47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''פירמידה הפוכה''' היא רעיון בתחום של כלכלה אקולוגית לפיו יכולת הקיום של כל הכלכלה והתר..."
'''פירמידה הפוכה''' היא רעיון בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] לפיו יכולת הקיום של כל הכלכלה והתרבות האנושית נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו [[חיטה]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] מחצבים או [[קרקע]]. רעיון נוסף הוא כי מחיר השוק של משאבי טבע אלה הוא נמוך מידי ביחס לתרומה של משאבים אלה לרווחה. [[הרמן דיילי]] תאר את הרעיון בספרו [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] שיצא לאור בשנת 1996.
דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות ו[[חקלאות]] מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה לכלכלה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.
היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו ל[[רווחה חברתית|רווחה]] רק על סמך [[מחיר|מחיר השוק]] שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש רעב, החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - בגלל שאנשים יוותרו על כל מוצר אחר - כולל זהב, או יהלומים כדי לקנות עוד מזון. החישוב של ערך על פי מחיר, לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה, הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר ה[[חיטה]]. חלקם יוותרו כליל על צריכת קוסמטיקה וחלקם יקנו ממנה פחות. לעומת זאת ניתן לוותר על צריכת מוצרי מזון רק עד גבול מסויים. ככל שכמות המזון יורדת כך אנשים מוכנים לוותר על רוב המוצרים האחרים, או לעשות מעשים קיצוניים יותר כדי להשיג עוד מזון.
דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו-5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי, אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] וברוב [[חקר הכלכלה|הזרמים הכלכליים האחרים]] ניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה, או לדבר על ייצור במפעל ללא דיון על תשומות של אנרגיה שנכנסות לאותו מפעל.
דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי במחיר השוק של מתכות כמו כסף או מחצבים כמו פוספט. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.
==ראו גם==
* [[מעבר לצמיחה (ספר)]]
* [[ייצור ראשוני]]
* [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)]]
* [[גמישות ביקוש]]
* [[כלכלה ביופיזית]]
[[קטגוריה:כלכלה ביופיזית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות ו[[חקלאות]] מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה לכלכלה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.
היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו ל[[רווחה חברתית|רווחה]] רק על סמך [[מחיר|מחיר השוק]] שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש רעב, החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - בגלל שאנשים יוותרו על כל מוצר אחר - כולל זהב, או יהלומים כדי לקנות עוד מזון. החישוב של ערך על פי מחיר, לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה, הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר ה[[חיטה]]. חלקם יוותרו כליל על צריכת קוסמטיקה וחלקם יקנו ממנה פחות. לעומת זאת ניתן לוותר על צריכת מוצרי מזון רק עד גבול מסויים. ככל שכמות המזון יורדת כך אנשים מוכנים לוותר על רוב המוצרים האחרים, או לעשות מעשים קיצוניים יותר כדי להשיג עוד מזון.
דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו-5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי, אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] וברוב [[חקר הכלכלה|הזרמים הכלכליים האחרים]] ניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה, או לדבר על ייצור במפעל ללא דיון על תשומות של אנרגיה שנכנסות לאותו מפעל.
דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי במחיר השוק של מתכות כמו כסף או מחצבים כמו פוספט. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.
==ראו גם==
* [[מעבר לצמיחה (ספר)]]
* [[ייצור ראשוני]]
* [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)]]
* [[גמישות ביקוש]]
* [[כלכלה ביופיזית]]
[[קטגוריה:כלכלה ביופיזית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]