47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|ממוזער|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במיליארדי טונות (GTC- ג'יגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן.]]
[[קובץ:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|ממוזער|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במיליארדי טונות (GTC- ג'יגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן.]]
'''מחזור הפחמן''' (באנגלית: '''Carbon cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]].
'''מחזור הפחמן''' (באנגלית: '''Carbon cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[הפדוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]]. פחמן הוא המרכיב העיקרי של תרכובות ביולוגיות ומהווה חלק חשוב בכל יצור חי, כמו כן הוא גם מרכיב עיקרי של מינרלים רבים כגון אבן גיר. יחד עם [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור המים]], מחזור הפחמן כולל [[תהליך|רצף של אירועים]] שהם המפתח להפיכת [[כדור הארץ]] למסוגל לקיים חיים. מחזור הפחמן מתאר את תנועת הפחמן בזמן שהוא משנה צורות בכל הביוספרה, כמו גם [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] של [[קיבוע פחמן]] למאגרי פחמן ושחרורם. מאגרי פחמן ביבשה ובאוקיינוס מהווים כיום כרבע מפליטת הפחמן האנתרופוגנית מדי שנה.
[[בני אדם]] שיבשו את מחזור הפחמן הביולוגי במשך מאות שנים על ידי [[שימושי קרקע|שינוי השימוש בקרקע]]. שיבוש זה התגבר מאד מאז [[המהפכה התעשייתית]] ובמיוחד מאז תחילת המאה-ה20, בעקבות [[כרייה]] בקנה מידה רחב של [[דלק מאובנים]] ([[פחם]], הפקת [[נפט]] ו[[גז]], וכן ייצור [[מלט]]) מהגיאוספרה. עד שנת 2020, ריכוז [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה גדל בכמעט 52% בהשוואה לרמות הפרה-תעשייתיות. דבר זה גרם ל[[התחממות עולמית]] של האטמוספרה ופני כדור הארץ. עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני גרם גם ל[[החמצת אוקיינוסים|הגברת החומציות של פני האוקיינוס]] בכ-30% עקב פחמן דו חמצני מומס, חומצה פחמנית ותרכובות אחרות, והוא משנה מהותית את הכימיה הימית. רוב הפחמן המאובנים הופק במהלך חצי המאה האחרונה בלבד, והשיעורים ממשיכים לעלות במהירות, מה שתורם ל[[שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם]]. ההשלכות הגדולות ביותר על מחזור הפחמן, ולביוספרה המאפשרת באופן קריטי את הציוויליזציה האנושית, עדיין צפויות להתפתח עקב האינרציה העצומה אך מוגבלת של מערכת כדור הארץ. החזרת האיזון למערכת הטבעית הזו היא בעדיפות בינלאומית, המתוארת הן ב[[ועידת פאריס בנושא התחמממות עולמית|הסכם האקלים של פריז]] והן ב[[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|יעד 13 לפיתוח בר קיימא]]. עם זאת קיימים כוחות כלכליים חזקים למניעת שינוי מדיניות בתחום האקלים - כמו [[הכחשת אקלים]] ואינרציה של שימוש רב בדלק מאובנים עקב נושאים כמו [[נעילה טכנולוגית]], [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] והרגלי צריכה ונוחות של צרכנים.
==מרכיבים מרכזיים במחזור הפחמן==
==מרכיבים מרכזיים במחזור הפחמן==
בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות ארבעה מאגרים ראשיים של פחמן, שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים ותגובות כימיות. המאגרים הם:
בדרך כלל מתארים את מחרזור הפמחן באמצעות ארבעה מאגרים ראשיים של פחמן, שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים ותגובות כימיות. המאגרים הם:
* האטמוספירה,
* האטמוספירה,
* הביוספרה היבשתית (שכוללת גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע),
* הביוספרה היבשתית (שכוללת גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע),