שינויים

'''אמון''' (באנגלית: '''Trust''') הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון, המאמין, trustor) מוכן לסמוך ולהיות פגיע כלפי הצד השני (מקבל האמון, הנאמן trustee), מתו הנחה שהנאמן יפעל בדרכים שיועילו לנותן האמון.  האמון מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן. אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.

'''אמון''' (באנגלית: '''Trust''') הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון, המאמין, trustor) מוכן לסמוך ולהיות פגיע כלפי הצד השני (מקבל האמון, הנאמן trustee), מתו הנחה שהנאמן יפעל בדרכים שיועילו לנותן האמון.  האמון מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן. אי הוודאות כרוכה בסיכון של כישלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.

בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. אמון נתפס כתנאי הכרחי לקיומה של [[כלכלה]] שמתפקדת בצורה טובה. כך לדוגמה [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[פארטה דאסגופטה]] מתאר כיצד האיזון בין אמון לבין ענישה על התנהגות פוגענית, וכן יכולת לבצע עסקאות בצורה חוזרת, הם גורמים שמסבירים הבדלים בין רמות השגשוג הכלכלי של חברות שונות. אמון הוא דבר חיוני לשם תפקוד של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[כסף]], [[שוק חופשי|שווקים]], [[מניות]] ובורסות, [[מדינות]], ממשלות, עיריות, בתי משפט, קהילות, דתות, צבאות, פירמות מסחריות , עיתונות, [[מדע]] ועוד. קיימות [[מערכות אמון]] שונות, שנועדו לחזק ולשמור על אמון, ולפעמים לזהות מעילה באמון, למערכות אלו יש מנגונינים שונים במקצת של שמירה על אמון - לדוגמה למדע ולדת יש דרכים שונות לשמור על אמון בנכונות של ההיגידים שלהן.   

בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. אמון נתפס כתנאי הכרחי לקיומה של [[כלכלה]] שמתפקדת בצורה טובה. כך לדוגמה [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[פארטה דאסגופטה]] מתאר כיצד האיזון בין אמון לבין ענישה על התנהגות פוגענית, וכן יכולת לבצע עסקאות בצורה חוזרת, הם גורמים שמסבירים הבדלים בין רמות השגשוג הכלכלי של חברות שונות. אמון הוא דבר חיוני לשם תפקוד של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[כסף]], [[שוק חופשי|שווקים]], [[מניות]] ובורסות, [[מדינות]], ממשלות, עיריות, בתי משפט, קהילות, דתות, צבאות, פירמות מסחריות, עיתונות, [[מדע]] ועוד. קיימות [[מערכות אמון]] שונות, שנועדו לחזק ולשמור על אמון, ולפעמים לזהות מעילה באמון, למערכות אלו יש מנגנונים שונים במקצת של שמירה על אמון - לדוגמה למדע ולדת יש דרכים שונות לשמור על אמון בנכונות של ההיגדים שלהן.   

==אמון בסוציולוגיה==

==אמון בסוציולוגיה==

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאוד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 עלה מאוד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלא כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלא כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה בהיוויוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה ביהביוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.

==אמון וסדר חברתי==

==אמון וסדר חברתי==

===אשראי והון פיננסי כסוגים של אמון===

===אשראי והון פיננסי כסוגים של אמון===

הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].

הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, ואז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].

ללא אמון כזה בכוח הגדלת הייצור והמכירות בעתיד, נוצרת נבואה הפוכה שגם מגשימה את עצמה - אין אמון ולכן אין אשראי ולכן יש הרבה פחות כסף להשקעות חדשות ולכן יש פחות מפעלים חדשים ולכן יש פחות צמיחה כלכלית, דבר שמחזק את חוסר האמון בצמיחה עתידית. גם בתוך כלכלה קפיטליסטית אמון כזה בעתיד הוא דבר משמעותי בהקשר של [[מחזור עסקים]] שכן אם לציבור ולמשקיעים אין אמון בצמיחה עתידית, מיתון יכול להפוך יותר ויותר עמוק עקב [[לולאות משוב חוזר]] שמחזקת אי האמון בעתיד. סיבה זו היא אולי הסיבה שג'ורג' בוש הבן, נשיא ארצות הברית בזמן הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 2001, קרא לאזרחי ארצות הברית לקנות עוד - כדי לחזק את היכולת של המערכת להאמין בבריאות של עצמה.

ללא אמון כזה בכוח הגדלת הייצור והמכירות בעתיד, נוצרת נבואה הפוכה שגם מגשימה את עצמה - אין אמון ולכן אין אשראי ולכן יש הרבה פחות כסף להשקעות חדשות ולכן יש פחות מפעלים חדשים ולכן יש פחות צמיחה כלכלית, דבר שמחזק את חוסר האמון בצמיחה עתידית. גם בתוך כלכלה קפיטליסטית אמון כזה בעתיד הוא דבר משמעותי בהקשר של [[מחזור עסקים]] שכן אם לציבור ולמשקיעים אין אמון בצמיחה עתידית, מיתון יכול להפוך יותר ויותר עמוק עקב [[לולאות משוב חוזר]] שמחזקת אי האמון בעתיד. סיבה זו היא אולי הסיבה שג'ורג' בוש הבן, נשיא ארצות הברית בזמן הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 2001, קרא לאזרחי ארצות הברית לקנות עוד - כדי לחזק את היכולת של המערכת להאמין בבריאות של עצמה.