47,332
עריכות
שינויים
←חוק שימור חומר-אנרגיה בכלכלה האנושית
חוק שימור חומר-אנרגיה פרושו שבתקופה נתונה כמות החומר-אנרגיה שנכנסת למפעל מסויים תהיה זהה לכמות החומר-אנרגיה שיוצאת מהמפעל בתוספת כמות החומר-אנרגיה, מתוך הנחה שכמות המלאים שיש במפעל לא משתנה באופן מהותי לניתוח. היות וברוב המפעלים אין המרה של חומר-לאנרגיה ואין גם המרה של יסודות שונים זה לזה, ניתן לגזור מטריצת יסודות שונים שנכנסים ויוצאים מהמפעל - כמות אטומי הכלור, פחמן, ברזל ושאר היסודות שנכנסים אל תוך המפעל בחודש מסויים יהיו זהים לכמות האטומים שיוצאים ממנו. התשומות שנכנסות למפעל הן זרם של תרכובות ושל אנרגיה, בדמות חומרי גלם או מוצרי- ביניים וכן אנרגיה לתפעול המפעל, הזרמים היוצאים מהמפעל מורכבים ממוצרים שיוצאים ממנו, זרמי פסולת וזרם של אנרגיית חום-שיורית.
חוק שימור חומר-אנרגיה פרושו שבתקופה נתונה כמות החומר-אנרגיה שנכנסת למפעל מסויים תהיה זהה לכמות החומר-אנרגיה שיוצאת מהמפעל בתוספת כמות החומר-אנרגיה, מתוך הנחה שכמות המלאים שיש במפעל לא משתנה באופן מהותי לניתוח. היות וברוב המפעלים אין המרה של חומר-לאנרגיה ואין גם המרה של יסודות שונים זה לזה, ניתן לגזור מטריצת יסודות שונים שנכנסים ויוצאים מהמפעל - כמות אטומי הכלור, פחמן, ברזל ושאר היסודות שנכנסים אל תוך המפעל בחודש מסויים יהיו זהים לכמות האטומים שיוצאים ממנו. התשומות שנכנסות למפעל הן זרם של תרכובות ושל אנרגיה, בדמות חומרי גלם או מוצרי- ביניים וכן אנרגיה לתפעול המפעל, הזרמים היוצאים מהמפעל מורכבים ממוצרים שיוצאים ממנו, זרמי פסולת וזרם של אנרגיית חום-שיורית.
תיאור זה שונה למדי מתיאור נאו-קלאסי של מפעלים שבו ממהרים להתמקד בשאלות של [[תפוקה שולית פוחתת]]. ניתוח כזה מנסה לתאר את התרומה ואת התגמול הכספי הניתנים ל"הון" (כלומר מכונות, שמתרגם מהר לתגמול ללקיחת הלוואות - ריבית) ולעבודה. לפי [[משוואת קוב-דאגלאס]] - יש רק שני גורמי ייצור - עובדים ומכונות. דבר המתעלם לגמרי מהצורך בחומרי גלם ואנרגיה, כמו גם בצורך באפיקים של שיווק התוצרת והיפטרות בטוחה מפסולת או חומרי לוואי של המפעל.
תיאור זה שונה למדי מתיאור נאו-קלאסי של מפעלים שבו ממהרים להתמקד בשאלות של [[תפוקה שולית פוחתת]]. ניתוח כזה מנסה לתאר את התרומה ואת התגמול הכספי הניתנים ל"הון" (כלומר מכונות, שמתרגם מהר לתגמול ללקיחת הלוואות - ריבית) ולעבודה. לפי [[משוואת קוב-דאגלאס]] - יש רק שני גורמי ייצור - עובדים ומכונות. דבר המתעלם לגמרי מהצורך בחומרי גלם ואנרגיה, כמו גם בצורך באפיקים של שיווק התוצרת והיפטרות בטוחה מפסולת או חומרי לוואי של המפעל.
הניתוח של שימור חומר אנרגיה, מעלה בראש משוואה כימית או תהליך זרימה. בתהליך כזה תמיד יהיה לנו לפחות משתנה אחד שהוא בעודף - הוא "מובטל" מעבודה ומחכה לגורמים האחרים שהם "צוואר בקבוק" עבור תהליך הייצור. לדוגמה אם אנחנו בתגובה של ייצור מים מ-מימן וחמצן, בדרך כלל אחד מן המגיבים יהיה בעודף, או במילים אחרות - אחד מהגורמים יהיה הגורם המגביל. אם נניח שאנו במאדים ורוצים לייצר מים, יש לנו כמות גדולה של מימן אבל מחסור בחמצן אזי חמצן יהיה הגורם המגביל. היבט זה מביא שוב את "חוק החבית" של לייביג. אם יש לנו 3 יסודות, סביר שלפחות אחד מהם יהיה הגורם המגביל ואילו שני האחרים יהיו בעודף.
צורת מחשבה זו מראה שבתהליך זרימה המשוואה תהיה מסוג "min-max" ולא משוואה מסוג כפל מרכיבים כמו שהיא בקוב-דאגלס, דבר זה מראה גם על צורות שונות של מפעלים או תהליכי זרימה: מפעלים המוגבלים בגלל זרם אנרגיה, כאלה המוגבלים על ידי גישה לחומרי-גלם, מפעלים או חנויות המוגבלים בגלל זרם של קונים, מגבלות בגלל גישה להון או מכונות או בגלל מחסור בעובדים. בדרך כלל מפעלים או פירמות ישמרו את שאר הגורמים בעודף, בנסיון להקל על הגורם המגביל, כך שאם "צוואר הבקבוק" ישתחרר, לא יהיה צוואר בקבוק בגלל גורם מגביל אחר.
לדוגמה בשדות חקלאיים, בציד, בדייג וב[[מכרות]] גורם מקביל הוא גישה לחומרי-גלם או למשאבים טבעיים. אם אין דגי מקרל בים או אם אין לוויתנים - אי אפשר לצוד אותם לא משנה כמה סירות דיג, מכמורות ועובדים יש לכם. אם מצד שני יש עודף גדול של דגי מקרל- תוכלו לתפוס יותר דגים ביום אם יהיו לכם יותר סירות דייג ויותר דייגים. בכלכלה קלאסית המצב היה של "עולם מלא" במשאבי טבע מתכלים ומתחדשים - המון דגי מקרל ומעט אנשים וסירות דיג. בכלכלה אקולוגית מצביעים על מצבים שבהם דבר זה משתנה - לדוגמה מחסור בחלק מהדגים בים בגלל [[דייג יתר]].
אם יש לכם פרדס שבו יש 20 טונות תפוזים, המשימה שלכם היא להגיע לאותם 20 טונות תפוזים לא משנה כמה עובדים וסולמות יהיו לכם (עבודה והון תעשייתי) לא תוכלו לקטוף יותר תפוזים ממה שמגדלים העצים. מצד שני השאלה מי מחכה למי -מי הגורם המגביל לקצב העבודה היא שבמקרה כזה התפוזים הם הגורם שנמצא בעודף - הם יחכו על העצים עד שיגיעו אליהם העובדים ויקטפו אותם.
במכרה - תוכלו להגיע לעורקים שבהם עופרות שבהן ריכוז גבוה של המתכת או המינרל שתרצו לכרות. ניתן להגדיל את קצב הכרייה או קצב הקטיף לפי מספר מכונות, טכנולוגיה מתקדמת יותר או יותר עובדים , אבל הדבר מתייקר ומסתבך במהירות. בטכנולוגיה נתונה של כרייה ,יהיו עובדים ומכונות מובטלים מעבודה בגלל שיבושים שונים בתהליך - מעלית שלא עובדת, מכונת כריה שהתקלקלה, בעיות באיוורור, או סכנת קריסה של מנהרה. אם אין עובדים או מכונות מובטלים מעבודה, הרי שהגורם שנמצא מובטל מעבודה או בעודף הוא עורקים שעדיין לא נכרו ו"מחכים" לעובדים שיגיעו אליהם.
בחנות, הגורם המגביל בדרך כלל הוא גישה אל לקוחות חדשים. קל יחסית לשכור עובדים חדשים, אבל יש מגבלה של קונים שנכנסים לחנות, פירמות רבות מנסות להתמודד עם דבר זה על ידי פרסום ושיווק - משיכה של עוד קונים אל החנות. קצב המכירות של המוצרים תלוי בקצב כניסת הקונים לחנות. אם יכנסו 100 קונים לחנות או 20 הדבר ישפיע מאד על כמות המכירות. הגורמים המרכזיים שעומדים עם "עודף כושר ייצור" לא מנוצל הם ההון התעשייתי (החנות, העיצוב המושך שלה) וכן אנשי המכירות. אם יכנסו 20 לקוחות בלבד הם יחכו ללא מעש במשך זמן רב יותר.
בבית חולים הגורם המגביל יכול להיות זרם החולים הנכנס, אבל בדרך כלל זרם זה יהיה בעודף - הגורם המגביל ברוב המקרים יהיה הרופאים שהכשרתם יקרה מאד ולפעמים גם ציוד רפואי יקר כמו מכונות MRI. במקרים כאלה מי שנכנס למשטר של "סרט נע" הוא החולים עצמם שמחכים בתור לראות רופא.
במפעלים מורכבים כמו מפעלים מודרניים לייצור מכוניות או בתי חולים אין גורם מגביל אחד, ואין זרם אחד של זרימה בתוך המפעל , אלא מספר רב ככל האפשר של תהליכי זרימה שונים וכן צווארי בקבוק שונים בתהליכי זרימה אלה. חלק מהחולים בבית החולים יחכו בתור לרופא מומחה לעיניים וחולים אחרים יחכו בתור ל-MRI, לעומת זאת ייתכן ובאותו יום אין חולים עם בעיות בכבד כך שמומחה לבעיות כבד ישב ללא מעש ויחכה לחולים.
==ראו גם==
==ראו גם==