שינויים

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של [[חקלאות|החקלאות]], ו-5% של מחיר הפקת [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות בכלכלה נאו קלאסית וב[[חקר הכלכלה|רוב הזרמים הכלכליים האחרים]] וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק ב[[ערך מוסף|ערך המוסף]] שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של [[חקלאות|החקלאות]], ו-5% של מחיר הפקת [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות בכלכלה נאו קלאסית וב[[חקר הכלכלה|רוב הזרמים הכלכליים האחרים]] וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק ב[[ערך מוסף|ערך המוסף]] שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.  

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [דלק מחבצי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו.

 

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [דלק מחבצי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו. דוגמה מרכזית לדבר זה היא כילוי איטי של [[דלק מחצבי]] - [[פחם]], [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[אורניום]].  

בעיה אחת היא שדבר זה יוצר מחסור בטווח הארוך של משאבים אלה - בטווח הארוך כמות הנפט לדוגמה תלך ותרד. היבט זה לא בא לידי ביטוי בטווחים של עשרות שנים בגלל שבני האדם מגלים עתודות נפט חדשות בקרקע , אבל בטווח הארוך כמות הנפט תלך ותרד. בעיות קרובות יותר נוגעות ל[[שיא תפוקה]] של משאב וכן להיבטים פוליטיים של חלוקת משאבים. שיא תפוקה מתייחס לכך שבתחילה מכלים את מאגרי החומרים הקלים ביותר להשגה - מאגרים שקרובים למרכזי תעשייה גדולים (נניח מאגרי הפחם באירופה), מאגרים קרובים יותר לקרקע או מאגרים בעלי איכות טובה יותר ([[פחם]] מאיכות טובה יותר שנשרף בקלות רבה יותר עם פחות זיהום). ככל שעובר הזמן יש צורך להשקיע יותר אנרגיה בהפקת מחצבי אנרגיה - לדוגמה לכרות פחם עמוק יותר, לכרות פחם ממקומות נידחים יותר או בתנאים עויינים יותר - מבחינה גאוגרפית ( נניח בסמוך לקטבים או במדבריות) או מבחינה חברתית (כרייה באזורים שיש בהם מלחמות). בעיות פוליטיות שיכולות להווצר הן כאשר מספר קטן של מדינות שולטות על משאבים טבעיים חיוניים, לדוגמה כאשר רוב עתודות  ה[[נפט]] העולמיות מרוכז באזור המזרח התיכון ורוסיה. לדבר זה השלכות הן על המבנה החברתי-פוליטי במדינות אלה ([[קללת משאבים]]) והן בשאלה של היחסים בין מדינות אלה לבין מדינות אחרות.

הטבע, לפי דיילי מספק "סובסידיה" בדמות מחצבים עשירים שקל לחצוב אותם ולהפיק מהם מתכות, או בדמות עץ. היה הרבה יותר קשה ויקר הן במונחי אנרגיה והן במונחי כלכלה לאסוף אטומי פחמן מהאטמוספירה ולהרכיב מהם שולחן, זאת בהשוואה למבנה המסודר יותר של עץ שמקל על בני האדם לבנות שולחן. באופן דומה איסוף של אטומי [[נחושת]] מהאדמה היה דבר יקר וקשה בהרבה יחסית לכרייה שלהם ממכרה היכן שהריכוז של העופרה גבוה. הטבע מכניס ערך לתהליך הכלכלי על ידי הכנסת סדר (אין התפלגות אחידה של חומר ואנרגיה בייקום או בכדור הארץ).  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

כאשר העולם היה ריק - מעט אנשים שצרכו מעט יחסית, היה קל להתעלם מהיבט זה, כיום יותר ויותר קשה לבצע זאת. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים התרומה השולית של כל עץ לרווחה הייתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מתאר [[תהליך ארוך טווח]] של מעבר מ"עולם ריק" ל"עולם מלא". כאשר העולם היה "ריק" - חיו בו [[גידול אוכלוסין|מעט אנשים]] שצרכו מעט מוצרים וסחורות יחסית להיום, ולכן היה קל להתעלם מהיבט זה. כלכלנים אחרים דימו מצב זה ל"כלכלת בוקרים" שבה כל אדם מוקף בשפע גדול של משאבי טבע. כיום יותר ויותר קשה להתעלם מכך (ראו [[ברוא יערות]]) שכן יש הרבה יותר בני אדם וכל אדם צורך הרבה יותר מוצרים ומשאבי טבע. תהליך זה מכונה כיום התקרבות לכיוון של  [[ספינת החלל כדור הארץ]] - שבה כמות ה[[הון הטבעי]] ביחס לנפש היא מצומצת יותר וכמות הון טבעי זו מושפעת יותר מפעילות האדם בשל שילוב של [[אוכלוסייה]] גדולה יותר וצריכה לנפש גדולה יותר. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים [[תועלת שולית|התרומה השולית]] של כל עץ לרווחה הייתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

===רווחה והון===

===רווחה והון===

דיילי מזכיר את [[האווארד ת. אודום]] 1969 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]] היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה.

דיילי מזכיר את ספרו של [[האווארד ת. אודום]] מ- 1969 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]]) היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה.

דיילי מצטט את [[קנת' בולדינג]] שכבר ב-1945 קבע כי רווחה כלכלית לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]]. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא אותו למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה - יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה.  

דיילי מצטט את הכלכלן [[קנת' בולדינג]]. בולדינג קבע ב-1945 כי [[רווחה כלכלית]] לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]]. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא אותו למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה - יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה.  

לפי דיילי, רווחה נובעת משירותים שמספקים שביעות רצון על ידי מאגרים של הון - הן הון טבעי והן הון מעשה ידי אדם (ניתן לכלול בכך את ההון התעשייתי כמו גם סוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]], ו[[הון אנושי]]). המטרה הכלכלית האמיתית היא להפוך הון טבעי להון מעשה ידי אדם בכמות האופטימלית - לא מעט מידי ולא יותר מידי.  

לפי דיילי, רווחה נובעת משירותים שמספקים שביעות רצון על ידי מאגרים של הון - הן [[הון טבעי]] והן הון מעשה ידי אדם (ניתן לכלול בכך את ההון התעשייתי כמו גם סוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]], ו[[הון אנושי]]). המטרה הכלכלית האמיתית היא להפוך הון טבעי להון מעשה ידי אדם בכמות האופטימלית - לא מעט מידי ולא יותר מידי.  

דיילי תומך בדעה של בולדינג - לפיו הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכה אלא ממאגרים של הון. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר ההחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום.  

דיילי תומך בדעה של בולדינג - לפיו הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכה אלא ממאגרים של הון. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר ההחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום.  

* [[כלכלת מצב יציב]]

* [[כלכלת מצב יציב]]

* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]

* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==