47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''מדענות''' (Scientism) היא ההשקפה שהמדע והשיטה המדעית הם האמצעי האובייקטיבי הטוב ביותר או..."
'''מדענות''' (Scientism) היא ההשקפה שה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] הם האמצעי האובייקטיבי הטוב ביותר או היחיד שבאמצעותו אנשים צריכים לקבוע ערכים נורמטיביים ואפיסטמולוגיים.
בעוד שהמונח הוגדר במקור כמשמעותם של "שיטות וגישות אופייניות או מיוחסות למדען הטבע", כמה חוקרי דת (ולאחר מכן רבים אחרים) אימצו אותו גם כמזלזל במשמעות "אמון מוגזם ביעילותן של השיטות" של מדעי הטבע מיושם על כל תחומי החקירה (כמו בפילוסופיה, מדעי החברה ומדעי הרוח)".
במקור, הידע בכל תחומי החיים - החל מחיזוי מזג אוויר, עבור בפיזיקיה ומתמיטקה וכלה ברפואה ביולוגיוה ופסיכולוגיה, הוסבר על ידי הסברים דתיים ומסורתיים. עם התרחבות [[המהפכה המדעית]] הוסברו יותר ויותר תחומים על ידי המדע. בתחילה על ידי מדעי הטבע כמו פיזיקה, כימיה וביולוגיה, ובהמשך המדע החל להתפשט גם לתחומים שנגעו יותר בסוגיות עוד יותר קרובות לסוגיות של [[מוסר]], [[זהות]] פוליטיקה, [[כלכלה]], ו[[פסיכולוגיה]]. מצב זה גורם לחלק מהמדענים להאמין כי יש ערך למדע גם בסוגיות שנחשבו בעבר מחוץ לחקירה המדעית. דוגמה לגישה זו מוצגת על ידי [[י ריצ'רד דוקינס]] בספר [[יש אלוהים?]]. דוקינס מערער על הנחה כי יש [[מרחבי עיון לא חופפים]] - מרחב אחד שבו המדע קובע את הדברים ומרחב אחר הנוגע למוסר או לקיומו של אלוהים, שבו למדע אין דריסת רגל.
==ביקורת==
בפילוסופיה של המדע, המונח "מדענות" מרמז לעתים קרובות כביקורת על הביטויים הקיצוניים יותר של פוזיטיביזם לוגי והוא שימש על ידי מדעני חברה כגון [[פרידריך האייק]] פילוסופים של מדע כגון [[קרל פופר]], ופילוסופים כמו מרי מידגלי, הילארי פוטנם המאוחרת, וצווטן טודורוב כדי לתאר (לדוגמה) את האישור הדוגמטי של המתודולוגיה המדעית וצמצום כל הידע רק מה שנמדד או מאשר.
==ראו גם==
* [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* [[אבולוציה של המוסר]]
* [[ארגון עצמי]]
* [[שתי התרבויות]]
* [[אמפתיה]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Scientism מדענות] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]
[[קטגוריה:מדע]]
בעוד שהמונח הוגדר במקור כמשמעותם של "שיטות וגישות אופייניות או מיוחסות למדען הטבע", כמה חוקרי דת (ולאחר מכן רבים אחרים) אימצו אותו גם כמזלזל במשמעות "אמון מוגזם ביעילותן של השיטות" של מדעי הטבע מיושם על כל תחומי החקירה (כמו בפילוסופיה, מדעי החברה ומדעי הרוח)".
במקור, הידע בכל תחומי החיים - החל מחיזוי מזג אוויר, עבור בפיזיקיה ומתמיטקה וכלה ברפואה ביולוגיוה ופסיכולוגיה, הוסבר על ידי הסברים דתיים ומסורתיים. עם התרחבות [[המהפכה המדעית]] הוסברו יותר ויותר תחומים על ידי המדע. בתחילה על ידי מדעי הטבע כמו פיזיקה, כימיה וביולוגיה, ובהמשך המדע החל להתפשט גם לתחומים שנגעו יותר בסוגיות עוד יותר קרובות לסוגיות של [[מוסר]], [[זהות]] פוליטיקה, [[כלכלה]], ו[[פסיכולוגיה]]. מצב זה גורם לחלק מהמדענים להאמין כי יש ערך למדע גם בסוגיות שנחשבו בעבר מחוץ לחקירה המדעית. דוגמה לגישה זו מוצגת על ידי [[י ריצ'רד דוקינס]] בספר [[יש אלוהים?]]. דוקינס מערער על הנחה כי יש [[מרחבי עיון לא חופפים]] - מרחב אחד שבו המדע קובע את הדברים ומרחב אחר הנוגע למוסר או לקיומו של אלוהים, שבו למדע אין דריסת רגל.
==ביקורת==
בפילוסופיה של המדע, המונח "מדענות" מרמז לעתים קרובות כביקורת על הביטויים הקיצוניים יותר של פוזיטיביזם לוגי והוא שימש על ידי מדעני חברה כגון [[פרידריך האייק]] פילוסופים של מדע כגון [[קרל פופר]], ופילוסופים כמו מרי מידגלי, הילארי פוטנם המאוחרת, וצווטן טודורוב כדי לתאר (לדוגמה) את האישור הדוגמטי של המתודולוגיה המדעית וצמצום כל הידע רק מה שנמדד או מאשר.
==ראו גם==
* [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* [[אבולוציה של המוסר]]
* [[ארגון עצמי]]
* [[שתי התרבויות]]
* [[אמפתיה]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Scientism מדענות] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]
[[קטגוריה:מדע]]