שינויים

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים בדיונים המחברים בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים בדיונים המחברים בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני פרוץ [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינוים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים בודדים של השיטה המדעית.  

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני פרוץ [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים בודדים של השיטה המדעית.  

==התפתחות הידע בחברות האנושיות עתיקות==

==התפתחות הידע בחברות האנושיות עתיקות==

מבחינה היסטורית רוב הידע לגבי "איך העולם עובד" אורגן בחברות של [[ציידים לקטים]] על ידי סיפורים ושירים שהועברו מדור לדור בידי זקני המשפחה או חכמי השבט. מידע זה היה חיוני במקרים רבים כדי לדעת איזה צמחים יש לאכול, מתי כדאי לנדוד ומאילה דברים כאשי להיזהר. היה חשוב להעביר מידע זה לדור הבא כדי להפחית סיכונים לשמור על בריאות השבט וכדי למנוע מריבות ובעיות שונות.  

מבחינה היסטורית רוב הידע לגבי "איך העולם עובד" אורגן בחברות של [[ציידים לקטים]] על ידי סיפורים ושירים שהועברו מדור לדור בידי זקני המשפחה או חכמי השבט. מידע זה היה חיוני במקרים רבים כדי לדעת איזה צמחים יש לאכול, מתי כדאי לנדוד ומאילה דברים כאשי להיזהר. היה חשוב להעביר מידע זה לדור הבא כדי להפחית סיכונים לשמור על בריאות השבט וכדי למנוע מריבות ובעיות שונות.  

עם התפתחות החברה המודרנית באירופה, אנשים רבים תארו את האנשים בחברות של ציידים לקטים כאנשים נבערים ובורים. וזאת בעיקר על רקע המפגש של אירופאים מגלי עולם עם שבטים [[ילדים]] ברחבי העולם - שאת שפתם ותרבותם לא הבינו, והיו בעלי טכנולוגיה נחותה יותר ואמונות דתיות ומיסטיות שנראו מוזרות ושנות מאד. במהלך המאה ה-20 החלו אנתרופולוגים, ארכאולוגים וחוקרים נוספים לערער על הנחות אלו. בני השבטים הנודדים נדרשו לעיתים קרובות לידע רב כדי לשרוד. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי הדעה לגבי טיפשותם ובורותם של ציידים לקטים היא מיתוס מודרני מוטעה. אדם בור או טיפש יכול לשרוד בקלות בחברה מודרנית שכן העונש על כך הוא לרוב בדמות עוני או סנקציות חברתיות. לעומת זאת אדם בחברה של ציידים לקטים שטועה לגבי משהו עלול להיפצע באופן קשה או למות. דיימונד מתאר לדגומה כיצד ציידים לקטים איתם שהה היו בקיאים במאות סוגים של צמחים ופטריות שהיו נחוצים להם כדי לשרוד.   

עם התפתחות החברה המודרנית באירופה, אנשים רבים תארו את האנשים בחברות של ציידים לקטים כאנשים נבערים ובורים. וזאת בעיקר על רקע המפגש של אירופאים מגלי עולם עם שבטים [[ילדים]] ברחבי העולם - שאת שפתם ותרבותם לא הבינו, והיו בעלי טכנולוגיה נחותה יותר ואמונות דתיות ומיסטיות שנראו מוזרות ושנות מאד. במהלך המאה ה-20 החלו אנתרופולוגים, ארכאולוגים וחוקרים נוספים לערער על הנחות אלו. בני השבטים הנודדים נדרשו לעיתים קרובות לידע רב כדי לשרוד. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי הדעה לגבי טיפשותם ובורותם של ציידים לקטים היא מיתוס מודרני מוטעה. אדם בור או טיפש יכול לשרוד בקלות בחברה מודרנית שכן העונש על כך הוא לרוב בדמות עוני או סנקציות חברתיות. לעומת זאת אדם בחברה של ציידים לקטים שטועה לגבי משהו עלול להיפצע באופן קשה או למות. דיימונד מתאר לדוגמה כיצד ציידים לקטים איתם שהה היו בקיאים במאות סוגים של צמחים ופטריות שהיו נחוצים להם כדי לשרוד.   

ברוב המקומות סיפורים אלו הפכו למיתוסים ואגדות שערבו גיבורים, רוחות, שדים, אלים וכיוצא בזה. הידע לגבי רפואה, היסטוריה, גאוגרפיה, עולם החי והצומח, ויחסים בין אישיים ונורמות - היו ארוגים יחד עם הסברים מיסטיים.  

ברוב המקומות סיפורים אלו הפכו למיתוסים ואגדות שערבו גיבורים, רוחות, שדים, אלים וכיוצא בזה. הידע לגבי רפואה, היסטוריה, גאוגרפיה, עולם החי והצומח, ויחסים בין אישיים ונורמות - היו ארוגים יחד עם הסברים מיסטיים.  

לאחר המהפכה החקלאית והתחלת הופעתם של ערים - במצרים ובעמק הנילוס החל להתפתח הכתב ואיתו מעמד של פקידים סופרים ואנשים יודעי קרוא וכתוב שהיו מיעוט קטן. רוב האנשים בחברות העתיקות היו איכרים או רועים - ורובם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב. המסורות לגבי הסברים על העולם, רפואה, מיתוסים על העבר והיבטים הנוגעים לאסטרונומיה, טכנולוגיה ועוד הועברו עם הזמן לכתב. התפתחה אליטה של כהני דת שעסקו במקביל - הן בהסברים תאולוגיים ועריכת טקסים שונים, ולפעמים גם באיסוף ידע, ריכוז שלו, שיתוף והפצה שלו.  

לאחר המהפכה החקלאית והתחלת הופעתם של ערים - במצרים ובעמק הנילוס החל להתפתח הכתב ואיתו מעמד של פקידים סופרים ואנשים יודעי קרוא וכתוב שהיו מיעוט קטן. רוב האנשים בחברות העתיקות היו איכרים או רועים - ורובם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב. המסורות לגבי הסברים על העולם, רפואה, מיתוסים על העבר והיבטים הנוגעים לאסטרונומיה, טכנולוגיה ועוד הועברו עם הזמן לכתב. התפתחה אליטה של כהני דת שעסקו במקביל - הן בהסברים תאולוגיים ועריכת טקסים שונים, ולפעמים גם באיסוף ידע, ריכוז שלו, שיתוף והפצה שלו.  

בחברות אלה מופיעים מיתוסים רבים על "בריאת העולם" ועל "הופעת האדם בעולם" במסורות דתיות שונות. הסיפורים נוצרו לרוב לפני הופעת הכתב, והם נאספו במשך אלפי שנים ואיחדו בעצם סיפורים של שבטים שונים שהתאחדו לארגונים פוליטיים גדולים יותר. כך לדוגמה המיתולוגיה המצרית גובשה על פני כ-3000 שנה והיא מכילה סיפורים שסותרים זה את זה. במיתולוגיה המצרית התקיים האל "נו" שהיה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל "אתום" את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבעה, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה.  

בחברות אלה מופיעים מיתוסים רבים על "בריאת העולם" ועל "הופעת האדם בעולם" במסורות דתיות שונות. הסיפורים נוצרו לרוב לפני הופעת הכתב, והם נאספו במשך אלפי שנים ואיחדו בעצם סיפורים של שבטים שונים שהתאחדו לארגונים פוליטיים גדולים יותר. כך לדוגמה המיתולוגיה המצרית גובשה על פני כ-3,000 שנה והיא מכילה סיפורים שסותרים זה את זה. במיתולוגיה המצרית התקיים האל "נו" שהיה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל "אתום" את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבעה, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה.  

בתת-היבשת ההודית יש מספר מסורות הנוגעות לבריאת העולם, חלקן מופיעות בוודות השונות. מזמור ריג ודה 10.90 מתאר למשל כי פורושה, העולם הנגלה, הכוח הזכרי, היה בעל אלף ראשים, אלף עיניים אלף רגלים הוא כיסה את הארץ מכל צדדיה מתוח מעבר לה כעשר אצבעות. רבע ממנו נשאר על האדמה ושלושה רבעים עלו למעלה, האלים הקריבו כקורבן את פורשה שעל כדור הארץ. מהקורבן שהוקרב הם אספו את החמאה הגבישית, וממנה פורושה יצר את החיות פראיות והמאולפות. נבראו הסוסים, הבקר העזים והכבשים. הירח הופיע מרוחו והשמש נולד מעינו.  

בתת-היבשת ההודית יש מספר מסורות הנוגעות לבריאת העולם, חלקן מופיעות בוודות השונות. מזמור ריג ודה 10.90 מתאר למשל כי פורושה, העולם הנגלה, הכוח הזכרי, היה בעל אלף ראשים, אלף עיניים אלף רגלים הוא כיסה את הארץ מכל צדדיה מתוח מעבר לה כעשר אצבעות. רבע ממנו נשאר על האדמה ושלושה רבעים עלו למעלה, האלים הקריבו כקורבן את פורשה שעל כדור הארץ. מהקורבן שהוקרב הם אספו את החמאה הגבישית, וממנה פורושה יצר את החיות פראיות והמאולפות. נבראו הסוסים, הבקר העזים והכבשים. הירח הופיע מרוחו והשמש נולד מעינו.  

עם התפתחות הכתב והמורכבות של החברה, הפכו הדתות השונות מורכבות יותר, ועסקו בנושאים כמו היסטוריה, מוסר, משפט, קוסמולוגיה כאשר ההסבר והצידוק לדברים הם רצונם של האלים. לדוגמה במיתולוגיה היוונית זאוס שולט באוויר, בסערות בברקים, ואילו פוסידון שולט בים. לכל אל יש שליטה על כוחות משלו ותופעות טבע שונות נובעות ממריבות בין האלים, ממנהגים שלהם או מכך שבני האדם עושים דברים שמרגיזים או משביעים את רצון האלים. כך לדוגמה מחזור החורף והקיץ הוסבר במיתולוגיה היוונית בכך שהאלה דמטר הולכת לישון ומתעוררת. ניתנו גם הסברים מאיפה הגיעו המצאות טכנולוגיות כמו האש (גניבה מהאלים) או גידולי חיטה, זית וכו'.  

עם התפתחות הכתב והמורכבות של החברה, הפכו הדתות השונות מורכבות יותר, ועסקו בנושאים כמו היסטוריה, מוסר, משפט, קוסמולוגיה כאשר ההסבר והצידוק לדברים הם רצונם של האלים. לדוגמה במיתולוגיה היוונית זאוס שולט באוויר, בסערות בברקים, ואילו פוסידון שולט בים. לכל אל יש שליטה על כוחות משלו ותופעות טבע שונות נובעות ממריבות בין האלים, ממנהגים שלהם או מכך שבני האדם עושים דברים שמרגיזים או משביעים את רצון האלים. כך לדוגמה מחזור החורף והקיץ הוסבר במיתולוגיה היוונית בכך שהאלה דמטר הולכת לישון ומתעוררת. ניתנו גם הסברים מאיפה הגיעו המצאות טכנולוגיות כמו האש (גניבה מהאלים) או גידולי חיטה, זית וכו'.  

בחברות דתיות ו[[מלוכנות|מלוכניות]] המשך שמירה על הסדר החברתי הקיים ועל המסורת הייתה בעלת חשיבות גבוה מאד למעמדות השליטים. המלכים והכהנים רצו שהתושבים יצייתו להם, וחברה צייתנית שהאמינה בצדקת המלך והכהנים הייתה חברה מלוכדת שיכלה להתמודד בצורה טובה יותר מול איומים כמו רעב, מלחמות ובעיות נוספות. בחברות אלה שאלת שאלות היתה דבר לא רצוי. היה ברור מאליו לדוגמה שהמלך מולך בגלל שזהו רצון האל, וכי האל הוא גם הסמכות שבזכותה הכהנים והחכמים יודעים מה נכון ומה לא נכון, יודעים לנבא מה יהיה בעתיד ולתת עצות בנושאים רבים.

בחברות דתיות ו[[מלוכנות|מלוכניות]] המשך שמירה על הסדר החברתי הקיים ועל המסורת הייתה בעלת חשיבות גבוה מאד למעמדות השליטים. המלכים והכהנים רצו שהתושבים יצייתו להם, וחברה צייתנית שהאמינה בצדקת המלך והכהנים הייתה חברה מלוכדת שיכלה להתמודד בצורה טובה יותר מול איומים כמו רעב, מלחמות ובעיות נוספות. בחברות אלה שאלת שאלות הייתה דבר לא רצוי. היה ברור מאליו לדוגמה שהמלך מולך בגלל שזהו רצון האל, וכי האל הוא גם הסמכות שבזכותה הכהנים והחכמים יודעים מה נכון ומה לא נכון, יודעים לנבא מה יהיה בעתיד ולתת עצות בנושאים רבים.

===ניצני החקירה המדעית===

===ניצני החקירה המדעית===

בתקופת הנאורות אנשי מדע מתחילים לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

בתקופת הנאורות אנשי מדע מתחילים לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר  מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית.הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם.  

הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר  מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית. הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם.  

עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם , התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר.  

עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר.  

אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחתה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונמיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הבילווג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95]

אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95]

==עימותים בין המדע לבין הדת==

==עימותים בין המדע לבין הדת==

ככל שהתקדם המחקר המדעי, כך נגלו יותר ויותר סכסוכים ומחלוקות בין התאוריות המדעיות החדשות לבין השקפות דתיות של הדתות המונותאיסטיות, וכן עם דתות אחרות. מחלוקות אלו כללו:

ככל שהתקדם המחקר המדעי, כך נגלו יותר ויותר סכסוכים ומחלוקות בין התאוריות המדעיות החדשות לבין השקפות דתיות של הדתות המונותאיסטיות, וכן עם דתות אחרות. מחלוקות אלו כללו:

* המהפכה הקופנארנית - אריסטו, הכנסייה הקתולית והיהדות הניחו כי כדור הארץ מצוי במרכז היקום וכי השמש, והכוככבים כולם סובבים אותו. דוגמה לכך בתנ"ך היא הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון".אפלטון חשב שכל הגופים השמימיים חייבים לנוע במעגלים וחייבים להיות כדורים שלמים. אריסטו, תלמידו של אפלטון המשיך לפתח את התאוריה. אריסטו סבר כי היקום בנוי מספרות מושלמות שעליהן יושבים הכוכבים, כאשר כדור הארץ (יסוד האדמה) נמצא במרכז. תלמי (המאה השנייה לספירה) העמיד את הארץ במרכז היקום, וסביב לה את גרמי השמים. הכנסייה הקתולית צידדה באריסטו ורדפה את החוקרים שטענו כי כדור הארץ סובב את השמש. בשנת 1543 הציע קופרניקוס מחדש את המודל ההליוצנטרי, בו השמש הייתה מרכז היקום. קופרניקוס טען כי כוכבי הלכת אינם קבועים בספרות מוצקות ותנועתם הנראית נובעת מתנועתו של כדור הארץ.  בעקבות הגילוי של גלילאו את ירחי שבתאי ובעקבות העבודות של קפלר וניוטון הפך המודל ההליוצנטרי, למודל מקובל על יותר ויותר מדענים ועל הציבור הרחב. הכנסיה ניסתה להתנגד לרעיונות אלה בשיטות של [[צנזורה]] עינויים והוצאות להורג. המדען ג'ורדנו ברונו שתמך במודל של קופרינקוס הוצא להורג באישומי כפירה בשנת 1600. ספריו של קופרינקוס עצמו הוצאו לאור רק בשנת מותו. ב 1615, הגן גלילאו על  האסטרונומיה הקופרניקאית ונגד הכנסת "על סיבובי גלגלי השמיים" של קופרניקוס לאינדקס הספרים האסורים. בפגישה של חשמני האינקוויזיציה ב-24 בפברואר 1616 נקבע כי נאסר על גלילאו להחזיק, להגן או ללמד את התורה הקופרניקאית. ב-1633 גלילאו נאסר במעצר בית עד יום מותו היתר לחזור לביתו בתנאי מעצר בית, שם גר עד סוף חייו תחת השגחה של קציני אינקוויזיציה. המתמטיקאי, והאסטרונום יוהאנס קפלר שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה, פרסם את חוקי קפלר לתנועה אליפטית של גופים סביב השמש. לאחר כ-80 שנים לערך הראה אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי המקובל כיום לתנועת גרמי השמים. במהלך המאה ה-20 התברר כי מערכת השמש עצמה אינה מרכז היקום אלא חלק מגלקסיה ענקית, שבה יש מיליארדי שמשות אחרות,  וכי מערכת השמש נמצאת באזור כשני שליש ממרכז הגלקסיה. בהמשך התברר כי יש עוד מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום וקשה בכלל להגדיר מהו "מרכז" היקום. ב-31 באוקטובר 1992, 350 שנה לאחר מותו של גלילאו גליליי, נשא האפיפיור יוחנן פאולוס השני נאום, שבו הודה בטעויות הכנסייה הקתולית בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.

* המהפכה הקופנארנית - אריסטו, הכנסייה הקתולית והיהדות הניחו כי כדור הארץ מצוי במרכז היקום וכי השמש, והכוכבים כולם סובבים אותו. דוגמה לכך בתנ"ך היא הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". אפלטון חשב שכל הגופים השמימיים חייבים לנוע במעגלים וחייבים להיות כדורים שלמים. אריסטו, תלמידו של אפלטון המשיך לפתח את התאוריה. אריסטו סבר כי היקום בנוי מספרות מושלמות שעליהן יושבים הכוכבים, כאשר כדור הארץ (יסוד האדמה) נמצא במרכז. תלמי (המאה השנייה לספירה) העמיד את הארץ במרכז היקום, וסביב לה את גרמי השמים. הכנסייה הקתולית צידדה באריסטו ורדפה את החוקרים שטענו כי כדור הארץ סובב את השמש. בשנת 1543 הציע קופרניקוס מחדש את המודל ההליוצנטרי, בו השמש הייתה מרכז היקום. קופרניקוס טען כי כוכבי הלכת אינם קבועים בספרות מוצקות ותנועתם הנראית נובעת מתנועתו של כדור הארץ.  בעקבות הגילוי של גלילאו את ירחי שבתאי ובעקבות העבודות של קפלר וניוטון הפך המודל ההליוצנטרי, למודל מקובל על יותר ויותר מדענים ועל הציבור הרחב. הכנסייה ניסתה להתנגד לרעיונות אלה בשיטות של [[צנזורה]] עינויים והוצאות להורג. המדען ג'ורדנו ברונו שתמך במודל של קופרניקוס הוצא להורג באישומי כפירה בשנת 1600. ספריו של קופרינקוס עצמו הוצאו לאור רק בשנת מותו. ב 1615, הגן גלילאו על  האסטרונומיה הקופרניקאית ונגד הכנסת "על סיבובי גלגלי השמיים" של קופרניקוס לאינדקס הספרים האסורים. בפגישה של חשמני האינקוויזיציה ב-24 בפברואר 1616 נקבע כי נאסר על גלילאו להחזיק, להגן או ללמד את התורה הקופרניקאית. ב-1633 גלילאו נאסר במעצר בית עד יום מותו היתר לחזור לביתו בתנאי מעצר בית, שם גר עד סוף חייו תחת השגחה של קציני אינקוויזיציה. המתמטיקאי, והאסטרונום יוהאנס קפלר שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה, פרסם את חוקי קפלר לתנועה אליפטית של גופים סביב השמש. לאחר כ-80 שנים לערך הראה אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי המקובל כיום לתנועת גרמי השמים. במהלך המאה ה-20 התברר כי מערכת השמש עצמה אינה מרכז היקום אלא חלק מגלקסיה ענקית, שבה יש מיליארדי שמשות אחרות,  וכי מערכת השמש נמצאת באזור כשני שליש ממרכז הגלקסיה. בהמשך התברר כי יש עוד מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום וקשה בכלל להגדיר מהו "מרכז" היקום. ב-31 באוקטובר 1992, 350 שנה לאחר מותו של גלילאו גליליי, נשא האפיפיור יוחנן פאולוס השני נאום, שבו הודה בטעויות הכנסייה הקתולית בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.

* [[אבולוציה]] ביולוגית - אחת המחלוקת הגדולה של הדתות עם המדע התפתחה סביב נושא התפתחות החיים. ב-1859 פרסם  דארווין, את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא מתאר את העושר של מגוון בעלי החיים והצמחים כתוצאה של תהליכים טבעיים שמשלבים מקריות יחד עם מנגנון לא מקרי של [[ברירה טבעית]]. דבר זה גרם להתנגשות בינו לבין דתיים רבים בכל הדתות שמאמנים בסיפור הבריאה. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין הייתה הסינתזה הביולוגית שקישרה בין התאוריה הגנטית של מנדל לבין דארווין שהתרחשה בשנות ה-1930 ולאחר מכן גילוי ה-DNA שהסביר את המכניקה של מנגנון התורשה. למרות אימוץ רחב מאד של תאוריית האבולוציה הביולוגית, המחלוקת זו נמשכת עד היום כאשר חלק מהדתיים אימצו חלקים מתוך האבולוציה, חלקם ניסו להתאים אותה לסיפורים אודות הבריאה בתנ"ך, וחלקם דוחים את האבולוציה בטיעונים שונים. לעיתים קרובות יש הצגה מעוותת של האבולוציה על ידי גורמים דתיים, לדוגמה הטענה שאבולוציה היא תהליך מקרי. יש מדענים שעונים לטיעונים אלה ומסבירים את האבולוציה לציבור הרחב - ביניהם הספר "[[השען העיוור]]" של דוקינס. השימוש באבולוציה כיום לא מוגבל רק לביולוגיה וחוקרים שונים משתמשים בה בתחומים אחרים - לדוגמה חוקרי שפה מתארים אבולוציה של מילים, חוקרי תרבות מתארים אבולוציות של תרבויות, חוקרי טכנולוגיה מזהים אבולוציה של טכנולוגית ועוד. חוקרים בתחום מדעי המחשב משתמשים במנגנונים אבולוציוניים כדי ללמד מחשבים כיצד ללמוד בכוחות עצמם כחלק מבינה מלאכותית.  

* [[אבולוציה]] ביולוגית - אחת המחלוקת הגדולה של הדתות עם המדע התפתחה סביב נושא התפתחות החיים. ב-1859 פרסם  דארווין, את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא מתאר את העושר של מגוון בעלי החיים והצמחים כתוצאה של תהליכים טבעיים שמשלבים מקריות יחד עם מנגנון לא מקרי של [[ברירה טבעית]]. דבר זה גרם להתנגשות בינו לבין דתיים רבים בכל הדתות שמאמנים בסיפור הבריאה. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין הייתה הסינתזה הביולוגית שקישרה בין התאוריה הגנטית של מנדל לבין דארווין שהתרחשה בשנות ה-1930 ולאחר מכן גילוי ה-DNA שהסביר את המכניקה של מנגנון התורשה. למרות אימוץ רחב מאד של תאוריית האבולוציה הביולוגית, המחלוקת זו נמשכת עד היום כאשר חלק מהדתיים אימצו חלקים מתוך האבולוציה, חלקם ניסו להתאים אותה לסיפורים אודות הבריאה בתנ"ך, וחלקם דוחים את האבולוציה בטיעונים שונים. לעיתים קרובות יש הצגה מעוותת של האבולוציה על ידי גורמים דתיים, לדוגמה הטענה שאבולוציה היא תהליך מקרי. יש מדענים שעונים לטיעונים אלה ומסבירים את האבולוציה לציבור הרחב - ביניהם הספר "[[השען העיוור]]" של דוקינס. השימוש באבולוציה כיום לא מוגבל רק לביולוגיה וחוקרים שונים משתמשים בה בתחומים אחרים - לדוגמה חוקרי שפה מתארים אבולוציה של מילים, חוקרי תרבות מתארים אבולוציות של תרבויות, חוקרי טכנולוגיה מזהים אבולוציה של טכנולוגית ועוד. חוקרים בתחום מדעי המחשב משתמשים במנגנונים אבולוציוניים כדי ללמד מחשבים כיצד ללמוד בכוחות עצמם כחלק מבינה מלאכותית.  

* [[סדר ספונטני]] מחלקות נוספת מלבד האבולוציה היא מחלוקת לגבי ראשית החיים. המדע מתקשה לתת הסבר מלא כיצד נוצרה ראשית החיים בכדור הארץ. קיימות השערות לגבי התפתחות חומצות אמינו ב"מרק הקדום" שהיה בכדור הארץ וכי מתישהו החומצות יצרו מבנים ביולוגיים מורכבים יותר שהצליחו להגיע לשכפול עצמי ובהמשך התפתחו ליצורים פשוטים שהתפתחו בהמשך לחיידקים. החיידקים היו צורת החיים המרכזית בכדור הארץ במשך כ4 מיליארד שנים. גם בנושא זה אנשי הדת לא מקבלים לרוב את ההסבר הזה ודבקים בדרך כלל בתיאורים דתיים. נקודת המחלוקת המרכזית בנושא היא קושי של הדת לקבל רעיונות כמו [[סדר ספונטני]] - לפיו במצבים מסוימים ומיוחדים, נוכחות של זרם [[אנרגיה]] יכול לגרום להופעתו של סדר. קושי זה גם גורם להתעלמות של הדת והסברים שונים שלה לגבי הזדקנות ומוות באופן כללי התעלמות מחוקי [[תרמודינמיקה]] כך לדוגמה יש התעלמות מ[[תרמודינמיקה בביולוגיה]].  

* [[סדר ספונטני]] מחלקות נוספת מלבד האבולוציה היא מחלוקת לגבי ראשית החיים. המדע מתקשה לתת הסבר מלא כיצד נוצרה ראשית החיים בכדור הארץ. קיימות השערות לגבי התפתחות חומצות אמינו ב"מרק הקדום" שהיה בכדור הארץ וכי מתישהו החומצות יצרו מבנים ביולוגיים מורכבים יותר שהצליחו להגיע לשכפול עצמי ובהמשך התפתחו ליצורים פשוטים שהתפתחו בהמשך לחיידקים. החיידקים היו צורת החיים המרכזית בכדור הארץ במשך כ4 מיליארד שנים. גם בנושא זה אנשי הדת לא מקבלים לרוב את ההסבר הזה ודבקים בדרך כלל בתיאורים דתיים. נקודת המחלוקת המרכזית בנושא היא קושי של הדת לקבל רעיונות כמו [[סדר ספונטני]] - לפיו במצבים מסוימים ומיוחדים, נוכחות של זרם [[אנרגיה]] יכול לגרום להופעתו של סדר. קושי זה גם גורם להתעלמות של הדת והסברים שונים שלה לגבי הזדקנות ומוות באופן כללי התעלמות מחוקי [[תרמודינמיקה]] כך לדוגמה יש התעלמות מ[[תרמודינמיקה בביולוגיה]].  

* מוצא האדם והקרבה בין האדם לבין קופי אדם. ב1871 פרסם צ'ארלס דרווין, את ספרו "מוצא האדם" - בספר הוא מתאר כיצד [[בני האדם]] התפתחו מתוך קופי אדם, שענפים אחרים שלהם התפתחו לקופים כמו גורילות, אורנג-אוטנגים ושימפנזות. דבריו יצרו התנגדות אדירה בקרב חוגים דתיים ושמרנים. עם זאת ראיות בדבר הקשרים בין בני האדם לבין קופי האדם המשיכו להצטבר. לדוגמה נמצאו עוד ועוד מאובני שלדים שהיו "חוליות חסרות" בין האדם כפי שאנו מכירים אותו כיום לבין מיני אדם שנכחדו והיו חוליות ביניים לבין הקופים. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין היה בעקבות גילוי ה-DNA ומחקרים על קרבה גנטית - הן בין בני אדם ממקומות שונים בעולם והן על קרבה גנטית בין בני האדם לבין מינים כמו שימפנזים, שהרצף הגנטי שלהם דומה לזה של בני האדם בכ-98 אחוז מהבסיסים הגנטיים. כמו כן חוקרים השתמשו בשיטות גנטיות כדי לזהות ענפים בתוך האנושות ולמפות קשרים בין בני אדם מודרניים לבין מיני אדם אחרים שנכחדו. התיאור של מוצא האדם ושל התפתחות המין האנושי כולל כיום לפחות כ-70 אלף שנים שעברו מאז [[המהפכה הלשונית]] ומחקרים שנוגעים להיסטוריה אנושית של מיליוני שנים אחורה - אם זו המצאת האש לפני כ-300 אלף שנה ותיאורים לגבי היסטוריה של האדם בתקופת ה[[לקטים ציידים]] ואם זה עוד אחורה מזה לגבי התפתחות של ענף משפחת האדם (כאשר רוב המינים מלבד הומו סאפינאס נכחדו).  

* מוצא האדם והקרבה בין האדם לבין קופי אדם. ב1871 פרסם צ'ארלס דרווין, את ספרו "מוצא האדם" - בספר הוא מתאר כיצד [[בני האדם]] התפתחו מתוך קופי אדם, שענפים אחרים שלהם התפתחו לקופים כמו גורילות, אורנג-אוטנגים ושימפנזות. דבריו יצרו התנגדות אדירה בקרב חוגים דתיים ושמרנים. עם זאת ראיות בדבר הקשרים בין בני האדם לבין קופי האדם המשיכו להצטבר. לדוגמה נמצאו עוד ועוד מאובני שלדים שהיו "חוליות חסרות" בין האדם כפי שאנו מכירים אותו כיום לבין מיני אדם שנכחדו והיו חוליות ביניים לבין הקופים. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין היה בעקבות גילוי ה-DNA ומחקרים על קרבה גנטית - הן בין בני אדם ממקומות שונים בעולם והן על קרבה גנטית בין בני האדם לבין מינים כמו שימפנזים, שהרצף הגנטי שלהם דומה לזה של בני האדם בכ-98 אחוז מהבסיסים הגנטיים. כמו כן חוקרים השתמשו בשיטות גנטיות כדי לזהות ענפים בתוך האנושות ולמפות קשרים בין בני אדם מודרניים לבין מיני אדם אחרים שנכחדו. התיאור של מוצא האדם ושל התפתחות המין האנושי כולל כיום לפחות כ-70 אלף שנים שעברו מאז [[המהפכה הלשונית]] ומחקרים שנוגעים להיסטוריה אנושית של מיליוני שנים אחורה - אם זו המצאת האש לפני כ-300 אלף שנה ותיאורים לגבי היסטוריה של האדם בתקופת ה[[לקטים ציידים]] ואם זה עוד אחורה מזה לגבי התפתחות של ענף משפחת האדם (כאשר רוב המינים מלבד הומו סאפינאס נכחדו).  

* גילו של כדור הארץ וגיל היקום. לפי התנ"ך ובאמונה של אנשים דתיים רבים, העולם הוא בן פחות מ-6,000 שנה. עם הזמן המדענים גילו כי גילו של כדור הארץ הוא כ-4.5 מיליארד שנים, החיים בכדור הארץ קיימים כ-4 מיליארד שנים וכי גילו של היקום הוא כ-14 מיליארד שנים. בתחילה מדענים האמינו כי גילו של כדור הארץ הוא צעיר בהרבה, אולם עוד ועוד ראיות גרמו לכך שחישוב גיל הכוכב והיקום התרחבו. כך לדוגמה התגלו שרידי דינוזאורים ובתחילה חשבו חוקרים כי מדובר בשרידי חיות שטבעו במבול, מאוחר יותר התברר כי אלו מאובנים - אבנים שהתגבשו סביב עצמות והחליפו את העצם באבן. גילו העתיק של היקום נתמך בגילויים שונים מתחומי שונים - דגומה אחת לכך היא תערוך של ממצאים ארכיאולוגים באמצעות דעיכה של איזוטופים רדיו אקטיביים בעלי זמן דעיכה ידוע, דוגמה אחרת היא שלפי תורת היחסות אור יכול לנוע במהירות שהיא לכל היותר מהירות האור - ולכן כאשר אנחנו מתבוננים בגלקסיה במרחק של מיליארדי שנות אור, האור הזה יצא לדרכו אלינו לפני מיליארדי שנים. אישוש נוסף לגילו העתיק של היקום הוא התפתחות התאוריה של "המפץ הגדול" בעקבות גילוי קרינת הרקע הקוסמית. חלק קטן מתוך הדתיים מכחישים את גילו העתיק של היקום ומתעקשים שמדובר ביקום בן כ-6,000 שנה חלקם מתעלמים מהסתירה לכאורה ומתייחסים לתיאור הבריאה כאל מיתוס ואילו חלקם מנסים ליישב את הדבר על ידי הסבר לפיו כל יום שמתואר בספר התנ"ך הוא בעצם זמן ארוך מאוד ולא באמת יום רגיל. אין ניסיון להסביר מדוע יש טעם בתיאור מוזר כזה של התפתחות היקום או כיצד ליישב סיפורי בריאה שונים של דתות שונות. אין גם התייחסות להתעלמות של כתבי הקודש מחיידקים והתהליכים החשובים שהם שיחקו בתהליך התפתחות החיים בכדור הארץ, שינוי הביוספרה (לדוגמה ייצור החמצן על ידי אצות והכחדת רוב החיידקים האה-אירובים) או מדוע יש התעלמות מדברים כמו [[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] שהתרחשו בעבר וגרמו לשינוים חשובים באקולוגיה ובסופו של דבר הובילו לתנאים שאפשרו את התפתחות היונקים ובכללם האדם.   

* גילו של כדור הארץ וגיל היקום. לפי התנ"ך ובאמונה של אנשים דתיים רבים, העולם הוא בן פחות מ-6,000 שנה. עם הזמן המדענים גילו כי גילו של כדור הארץ הוא כ-4.5 מיליארד שנים, החיים בכדור הארץ קיימים כ-4 מיליארד שנים וכי גילו של היקום הוא כ-14 מיליארד שנים. בתחילה מדענים האמינו כי גילו של כדור הארץ הוא צעיר בהרבה, אולם עוד ועוד ראיות גרמו לכך שחישוב גיל הכוכב והיקום התרחבו. כך לדוגמה התגלו שרידי דינוזאורים ובתחילה חשבו חוקרים כי מדובר בשרידי חיות שטבעו במבול, מאוחר יותר התברר כי אלו מאובנים - אבנים שהתגבשו סביב עצמות והחליפו את העצם באבן. גילו העתיק של היקום נתמך בגילויים שונים מתחומי שונים - דוגמה אחת לכך היא תערוך של ממצאים ארכיאולוגים באמצעות דעיכה של איזוטופים רדיו אקטיביים בעלי זמן דעיכה ידוע, דוגמה אחרת היא שלפי תורת היחסות אור יכול לנוע במהירות שהיא לכל היותר מהירות האור - ולכן כאשר אנחנו מתבוננים בגלקסיה במרחק של מיליארדי שנות אור, האור הזה יצא לדרכו אלינו לפני מיליארדי שנים. אישוש נוסף לגילו העתיק של היקום הוא התפתחות התאוריה של "המפץ הגדול" בעקבות גילוי קרינת הרקע הקוסמית. חלק קטן מתוך הדתיים מכחישים את גילו העתיק של היקום ומתעקשים שמדובר ביקום בן כ-6,000 שנה חלקם מתעלמים מהסתירה לכאורה ומתייחסים לתיאור הבריאה כאל מיתוס ואילו חלקם מנסים ליישב את הדבר על ידי הסבר לפיו כל יום שמתואר בספר התנ"ך הוא בעצם זמן ארוך מאוד ולא באמת יום רגיל. אין ניסיון להסביר מדוע יש טעם בתיאור מוזר כזה של התפתחות היקום או כיצד ליישב סיפורי בריאה שונים של דתות שונות. אין גם התייחסות להתעלמות של כתבי הקודש מחיידקים והתהליכים החשובים שהם שיחקו בתהליך התפתחות החיים בכדור הארץ, שינוי הביוספרה (לדוגמה ייצור החמצן על ידי אצות והכחדת רוב החיידקים האה-אירובים) או מדוע יש התעלמות מדברים כמו [[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] שהתרחשו בעבר וגרמו לשינוים חשובים באקולוגיה ובסופו של דבר הובילו לתנאים שאפשרו את התפתחות היונקים ובכללם האדם.   

* היצורים החיים וכדור הארץ כאבק כוכבים. התאוריה המדעית מציעה הסבר כיצד התפתחו יסודות שונים, כבדים יותר כמו חמצן, פחמן או ברזל, מתוך יסודות קלים יותר כמו מימן. ההסבר נוגע ליצירת היסודות בתהליכי היתוך גרעיני בתוך שמשות כוכבים. כדי ליצור יסודות כבדים יותר מברזל וכדי להוציא את היסודות מתוך ליבות שמשות נדרשת סופר-נובה - זריקה של החומר החוצה. לכן מדענים מתייחסים אל בני האדם כאל "אבק כוכבים" - כדי שיווצרו כוכבי לכת שיש בהם יסודות כמו צורן, ברזל וחמצן וכדי שייצרו יצורים חיים המכילים יסודות אלה - נדרש תהליכי סופרנובה וכוכבים - תיאור זה לא נרמז בשום מקום בתיאור הדתי של היקום והוא עוד אישוש לכך שגיל היקום הוא מיליארדי שנים.   

* היצורים החיים וכדור הארץ כאבק כוכבים. התאוריה המדעית מציעה הסבר כיצד התפתחו יסודות שונים, כבדים יותר כמו חמצן, פחמן או ברזל, מתוך יסודות קלים יותר כמו מימן. ההסבר נוגע ליצירת היסודות בתהליכי היתוך גרעיני בתוך שמשות כוכבים. כדי ליצור יסודות כבדים יותר מברזל וכדי להוציא את היסודות מתוך ליבות שמשות נדרשת סופר-נובה - זריקה של החומר החוצה. לכן מדענים מתייחסים אל בני האדם כאל "אבק כוכבים" - כדי שיווצרו כוכבי לכת שיש בהם יסודות כמו צורן, ברזל וחמצן וכדי שייצרו יצורים חיים המכילים יסודות אלה - נדרש תהליכי סופרנובה וכוכבים - תיאור זה לא נרמז בשום מקום בתיאור הדתי של היקום והוא עוד אישוש לכך שגיל היקום הוא מיליארדי שנים.   

* [[אקולוגיה]] - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלויים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותאיסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

* [[אקולוגיה]] - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלויים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותאיסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של אמפיריציזים - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש.  

בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של אמפיריציזים - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש.  

הרומן "שם הורד" מאת אומברטו אקו מאמת בין שתי גישות כדי לנסות להגיע אל האמת. בגישה הדתית מקור האמת הוא בדברי אלוהים. אלה באים לידי ביטוי בטקסטים עתיקים, בדברי נביאים ובמעשי ניסים. בעבר היתה לאנשים קדושים גישה ישירה לאלוהים והם שמעו את האמת מפיו, ורשמו אותה בכתבי הקודש. עם הזמן העולם רחוק יותר מקדושים אלה, אין יותר נביאים ועם הזמן בני האדם מתרחקים מהאמת ויודעים פחות ופחות. כאשר מישהו סותר את האמת יש לרדוף אותו ולפעמים להוציא אותו להורג ובכל מקרה לצנזר את כתביו. גישה זו שונה מאד מהגישה המדעית שבה ידיעת האמת נסמכת על שילוב של תצפיות שניתן לחזור עליהן, הוכחות לוגיות ודיון מנומס לגופו של נושא בין מומחים, וכן רעיונות נוספים כמו ביקורת עמיתים. לפי גישה זו הידע העומד בידי האנושות הולך וגדל. לפי גישה זו - גם אין חשיבות מיוחדת לכתבים עתיקים או לניסים או נבואות - שכן אלו עלולים להיות מוטעים.  

הרומן "שם הורד" מאת אומברטו אקו מאמת בין שתי גישות כדי לנסות להגיע אל האמת. בגישה הדתית מקור האמת הוא בדברי אלוהים. אלה באים לידי ביטוי בטקסטים עתיקים, בדברי נביאים ובמעשי ניסים. בעבר הייתה לאנשים קדושים גישה ישירה לאלוהים והם שמעו את האמת מפיו, ורשמו אותה בכתבי הקודש. עם הזמן העולם רחוק יותר מקדושים אלה, אין יותר נביאים ועם הזמן בני האדם מתרחקים מהאמת ויודעים פחות ופחות. כאשר מישהו סותר את האמת יש לרדוף אותו ולפעמים להוציא אותו להורג ובכל מקרה לצנזר את כתביו. גישה זו שונה מאד מהגישה המדעית שבה ידיעת האמת נסמכת על שילוב של תצפיות שניתן לחזור עליהן, הוכחות לוגיות ודיון מנומס לגופו של נושא בין מומחים, וכן רעיונות נוספים כמו ביקורת עמיתים. לפי גישה זו הידע העומד בידי האנושות הולך וגדל. לפי גישה זו - גם אין חשיבות מיוחדת לכתבים עתיקים או לניסים או נבואות - שכן אלו עלולים להיות מוטעים.  

בהמשך מדענים וכן קוסמים מודרניים הופכים ספקנים יותר ויותר מול רעיונות כמו ניסים , כוח "על טבעי" או נבואות ומראה שהם במקרים רבים תוצר של אשליות מחוכמות או מחסור בידע. כאשר אנשים בעלי כוחות "על טבעיים" מתבקשים לבצע את הפעולות תחת השגחה קפדנית של מדענים - הם לא מצליחים בכך. במקרים אחרים קוסמים נותנים הסברים טבעיים לפעולות "על טבעיות" ומצליחים לשחזר אותן. עם הזמן מתברר כי כוחות שנראים מוזרים ומשונים הם בהצם חלק ממערכת אחת של חוקים פיזיקליים - לדוגמה מתברר כי חשמל ומגנטיות הם חלק מכוח אחד, וכי כוח זה הוא טבעי.   

בהמשך מדענים וכן קוסמים מודרניים הופכים ספקנים יותר ויותר מול רעיונות כמו ניסים, כוח "על טבעי" או נבואות ומראה שהם במקרים רבים תוצר של אשליות מחוכמות או מחסור בידע. כאשר אנשים בעלי כוחות "על טבעיים" מתבקשים לבצע את הפעולות תחת השגחה קפדנית של מדענים - הם לא מצליחים בכך. במקרים אחרים קוסמים נותנים הסברים טבעיים לפעולות "על טבעיות" ומצליחים לשחזר אותן. עם הזמן מתברר כי כוחות שנראים מוזרים ומשונים הם בעצם חלק ממערכת אחת של חוקים פיזיקליים - לדוגמה מתברר כי חשמל ומגנטיות הם חלק מכוח אחד, וכי כוח זה הוא טבעי.   

ההיסטוריון יובל הררי מספק הבדל נוסף בין המדע לדת והוא [[נכונות להודות בבורות]]. לפי הדת, ידועות לנו כל התשובות החשובות באמת, אין צורך לשאול שאלות חדשות ואין טעם לערער על התשובות הקיימות.  

ההיסטוריון יובל הררי מספק הבדל נוסף בין המדע לדת והוא [[נכונות להודות בבורות]]. לפי הדת, ידועות לנו כל התשובות החשובות באמת, אין צורך לשאול שאלות חדשות ואין טעם לערער על התשובות הקיימות.  

איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.  

איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.  

הפיזיקאי ריצ'אריד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להשרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונת מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר.   

הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להשרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונת מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר.   

בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כשלונות שלו. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהשרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוצוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת. באופן דומה טוען דוקינס כי האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.

בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלו. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת. באופן דומה טוען דוקינס כי האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[תהליך חברתי]]

* [[תהליך חברתי]]

* [[הכחשת מדע]]

* [[הכחשת מדע]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D בריאת העולם] בוויקיפדיה העברית

* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D בריאת העולם] בוויקיפדיה העברית

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:תרבות ומדע]]

[[קטגוריה:תרבות ומדע]]

[[קטגוריה:דתות]]

[[קטגוריה:דתות]]