47,332
עריכות
שינויים
←תרבות ומדע
פיינמן מצר על כך שרוב האנשים חיים אמנם בעולם מודרני, אבל יודעים עליו מעט מאד. הם יודעים מעט מאד מתוך הידע הפיזיקילי לדוגמה שנצבר מאז תקופתו של גלילאו גליאלי. לדוגמה רובם אינם יודעים כלל מהו "שימור CP". רוב הציבור מגלה בורות נוראה עצובה ומוחלטת במדע של העולם שבו האנשים האלה חיים. אחת השאלות היא איך אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים למדי בחברה מודרנית שבה רב כל כל הידע שלא עומד לראשותם. (קיימת אפשרות, שפיימן אינו מעלה אותה בספר שאושר זה הוא זמני - שכן במוקדם או במאוחר , כוח שנובע מהמדע ינוצל בצורה מכוונת או בצורה בלתי מכוונת בצורה שתפגע באושר של האנשים - לדוגמה בגלל התמכרות למשככי כאבים או בגלל אסון סביבתי או שימוש בתעמולה כדי לעודד אנשים לתמוך במלחמות או בהרס אקולוגי שיפגע בהם).
פיינמן מצר על כך שרוב האנשים חיים אמנם בעולם מודרני, אבל יודעים עליו מעט מאד. הם יודעים מעט מאד מתוך הידע הפיזיקילי לדוגמה שנצבר מאז תקופתו של גלילאו גליאלי. לדוגמה רובם אינם יודעים כלל מהו "שימור CP". רוב הציבור מגלה בורות נוראה עצובה ומוחלטת במדע של העולם שבו האנשים האלה חיים. אחת השאלות היא איך אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים למדי בחברה מודרנית שבה רב כל כל הידע שלא עומד לראשותם. (קיימת אפשרות, שפיימן אינו מעלה אותה בספר שאושר זה הוא זמני - שכן במוקדם או במאוחר , כוח שנובע מהמדע ינוצל בצורה מכוונת או בצורה בלתי מכוונת בצורה שתפגע באושר של האנשים - לדוגמה בגלל התמכרות למשככי כאבים או בגלל אסון סביבתי או שימוש בתעמולה כדי לעודד אנשים לתמוך במלחמות או בהרס אקולוגי שיפגע בהם).
סוג נוסף של רעיונות שנובעים מהמדע הוא השיטות המדעיות לחיפוש תשובות. פיינמן מציין בקצרה כמה מהן - לדוגמה חשוב שכאשר מחפשים תשובה לשאלה לא "נדע" מה התשובה מראש אלה נחפש אותה בראש פתוח. החשיבות של הודעה בכך שאיננו יודעים את התשובה. נקודה נוספת היא שיש לחפש ראיות שונות ביחס לתשובות האפשרויות. אפשר לבצע ניסויים ודרך נוספת של חקירה היא לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות זו עם זו. עלינו להמנע מנטיה טבעית להביא רק ראיות שימצאו חן בעינינו או רק ראיות שיעודדו אותנו לאמץ תשובה מסויימת - עלינו להביא גם ראיות שעלולות במבט ראשון להראות כאילו הן סותרות את התשובה הזו - ואולי הן באמת יביאו למסקנה אחרת. עלינו לשקול את הראיות ועלינו לעשות זאת באופן חסר-פניות. עלינו לשמור על איזו אובייקטביות ביחס לראיות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא לא מקור המידע. עלינו להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה. תעוד התוצאות צריך להעשות באופן חסר עניין - זה נראה מגוכח שכן משיהו שחוקר משהו משקיע הרבה בנסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיוון שונה מזה שהראיות מובילות אליו. (עמ' 118)
סוג נוסף של רעיונות שנובעים מהמדע הוא השיטות המדעיות לחיפוש תשובות. פיינמן מציין בקצרה כמה מהן - לדוגמה חשוב שכאשר מחפשים תשובה לשאלה לא "נדע" מה התשובה מראש אלה נחפש אותה בראש פתוח. החשיבות של הודעה בכך שאיננו יודעים את התשובה. נקודה נוספת היא שיש לחפש ראיות שונות ביחס לתשובות האפשרויות. אפשר לבצע ניסויים ודרך נוספת של חקירה היא לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות זו עם זו. עלינו להמנע מנטיה טבעית להביא רק ראיות שימצאו חן בעינינו או רק ראיות שיעודדו אותנו לאמץ תשובה מסויימת - עלינו להביא גם ראיות שעלולות במבט ראשון להראות כאילו הן סותרות את התשובה הזו - ואולי הן באמת יביאו למסקנה אחרת. עלינו לשקול את הראיות ועלינו לעשות זאת באופן חסר-פניות. עלינו לשמור על איזו אובייקטביות ביחס לראיות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא לא מקור המידע. עלינו להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה. תעוד התוצאות צריך להעשות באופן חסר עניין - זה נראה מגוכח שכן משיהו שחוקר משהו משקיע הרבה בנסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיוון שונה מזה שהראיות מובילות אליו. (עמ' 118)
פיינמן שטאל מה היינו אומרים לגלילאו אם היה חי וקיים כיום? טוען כי גם לאחר 400 שנה להולדת גליאלו, המדענים שומרים עדיין פחות או יותר על אותה מסורת של שיטות מחקר להערכת דברים - לדוגמה ביצוע מדידות מספריות. כמו כן היינו יכולים להראות לגלילאו כמה התפתח המדעים מאז - לדוגמה שכבר אין יותר מכשפות ורוחות רפאים (ראו [[המהפכה המיקרוביולוגית]], [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]). לעומת זאת בתחומים אחרים המצב שלנו פחות טוב - פיינמן מציין כי במדעי החברה ההתקדמות פחות משמעותית , וזאת על סמך בדיקה שקיים במשך מספר חודשים על דרכים להוראת חשבון לילדים בארצות הברית. יש מספר עצום של מחקרים ונתונים סטטטיסטים אבל הם מנותקים זה מזה ועם ניסויים לא מבוקרים או מבוקרים בצורה גרוע מאד.
גרוע מכך הוא המצב בתחומים שנמצאים מחוץ למדע עצמו - שם פיימן טוען כי "אם נעביר את המבט מהמדע אל העולם שמסביב לנו, נמצא משהו עלוב לחלוטין: הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית באופן פעיל מאד, נמרץ מאד" הוא מביא לדוגמא אמונה נפוצה באסטרולוגיה ופרסום רב של טורי אסטרולוגיה בעיתונות. כמו כן הוא מציין דברים כמו הספר "עולמות מתנגשים" אמונה ב"מדע נוצרי" או אמונה בריפוי באמונה דתית. הוא תוקף רעיון כמו "הנס של לורד" שאמור לרפא אנשים. פיינמן טוען כי מי שחושב שהנס הזה הוא נכון, צריך לנסות להעריך אותו בכלים מדעיים- לנסות להבין לדוגמה מה המרחק שבו אנשים יכולים להרפא כשהם נמצאים באתר המרפא של לורד. האם אנשים שיושבים במרחק כזה וכזה עדיין נרפאים? חקירה כזו יכולה לייעל את הריפוי ולסייע לעוד אנשים להתרפא. מצד שני היא עלולה להוביל למסקנה שאין בריפוי כזה דבר אמיתי.
פיינמן מציין גם את הפרסום כדבר שנוגד את אמות המוסר של המדע. שכן מדענים צריכים לדווח את הממצאים שלהם בלי להסתיר דברים, בלי לנסות ליצור אצל הקורא רושם לא נכון. הפרסום הוא דוגמה של תאור מוצרים באופן בלתי מוסרי מבחינה מדעית - לדוגמה בגלל שלא מציינים חסרונות של המוצר . במקום אחר בספר פיינמן מציין פרסום של שמן בישול מסויים. הפרסום מתאר תכונה חיובית של השמן הזה, אבל לא מזכיר שגם שמנים אחרים מכילים את אותה תכונה. חוסר המוסריות הזה נפוץ במידה כזו שאנחנו מתרגלים אליו בחיי היומיום ואנחנו לא מבינים שהוא רע. (להשפעות של פרסום ראו לדוגמה [[תרבות הצריכה]], [[הסתרת זיהום]], [[הכחשת נזקי העישון]], [הכחשת אקלים]], [[הכחשת אלימות]])
==ראו גם==
==ראו גם==