47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטיה של אידאולוגיות שונות לחפש הצדקות, צידוקי..."
'''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטיה של אידאולוגיות שונות לחפש [[הצדקה|הצדקות]], צידוקים וטיעונים לפיהן ה[[מדע]] תומך באידאולוגיה מסויימת. הצדקות מדעיות הן דבר נפוץ למדי בקרב אידאולוגיות, כתות ואף זרמים דתיים רבים, החל מהמאה ה-20, והן מאפיין של החברה מאז [[העידן המודרני]] של אמצע-סוף המאה ה-19 שבו נוכחו אנשים רבים, במיוחד בחברות מערביות בכך שהמדע מגלה לאנושות דברים חדשים.
הצדקות מדעיות לאידאולגיות היו בקרב קפיטליסטים, סוצילאיסטים,נאצים, תומכים בעבדות של שחורים, תומכים של גזענות (אאוגניקה), ליברלים, שמרנים, [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאלוגיה מסויימת או דת מסויימת - היא נתפסה לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), או צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל).
[[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת.
מכן עולה הסבירות שאידאולוגיות ורעיונות רבים שאנשים מחזיקים בהם היום - לרבות רעיונות דתיים ורעיונות להצדקת אידאולגויות רבות - יתבררו בהמשך כלא מדוייקות על ידי המדע. לכן הדבר מעלה חשדנות כלפי רוב האידאולגיות והעמדות הדתיות השונות.
בעוד שיש לאנשים מתרבויות שונות או אידואלוגיות שונות רעיונות שונים איך העולם מתנהג ,המדע הוא במגמת התכנסות ל[[קונצנזוס מדעי]] , הן בתחומים שונים והן באופן כללי יותר - כלומר כל הפיזיקאים בעולם מגבשים תמונת עולם בעלת מוסכמת יותר ויותר בהיבטים רבים יותר ויותר של הפיזיקה. המחלוקות הרבות שיש בין פיזיקאים הן רק על תחום צר יחסית שבו התאוריות הקיימות לא מספקות תשובות מספיק טובות, וגם בזה פיזיקאים רבים מסכימים לגבי מהם השאלות שנמצאות במחלקות ומהן השאלות שכבר קיבלו מענה טוב מספיק כדי לגבש סביבו קונצנוס. בניגוד לתחומים כמו אדיאולוגיה או דת, אין זה משנה מה הרקע התרבותי של אדם - נניח אדם מכבפר נידח בהודו או שגדל בלונדון או ניו יורק - לאחר הכשרה מתאימה כפיזיקאי הוא יהיה מסוגל להסכים להבין ולקיים דיון מאורגן עם פיזיקאים אחרים. אין פיזיקה הודית ופיזיקה בריטית או פיזיקה בודהיסטית ופיזיקיה נוצרית. בניגוד לכך אידאולוגיות ואמונת דתיות נוטות לכיוון של פיצול ופיזור כאשר אנשים שגדלו באותה סביבה תרבותית הולכים לפיצולים ואף מגיעים למלחמות בגלל פערים אידאולוגיים או דתיים.
הקונצנזוס המדעי לא רק מאופיין בהתכנסות בתוך ענף מדעי מסויים - נניח פיזיקה, אלא גם בכך שיש התאמה בידע בין תחומי מחקר שונים - נניח בין פיזיקה לכימיה , או השענות של הביולוגיה על יסודות של פיזיקה, כימיה שיטות סטטיסיות ממתמיטקה. התמונה המתגבשת היא של מבנה -על אחד שיש לו מורכבות הולכת וגדלה ורעיית עולם רחבה ועמוקה יותר. ככל שהמדע מתפתח כן הוא "פולש" לתחומים שבעבר נחשבו נחלתם הבלבדית של כוהני דת, שליטים פוליטיים או של פילוסיפים ואנשים שהצדיקו את המבנה החברתי הקיים. לדוגמה בעבר המדע לא אמר דבר על מוצא האדם ועל הקשר בין בני האדם לבין בעלי חיים אחרים. תחום זה הוסבר באמצעות מיתוסים דתיים כמו מיתוס הבריאה וגן העדן האבוד.
פעמים רבות יש מתח בין אידואלוגיות אט אמונות דתיות לבין תחומים שונים במדע. לדוגמה בין האמונה שהעולם נברא לפני 6000 שנה, לבין התאוריות המדעיות בתחומים כמו אסטרונמיה, פיזיקה, גאולוגיה וביולוגיה שמצביעות על עולם שקיים במשך מיליארדי שנים. כדי לנסות לטשטש את המתח הזה אידאולוגיות וכן מפלגות שליטים ואף אנשי עסקים וארגונים פועלים לשם [[הכחשת מדע]] בתחומים שונים - כלומר להסביר מדוע האידאולוגיה מוצדקת ואילו הטענות של מדענים שגויות. דרך אחרת דומה היא להסביר שמה שנראה כמו פער בין האידאולוגיה או הדת לבין טענות של מדענים הוא לא באמת פער אמיתי אלא תוצר של מדענים מפוקפקים או של אינטרסים עויינים לאותה אידאולוגיה או דת. דרך נוספת היא להכיר בכך שקיים פער כזה אבל להפחית מאד בחשיבותו. להציג את הפער הזה כמין דבר איזוטרי ולא חשוב.
תכופות יש להצדקות ה"מדעיות" האלה של אידאולגוות גם השלכות נרחבות על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה - לדוגמה [[צידוקים לעבדות]] של שחורים כדי לשמור על חוקים שמאפשרים את העבדות בארצות הברית, או טיעונים שסותרים דברים כמו [[אקולוגיה]] או את [[חקר האקלים]] כדי להצדיק דברים כמו [[זיהום תעשייתי]], [[כריתת יערות]] לצרכים שונים או התנהלות של [[חברות נפט]].
==ראו גם==
* [[הצדקה]]
* [[דת ומדע]]
* [[היסטוריה גדולה]]
* [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* [[הכחשת מדע]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
הצדקות מדעיות לאידאולגיות היו בקרב קפיטליסטים, סוצילאיסטים,נאצים, תומכים בעבדות של שחורים, תומכים של גזענות (אאוגניקה), ליברלים, שמרנים, [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאלוגיה מסויימת או דת מסויימת - היא נתפסה לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), או צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל).
[[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת.
מכן עולה הסבירות שאידאולוגיות ורעיונות רבים שאנשים מחזיקים בהם היום - לרבות רעיונות דתיים ורעיונות להצדקת אידאולגויות רבות - יתבררו בהמשך כלא מדוייקות על ידי המדע. לכן הדבר מעלה חשדנות כלפי רוב האידאולגיות והעמדות הדתיות השונות.
בעוד שיש לאנשים מתרבויות שונות או אידואלוגיות שונות רעיונות שונים איך העולם מתנהג ,המדע הוא במגמת התכנסות ל[[קונצנזוס מדעי]] , הן בתחומים שונים והן באופן כללי יותר - כלומר כל הפיזיקאים בעולם מגבשים תמונת עולם בעלת מוסכמת יותר ויותר בהיבטים רבים יותר ויותר של הפיזיקה. המחלוקות הרבות שיש בין פיזיקאים הן רק על תחום צר יחסית שבו התאוריות הקיימות לא מספקות תשובות מספיק טובות, וגם בזה פיזיקאים רבים מסכימים לגבי מהם השאלות שנמצאות במחלקות ומהן השאלות שכבר קיבלו מענה טוב מספיק כדי לגבש סביבו קונצנוס. בניגוד לתחומים כמו אדיאולוגיה או דת, אין זה משנה מה הרקע התרבותי של אדם - נניח אדם מכבפר נידח בהודו או שגדל בלונדון או ניו יורק - לאחר הכשרה מתאימה כפיזיקאי הוא יהיה מסוגל להסכים להבין ולקיים דיון מאורגן עם פיזיקאים אחרים. אין פיזיקה הודית ופיזיקה בריטית או פיזיקה בודהיסטית ופיזיקיה נוצרית. בניגוד לכך אידאולוגיות ואמונת דתיות נוטות לכיוון של פיצול ופיזור כאשר אנשים שגדלו באותה סביבה תרבותית הולכים לפיצולים ואף מגיעים למלחמות בגלל פערים אידאולוגיים או דתיים.
הקונצנזוס המדעי לא רק מאופיין בהתכנסות בתוך ענף מדעי מסויים - נניח פיזיקה, אלא גם בכך שיש התאמה בידע בין תחומי מחקר שונים - נניח בין פיזיקה לכימיה , או השענות של הביולוגיה על יסודות של פיזיקה, כימיה שיטות סטטיסיות ממתמיטקה. התמונה המתגבשת היא של מבנה -על אחד שיש לו מורכבות הולכת וגדלה ורעיית עולם רחבה ועמוקה יותר. ככל שהמדע מתפתח כן הוא "פולש" לתחומים שבעבר נחשבו נחלתם הבלבדית של כוהני דת, שליטים פוליטיים או של פילוסיפים ואנשים שהצדיקו את המבנה החברתי הקיים. לדוגמה בעבר המדע לא אמר דבר על מוצא האדם ועל הקשר בין בני האדם לבין בעלי חיים אחרים. תחום זה הוסבר באמצעות מיתוסים דתיים כמו מיתוס הבריאה וגן העדן האבוד.
פעמים רבות יש מתח בין אידואלוגיות אט אמונות דתיות לבין תחומים שונים במדע. לדוגמה בין האמונה שהעולם נברא לפני 6000 שנה, לבין התאוריות המדעיות בתחומים כמו אסטרונמיה, פיזיקה, גאולוגיה וביולוגיה שמצביעות על עולם שקיים במשך מיליארדי שנים. כדי לנסות לטשטש את המתח הזה אידאולוגיות וכן מפלגות שליטים ואף אנשי עסקים וארגונים פועלים לשם [[הכחשת מדע]] בתחומים שונים - כלומר להסביר מדוע האידאולוגיה מוצדקת ואילו הטענות של מדענים שגויות. דרך אחרת דומה היא להסביר שמה שנראה כמו פער בין האידאולוגיה או הדת לבין טענות של מדענים הוא לא באמת פער אמיתי אלא תוצר של מדענים מפוקפקים או של אינטרסים עויינים לאותה אידאולוגיה או דת. דרך נוספת היא להכיר בכך שקיים פער כזה אבל להפחית מאד בחשיבותו. להציג את הפער הזה כמין דבר איזוטרי ולא חשוב.
תכופות יש להצדקות ה"מדעיות" האלה של אידאולגוות גם השלכות נרחבות על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה - לדוגמה [[צידוקים לעבדות]] של שחורים כדי לשמור על חוקים שמאפשרים את העבדות בארצות הברית, או טיעונים שסותרים דברים כמו [[אקולוגיה]] או את [[חקר האקלים]] כדי להצדיק דברים כמו [[זיהום תעשייתי]], [[כריתת יערות]] לצרכים שונים או התנהלות של [[חברות נפט]].
==ראו גם==
* [[הצדקה]]
* [[דת ומדע]]
* [[היסטוריה גדולה]]
* [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* [[הכחשת מדע]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]