6,923
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "{{מאמר דעה}} ישנן כמה בעיות מהן סובלים ישראלים רבים הנדרשים לבוא באינטראקציה ביורוקרטית..."
{{מאמר דעה}}
ישנן כמה בעיות מהן סובלים ישראלים רבים הנדרשים לבוא באינטראקציה ביורוקרטית ו\או כספית עם המוסד לביטוח לאומי אשר יכולה להיות מעיקה, משפילה, לא יעילה ואף אלימה.
ראשית כל, המוסד לא גובה [[מס לפי הכנסה]] ובכך גורם לגביית מסים לא הוגנת מכלל הציבור ובמיוחד מעניים המחויבים לשלם בריבית גם אם אין להם כסף (מה שפותח פתח לאלימות ממסדית מצד הוצאה לפועל).
==טענות לשירות גרוע מצד המוסד לביטוח לאומי==
* סחבת בטיפול בתביעות
* קצבאות נמוכות שאינן מספיקות ביחס לעלויות הדיור וה[[ממ"תת]] בישראל
* טפסים ארוכים (למשל, נכון לשנת 2020 הטופס לתביעת קצבת הבטחת הכנסה אורכו כ-12 דפים[1]; בהמשך יוסבר מדוע זו עוולה)
* תשאולים וחקירות מיותרות על מדוע אדם מעוניין לתבוע הבטחת הכנסה
* מעקבים סמויים על תובעי הבטחת הכנסה
* ועדות רפואיות משפילות ועוד
==טענות לעודף ביורוקרטיה מצד המוסד לביטוח לאומי==
להלן מספר טענות לעודף ביורוקרטיה מצד המוסד לביטוח לאומי.
# טפסים ארוכים מדי: נכון לינואר 2020 הטופס הנוגע לתביעת הבטחת הכנסה אורכו כ-12 דפים; לא סביר שאזרח שנקלע לקושי כלכלי יצטרך למלא טופס כה ארוך בשביל תשלום כה זעום שלא מתקרב להוצאות הבסיסיות לנפש במדינה (ואף לא לשכר המינימום במדינה);
הדבר לא סביר שבעתיים אם מדובר באזרח מבוגר ושחוק או אזרח עם מגבלה נפשית שלא מוכרת לפי שעה על ידי המוסד.
# טפסים מסורבלים מדי: אם כבר ניתן לשלוח טופס מסוים לביטוח הלאומי באופן מקוון, סביר להניח כי מבנהו יהיה ארוך ומסורבל;
אפילו בשביל יצירת קשר פשוטה עם סניף מסוים ישנו ריבוי עצום של טפסים שונים שמיועדים ל"מחלקות שונות" ← גם אם יטופלו על ידי אותו צוות.
# טפסים לא מקוונים: הביטוח הלאומי דורש הגשה פיזית של חלק מן הטפסים כשהם מודפסים בסניפים השונים או שליחתם בדואר ישראל על אף המגרעות האקולוגיות ופרגמטיות בשיטות אלה; מדפסת עם סורק עולה כסף ותופסת מרחב בבית וחיוב השימוש בה מקשה על אנשים העוברים דירות תכוף - זאת למרות ששימוש באימייל מייתר צורך זה עבור כלל האזרחים.
# לא ניתן להשיב לפניות המוסד באימייל: כן! כן! אם המוסד פנה אליך באימייל, באופן כללי לא תוכל להשיב לו באימייל ← תיבות הדואר שלו הן מסוג "לא ניתן להשיב לכתובת זו"; תצטרך להיות מטורטר לטופס יצירת הקשר של המוסד פעם אחר פעם ואולי גם למלא את כל הפרטים שלך שוב בכל פעם שתשיב לתגובה:
שם פרטי, שם מלא, תעודת זהות, "סניף מטפל", טלפון נייד, אימייל פעמיים, ונושא הפנייה{{הערה
אלא אם אתה מתכנת שכתב סקריפט שיימלא את הפרטים האלה בשבילך}}.
יתרה מכך, פנייה דרך טופס יצירת הקשר כוללת הגבלות רבות כמו היעדר היכולת לפסק הכתוב לפסקאות או להשתמש בתווים מסוימים (כמו קו נטוי שמאלה); גם אם תפסק בטופס, המסר הנשלח יצומצם לפסקה אחת.
# חיוב שימוש בקו טלפון ישראלי: אדם שמסיבה כל שהיא אינו משתמש בטלפון נייד בישראל או נמצא מחוץ לישראל חייב להכניס לכל טופס מספר טלפון נייד לפחות;
אך אם המספר אינו זמין, המוסד אולי ימציא מספר טלפון של קרוב משפחה אף שהדבר עלול להוות פגיעה חמורה בפרטיות וטרטור קרובים של ה"לקוח"; צעד בלתי סביר בהינתן שהמוסד אינו מאפשר שישיבו לו באימייל (ראו סעיף 4).
==כפיית האזרח לעבוד רק עם סניף אחד==
המוסד לביטוח הלאומי כופה על תושב ישראל לעבוד רק עם הסניף המסונף לכתובת מגוריו לפי משרד הפנים הישראלי, אך זה בעייתי כי אדם שהסתכסך עם עובדי הסניף שאליו הוא משוייך מבחינת המוסד לביטוח לאומי עצמו, חייב לבוא באינטראקציה רק עם עובדים אלה. בכדי אולי לעבוד עם סניף אחר על אזרח להשפיל עצמו כ"לא נורמלי" ולהגיע בעקשנות ולדרוש בעקשנות, סיוע מסניף אחר. עובדה זו הופכת את האינטראקציה עם המוסד לבלתי נסבלת עבור אנשים מסוימים ובכך המוסד אף פושע נגד עובדיו של עצמו בכך שהוא מחייב אותם לבוא באינטראקציה עם אדם שהיו להם עימו קצרי תקשורת תכופים.
==אי מתן האפשרות לתבוע נכות ו\או הכנסת הבטחה רטרואקטיבית==
לרשויות המדינה ובראשם לביטוח הלאומי יש אינטרס להחביא את עצם קיום הזכות לתבוע הבטחת הכנסה מכלל הציבור בכדי כביכול למנוע ניצול של מנגונן זה.
הביטוח הלאומי מונע מאנשים שלא הכירו זכות זו מכל סיבה אפשרית עד אחרי גיל 21 (בעיקר הכוונה לאנשים בין גיל 25 ל-45) לקבל את הקצבה בעת צורך.{{ש}}
אלו ייאלצו להיעזר בבני משפחה או בארגוני חסד ולא יכולו לקבל כסף שהגיע להם בצדק, רטרואקטיבית על תקופות הכנסה מועטות.
==ריבית על חובות המוסד לביטוח לאומי==
[[ריבית על חובות המוסד לביטוח לאומי]]
==פתרון בעיות המוסד לביטוח לאומי==
להלן מספר פתרונות לבעיות מרכזיות עם המוסד לביטוח לאומי (ייתכן שיש דברים שלא כיסיתי כאן):
* ביטול כל שימוש בריבית
* ביטול החובה לעבוד רק עם סניף אחד
* חיוב המוסד לביטוח לאומי להפוך את כל הטפסים, ללא יוצא מן הכלל, למקוונים
* חיוב המוסד לביטוח לאומי לדאוג שאורך כל טופס תביעה לא יעלה על חמישה דפים דפים
* אפשור תביעת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית למי שסיפק ראיה לכך שלא יכל לעבוד באופן סדור בגלל בעיה נפשית או פיזית שלפי שעה לא מוכרת מצד המוסד
* לתת לכל תושב ישראל זכות בחירה מלאה אם לעבוד עם המוסד לביטוח לאומי או עם חברת ביטוח פרטית
ייתכן שיש טעם להתמיר את כל קצבאות המוסד לביטוח לאומי בקצבת הכנסה בסיסית לכלל כאשר רק נכים קשים יקבלו סיוע כספי ברכישת טכנולוגיה מסייעת.
==שאלוני קביעת תושבות לא מקוונים ומשפילים==
יש שני שאלונים בעלי שם דומה שהמוסד לביטוח לאומי מבקש מן הנכפים לאזרחות ישראלית ללא תושבות מס בישראל למלא אם הם שוהים בחו"ל או בישראל בלי תושבות (אחרי שחזרו מחו"ל):
* שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (627)
* שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל (628)
השני מלא בשאלות חוצפתיות ומשפילות; גם בראשון יש שאלות כאלה אבל משמעותית פחות והניסוחים פחות אלימים. אם יש אפשרות כזאת, עדיף לא למלא את השאלון השני כלל ובמידת הצורך לקחת עורך דין אם המוסד לא מכבד את השאלון הראשון.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
ישנן כמה בעיות מהן סובלים ישראלים רבים הנדרשים לבוא באינטראקציה ביורוקרטית ו\או כספית עם המוסד לביטוח לאומי אשר יכולה להיות מעיקה, משפילה, לא יעילה ואף אלימה.
ראשית כל, המוסד לא גובה [[מס לפי הכנסה]] ובכך גורם לגביית מסים לא הוגנת מכלל הציבור ובמיוחד מעניים המחויבים לשלם בריבית גם אם אין להם כסף (מה שפותח פתח לאלימות ממסדית מצד הוצאה לפועל).
==טענות לשירות גרוע מצד המוסד לביטוח לאומי==
* סחבת בטיפול בתביעות
* קצבאות נמוכות שאינן מספיקות ביחס לעלויות הדיור וה[[ממ"תת]] בישראל
* טפסים ארוכים (למשל, נכון לשנת 2020 הטופס לתביעת קצבת הבטחת הכנסה אורכו כ-12 דפים[1]; בהמשך יוסבר מדוע זו עוולה)
* תשאולים וחקירות מיותרות על מדוע אדם מעוניין לתבוע הבטחת הכנסה
* מעקבים סמויים על תובעי הבטחת הכנסה
* ועדות רפואיות משפילות ועוד
==טענות לעודף ביורוקרטיה מצד המוסד לביטוח לאומי==
להלן מספר טענות לעודף ביורוקרטיה מצד המוסד לביטוח לאומי.
# טפסים ארוכים מדי: נכון לינואר 2020 הטופס הנוגע לתביעת הבטחת הכנסה אורכו כ-12 דפים; לא סביר שאזרח שנקלע לקושי כלכלי יצטרך למלא טופס כה ארוך בשביל תשלום כה זעום שלא מתקרב להוצאות הבסיסיות לנפש במדינה (ואף לא לשכר המינימום במדינה);
הדבר לא סביר שבעתיים אם מדובר באזרח מבוגר ושחוק או אזרח עם מגבלה נפשית שלא מוכרת לפי שעה על ידי המוסד.
# טפסים מסורבלים מדי: אם כבר ניתן לשלוח טופס מסוים לביטוח הלאומי באופן מקוון, סביר להניח כי מבנהו יהיה ארוך ומסורבל;
אפילו בשביל יצירת קשר פשוטה עם סניף מסוים ישנו ריבוי עצום של טפסים שונים שמיועדים ל"מחלקות שונות" ← גם אם יטופלו על ידי אותו צוות.
# טפסים לא מקוונים: הביטוח הלאומי דורש הגשה פיזית של חלק מן הטפסים כשהם מודפסים בסניפים השונים או שליחתם בדואר ישראל על אף המגרעות האקולוגיות ופרגמטיות בשיטות אלה; מדפסת עם סורק עולה כסף ותופסת מרחב בבית וחיוב השימוש בה מקשה על אנשים העוברים דירות תכוף - זאת למרות ששימוש באימייל מייתר צורך זה עבור כלל האזרחים.
# לא ניתן להשיב לפניות המוסד באימייל: כן! כן! אם המוסד פנה אליך באימייל, באופן כללי לא תוכל להשיב לו באימייל ← תיבות הדואר שלו הן מסוג "לא ניתן להשיב לכתובת זו"; תצטרך להיות מטורטר לטופס יצירת הקשר של המוסד פעם אחר פעם ואולי גם למלא את כל הפרטים שלך שוב בכל פעם שתשיב לתגובה:
שם פרטי, שם מלא, תעודת זהות, "סניף מטפל", טלפון נייד, אימייל פעמיים, ונושא הפנייה{{הערה
אלא אם אתה מתכנת שכתב סקריפט שיימלא את הפרטים האלה בשבילך}}.
יתרה מכך, פנייה דרך טופס יצירת הקשר כוללת הגבלות רבות כמו היעדר היכולת לפסק הכתוב לפסקאות או להשתמש בתווים מסוימים (כמו קו נטוי שמאלה); גם אם תפסק בטופס, המסר הנשלח יצומצם לפסקה אחת.
# חיוב שימוש בקו טלפון ישראלי: אדם שמסיבה כל שהיא אינו משתמש בטלפון נייד בישראל או נמצא מחוץ לישראל חייב להכניס לכל טופס מספר טלפון נייד לפחות;
אך אם המספר אינו זמין, המוסד אולי ימציא מספר טלפון של קרוב משפחה אף שהדבר עלול להוות פגיעה חמורה בפרטיות וטרטור קרובים של ה"לקוח"; צעד בלתי סביר בהינתן שהמוסד אינו מאפשר שישיבו לו באימייל (ראו סעיף 4).
==כפיית האזרח לעבוד רק עם סניף אחד==
המוסד לביטוח הלאומי כופה על תושב ישראל לעבוד רק עם הסניף המסונף לכתובת מגוריו לפי משרד הפנים הישראלי, אך זה בעייתי כי אדם שהסתכסך עם עובדי הסניף שאליו הוא משוייך מבחינת המוסד לביטוח לאומי עצמו, חייב לבוא באינטראקציה רק עם עובדים אלה. בכדי אולי לעבוד עם סניף אחר על אזרח להשפיל עצמו כ"לא נורמלי" ולהגיע בעקשנות ולדרוש בעקשנות, סיוע מסניף אחר. עובדה זו הופכת את האינטראקציה עם המוסד לבלתי נסבלת עבור אנשים מסוימים ובכך המוסד אף פושע נגד עובדיו של עצמו בכך שהוא מחייב אותם לבוא באינטראקציה עם אדם שהיו להם עימו קצרי תקשורת תכופים.
==אי מתן האפשרות לתבוע נכות ו\או הכנסת הבטחה רטרואקטיבית==
לרשויות המדינה ובראשם לביטוח הלאומי יש אינטרס להחביא את עצם קיום הזכות לתבוע הבטחת הכנסה מכלל הציבור בכדי כביכול למנוע ניצול של מנגונן זה.
הביטוח הלאומי מונע מאנשים שלא הכירו זכות זו מכל סיבה אפשרית עד אחרי גיל 21 (בעיקר הכוונה לאנשים בין גיל 25 ל-45) לקבל את הקצבה בעת צורך.{{ש}}
אלו ייאלצו להיעזר בבני משפחה או בארגוני חסד ולא יכולו לקבל כסף שהגיע להם בצדק, רטרואקטיבית על תקופות הכנסה מועטות.
==ריבית על חובות המוסד לביטוח לאומי==
[[ריבית על חובות המוסד לביטוח לאומי]]
==פתרון בעיות המוסד לביטוח לאומי==
להלן מספר פתרונות לבעיות מרכזיות עם המוסד לביטוח לאומי (ייתכן שיש דברים שלא כיסיתי כאן):
* ביטול כל שימוש בריבית
* ביטול החובה לעבוד רק עם סניף אחד
* חיוב המוסד לביטוח לאומי להפוך את כל הטפסים, ללא יוצא מן הכלל, למקוונים
* חיוב המוסד לביטוח לאומי לדאוג שאורך כל טופס תביעה לא יעלה על חמישה דפים דפים
* אפשור תביעת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית למי שסיפק ראיה לכך שלא יכל לעבוד באופן סדור בגלל בעיה נפשית או פיזית שלפי שעה לא מוכרת מצד המוסד
* לתת לכל תושב ישראל זכות בחירה מלאה אם לעבוד עם המוסד לביטוח לאומי או עם חברת ביטוח פרטית
ייתכן שיש טעם להתמיר את כל קצבאות המוסד לביטוח לאומי בקצבת הכנסה בסיסית לכלל כאשר רק נכים קשים יקבלו סיוע כספי ברכישת טכנולוגיה מסייעת.
==שאלוני קביעת תושבות לא מקוונים ומשפילים==
יש שני שאלונים בעלי שם דומה שהמוסד לביטוח לאומי מבקש מן הנכפים לאזרחות ישראלית ללא תושבות מס בישראל למלא אם הם שוהים בחו"ל או בישראל בלי תושבות (אחרי שחזרו מחו"ל):
* שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (627)
* שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל (628)
השני מלא בשאלות חוצפתיות ומשפילות; גם בראשון יש שאלות כאלה אבל משמעותית פחות והניסוחים פחות אלימים. אם יש אפשרות כזאת, עדיף לא למלא את השאלון השני כלל ובמידת הצורך לקחת עורך דין אם המוסד לא מכבד את השאלון הראשון.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}