה הם משני סוגים - עובדות מדעיות והשיטות המדעיות.  

הרעיונות האלה הם משני סוגים - הסוג הראשון הוא עובדות מדעיות או נקודת ההשפעה על העולם,  על העולם עצמו - העובדה שאנחנו בנויים מאטומים, המרחקים הגדולים בזמן חלל, הרצף האבולוציוני, מקומו של האדם ברצף הזה וכו'. פיינמן מציין כי יש חשיבות גדולה לכך שהתאוריות האלה הן אוניברסליות (כלומר משותפות לכל בני האדם ללא קשר למוצא שלהן או לתרבות ממנה הם הגיעו) וכן לכך שתואריות מסויימות כמו תאוריות בפיזיקה, הן מבוססות עד כדי כך שמוציאים הוצאות עצומות כדי לבנות מכונות מתוחכמות ולבצע ניסויים במטרה לנסות לגלות יוצאים מהכלל של התאוריה כדי לנסות לשפר אותה. החשיבות של רעיונות שהתפתחו בעקבות המדע היא לא רק לשם הבנת העולם והבנת עצמנו אלא גם כדבר שמאפשר לנו להתפלא בצורה משכילה רחבה ועמוקה יותר. "אני חושב שאנחנו צריכים ללמד אותם פליאה, ושמטרת הידע היא להעריך את הפליאה עוד יותר".  

הרעיונות האלה הם משני סוגים - הסוג הראשון הוא עובדות מדעיות או נקודת ההשפעה על העולם,  על העולם עצמו - העובדה שאנחנו בנויים מאטומים, המרחקים הגדולים בזמן חלל, הרצף האבולוציוני, מקומו של האדם ברצף הזה וכו'. פיינמן מציין כי יש חשיבות גדולה לכך שהתאוריות האלה הן אוניברסליות (כלומר משותפות לכל בני האדם ללא קשר למוצא שלהן או לתרבות ממנה הם הגיעו) וכן לכך שתואריות מסויימות כמו תאוריות בפיזיקה, הן מבוססות עד כדי כך שמוציאים הוצאות עצומות כדי לבנות מכונות מתוחכמות ולבצע ניסויים במטרה לנסות לגלות יוצאים מהכלל של התאוריה כדי לנסות לשפר אותה. החשיבות של רעיונות שהתפתחו בעקבות המדע היא לא רק לשם הבנת העולם והבנת עצמנו אלא גם כדבר שמאפשר לנו להתפלא בצורה משכילה רחבה ועמוקה יותר. "אני חושב שאנחנו צריכים ללמד אותם פליאה, ושמטרת הידע היא להעריך את הפליאה עוד יותר".  

פיינמן מצר על כך שרוב האנשים חיים אמנם בעולם מודרני, אבל יודעים עליו מעט מאד. הם יודעים מעט מאד מתוך הידע הפיזיקלי לדוגמה שנצבר מאז תקופתו של גלילאו גליליי. לדוגמה רובם אינם יודעים כלל מהו "שימור CP". רוב הציבור מגלה בורות נוראה עצובה ומוחלטת במדע של העולם שבו האנשים האלה חיים. אחת השאלות היא איך אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים למדי בחברה מודרנית שבה רב כל כל הידע שלא עומד לראשותם. (קיימת אפשרות, שפיינמן אינו מעלה אותה בספר שאושר זה הוא זמני - שכן במוקדם או במאוחר, כוח שנובע מהמדע ינוצל בצורה מכוונת או בצורה בלתי מכוונת בצורה שתפגע באושר של האנשים - לדוגמה בגלל התמכרות למשככי כאבים או בגלל אסון סביבתי או שימוש בתעמולה כדי לעודד אנשים לתמוך במלחמות או בהרס אקולוגי שיפגע בהם).  

פיינמן מצר על כך שרוב האנשים חיים אמנם בעולם מודרני, אבל יודעים עליו מעט מאד. הם יודעים מעט מאד מתוך הידע הפיזיקלי לדוגמה שנצבר מאז תקופתו של גלילאו גליליי. לדוגמה רובם אינם יודעים כלל מהו "שימור CP". רוב הציבור מגלה בורות נוראה עצובה ומוחלטת במדע של העולם שבו האנשים האלה חיים. אחת השאלות היא איך אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים למדי בחברה מודרנית שבה רב כל כל הידע שלא עומד לראשותם. (קיימת אפשרות, שפיינמן אינו מעלה אותה בספר שאושר זה הוא זמני - שכן במוקדם או במאוחר, כוח שנובע מהמדע ינוצל בצורה מכוונת או בצורה בלתי מכוונת בצורה שתפגע באושר של האנשים - לדוגמה בגלל התמכרות למשככי כאבים או בגלל אסון סביבתי או שימוש בתעמולה כדי לעודד אנשים לתמוך במלחמות או בהרס אקולוגי שיפגע בהם).  

סוג נוסף של רעיונות שנובעים מהמדע הוא השיטות המדעיות לחיפוש תשובות. פיינמן מציין בקצרה כמה מהן - לדוגמה חשוב שכאשר מחפשים תשובה לשאלה לא "נדע" מה התשובה מראש אלה נחפש אותה בראש פתוח. החשיבות של הודעה בכך שאיננו יודעים את התשובה. נקודה נוספת היא שיש לחפש ראיות שונות ביחס לתשובות האפשרויות. אפשר לבצע ניסויים ודרך נוספת של חקירה היא לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות זו עם זו. עלינו להימנע מנטייה טבעית להביא רק ראיות שימצאו חן בעינינו או רק ראיות שיעודדו אותנו לאמץ תשובה מסויימת - עלינו להביא גם ראיות שעלולות במבט ראשון להראות כאילו הן סותרות את התשובה הזו - ואולי הן באמת יביאו למסקנה אחרת. עלינו לשקול את הראיות ועלינו לעשות זאת באופן חסר-פניות. עלינו לשמור על איזו אובייקטיביות ביחס לראיות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא לא מקור המידע. עלינו להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה. תיעוד התוצאות צריך להיעשות באופן חסר עניין - זה נראה מגוחך שכן משיהו שחוקר משהו משקיע הרבה בניסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיון שונה מזה שהראיות מובילות אליו. (עמ' 118)

סוג נוסף של רעיונות שנובעים מהמדע הן הרעיונות והשיטות של החקירה המדעית אלו הן "האמצעים" של המדע. הוא מביע פליאה מדוע לקח לאנושות זמן רב כל כך לגלות את האמצעים האלה. הוא מציין כי לפי פיתוח אמצעים אלה בני אדם נטו לזהם את הרעיונות שלהם בסוגים שונים של אמונות תפלות, להסתובב במעגלים ולהכנס לרחובות "ללא מוצא" פיינמן מציין בקצרה כמה מרעיונות אלה.

 

הנקודות הראשונות נוגעות להיבטים של ביצוע הערכת ראיות. הרעיון הראשון הוא שאסור לדעת את התשובה לשאלה כלשהי מראש (עמ' 117) אם אתם כבר יודעים את התשובה אין לכם צורך לאסוף עליה שום ראיות. זהו ערך ש[[יובל נח הררי]] מכנה [[נכונות להודות בבורות]]. 

 

רעיון נוסף הוא חיפוש אחר ראיות. השיטה המדעית כדי לאסוף ראיות היא ביצוע ניסויים (ניסוי מדעי). דרך נוספת לחפש רעיונות היא לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות מבחינה לוגית זו עם זו. לחבר כמה דברים אחד עם השני ולנסות לברר האם הם עקביים. ככל שמצליחים לחבר יותר רעיונות אחד לשני כך שיהיו עקביים כך המצב טוב יותר. 

 

אחרי שרואים את הראיות יש צורך לשקול ראיות. ישנם כללים לבצע דבר זה- אסור לקחת רק את הראיות שמוצאות חן בעיננו - צריך לקחת את כל הראיות- (צריך להמנע מכשל לוגי של "קטיף דובדבנים"). מי ששוקל ראיות צריך לשמור על מידה כלשהי של אובייקטיביות בהערכת הראיות. כמו כן פיינמן מזהיר מפני היתלות בסמכות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא בעמה אינה מקור מידע. צריך להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה. (עמ' 118)

 

תיעוד התוצאות צריך להיעשות באופן חסר עניין - זה נראה מגוחך שכן משיהו שחוקר משהו משקיע הרבה בניסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיון שונה מזה שהראיות מובילות אליו. (עמ' 118)

 

פיינמן שאל מה היינו אומרים לגלילאו אם היה חי וקיים כיום? טוען כי גם לאחר 400 שנה להולדת גלילאו, המדענים שומרים עדיין פחות או יותר על אותה מסורת של שיטות מחקר להערכת דברים - לדוגמה ביצוע מדידות מספריות. כמו כן היינו יכולים להראות לגלילאו כמה התפתח המדעים מאז - לדוגמה שכבר אין יותר מכשפות ורוחות רפאים (ראו [[המהפכה המיקרוביולוגית]], [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]). לעומת זאת בתחומים אחרים המצב שלנו פחות טוב - פיינמן מציין כי במדעי החברה ההתקדמות פחות משמעותית, וזאת על סמך בדיקה שקיים במשך מספר חודשים על דרכים להוראת חשבון לילדים בארצות הברית. יש מספר עצום של מחקרים ונתונים סטטיסטיים אבל הם מנותקים זה מזה ועם ניסויים לא מבוקרים או מבוקרים בצורה גרוע מאד.  

פיינמן שאל מה היינו אומרים לגלילאו אם היה חי וקיים כיום? טוען כי גם לאחר 400 שנה להולדת גלילאו, המדענים שומרים עדיין פחות או יותר על אותה מסורת של שיטות מחקר להערכת דברים - לדוגמה ביצוע מדידות מספריות. כמו כן היינו יכולים להראות לגלילאו כמה התפתח המדעים מאז - לדוגמה שכבר אין יותר מכשפות ורוחות רפאים (ראו [[המהפכה המיקרוביולוגית]], [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]). לעומת זאת בתחומים אחרים המצב שלנו פחות טוב - פיינמן מציין כי במדעי החברה ההתקדמות פחות משמעותית, וזאת על סמך בדיקה שקיים במשך מספר חודשים על דרכים להוראת חשבון לילדים בארצות הברית. יש מספר עצום של מחקרים ונתונים סטטיסטיים אבל הם מנותקים זה מזה ועם ניסויים לא מבוקרים או מבוקרים בצורה גרוע מאד.  

גרוע מכך הוא המצב בתחומים שנמצאים מחוץ למדע עצמו - שם פיינמן טוען כי "אם נעביר את המבט מהמדע אל העולם שמסביב לנו, נמצא משהו עלוב לחלוטין: הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית באופן פעיל מאד, נמרץ מאד" הוא מביא לדוגמא אמונה נפוצה באסטרולוגיה ופרסום רב של טורי אסטרולוגיה בעיתונות. כמו כן הוא מציין דברים כמו הספר "עולמות מתנגשים" אמונה ב"מדע נוצרי" או אמונה בריפוי באמונה דתית. הוא תוקף רעיון כמו "הנס של לורד" שאמור לרפא אנשים. פיינמן טוען כי מי שחושב שהנס הזה הוא נכון, צריך לנסות להעריך אותו בכלים מדעיים- לנסות להבין לדוגמה מה המרחק שבו אנשים יכולים להירפא כשהם נמצאים באתר המרפא של לורד. האם אנשים שיושבים במרחק כזה וכזה עדיין נרפאים? חקירה כזו יכולה לייעל את הריפוי ולסייע לעוד אנשים להתרפא. מצד שני היא עלולה להוביל למסקנה שאין בריפוי כזה דבר אמיתי.  

גרוע מכך הוא המצב בתחומים שנמצאים מחוץ למדע עצמו - שם פיינמן טוען כי "אם נעביר את המבט מהמדע אל העולם שמסביב לנו, נמצא משהו עלוב לחלוטין: הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית באופן פעיל מאד, נמרץ מאד" כלומר התרבות שלנו היא לא [[תרבות מבוססת מדע]]. הוא מביא לדוגמא אמונה נפוצה באסטרולוגיה ופרסום רב של טורי אסטרולוגיה בעיתונות. כמו כן הוא מציין דברים כמו הספר "עולמות מתנגשים" אמונה ב"מדע נוצרי" או אמונה בריפוי באמונה דתית. הוא תוקף רעיון כמו "הנס של לורד" שאמור לרפא אנשים. פיינמן טוען כי מי שחושב שהנס הזה הוא נכון, צריך לנסות להעריך אותו בכלים מדעיים- לדוגמא לנסות להבין מה המרחק שבו אנשים יכולים להירפא כשהם נמצאים באתר המרפא של לורד. האם אנשים שיושבים במרחק כזה וכזה עדיין נרפאים? הרעיון הוא שמי שמאמין שקיים כוח מיוחד במקום מסויים שיכול לעזור לרפא אנשים, יכול לשפר את התוצאה אם יבין את הנושא בצורה מדוייקת יותר, חקירה כזו יכולה לייעל את הריפוי ולסייע לעוד אנשים להתרפא. מצד שני חקירה כזו עלולה להוביל למסקנה שאין בריפוי כזה דבר אמיתי. (עמ 121)

 

 

פיינמן מציין גם את הפרסום כדבר שנוגד את אמות המוסר של המדע. שכן מדענים צריכים לדווח את הממצאים שלהם בלי להסתיר דברים, בלי לנסות ליצור אצל הקורא רושם לא נכון. הפרסום הוא דוגמה של תיאור מוצרים באופן בלתי מוסרי מבחינה מדעית - לדוגמה בגלל שלא מציינים חסרונות של המוצר. במקום אחר בספר פיינמן מציין פרסום של שמן בישול מסויים. הפרסום מתאר תכונה חיובית של השמן הזה, אבל לא מזכיר שגם שמנים אחרים מכילים את אותה תכונה. חוסר המוסריות הזה נפוץ במידה כזו שאנחנו מתרגלים אליו בחיי היומיום ואנחנו לא מבינים שהוא רע. (להשפעות של פרסום ראו לדוגמה [[תרבות הצריכה]], [[הסתרת זיהום]], [[הכחשת נזקי העישון]], [הכחשת אקלים]], [[הכחשת אלימות]])

הסיבה לכך היא שמבחינת מי שמאמין באסטרלווגיה המדע הוא כיבכול לא רלוונטי. והסיבה לכך היא שמדענים לא מתווכחים איתם. (עמ' 123) פיינמן מאמין שאנחנו צריכים לדרוש מאנשים ליצור תמונה עקבית יותר של העולם שבו הם חיים. את המדענים מזמינים להסביר על התאוריות של איינטשין בפני אנשים שלא מבינים את המכניקה של נווטון, אבל לא מזמינים את המדענים להתקיף דברים כמו "ריפוי באמונה" או אסטרולוגיה. ואז מי שמאמין באסטרולוגיה יצטרך ללמוד קצת אסטרוננמיה, ומי שמאמין בריפוי באמונה יצרטך ללמוד קצת ביולוגיה. ככה המדע יצטרך להיות רלוונטי לחיי היומיום. כל עוד המדע לא מתווכח עם המדע אפשר לא לשים אליו לב הוא יכול להיות תלוש לגמרי מהחברה המודרנית, חוץ מהיישומים שלו (המצאות טכנולוגיות), ולכן הוא נשאר מבודד. (עמ' 124)

==ראו גם==

==ראו גם==