שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (באנגלית: '''Marketplace of ideas''') הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברליזם|ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטוענים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  
 
'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (באנגלית: '''Marketplace of ideas''') הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברליזם|ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטוענים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  
 +
 +
 +
==היסטוריה==
 +
המטפורה של החלפת רעיונות כדבר שדומה ל"שוק" הופיעה לראשונה ככל הנראה בכתב בפסיקה של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] בשנת 1919. ההתייחסות הראשונה ל"סחר חופשי ברעיונות" במסגרת "התחרות בשוק" מופיעה בדעת המיעוט של השופט אוליבר ונדל הולמס הבן בפסק הדין '''אברמס נגד''' '''ארצות הברית''' (1919). <ref>''[[Abrams v. United States]]'', 250 U.S. 616, 630 (1919)</ref>
 +
 +
הביטוי "שוק הרעיונות" הופיע לראשונה בחוות דעת מטעם הרוב של השופט [[ויליאם אורוויל דאגלס|ויליאם אורוויל דגלאס]] בהחלטת בית המשפט העליון בתיק '''ארצות הברית נגד ראמלי''' משנת 1953: "כמו אלה שמוציאים לאור עיתונים, כתבי עת או ספרים, גם המו"ל הזה מציע את דעתם של אנשים בשוק הרעיונות". <ref>{{Cite web|last=First Amendment Fellow|url=http://www.firstamendmentcenter.org/holmes’-idea-marketplace-–-its-origins-legacy|title=Holmes' idea marketplace – its origins & legacy &#124; First Amendment Center – news, commentary, analysis on free speech, press, religion, assembly, petition|publisher=Firstamendmentcenter.org|date=May 13, 2010|accessdate=January 1, 2014|archive-date=2017-11-04|archive-url=https://web.archive.org/web/20171104153013/http://www.firstamendmentcenter.org/holmes%E2%80%99-idea-marketplace-%E2%80%93-its-origins-legacy/|url-status=dead}}</ref>
 +
 +
החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1969 בתיק <nowiki><b>ברנדנבורג </b></nowiki> נגד '''אוהיו''' עיגנה את רעיון "שוק הרעיונות" כ[[מדיניות ציבורית]] דומיננטית הבאה לביטוי בחוק חופש הביטוי של ארצות הברית -  כלומר, כדי לפעול נגד רעיון זה ונגד חופש הביטוי, אפשר להצדיק חריגים קיצוניים ומעטים בלבד המנוגדים לזכות לחופש הביטוי, וזאת רק על ידי מדיניות שנועדה לדון בכל מקרה לגופו באופן ספציפי, למשל במקרים שבהם חופש הביטוי יוצר [[סכנה ברורה ומיידית]] לחיים.
 +
 +
התיקים הקודמים שעסקו בנושא "שוק הרעיונות", עסקו בזכויות הביטוי של אנשים ולא בעקרונות המופשטים, אך החלטת ''מועצת הרוקחות של מדינת וירג'יניה נגד'' ''המועצה הצרכנית לאזרחי וירג'יניה'' ב-1976 הרחיבה את זכות חופש הביטוי ל[[תאגיד|תאגידים]] על ידי יצירת "[[חופש ביטוי מסחרי]]", וביטלה את ה[[רגולציה]] הממשלתית על [[פרסום]].<ref name="WeTheCorporations">{{Cite book|title=We the Corporations: How American Businesses Won Their Civil Rights|last=Winkler|first=Adam|publisher=Liveright|year=2018|isbn=978-0871407122}}</ref> זכות זו לא הועמדה בספק מאז בפסיקה בארצות הברית.  החלטות אלה יצרו מורשת פוליטית ותרבותית שהובילה להחלטות עוקבות כמו [[פסק דין Citizens United נגד FEC]], שצמצם את יכולת הממשלה לבקר את חופש הביטוי של תאגידים ואת מסעות הפרסום המסחריים והפוליטיים הנרחבים של תאגידים, בצורה שאפשרה לתאגידים השפעה פוליטית ותרבותית רחבה יותר. מבקרים של היבט זה מצביעים על היכולת של תאגידים לקדם רעיונות שנוחים להם מבחינה מסחרית בתחומים כמו שיווק מוצרים שמזיקים לבריאות או לסביבה ויכולים להגביל את החופש של אנשים.<ref name="Adcreep">{{Cite book|title=Adcreep: The Case Against Modern Marketing|last=Bartholomew|first=Mark|publisher=Stanford Law Books|year=2017|isbn=978-0804795814}}</ref>
    
==ביקורת ותאוריות אחרות==
 
==ביקורת ותאוריות אחרות==
שורה 11: שורה 21:  
דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתנגדים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.   
 
דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתנגדים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.   
   −
דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להיתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. לרמות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים, התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה, ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.
+
דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להיתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. למרות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים (בהן ביולוגיה, מחשבים, חקר שפות ועוד), התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה, ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.
 +
 
 
בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.  
 
בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.  
   −
דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתיאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום תעמולה והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מרעיונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימים זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לרעיונות פשוטים בכך שהם ויראליים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותר. דוגמה אחת לכך היא הנטייה של טלוויזיה להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  
+
דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתיאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום [[תעמולה]] והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מרעיונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימים זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לרעיונות פשוטים בכך שהם ויראליים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותר. דוגמה אחת לכך היא הנטייה של [[טלוויזיה]] להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  
 +
 
 +
דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "[[מידע זבלי]]" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים וזאת בגלל שלאנשים יש זמן מוגבל אותו הם צריכים לחלק בין עבודה, שינה, טיפול בילדים וכו' - יש להם זמן מוגבל לפנאי ובמסגרת זמן זה עליהם לבחור בין סוגים שונים של מידע - ככל שהמידע הבידורי רב יותר הוא יכול "להטביע" מידע חשוב בצורה אפקטיבית יותר. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]] - לדוגמה [[חברות טבק]] חזרו שוב ושוב על הרעיון לפיו לאנשים יש חופש בחירה - ולכן הממשלה לא צריכה להתערב בשאלה אם לעשן או לא לעשן - דבר זה מסתיר שני רעיונות אחרים - לפיהם [[עישון הוא ממכר]] מאד - ולכן מי שמתחיל לעשן עלול לא להצליח להפסיק לעשן גם אם הוא רוצה, רעיון נוסף הוא כי חלק ניכר מהשיווק של חברות הטבק מיועד לעודד עישון בגיל מוקדם ככל האפשר - [[שיווק טבק לילדים ולבני נוער]] - כדי לגרום להתמכרות בגיל מוקדם. המיקוד של הדיון במעשן מבוגר בודד מייצר הקשר שבו נוח להתעלם מפעולות של חברות הטבק שמגבילות את החופש של אנשים על ידי מכירת מוצר ממכר לילדים.   
   −
דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "מידע זבלי" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]].  
+
שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. לפי ההגדרה הכלכלית, [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר [[מוצר יריבי|לא יריבי]] ולא [[מוצר בלבדי|בלבדי]]. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי. כך לדוגמה נניח שאתם רוצים להפיץ מחקר שעשה חוקר מכובד לפיו [[עישון ובריאות|עישון מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ריאות]]. הפצה של מידע כזה יכולה לסייע לאנשים להמנע מעישון בעצמם, להגמל מעישון או למנוע מילדים שלהם להתחיל לעשן. הרווח הכלכלי של אנשים אלה הוא גבוה מאד - שכן הם יחסכו כמה מאות שקלים בחודש על קניית מוצרי עישון, וכן יחסכו כסף על נסיונות להגמל מעישון. רוב האנשים האלה גם ירוויחו בריאות טובה יותר - תוחלת חיים ארוכה יותר, [[מניעת נכות|פחות סיכוי לנכות]] ועוד - וניתן לכמת לפחות חלק מכך לסכומי כסף. עם זאת בגלל האופי של "מוצר ציבורי" של ידע, אין הרבה סיכוי שמיליוני אנשים שהרוויחו מהמדיע הזה ישלמו לחוקרים שקיימו את הניסוי על סכנות העישון או לרופאים , עיתונאים או פעילים חברתיים שהפיצו על המידע על המחקר הזה ועל מחקרים אחרים. סיבה אחת היא שהשפעות טובות על הבריאות יתקיימו עקב אי-עישון - בין אם האדם יודע את הסיכונים של טבק לבריאות ובין אם לאו. נניח אדם חסר השכלה בריאותית שנמע מעישון עקב זה שהוא קיבל הוראה כזו מרב או מהוריו או מחבר שהוא מעריך - גם אם הוא לא קרא מחקרים מדעיים בנושא. או בגלל שהוא לא התחיל לעשן בגלל שבסביבה שלו לא היו מעשנים שפיתו אותו להתחיל לעשן בגיל צעיר. גם אם האדם יודע את נזקי העישון בגלל שהוא קרא את המחקר המדעי על נזקי העישון או בגלל שקרא דברים שאנשים אחרים כתבו על כך - עדיין אין לו סיבה מיוחדת לשלם - שכן הוא נהנה מאפקט "הטרמפיסט החופשי" שמתקיים במוצר ציבורי - הקלות שבה ניתן להנות ממוצר ציבורי בלי לשלם עליו - בגלל שמדובר במוצר שאינו בלבדי.  
   −
שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר לא יריבי ולא בלבדי לפי הגדרתו. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי.  
+
בעיה זו נפוצה לגבי סוגים רבים של מידע - לדוגמה היא קיימת גם לגבי היבטים רבים אחרים של [[בריאות הציבור]] שבה מידע מסויים - נניח על [[תזונה בריאה]] או [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]] או על הדרך בה תכנון עירוני יכול להשפיע על בריאות גופנית ([[תחבורה פעילה]]). אם המידע לא קיים ולא נפוץ אזי לעיתים קרובות על המדענים, הרופאים ופעילי בריאות להאבק מול דעות קדומות של אנשים, וכן מול אינטרסים מסחריים של חברות ותאגידים - הללו מרוויחים מהפצה של מוצרים מזיקים לבריאות ומשתמשים בכוח הכלכלי ובכוח הפוליטי שלהם כדי להקשות על הגעה למידע הבריאותי הנכון וכדי לבלבל את הציבור  - לדוגמה על ידי שיטות כמו [[נטיעת ספק]] במקביל - כל אדם שזכה בבריאות טובה בעקבות מידע אמיתי שהוא נחשף עליו - לאו דווקא ישלם כסף למי שיצר או הפיץ את המידע הזה. בחברות שבהן המידע הזה נפוץ ומקובל המידע עצמו יכול לשרוד ולהיות פופלארי על ידי שימור והעברה עממית שלו - אבל אנשים לא משלמים לרופאים פעילים חברתיים או חוקרים כדי לשמר את המידע הזה. היבטים אלה נידונים בספרים כמו [[חברת השפע]] שטוענים כי השוק החופשי מעולה בהפצה של מוצרים פרטיים (כמו מכוניות, סיגריות, עניבות) אבל הוא גרוע בייצור והפצה של מוצרים ציבוריים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 25: שורה 38:  
*[[תאוריות קונספירציה]]  
 
*[[תאוריות קונספירציה]]  
 
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
 
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
 +
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
    
[[קטגוריה:תקשורת]]
 
[[קטגוריה:תקשורת]]
 
[[קטגוריה:תרבות]]
 
[[קטגוריה:תרבות]]
6

עריכות