שינויים

'''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטייה של תומכים באידאולוגיות שונות לחפש [[הצדקה|הצדקות]], צידוקים וטיעונים לפיהן ה[[מדע]] תומך באידאולוגיה מסויימת שבה הן תומכים. הצדקות מדעיות הן דבר נפוץ למדי בקרב אידאולוגיות, כתות וזרמים דתיים מודרניים, החל מ[[העידן המודרני]] של אמצע-סוף המאה ה-19 שבו נוכחו אנשים רבים, במיוחד בחברות מערביות בכך שהמדע מגלה לאנושות דברים חדשים.  

'''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטייה של תומכים באידאולוגיות שונות לחפש [[הצדקה|הצדקות]], צידוקים וטיעונים לפיהן ה[[מדע]] תומך באידאולוגיה מסויימת שבה הן תומכים. הצדקות מדעיות הן דבר נפוץ למדי בקרב אידאולוגיות, כתות וזרמים דתיים מודרניים, החל מ[[העידן המודרני]] של אמצע-סוף המאה ה-19 שבו נוכחו אנשים רבים, במיוחד בחברות מערביות בכך שהמדע מגלה לאנושות דברים חדשים.  

הצדקות מדעיות לאידאולגיות קיימות בקרב אידאולוגיות שונות כמו [[קפיטליזם]], [[סוציאליזם]], נאציזם, [[צידוקים לעבדות|תומכים בעבדות של שחורים]], [[גזענו]],ליברליזם, [[שמרנות]], [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאולוגיה מסויימת או דת מסויימת. רעיונות ואידאולוגיות פוליטיות או תרבותיות נתפסו לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך [[הצדקה|הצדקות]] שונות: צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל), צידוקים פופלאריים (כך חושבים כולם) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל) או ש[[סדר חברתי]] נתפס כדבר ברור מאליו (כך היה תמיד, לא הגיוני לנהוג אחרת).  

הצדקות מדעיות לאידאולוגיות קיימות בקרב אידאולוגיות שונות כמו [[קפיטליזם]], [[סוציאליזם]], נאציזם, [[צידוקים לעבדות|תומכים בעבדות של שחורים]], [[גזענות]], ליברליזם, [[שמרנות]], [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאולוגיה מסויימת או דת מסויימת. רעיונות ואידאולוגיות פוליטיות או תרבותיות נתפסו לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך [[הצדקה|הצדקות]] שונות: צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל), צידוקים פופולריים (כך חושבים כולם) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל) או ש[[סדר חברתי]] נתפס כדבר ברור מאליו (כך היה תמיד, לא הגיוני לנהוג אחרת).  

[[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואיטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, או שעצמים קלים יותר לא נופלים לאט יותר אל כדור הארץ - לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת. מכאן עולה הסבירות שאידאולוגיות ורעיונות רבים שאנשים מחזיקים בהם כיום - לרבות רעיונות דתיים ורעיונות להצדקת אידאולוגיות רבות - יתבררו בהמשך כלא מדוייקות על ידי המדע. לכן הדבר מעלה חשדנות כלפי רוב האידאולוגיות והעמדות הדתיות השונות.  

[[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואיטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, או שעצמים קלים יותר לא נופלים לאט יותר אל כדור הארץ - לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת. מכאן עולה הסבירות שאידאולוגיות ורעיונות רבים שאנשים מחזיקים בהם כיום - לרבות רעיונות דתיים ורעיונות להצדקת אידאולוגיות רבות - יתבררו בהמשך כלא מדוייקות על ידי המדע. לכן הדבר מעלה חשדנות כלפי רוב האידאולוגיות והעמדות הדתיות השונות.  

   

   

בעוד שיש לאנשים מתרבויות שונות או אידאולוגיות שונות רעיונות שונים איך העולם פועל וגם [[איך אפשר להבין את העולם]], המדע הוא במגמת התכנסות ל[[קונצנזוס מדעי]], הן בתחומים שונים והן באופן כללי יותר בין מדעים שונים. כלומר כל הפיזיקאים בעולם מגבשים תמונת עולם מוסכמת יותר ויותר בהיבטים רבים יותר ויותר של הפיזיקה. הפיזיקה, או כל ענף מדעי אחר דומים לבניין רב קומות - בקומות העליונות יש ויכוחים רבים ומרים, אבל קיומן של הקומות האלה מתבסס על קומות רבות של יסודות שנבנו בעמל רב והתגבשו על ידי שנים של הטלת ספק, שאלת שאלות וחיפוש אחר תאוריות טובות יותר שיחיליפו את התאוריות הקיימות. המחלוקות הרבות שיש בין פיזיקאים הן רק על תחום צר יחסית שבו התאוריות הקיימות לא מספקות תשובות מספיק טובות, וגם בזה פיזיקאים רבים מסכימים לגבי מהם השאלות שנמצאות במחלקות ומהן השאלות שכבר קיבלו מענה טוב מספיק כדי לגבש סביבו קונצנזוס. בניגוד לתחומים כמו אידאולוגיה או דת, אין זה משנה מה הרקע התרבותי של אדם - נניח אדם מכפר נידח בהודו או שגדל בניו יורק - לאחר הכשרה מתאימה כפיזיקאי, הוא יהיה מסוגל להסכים להבין ולקיים דיון מאורגן עם פיזיקאים אחרים. אין פיזיקה הודית ופיזיקה בריטית או פיזיקה בודהיסטית ופיזיקה נוצרית. בניגוד לכך אידאולוגיות ואמונת דתיות נוטות לכיוון של פיצול ופיזור כאשר אנשים שגדלו באותה סביבה תרבותית הולכים לפיצולים ואף מגיעים למלחמות בגלל פערים אידאולוגיים או דתיים.  

בעוד שיש לאנשים מתרבויות שונות או אידאולוגיות שונות רעיונות שונים איך העולם פועל וגם [[איך אפשר להבין את העולם]], המדע הוא במגמת התכנסות ל[[קונצנזוס מדעי]], הן בתחומים שונים והן באופן כללי יותר בין מדעים שונים. כלומר כל הפיזיקאים בעולם מגבשים תמונת עולם מוסכמת יותר ויותר בהיבטים רבים יותר ויותר של הפיזיקה. הפיזיקה, או כל ענף מדעי אחר דומים לבניין רב קומות - בקומות העליונות יש ויכוחים רבים ומרים, אבל קיומן של הקומות האלה מתבסס על קומות רבות של יסודות שנבנו בעמל רב והתגבשו על ידי שנים של הטלת ספק, שאלת שאלות וחיפוש אחר תאוריות טובות יותר שיחליפו את התאוריות הקיימות. המחלוקות הרבות שיש בין פיזיקאים הן רק על תחום צר יחסית שבו התאוריות הקיימות לא מספקות תשובות מספיק טובות, וגם בזה פיזיקאים רבים מסכימים לגבי מהם השאלות שנמצאות במחלקות ומהן השאלות שכבר קיבלו מענה טוב מספיק כדי לגבש סביבו קונצנזוס. בניגוד לתחומים כמו אידאולוגיה או דת, אין זה משנה מה הרקע התרבותי של אדם - נניח אדם מכפר נידח בהודו או שגדל בניו יורק - לאחר הכשרה מתאימה כפיזיקאי, הוא יהיה מסוגל להסכים להבין ולקיים דיון מאורגן עם פיזיקאים אחרים. אין פיזיקה הודית ופיזיקה בריטית או פיזיקה בודהיסטית ופיזיקה נוצרית. בניגוד לכך אידאולוגיות ואמונת דתיות נוטות לכיוון של פיצול ופיזור כאשר אנשים שגדלו באותה סביבה תרבותית הולכים לפיצולים ואף מגיעים למלחמות בגלל פערים אידאולוגיים או דתיים.  

הקונצנזוס המדעי לא רק מאופיין בהתכנסות בתוך ענף מדעי מסויים - נניח פיזיקה, אלא גם בכך שיש התאמה בידע בין תחומי מחקר שונים - נניח בין פיזיקה לכימיה, או השענות של הביולוגיה על יסודות של פיזיקה, כימיה, שיטות סטטיסטיות ומתמטיקה. התמונה המתגבשת היא של מבנה -על אחד שיש לו מורכבות הולכת וגדלה וראיית עולם רחבה ועמוקה יותר. ראו לדוגמה [[אם כל הבורקות]]. ככל שהמדע מתפתח כן הוא "פולש" לתחומים שבעבר נחשבו נחלתם הבלבדית של כוהני דת, שליטים פוליטיים או של פילוסופים ואנשים שהצדיקו את המבנה החברתי הקיים. לדוגמה בעבר המדע לא אמר דבר על [[האדם|מוצא האדם]] ועל הקשר בין בני האדם לבין יצורים חיים אחרים. תחום זה הוסבר באמצעות מיתוסים דתיים כמו מיתוסי בריאה וגן העדן האבוד.  

הקונצנזוס המדעי לא רק מאופיין בהתכנסות בתוך ענף מדעי מסויים - נניח פיזיקה, אלא גם בכך שיש התאמה בידע בין תחומי מחקר שונים - נניח בין פיזיקה לכימיה, או השענות של הביולוגיה על יסודות של פיזיקה, כימיה, שיטות סטטיסטיות ומתמטיקה. התמונה המתגבשת היא של מבנה -על אחד שיש לו מורכבות הולכת וגדלה וראיית עולם רחבה ועמוקה יותר. ראו לדוגמה [[אם כל הבורקות]]. ככל שהמדע מתפתח כן הוא "פולש" לתחומים שבעבר נחשבו נחלתם הבלבדית של כוהני דת, שליטים פוליטיים או של פילוסופים ואנשים שהצדיקו את המבנה החברתי הקיים. לדוגמה בעבר המדע לא אמר דבר על [[האדם|מוצא האדם]] ועל הקשר בין בני האדם לבין יצורים חיים אחרים. תחום זה הוסבר באמצעות מיתוסים דתיים כמו מיתוסי בריאה וגן העדן האבוד.  

פעמים רבות יש מתח בין אידאולוגיות או [[מדע ודת|אמונות דתיות לבין תחומים שונים במדע]]. לדוגמה בין האמונה שהעולם נברא לפני 6,000 שנה, לבין התאוריות המדעיות בתחומים כמו אסטרונומיה, פיזיקה, גאולוגיה וביולוגיה שהביאו מדענים למסקנה כי הייקום קיים במשך כ 14 מילאירד שנים וכי כדור הארץ קיים כ-4.5 מיליארד שנים. כדי לנסות לטשטש את המתח הזה אידאולוגיות וכן מפלגות שליטים ואף אנשי עסקים וארגונים פועלים לשם [[הכחשת מדע]] בתחומים שונים - כלומר להסביר מדוע האידאולוגיה מוצדקת ואילו הטענות של מדענים שגויות, או כדי להציג מצג-שווא לפיו המדע בעצם אומר טענה מסוימת בעוד שהוא אינו אומר אותה - פסאבדו מדע. דוגמה לכך היא "בריאתנות" שמנסה להציג את עצמה כתאוריה מדעית מתחרה לאבולוציה ביולוגית. דרך אחרת דומה היא להסביר שמה שנראה כמו פער בין האידאולוגיה או הדת לבין טענות של מדענים הוא לא באמת פער אמיתי אלא תוצר של מדענים מפוקפקים או של אינטרסים עויינים לאותה אידאולוגיה או דת. דרך נוספת היא להכיר בכך שקיים פער כזה אבל להפחית מאד בחשיבותו. להציג את הפער הזה כמין דבר איזוטרי ולא חשוב.  

פעמים רבות יש מתח בין אידאולוגיות או [[מדע ודת|אמונות דתיות לבין תחומים שונים במדע]]. לדוגמה בין האמונה שהעולם נברא לפני 6,000 שנה, לבין התאוריות המדעיות בתחומים כמו אסטרונומיה, פיזיקה, גאולוגיה וביולוגיה שהביאו מדענים למסקנה כי הייקום קיים במשך כ-14 מיליארד שנים וכי כדור הארץ קיים כ-4.5 מיליארד שנים. כדי לנסות לטשטש את המתח הזה אידאולוגיות וכן מפלגות שליטים ואף אנשי עסקים וארגונים פועלים לשם [[הכחשת מדע]] בתחומים שונים - כלומר להסביר מדוע האידאולוגיה מוצדקת ואילו הטענות של מדענים שגויות, או כדי להציג מצג-שווא לפיו המדע בעצם אומר טענה מסוימת בעוד שהוא אינו אומר אותה - פסאבדו מדע. דוגמה לכך היא "בריאתנות" שמנסה להציג את עצמה כתאוריה מדעית מתחרה לאבולוציה ביולוגית. דרך אחרת דומה היא להסביר שמה שנראה כמו פער בין האידאולוגיה או הדת לבין טענות של מדענים הוא לא באמת פער אמיתי אלא תוצר של מדענים מפוקפקים או של אינטרסים עויינים לאותה אידאולוגיה או דת. דרך נוספת היא להכיר בכך שקיים פער כזה אבל להפחית מאד בחשיבותו. להציג את הפער הזה כמין דבר איזוטרי ולא חשוב.  

תכופות יש להצדקות ה"מדעיות" האלה של אידאולוגיות גם השלכות נרחבות על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה - לדוגמה [[צידוקים לעבדות]] של שחורים כדי לשמור על חוקים שמאפשרים את העבדות בארצות הברית, או טיעונים שסותרים דברים כמו [[אקולוגיה]] או את [[חקר האקלים]] כדי להצדיק דברים כמו [[זיהום תעשייתי]], [[כריתת יערות]] לצרכים שונים או התנהלות של [[חברות נפט]].  

תכופות יש להצדקות ה"מדעיות" האלה של אידאולוגיות גם השלכות נרחבות על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה - לדוגמה [[צידוקים לעבדות]] של שחורים כדי לשמור על חוקים שמאפשרים את העבדות בארצות הברית, או טיעונים שסותרים דברים כמו [[אקולוגיה]] או את [[חקר האקלים]] כדי להצדיק דברים כמו [[זיהום תעשייתי]], [[כריתת יערות]] לצרכים שונים או התנהלות של [[חברות נפט]].