שינויים

בנאום מפורסם בסנאט ב-1837 טען ג'ון קלהון, כי העבדות "אינה רע, אלא טוב – טוב מוחלט" (Positive good). לטענתו, בכל חברה מתורבתת, חלק מהקהילה חי תודות לעמל של חלק אחר. העבד האפריקאי מקבל טיפול מסור מאדונו, דואגים לו בהגיעו לגיל זיקנה ומצבו טוב יותר מפועלים חופשיים באירופה. בשיטת העבדות אין מתח בין ההון לעבודה. לטענתו יתרונות העבדות מבחינה זו ילכו ויתבררו עם הזמן אם לא יהיו הפרעות מבחוץ, ככל שהמדינה תהיה עשירה יותר.

בנאום מפורסם בסנאט ב-1837 טען ג'ון קלהון, כי העבדות "אינה רע, אלא טוב – טוב מוחלט" (Positive good). לטענתו, בכל חברה מתורבתת, חלק מהקהילה חי תודות לעמל של חלק אחר. העבד האפריקאי מקבל טיפול מסור מאדונו, דואגים לו בהגיעו לגיל זיקנה ומצבו טוב יותר מפועלים חופשיים באירופה. בשיטת העבדות אין מתח בין ההון לעבודה. לטענתו יתרונות העבדות מבחינה זו ילכו ויתבררו עם הזמן אם לא יהיו הפרעות מבחוץ, ככל שהמדינה תהיה עשירה יותר.

Henry Hammond טען כי העבדות נחוץ כדי לבנות את שאר החברה. בנאום בסנאט ב 1858 הוא תיאר את Mudsill Theory, לפיה מעמד העבדים דומה ליסודות הבניין, הוא חיוני לקיום שאר המעמדות בחברה אשר מבטיחים את הקידמה. הוא טען כי העובדים בשכר בצפון הן גם סוג של עבדים, וכי עבדי הדרום נמצאים בעצם במצב טוב יותר, שכן הם נשכרים לכל החיים, מוגנים מרעב, אבטלה וכו'.

Henry Hammond טען כי העבדות נחוץ כדי לבנות את שאר החברה. בנאום בסנאט ב-1858 הוא תיאר את Mudsill Theory, לפיה מעמד העבדים דומה ליסודות הבניין, הוא חיוני לקיום שאר המעמדות בחברה אשר מבטיחים את הקידמה. הוא טען כי העובדים בשכר בצפון הן גם סוג של עבדים, וכי עבדי הדרום נמצאים בעצם במצב טוב יותר, שכן הם נשכרים לכל החיים, מוגנים מרעב, אבטלה וכו'.

George Fitzhugh השתמש בהנחה לפיה הלבנים עליונים מבחינה גזעית, וכתב כי האדם השחור הוא ילד מגודל, שחייבים לנהל אותו בדומה לילד. בחיבור The Universal Law of Slavery הוא טען כי עבדות מספקת את כל מה שנחוץ לאדם בחיים, וכי העבד לא יוכל לשרוד בעולם החופשי משום שהוא עצלן, ולא יכול להתחרות בגזע הלבן האירופאי והאינטליגנטי. לדעתו השחורים בדרום הם שמחים יותר במובן מסויים מהאנשים החופשיים בשאר העולם. ללא הדרום העבד יהפוך למעמסה על החברה. בפרסום אחר בשם Cannibals All!, or Slaves Without Masters הוא טען כי המערכת של "שכר עבדות" בצפון היא גרועה יותר מהעבדות בדרום.

George Fitzhugh השתמש בהנחה לפיה הלבנים עליונים מבחינה גזעית, וכתב כי האדם השחור הוא ילד מגודל, שחייבים לנהל אותו בדומה לילד. בחיבור The Universal Law of Slavery הוא טען כי עבדות מספקת את כל מה שנחוץ לאדם בחיים, וכי העבד לא יוכל לשרוד בעולם החופשי משום שהוא עצלן, ולא יכול להתחרות בגזע הלבן האירופאי והאינטליגנטי. לדעתו השחורים בדרום הם שמחים יותר במובן מסויים מהאנשים החופשיים בשאר העולם. ללא הדרום העבד יהפוך למעמסה על החברה. בפרסום אחר בשם Cannibals All!, or Slaves Without Masters הוא טען כי המערכת של "שכר עבדות" בצפון היא גרועה יותר מהעבדות בדרום.

בחינת צידוקים לעבדות מאפשרת [[חקר המוסר באמצעות מדע|לחקור היבטים של מוסר]]. לדוגמה כיצד אנשים שהקדישו זמן רב ומאמץ כדי לנסות להיות אנשים מוסריים וטובים, הצליחו להתעלם מסבל של אנשים שחיו לידם, ולהצדיק גרימת סבל כזה? האם ייתכן שגם בחברה המודרנית יש היבטים דומים - נניח הכחשה של נזקים של [[עבדות מודרנית]] או השפעה של [[תעמולה]] על אנשים כדי לגרום להם לתמוך בפעולות מלחמתיות, או בצורות שונות של אלימות כלפי אנשים או כלפי בעלי חיים.  

בחינת צידוקים לעבדות מאפשרת [[חקר המוסר באמצעות מדע|לחקור היבטים של מוסר]]. לדוגמה כיצד אנשים שהקדישו זמן רב ומאמץ כדי לנסות להיות אנשים מוסריים וטובים, הצליחו להתעלם מסבל של אנשים שחיו לידם, ולהצדיק גרימת סבל כזה? האם ייתכן שגם בחברה המודרנית יש היבטים דומים - נניח הכחשה של נזקים של [[עבדות מודרנית]] או השפעה של [[תעמולה]] על אנשים כדי לגרום להם לתמוך בפעולות מלחמתיות, או בצורות שונות של אלימות כלפי אנשים או כלפי בעלי חיים.  

בעקבות הזוועות של מלחמת העולם השנייה והשואה, התפתח מחקר ענף של הוגים וחוקרים שונים באשר ליכולת של אנשים לגרום סבל לאנשים אחרים, או מהם מקורות הרוע, מה מאפשר לאנשים להשתתף בביצוע זוועות ולהצדיק אותן. דוגמה למחקרים אלה הם הניסוי של מילגארם במסגרת [[פסיכולוגיה חברתית]]. סוגיות של הצדקת העבדות מתארים כיצד פעילות אכזרית אינה נחלה של קבוצת קטנה שמבצעת מעשים אכזריים בצורה חבויה וקצרת טווח, כמו הנאצים, אלא פעילות מתמשכת שנמשכת מאות שנים, ושותפים בה חלקים גדולים של החברה, ואשר רואים בה חלק טבעי והכרחי כחלק מאורחות החיים.       

בעקבות הזוועות של מלחמת העולם השנייה והשואה, התפתח מחקר ענף של הוגים וחוקרים שונים באשר ליכולת של אנשים לגרום סבל לאנשים אחרים, או מהם מקורות הרוע, מה מאפשר לאנשים להשתתף בביצוע זוועות ולהצדיק אותן. דוגמה למחקרים אלה הם הניסוי של מילגרם במסגרת [[פסיכולוגיה חברתית]]. סוגיות של הצדקת העבדות מתארים כיצד פעילות אכזרית אינה נחלה של קבוצת קטנה שמבצעת מעשים אכזריים בצורה חבויה וקצרת טווח, כמו הנאצים, אלא פעילות מתמשכת שנמשכת מאות שנים, ושותפים בה חלקים גדולים של החברה, ואשר רואים בה חלק טבעי והכרחי כחלק מאורחות החיים.       

טיעונים דומים ביחס להצדקת עבדות, מושמעים בהקשרים אחרים של [[הכחשת אלימות]]. לדוגמה טענות כי בגלל זכויות קניין אסור לפעול למניעת [[זיהום אוויר]] או נגד [[התחממות עולמית]], טיעונים שונים בעד [[אי שוויון כלכלי]], או נזקים הנגרמים כתוצאה ממנו עקב [[זכויות קניין]], או טענות כאילו אלימות נגד נשים או ילדים היא חלק מסדר טבעי כלשהו שהוא טוב עבורם.  

טיעונים דומים ביחס להצדקת עבדות, מושמעים בהקשרים אחרים של [[הכחשת אלימות]]. לדוגמה טענות כי בגלל זכויות קניין אסור לפעול למניעת [[זיהום אוויר]] או נגד [[התחממות עולמית]], טיעונים שונים בעד [[אי שוויון כלכלי]], או נזקים הנגרמים כתוצאה ממנו עקב [[זכויות קניין]], או טענות כאילו אלימות נגד נשים או ילדים היא חלק מסדר טבעי כלשהו שהוא טוב עבורם.  

אנשים רבים טוענים כי המוסר הוא דבר נצחי. אנשים תמיד הבינו מה טוב ומה רע, ואין שינוי כלל בהגדרות אלה. בחינת סוגיית העבדות והצידוקים לעבדות מאפשרים לערער על הנחה זו. ניתן להבחין ב[[אבולוציה של המוסר]] (שינוי של הגדרות מה נחשב מוסרי ומה לא במהלך השנים) - וב[[הרחבת המוסר]] - תהליך שבו השאלה "כלפי מי אנחנו צריכים להתנהג בצורה מוסרית" מקבלת הגדרה רחבה יותר (שכוללת לדוגמה גם שחורים, ובהמשך - גם נשים, גם אנשים מלאום אחר, גם את דורות העתיד, גם בעלי חיים , גם מערכות אקולוגיות וכו'). חלק מחוקרי המוסר לדוגמה [[ריצ'רארד דוקניס]] בספרו "[[יש אלוהים?]] מתארים את המוסר כדבר דומה לשפה - המוסר יושב על "חומרה" כללית שהיא משותפת לרוב בני האדם, בכל התרבויות לאורך עשרות או מאות אלפי שנים (למעט לדוגמה פסיכופתים), בדומה ליכולת ללמוד שפה אנושית שמשותפת כמעט לכל בני האדם. על גבי תשתית זו יש תהליך לימוד חברתי שבו אנשים לומדים, מה נחשב מוסרי ומה לא בחברה בה הם גדלים - בדומה לרכישת שפה ספציפית. רובד זה של מוסר יכול לגרום להבדלים משמעותיים בתפיסות של חברות שונות לגבי מה נחשב מוסרי ומה לא.   

אנשים רבים טוענים כי המוסר הוא דבר נצחי. אנשים תמיד הבינו מה טוב ומה רע, ואין שינוי כלל בהגדרות אלה. בחינת סוגיית העבדות והצידוקים לעבדות מאפשרים לערער על הנחה זו. ניתן להבחין ב[[אבולוציה של המוסר]] (שינוי של הגדרות מה נחשב מוסרי ומה לא במהלך השנים) - וב[[הרחבת המוסר]] - תהליך שבו השאלה "כלפי מי אנחנו צריכים להתנהג בצורה מוסרית" מקבלת הגדרה רחבה יותר (שכוללת לדוגמה גם שחורים, ובהמשך - גם נשים, גם אנשים מלאום אחר, גם את דורות העתיד, גם בעלי חיים , גם מערכות אקולוגיות וכו'). חלק מחוקרי המוסר לדוגמה [[ריצ'רד דוקינס]] בספרו "[[יש אלוהים?]] מתארים את המוסר כדבר דומה לשפה - המוסר יושב על "חומרה" כללית שהיא משותפת לרוב בני האדם, בכל התרבויות לאורך עשרות או מאות אלפי שנים (למעט לדוגמה פסיכופתים), בדומה ליכולת ללמוד שפה אנושית שמשותפת כמעט לכל בני האדם. על גבי תשתית זו יש תהליך לימוד חברתי שבו אנשים לומדים, מה נחשב מוסרי ומה לא בחברה בה הם גדלים - בדומה לרכישת שפה ספציפית. רובד זה של מוסר יכול לגרום להבדלים משמעותיים בתפיסות של חברות שונות לגבי מה נחשב מוסרי ומה לא.   

בהקשר של [[קיימות]] [[סביבתנות]] ו[[זכויות בעלי חיים]], נושאים כמו הרס [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[משבר האקלים]] , [[הכחדה המונית בימנו]] או [[הכחדת האנושות|איומים על האנושות]], פעילים נתקלים לעיתים קרובות בצידוקים להמשך המצב הקיים, מתוך ראיית המצב הקיים כדבר הכרחי, טבעי ומוסרי - דבר שהוא בלתי נמנע ואין גם שום צורך לשנותו. הכרות עם הצדקת העבדות ועם [[התנועה לביטול העבדות]] מאפשרים לערער על הנחות אלה ולספק רקע היסטורי וחברתי לשינוי חברתי ותרבותי עמוק, כמו גם להבחין כי שינוי חברתי כזה לא נוצר אך ורק בעקבות שינוי עמדות מוסרי (שכנוע פשוט בעמדה מוסרית כלשהי) אלא גם כתוצר אבולוציני של שינויים חברתיים וטכנולוגיים - כמו מיכון חקלאי ותעוש שאפשרו הפחתת התלות בעבדים בכלכלה, וכמו זרמים של ליברלזים, אוניברסליזם, הומניזם, קפיטליזם, דמוקרטיה, התפיסה הקוויקרית של שוויון אנושי כללי, פמיניזם ו[[צדק חברתי]], שתרמו להפחתת הלגיטמיות של עבדות.

בהקשר של [[קיימות]] [[סביבתנות]] ו[[זכויות בעלי חיים]], נושאים כמו הרס [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[משבר האקלים]] , [[הכחדה המונית בימנו]] או [[הכחדת האנושות|איומים על האנושות]], פעילים נתקלים לעיתים קרובות בצידוקים להמשך המצב הקיים, מתוך ראיית המצב הקיים כדבר הכרחי, טבעי ומוסרי - דבר שהוא בלתי נמנע ואין גם שום צורך לשנותו. הכרות עם הצדקת העבדות ועם [[התנועה לביטול העבדות]] מאפשרים לערער על הנחות אלה ולספק רקע היסטורי וחברתי לשינוי חברתי ותרבותי עמוק, כמו גם להבחין כי שינוי חברתי כזה לא נוצר אך ורק בעקבות שינוי עמדות מוסרי (שכנוע פשוט בעמדה מוסרית כלשהי) אלא גם כתוצר אבולוציוני של שינויים חברתיים וטכנולוגיים - כמו מיכון חקלאי ותיעוש שאפשרו הפחתת התלות בעבדים בכלכלה, וכמו זרמים של ליברליזם, אוניברסליזם, הומניזם, קפיטליזם, דמוקרטיה, התפיסה הקוויקרית של שוויון אנושי כללי, פמיניזם ו[[צדק חברתי]], שתרמו להפחתת הלגיטימיות של עבדות.

==ראו גם==

==ראו גם==