שינויים

ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". חומרים אלה עלולים להצטבר ב[[סביבה הטבעית]] בריכוז הולך וגדל ולכן גם לגרום לעליה בריכוז שלהם בקרב בני אדם. שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב [[בריאות הציבור|השפעות בריאותיות]] אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן|סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".

ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". חומרים אלה עלולים להצטבר ב[[סביבה הטבעית]] בריכוז הולך וגדל ולכן גם לגרום לעליה בריכוז שלהם בקרב בני אדם. שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב [[בריאות הציבור|השפעות בריאותיות]] אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן|סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".

==חשיפה לחומר בישראל==

==חשיפה לחומרי PFAS בישראל==

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}