שינויים

דיילי מתאר מושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו [[חיטה]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] [[מחצבים]] או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

דיילי מתאר מושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו [[חיטה]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] [[מחצבים]] או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה. חלקם יוותרו כליל על צריכת קוסמטקיה וחלקם יקנו ממנה פחות. לעומת זאת ניתן לוותר על צריכת מוצרי מזון רק עד גבול מסויים. ככל שכמות המזון יורדת כך אנשים מוכנים לוותר על רוב המוצרים האחרים, או לעשות מעשים קיצוניים יותר כדי להשיג עוד מזון.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה. חלקם יוותרו כליל על צריכת קוסמטיקה וחלקם יקנו ממנה פחות. לעומת זאת ניתן לוותר על צריכת מוצרי מזון רק עד גבול מסויים. ככל שכמות המזון יורדת כך אנשים מוכנים לוותר על רוב המוצרים האחרים, או לעשות מעשים קיצוניים יותר כדי להשיג עוד מזון.  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של [[חקלאות|החקלאות]], ו-5% של מחיר הפקת [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות בכלכלה נאו קלאסית וב[[חקר הכלכלה|רוב הזרמים הכלכליים האחרים]] וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק ב[[ערך מוסף|ערך המוסף]] שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של [[חקלאות|החקלאות]], ו-5% של מחיר הפקת [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות בכלכלה נאו-קלאסית וב[[חקר הכלכלה|רוב הזרמים הכלכליים האחרים]] וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק ב[[ערך מוסף|ערך המוסף]] שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.  

===צמיחה ורווחה===

===צמיחה ורווחה===

[[טבע|הטבע]], לפי דיילי מספק "סובסידיה" בדמות מחצבים עשירים שקל לחצוב אותם ולהפיק מהם מתכות, מחצבים שונים החיוניים לחקלאות (נניח [[אשלג]] ו[[פוספט]], [[דלק מחצבי]] או בדמות [[עץ]] או משאבים מתחדשים אחרים. היה הרבה יותר קשה ויקר הן במונחי [[אנרגיה]] והן במונחי כלכלה לאסוף אטומי פחמן מהאטמוספירה ולהרכיב מהם שולחן, זאת בהשוואה למבנה המסודר יותר של עץ שמקל על בני האדם לבנות שולחן. באופן דומה איסוף של אטומי [[נחושת]] מהאדמה היה דבר יקר וקשה בהרבה יחסית לכרייה שלהם ממכרה היכן שהריכוז של העופרה גבוה.  הטבע מכניס ערך לתהליך הכלכלי על ידי הכנסת [[סדר]] - כלומר אין התפלגות אחידה של חומר ואנרגיה בייקום או בכדור הארץ.  

[[טבע|הטבע]], לפי דיילי מספק "סובסידיה" בדמות מחצבים עשירים שקל לחצוב אותם ולהפיק מהם מתכות, מחצבים שונים החיוניים לחקלאות (נניח [[אשלג]] ו[[פוספט]], [[דלק מחצבי]] או בדמות [[עץ]] או משאבים מתחדשים אחרים. היה הרבה יותר קשה ויקר הן במונחי [[אנרגיה]] והן במונחי כלכלה לאסוף אטומי פחמן מהאטמוספירה ולהרכיב מהם שולחן, זאת בהשוואה למבנה המסודר יותר של עץ שמקל על בני האדם לבנות שולחן. באופן דומה איסוף של אטומי [[נחושת]] מהאדמה היה דבר יקר וקשה בהרבה יחסית לכרייה שלהם ממכרה היכן שהריכוז של העופרה גבוה.  הטבע מכניס ערך לתהליך הכלכלי על ידי הכנסת [[סדר]] - כלומר אין התפלגות אחידה של חומר ואנרגיה בייקום או בכדור הארץ.  

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [[דלק מחצבי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו. דוגמה מרכזית לדבר זה היא כילוי איטי של [[דלק מחצבי]] - [[פחם]], [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[אורניום]].  

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [[דלק מחצבי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו. דוגמה מרכזית לדבר זה היא כילוי איטי של [[דלק מחצבי]] - [[פחם]], [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[אורניום]].  

בעיה אחת היא שדבר זה יוצר מחסור בטווח הארוך של משאבים אלה - בטווח הארוך כמות הנפט לדוגמה תלך ותרד. היבט זה לא בא לידי ביטוי בטווחים של עשרות שנים בגלל שבני האדם מגלים עתודות נפט חדשות בקרקע , אבל בטווח הארוך כמות הנפט תלך ותרד. בעיות קרובות יותר נוגעות ל[[שיא תפוקה]] של משאב וכן להיבטים פוליטיים של חלוקת משאבים. שיא תפוקה מתייחס לכך שבתחילה מכלים את מאגרי החומרים הקלים ביותר להשגה - מאגרים שקרובים למרכזי תעשייה גדולים (נניח מאגרי הפחם באירופה), מאגרים קרובים יותר לקרקע או מאגרים בעלי איכות טובה יותר ([[פחם]] מאיכות טובה יותר שנשרף בקלות רבה יותר עם פחות זיהום). ככל שעובר הזמן יש צורך להשקיע יותר אנרגיה בהפקת מחצבי אנרגיה - לדוגמה לכרות פחם עמוק יותר, לכרות פחם ממקומות נידחים יותר או בתנאים עויינים יותר - מבחינה גאוגרפית ( נניח בסמוך לקטבים או במדבריות) או מבחינה חברתית (כרייה באזורים שיש בהם מלחמות). בעיות פוליטיות שיכולות להיווצר הן כאשר מספר קטן של מדינות שולטות על משאבים טבעיים חיוניים, לדוגמה כאשר רוב עתודות  ה[[נפט]] העולמיות מרוכז באזור המזרח התיכון ורוסיה. לדבר זה השלכות הן על המבנה החברתי-פוליטי במדינות אלה ([[קללת משאבים]]) והן בשאלה של היחסים בין מדינות אלה לבין מדינות אחרות.   

בעיה אחת היא שדבר זה יוצר מחסור בטווח הארוך של משאבים אלה - בטווח הארוך כמות הנפט לדוגמה תלך ותרד. היבט זה לא בא לידי ביטוי בטווחים של עשרות שנים בגלל שבני האדם מגלים עתודות נפט חדשות בקרקע, אבל בטווח הארוך כמות הנפט תלך ותרד. בעיות קרובות יותר נוגעות ל[[שיא תפוקה]] של משאב וכן להיבטים פוליטיים של חלוקת משאבים. שיא תפוקה מתייחס לכך שבתחילה מכלים את מאגרי החומרים הקלים ביותר להשגה - מאגרים שקרובים למרכזי תעשייה גדולים (נניח מאגרי הפחם באירופה), מאגרים קרובים יותר לקרקע או מאגרים בעלי איכות טובה יותר ([[פחם]] מאיכות טובה יותר שנשרף בקלות רבה יותר עם פחות זיהום). ככל שעובר הזמן יש צורך להשקיע יותר אנרגיה בהפקת מחצבי אנרגיה - לדוגמה לכרות פחם עמוק יותר, לכרות פחם ממקומות נידחים יותר או בתנאים עויינים יותר - מבחינה גאוגרפית ( נניח בסמוך לקטבים או במדבריות) או מבחינה חברתית (כרייה באזורים שיש בהם מלחמות). בעיות פוליטיות שיכולות להיווצר הן כאשר מספר קטן של מדינות שולטות על משאבים טבעיים חיוניים, לדוגמה כאשר רוב עתודות  ה[[נפט]] העולמיות מרוכז באזור המזרח התיכון ורוסיה. לדבר זה השלכות הן על המבנה החברתי-פוליטי במדינות אלה ([[קללת משאבים]]) והן בשאלה של היחסים בין מדינות אלה לבין מדינות אחרות.   

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

===רווחה והון===

===רווחה והון===

דיילי מזכיר את ספרו של [[האווארד ת. אודום]] מ- 1969 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]]) היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה.

דיילי מזכיר את ספרו של [[האווארד ת. אודום]] מ-1969 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]]) היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה.

דיילי מצטט את הכלכלן [[קנת' בולדינג]]. בולדינג קבע ב-1945 כי [[רווחה כלכלית]] לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]]. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא אותו למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה - יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה.  

דיילי מצטט את הכלכלן [[קנת' בולדינג]]. בולדינג קבע ב-1945 כי [[רווחה כלכלית]] לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]]. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא אותו למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה - יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה.  

אם מגדילים את זרם הייצור ומשאירים את היחסים שירותים/מאגרי הון ומאגרי הון/זרם ייצור, דיילי מתייחס לכך כאל צמיחה (Growth). דבר זה הוא בעייתי היות וצמיחה כזו הורסת יותר ויותר משאבי טבע.  

אם מגדילים את זרם הייצור ומשאירים את היחסים שירותים/מאגרי הון ומאגרי הון/זרם ייצור, דיילי מתייחס לכך כאל צמיחה (Growth). דבר זה הוא בעייתי היות וצמיחה כזו הורסת יותר ויותר משאבי טבע.  

אם משאירים את זרם הייצור כמו שהוא ומגדילים את היחס שירותים/מאגרי הון או מאגרי הון/זרם ייצור דיילי מתייחס לכך כאל פיתוח. (Devloopment)

אם משאירים את זרם הייצור כמו שהוא ומגדילים את היחס שירותים/מאגרי הון או מאגרי הון/זרם ייצור דיילי מתייחס לכך כאל פיתוח (Devloopment).

דיילי קובע כי [[צמיחה כלכלית]] נובעת מהשילוב של צמיחה ושל פיתוח. וכי כלכלנים ופוליטיקאים לרוב מבלבלים בין הדברים. הם דוחקים להגדיל את הצמיחה, או מדברים על [[צמיחה בת קיימא]]. דיילי מעיד כי בצורה זו ניתן להגדיר בצורה קלה יחסית מהון [[פיתוח בר קיימא]] - זהו פיתוח ללא צמיחה - בלי שזרם הייצור גדל מעבר לנקודה שבה הוא פוגע ביכולת ההתחדשות וההטמעה של ה[[סביבה הטבעית]].

דיילי קובע כי [[צמיחה כלכלית]] נובעת מהשילוב של צמיחה ושל פיתוח. וכי כלכלנים ופוליטיקאים לרוב מבלבלים בין הדברים. הם דוחקים להגדיל את הצמיחה, או מדברים על [[צמיחה בת קיימא]]. דיילי מעיד כי בצורה זו ניתן להגדיר בצורה קלה יחסית מהון [[פיתוח בר קיימא]] - זהו פיתוח ללא צמיחה - בלי שזרם הייצור גדל מעבר לנקודה שבה הוא פוגע ביכולת ההתחדשות וההטמעה של ה[[סביבה הטבעית]].