שינויים

'''קרטל''' הוא מצב שבו שמספר מוכרים ב[[שוק חופשי|שוק]] מסויים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] או על היבטים אחרים בשוק, בדומה ל[[מונופול]]. בישראל מכונה קרטל בשם '''"הסדר כובל"''' לפי חוק הגבלים עסקיים, הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.  

 

בהגדרה אחרת, '''קרטל''' הוא מצב שבו שמספר מוכרים ב[[שוק חופשי|שוק]] מסויים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] או על היבטים אחרים בשוק, בדומה ל[[מונופול]].  

בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא חייבות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.

בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא חייבות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.

בדומה למונופול, קיימים מתחילת המאה ה-20 במדינות שונות [[הגבלים עסקיים|חוקי ההגבלים העסקיים]] במטרה להטיל מגבלות על קרטלים, למנוע מיזוג חברות, להטיל עונשים על חברות שתאמו ביניהן פעילות וכו'. עם זאת קשה יותר להוכיח קיום של קרטל ולכן במקרים רבים מתקיים [[אוליגופול]] - או תחרות בין מעטים, שבו אין תאום רשמי בין החברות. בניגוד לקרטל שבעקרון אסור לפי החוק, אוליגופול הוא מצב חוקי.  

במובן ציני, זהו גוף שכל מטרתו לדאוג שישויות עסקיות מסוג מסוים המאוגדות תחתיו ירוויחו יותר ויותר תוצרת בכלל וכסף בפרט, מן האזרח, גם דרך שחיתות חוקית, המצאת חובות (אם רלוונטי) ורמיסת כבודם וחירותם של "לקוחותיהם".

 

בישראל מכונה קרטל בשם '''"הסדר כובל"''' לפי חוק הגבלים עסקיים, הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.  

דוגמה לקרטל שפעל בישראל הוא "קרטל המרצפות" שפעל בישראל בשנים 1983-1997. לפי חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, הנזק שנגרם לצרכנים עקב פעולות הקרטל הגיע לסכום של 17 מיליון ש"ח בשנה, וסה"כ נזק של 394 מיליון ש"ח. תשע חברות מובילות בענף - שהגדולות בהן היו תשלובת אלוני, נמליט, זהבי, שדות ים, מרצפת ורצף. החברות תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש, ותיאמו הסדרי חלוקת שוק. בחוות הדעת כתב בלס כי כתוצאה מפעילות הקרטל, מרצפות נמכרו לצרכנים במחיר הגבוה ב-17%-11% ממחירן אילולא הקרטל. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085077]

דוגמה לקרטל שפעל בישראל הוא "קרטל המרצפות" שפעל בישראל בשנים 1983-1997. לפי חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, הנזק שנגרם לצרכנים עקב פעולות הקרטל הגיע לסכום של 17 מיליון ש"ח בשנה, וסה"כ נזק של 394 מיליון ש"ח. תשע חברות מובילות בענף - שהגדולות בהן היו תשלובת אלוני, נמליט, זהבי, שדות ים, מרצפת ורצף. החברות תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש, ותיאמו הסדרי חלוקת שוק. בחוות הדעת כתב בלס כי כתוצאה מפעילות הקרטל, מרצפות נמכרו לצרכנים במחיר הגבוה ב-17%-11% ממחירן אילולא הקרטל. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085077]

מקרה מפורסם נוסף שנוגע להסדר כובל בישראל הוא המקרה של ההסדר הכובל ב[[גז טבעי בישראל|בהפקת גז טבעי בישראל]] והניסיון לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים בשם אינטרסים ביטחוניים בנושא [[מתווה הגז]]. במקרה זה העריך דו"ח שהזמינה רשות החשמל, כי הנזק שיגרם למשק הישראלי מקיום ההסדר הכובל על פני כ-30 שנה הוא בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים.  

מקרה מפורסם נוסף שנוגע להסדר כובל בישראל הוא המקרה של ההסדר הכובל ב[[גז טבעי בישראל|בהפקת גז טבעי בישראל]] והניסיון לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים בשם אינטרסים ביטחוניים בנושא [[מתווה הגז]]. במקרה זה העריך דו"ח שהזמינה רשות החשמל, כי הנזק שיגרם למשק הישראלי מקיום ההסדר הכובל על פני כ-30 שנה הוא בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים.  

==ראו גם==

==ראו גם==