שינויים

תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנוכנות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים.

תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנוכנות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים.

===עימותים בין המדע לבין הדת===

==עימותים בין המדע לבין הדת==

ככל שהתקדם המחקר המדעי , כך נגלו יותר ויותר סכסוכים ומחלוקות בין התאוריות המדעיות החדשות לבין השקפות דתיות של הדתות המונותיאסטיות וכן עם דתות אחרות מחלוקות אלו כללו:

ככל שהתקדם המחקר המדעי , כך נגלו יותר ויותר סכסוכים ומחלוקות בין התאוריות המדעיות החדשות לבין השקפות דתיות של הדתות המונותיאסטיות וכן עם דתות אחרות מחלוקות אלו כללו:

* המהפכה הקופנארנית - אריסטו וכן הדת הניחו כי כדור הארץ מצוי במרכז היקום. דוגמה לכך היא הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" הכנסיה הקתולית צידדה באריסטו ורדפה את החוקרים שטענו כי כדור הארץ סובב את השמש. בעקבות הגילוי של גליאלו את ירחי שבתאי ובעקבות העבודות של קפלר וניוטון הפך המודל של מערכת השמש כאשר השמש במרכז, למודל מקובל על יותר ויותר מדענים ועל הציבור הרחב. במהלך המאה ה-20 התברר כי מערכת השמש עצמה אינה מרכז היקום אלא חלק מגלקסייה ענקית, שבה יש מיליארדי שמשות אחרות,  וכי מערכת השמש נמצאת באזור כשני שליש ממרכז הגלקסיה. בהמשך התברר כי יש עוד מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום וקשה בכלל להגדיר מהו "מרכז" היקום.

* המהפכה הקופנארנית - אריסטו וכן הדת הניחו כי כדור הארץ מצוי במרכז היקום. דוגמה לכך היא הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" הכנסיה הקתולית צידדה באריסטו ורדפה את החוקרים שטענו כי כדור הארץ סובב את השמש. בעקבות הגילוי של גליאלו את ירחי שבתאי ובעקבות העבודות של קפלר וניוטון הפך המודל של מערכת השמש כאשר השמש במרכז, למודל מקובל על יותר ויותר מדענים ועל הציבור הרחב. במהלך המאה ה-20 התברר כי מערכת השמש עצמה אינה מרכז היקום אלא חלק מגלקסייה ענקית, שבה יש מיליארדי שמשות אחרות,  וכי מערכת השמש נמצאת באזור כשני שליש ממרכז הגלקסיה. בהמשך התברר כי יש עוד מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום וקשה בכלל להגדיר מהו "מרכז" היקום.

* [[אקולוגיה]] - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלוים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותיאסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

* [[אקולוגיה]] - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלוים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותיאסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

* [[המהפכה המיקרוביולוגית]] מחלקות ופגעים בדתות תוארו תמיד כביטוי לרצון אלוהי, חלק ממנגון עלום של שכר ועונש. בכל כתבי הקודש אין זכר לאזכור של חיידקים או וירוסים , יצורים קטנים ולכן סמויים מהעין שיכולים לחולל מחלות. במשך מאות שנים היתה תחרות ושיתוף פועלה בין כמרים לבין רופאים בנסיון להבין מה גורם לאנשים לחלות ומה יכול להבריא אותם. בתחילה הטיפולים היו מבוססים בעיקר על תפילות וטקסיים דתיים שונים. בהמשך החלו להתפתח פרקטיקות שונות - אבל בתחום של פעילות מול מחלות זיהמיות רוב הרופאים היו חסרי אונים. למרווח זה נכנסו אנשי דת שהביטחו ריפוי או לפחות הסברים תאולוגיים מדוע המוות של ילדים או אנשים צעירים הוא בלתי נממע וחלק מרצון האל. לפני כ-300 שנה גילה לינבהוק את החיידים ובשליש האחרון של המאה ה-19 התפתחה [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] וביולוגים ורופאים החלו להסביר את המחלות המזהמות במונחים המוכרים לנו כיום - על ידי חיידקים, וירוסים וטפלים אחרים. בהמשך ניתן הסבר גם ל[[סרטן]] ומחלות אוטו-אימניות. הסברים אלו גרמו לדחיקה החוצה של אנשי דת מתחומי הרפואה ויצירת בסיס מדעי ולא דתי להבנת תחלואה , מניעת תחלואה וריפוי. עם זאת גורמים דתיים קיצוניים שונים מתנגדים לפעמים לעולם הרפואה - לדוגמה תמיכה של אנשי דת, לרבות מנהיגים חרדים ב[[התנגדות לחיסונים]] או התייעצות עם רבנים בהקשרים רפואיים.

* [[המהפכה המיקרוביולוגית]] מחלקות ופגעים בדתות תוארו תמיד כביטוי לרצון אלוהי, חלק ממנגון עלום של שכר ועונש. בכל כתבי הקודש אין זכר לאזכור של חיידקים או וירוסים , יצורים קטנים ולכן סמויים מהעין שיכולים לחולל מחלות. במשך מאות שנים היתה תחרות ושיתוף פועלה בין כמרים לבין רופאים בנסיון להבין מה גורם לאנשים לחלות ומה יכול להבריא אותם. בתחילה הטיפולים היו מבוססים בעיקר על תפילות וטקסיים דתיים שונים. בהמשך החלו להתפתח פרקטיקות שונות - אבל בתחום של פעילות מול מחלות זיהמיות רוב הרופאים היו חסרי אונים. למרווח זה נכנסו אנשי דת שהביטחו ריפוי או לפחות הסברים תאולוגיים מדוע המוות של ילדים או אנשים צעירים הוא בלתי נממע וחלק מרצון האל. לפני כ-300 שנה גילה לינבהוק את החיידים ובשליש האחרון של המאה ה-19 התפתחה [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] וביולוגים ורופאים החלו להסביר את המחלות המזהמות במונחים המוכרים לנו כיום - על ידי חיידקים, וירוסים וטפלים אחרים. בהמשך ניתן הסבר גם ל[[סרטן]] ומחלות אוטו-אימניות. הסברים אלו גרמו לדחיקה החוצה של אנשי דת מתחומי הרפואה ויצירת בסיס מדעי ולא דתי להבנת תחלואה , מניעת תחלואה וריפוי. עם זאת גורמים דתיים קיצוניים שונים מתנגדים לפעמים לעולם הרפואה - לדוגמה תמיכה של אנשי דת, לרבות מנהיגים חרדים ב[[התנגדות לחיסונים]] או התייעצות עם רבנים בהקשרים רפואיים.

==ראו גם==

==ראו גם==