שינויים

שורה 32: שורה 32:     
דיכטר האמין כי אם אתה מזהה את עצמך עם המוצר, יכול להיות לזה ערך תראפי, זה משפר את הדימוי העצמי שלך, אתה מקבל ביטחון, על ידי כך הוא האמין שנקבל את החברה הטובה ביותר האפשרית.
 
דיכטר האמין כי אם אתה מזהה את עצמך עם המוצר, יכול להיות לזה ערך תראפי, זה משפר את הדימוי העצמי שלך, אתה מקבל ביטחון, על ידי כך הוא האמין שנקבל את החברה הטובה ביותר האפשרית.
 +
 +
===שימוש של פסיכולוגיה שיווקית בפוליטיקה===
 +
מאז שנות ה-80 , קיים שימוש גובר בכלים מתחומי הפסיכולוגיה השיווקית וכן פסיכולוגיה חברתית, שיווק ועוד במסגרת הפוליטיקה, ובמיוחד בהקשר של [[פוליטיקה של זהויות]]. הפרק האחרון של הסדרה [[המאה של העצמי]] מדגים כיצד מפלגות ומועמדים לנשיאות בארצות הברית עסקו פחות ופחות בדברים כמו מצע, אידאולוגיות והבטחות לגבי מדיניות עתידית ויותר ויותר בנושאים הקשורים בזהות של המצביעים הפוטנציאיליים שלהם, תוך הפקה של טקסים, מחוות, ויצירת [[ספין תקשורתי]] כדי להעביר מסרים לקהל הבוחרים, לעיתים קרובות כאשר מסרים אלה הם לא מסר גלוי אלה מסר עקיף שנועד להתחבר לזהות עצמית קיימת ולנתב אותה לכיוון רצוי למפלגה או למועמד הפוליטי.
 +
 +
לדוגמה במרוץ הנשיאות שלו ביל קלינטון שילב סרטונים שבהם הוא הולך לצוד. דבר זה הרגיז חלק מהבוחרים שלו אבל העיבר מסר לקהל בוחרים שהתלבט בינו לבין המועמד של המפלגה הרפוביקלנית. הדבר זה בא על חשבון העברת מסרים גלויים הנוגעים למדיניות שבה הוא עתיד לנקוט, אבל יש בכך שידור מסר חשוב בהקשר של פוליטיקה של זהויות - קלינטון ניסה לאותת כי הוא חלק מציבור רחב בארצות הברית שחי במרחב הכפרי והולך מידי פעם לצוד בעלי חיים.
 +
 +
מאז מגמה זו התחזקה בפוליטיקה, גם בישראל לדוגמה מפלגות עסקו יותר ויותר בפרסום על בסיס מחקרים וניתוחים של אנשי שיווק ופסיכולוגים, והדגישו היבטים של זהות עצמית ומסרים תת-הכרתיים תוך הפחתת המינון של אידאולוגיה ברורה והצעה לצעדי מדיניות. דוגמה לכך היא מפלגות כמו "ש"ס" או ישראל ביתנו שפנו במובהק לסיגמנטים חברתיים. דוגמה אחרת היא מפלגת הליכוד שהפסיקה לפרסם מצע לקראת הבחירות.
    
==כלים==
 
==כלים==