47,332
עריכות
שינויים
←ניצני החקירה המדעית
הפילוסופים היוונים הקדומים עדיין לא המציאו את המדע. ההסברים שלהם הם לעיתים קרובות סתומים ושריתותיים כמו הסברים תאולוגיים. חסרים להם היבטים מדעיים חשובים כמו ביקורת עמיתים, ביצוע ניוסיים ושימוש בכלים מתמטיים או הגרת יחידות מידה כדי לנסות לכמת תופעות ועם זאת הם עשו צעדים חשובים בהסבר היקום ואיך העולם עובד ללא נוכחות של אלים כלשהם.
הפילוסופים היוונים הקדומים עדיין לא המציאו את המדע. ההסברים שלהם הם לעיתים קרובות סתומים ושריתותיים כמו הסברים תאולוגיים. חסרים להם היבטים מדעיים חשובים כמו ביקורת עמיתים, ביצוע ניוסיים ושימוש בכלים מתמטיים או הגרת יחידות מידה כדי לנסות לכמת תופעות ועם זאת הם עשו צעדים חשובים בהסבר היקום ואיך העולם עובד ללא נוכחות של אלים כלשהם.
עם התחזקותה של אתונה החלו להופיע פילוסופים שהתרחקו יותר מהמדע. סוקרטס, אפלטון אריסטו ועוד התרחקו מהמסורת המילטית של בחינת העולם בכלים מעשיים והתקרבו יותר למיסטיקה ולהסברים פילוסופיים שניסו להשען על לוגיקה טהורה. עם זאת הם גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע . סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה" , תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר נסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.
==ראו גם==
==ראו גם==