שינויים

[[קובץ:גורמי סיכון בריאותיים.PNG|500px|ממוזער|גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות.]]

[[קובץ:גורמי סיכון בריאותיים.PNG|500px|ממוזער|גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות.]]

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].  

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} השפעות בריאותיות אלה הן דברים כמו מוות, תחלואה, פציעה, [[נכות]], נזק נפשי או מגבלה גופנית. הקשר בין גורם הסיכון לתחלואה אינו בהכרח קשר סיבתי ישיר, אלא קשר סטטיסטי מתאמי. המונח נטבע על ידי ויליאם קנל, מנהל מחקר פרמינגהם במאמר שפרסם בשנת 1961 בכתב העת Annals of Internal Medicine. הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור ה[[בריאות]] ורלוונטית לתחומים כמו [[בריאות הציבור]], [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] כמו גם לתחומים נוספים כמו [[תזונה]], תכנון [[תעשייה]] למניעת [[זיהום]], [[תכנון עירוני]], [[כלכלת בריאות]] ועוד.  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או תזונה יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], הדרה חברתית, אבטלה, [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  

 

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או [[תזונה]] יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[הדרה חברתית]], [[אבטלה]], [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ותמותה גבוהה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה [[שתיית אלכוהול]] מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד [[עישון ובריאות|עישון טבק]] גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ותמותה גבוהה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה [[שתיית אלכוהול]] מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד [[עישון ובריאות|עישון טבק]] גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}