47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''לפידי חופש''' (Torches of Freedom) היה ביטוי ששימש את חברות הטבק בשנות ה-30 של המאה ה-20, כדי לעודד..."
'''לפידי חופש''' (Torches of Freedom) היה ביטוי ששימש את [[חברות הטבק]] בשנות ה-30 של המאה ה-20, כדי לעודד [[עישון של נשים]] בארצות הברית, בטענה ש[[עישון הוא דבר פמניסטי]]. באותה תקופה גברים רבים בחברה המערבית עישנו טבק, אבל היה [[טאבו]] נגד עישון של נשים. קמפיין הפרסום וה[[תעמולה]] של חברות הטבק ניצלו את שאיפותיהן של נשים לחיים טובים יותר במהלך הפמיניזם של הגל הראשון של תחילת המאה העשרים. סיגריות תוארו כסמלים של אמנציפציה ושוויון עם גברים.
המונח שימש לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקאי א.א. בריל כאשר תיאר את הרצון הטבעי של נשים לעשן, והוא שימש את איש הפרסום ו[[יחסי ציבור|יחסי הציבור]] [[אדוארד ברנייז]] כדי לעודד נשים לעשן בפומבי למרות הטאבו החברתי, במטרה להגדיל את המכירות של טבק לנשים. ברנייז שכר נשים צעירות ויפות, לבושות בבגדים אופנתיים, לצעוד במצעד בניו יורק, במצעד יום ראשון של חג הפסחא ב-31 במרץ 1929. בזמן מסויים הנשים הדליקו ועישנו את "לפידי החופש" שלהן, בה בעת ברנייז אנשי יחסי הציבור של ברנייז הודיעו לצלמים ולעיתונאים על דבר זה ודאגו כי דבר זה יתועד ויופיע בצורה בולטת בעיתונות ובתקשורת. היה זה רגע משמעותי למאבק במחסומים חברתיים כדי לעודד נשים לעשן. העיתנונים קיבלו אירוע מרגש שיכול למכור עוד עיתונים, חברות הטבק קיבלו פרסום אותנטי לכאורה והפצה על ידי נשים שהאמינו שעישון הוא אקט פמיניסטי , חדשני ופורץ דרך. ברנייז נקט צעדים נוספים כדי לעודד נשים לעשן - כמו עיצוב של סיגריות "מיוחדות לנשים" ושיווק של סיגריות אלה תוך מיתוג מיוחד - לדוגמה הוא שכר שחקניות קולנוע ודוגמניות כדי לקדם שמלות אופניתיות בצבע ירוק כהה, כאשר צבע ירוק זהה שימש כדי למתג את הסיגריות שהוא שיווק לנשים. כמו כן הופיעו מודעות רבות המתארות נשים צעירות ופמינסטיות מעשנות . דברים אלה יצרו לכאורה קשר בין [[פמיניזם]] לבין [[עישון]], פרצו את הטאבו נגד עישון נשים וגרמו לעלייה במכירות הטבק לנשים.
הקשר בין עישון לבין פמניזים מתקיים במידה מסויית עד היום, במיוחד בקרב נשים בחברות ממדינות עם פחות מודעות ל[[בריאות הציבור]] כמו מועדות נמוכה ל[[הכחשת נזקי העישון]], [[התמכרות לעישון]] ול[[השפעות בריאותיות של עישון]]. דוגמאות לכך הם נתונים על [[עישון בישראל]]. נשים דתיות וחרדיות מעשנות פחות מנשים לא דתיות. נעשים ערביות עישנו בעבר הרבה פחות מגברים ערבים. עם זאת בשנים האחרונות, נערות ונשים צעירות ערביות הן משכילות יותר, משולבות יותר בשוק העבודה ומורדות יותר ב[[טאבו חברתי|מוסכמות חברתיות]] של [[שמרנות|החברה השמרנית]], כחלק מדבר זה נפוצה האמונה כי "גם נשים יכולות לעשן" ויש עליה ניכרת בעישון בקרב נערות ערביות. נשים ערביות עישנו בעבר פחות מגברים ערבים ופחות מנשים יהודיות אבל כיום נערבות ערביות מעשנות כמו נערים יהודים.
לפידי החופש היא דוגמה לכך ש[[תעמולה]] עובדת על ציבורים רחבים, תוך ניצול ערכים וראיית עולם של אנשים כדי לעודד אותם לתמוך בדברים אחרים לגמרי.
==ראו גם==
* [[תרבות הצריכה]]
* [[המאה של העצמי]]
* [[תעמולה]]
* [[הכחשת נזקי העישון]]
[[קטגוריה:תעמולה]]
[[קטגוריה:עישון]]
[[קטגוריה:פרסום]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:פמיניזם]]
המונח שימש לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקאי א.א. בריל כאשר תיאר את הרצון הטבעי של נשים לעשן, והוא שימש את איש הפרסום ו[[יחסי ציבור|יחסי הציבור]] [[אדוארד ברנייז]] כדי לעודד נשים לעשן בפומבי למרות הטאבו החברתי, במטרה להגדיל את המכירות של טבק לנשים. ברנייז שכר נשים צעירות ויפות, לבושות בבגדים אופנתיים, לצעוד במצעד בניו יורק, במצעד יום ראשון של חג הפסחא ב-31 במרץ 1929. בזמן מסויים הנשים הדליקו ועישנו את "לפידי החופש" שלהן, בה בעת ברנייז אנשי יחסי הציבור של ברנייז הודיעו לצלמים ולעיתונאים על דבר זה ודאגו כי דבר זה יתועד ויופיע בצורה בולטת בעיתונות ובתקשורת. היה זה רגע משמעותי למאבק במחסומים חברתיים כדי לעודד נשים לעשן. העיתנונים קיבלו אירוע מרגש שיכול למכור עוד עיתונים, חברות הטבק קיבלו פרסום אותנטי לכאורה והפצה על ידי נשים שהאמינו שעישון הוא אקט פמיניסטי , חדשני ופורץ דרך. ברנייז נקט צעדים נוספים כדי לעודד נשים לעשן - כמו עיצוב של סיגריות "מיוחדות לנשים" ושיווק של סיגריות אלה תוך מיתוג מיוחד - לדוגמה הוא שכר שחקניות קולנוע ודוגמניות כדי לקדם שמלות אופניתיות בצבע ירוק כהה, כאשר צבע ירוק זהה שימש כדי למתג את הסיגריות שהוא שיווק לנשים. כמו כן הופיעו מודעות רבות המתארות נשים צעירות ופמינסטיות מעשנות . דברים אלה יצרו לכאורה קשר בין [[פמיניזם]] לבין [[עישון]], פרצו את הטאבו נגד עישון נשים וגרמו לעלייה במכירות הטבק לנשים.
הקשר בין עישון לבין פמניזים מתקיים במידה מסויית עד היום, במיוחד בקרב נשים בחברות ממדינות עם פחות מודעות ל[[בריאות הציבור]] כמו מועדות נמוכה ל[[הכחשת נזקי העישון]], [[התמכרות לעישון]] ול[[השפעות בריאותיות של עישון]]. דוגמאות לכך הם נתונים על [[עישון בישראל]]. נשים דתיות וחרדיות מעשנות פחות מנשים לא דתיות. נעשים ערביות עישנו בעבר הרבה פחות מגברים ערבים. עם זאת בשנים האחרונות, נערות ונשים צעירות ערביות הן משכילות יותר, משולבות יותר בשוק העבודה ומורדות יותר ב[[טאבו חברתי|מוסכמות חברתיות]] של [[שמרנות|החברה השמרנית]], כחלק מדבר זה נפוצה האמונה כי "גם נשים יכולות לעשן" ויש עליה ניכרת בעישון בקרב נערות ערביות. נשים ערביות עישנו בעבר פחות מגברים ערבים ופחות מנשים יהודיות אבל כיום נערבות ערביות מעשנות כמו נערים יהודים.
לפידי החופש היא דוגמה לכך ש[[תעמולה]] עובדת על ציבורים רחבים, תוך ניצול ערכים וראיית עולם של אנשים כדי לעודד אותם לתמוך בדברים אחרים לגמרי.
==ראו גם==
* [[תרבות הצריכה]]
* [[המאה של העצמי]]
* [[תעמולה]]
* [[הכחשת נזקי העישון]]
[[קטגוריה:תעמולה]]
[[קטגוריה:עישון]]
[[קטגוריה:פרסום]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:פמיניזם]]