שורה 5: |
שורה 5: |
| המהפכה המיקרוביולוגית היא חלק משינוי גדול עוד יותר - [[המהפכה המדעית]] - שינוי כללי בדרך שבה בני האדם מבינים את העולם הסובב אותם ומנצלים הבנה זו כדי לשנות את העולם ואת חייהם. | | המהפכה המיקרוביולוגית היא חלק משינוי גדול עוד יותר - [[המהפכה המדעית]] - שינוי כללי בדרך שבה בני האדם מבינים את העולם הסובב אותם ומנצלים הבנה זו כדי לשנות את העולם ואת חייהם. |
| | | |
− | השפעות המהפכה המיקרוביולוגית היו חסרות-תקדים בכל תחומי החיים. ביניהם מניעת מוות של רוב הילדים, [[גידול אוכלוסין]], [[מעבר דמוגרפי]] והשקעה גדולה יותר בחינוך ילדים, הפחתה מאסיבית של מוות נשים בלידה, הערכה משמעותית של [[תוחלת החיים]], השפעה מהותית על [[רווחה נפשית]] ועוד. לדוגמה לפני הקיום של מהפכה זו אנשים רבים מאוד מתו בילדותם או בהיותם צעירים - דבר שהשפיע לא רק עליהם אלה גם על משפחתם וכן על הכלכלה. למרות שינויים עצומים אלה, מהפכה זו כמעט ואינה ידועה בציבור הרחב, בין היתר בגלל שחלקים ממנה הגיעו לציבור בהדרגה. חלקים גדולים מהשינוי החברתי שההמיקרוביולוגיה יצרה, השתכחו עם השנים, כאשר פירות מהפכה זו הפכו להיות מובנים מעליהם. חלק מהשכחה של הנושא נוגע בהיבטים רחבים יותר של [[הכחשת מדע]], [[תרבות הצריכה]] ו[[שמרנות]] שממעטים להכיר בתרומת המדע ו[[השיטה המדעית]] לאיכות החיים ולחיים עצמם. | + | השפעות המהפכה המיקרוביולוגית היו חסרות-תקדים בכל תחומי החיים. ביניהם מניעת מוות של תינוקות וילדים, [[גידול אוכלוסין]], [[מעבר דמוגרפי]] והשקעה גדולה יותר בחינוך ילדים, הפחתה מאסיבית של מוות נשים בלידה, הערכה משמעותית של [[תוחלת החיים]], השפעה מהותית על [[רווחה נפשית]] ועוד. לדוגמה לפני המהפכה המיקרוביולוגים כשני שליש עד חצי מהילדים מתו לפני גיל 18, וכשליש מהילדים מתו בשנתם הראשונה. כל משפחה חוותה מוות של ילדים, אחים, בני זוג וחברים, כדבר נפוץ. לדבר זה היתה השפעה לא רק על המתים עצמם אלא גם על משפחותיהם, החברה, התרבות והכלכלה כולה. למרות שינויים עצומים אלה, מהפכה זו כמעט ואינה ידועה בציבור הרחב, בין היתר בגלל שחלקים ממנה הגיעו לציבור בהדרגה. חלקים גדולים מהשינוי החברתי שההמיקרוביולוגיה יצרה, השתכחו עם השנים, כאשר פירות מהפכה זו הפכו להיות מובנים מעליהם. חלק מהשכחה של הנושא נוגע בהיבטים רחבים יותר של [[הכחשת מדע]], [[תרבות הצריכה]] ו[[שמרנות]] שממעטים להכיר בתרומת המדע ו[[השיטה המדעית]] לאיכות החיים ולחיים עצמם. סיבות אחרות נוגעות ל[[תרבות הצריכה] והתרחקות של המחנה [[ליברליזם|הליברלי]]-[[קפיטליזם|קפיטליסטי]] מסוגיות ביולוגיות באופן כללי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהקשרים כמו [[אקולוגיה]]. סיבה נוספת היא שהצלחת המהפכה המיקרוביולוגיה - בעיקר בשנים 1930-1980 גרמה להפחתת התמותה ממחלות מדבקות ועליית [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - בעיקר מחלות כרוניות לא מדבקות כמו [[סרטן]], מחלות לב, [[סוכרת]], [[שבץ]], [[אלצהיימר]] ועוד - ורופאים וחוקרים הפחיתו את העניין שלהם בתחום. דבר זה השתנה במידת מה בעקבות הספר [[המגיפה הבאה]] ועקב [[עמידות לאנטיביוטיקה]]. |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
− | במשך אלפי שנים הרפואה כמעט לא סיפקה פתרונות למחלות זיהומיות מדבקות - במחלות קטלניות כמו שחפת, כולרה, דלקת ריאות ועוד. רופאים, הורים, מדענים, אנשי דת ומנהיגים פוליטיים היו חסרי אונים מול מחלות ומגיפות שהובילו לתמותה נרחבת באוכלוסיה. לא ההיה ברור מדוע אדם חלה במחלה מסוימת. דבר זה תרם למגוון גדול של אמונות תפלות, והפצה של קמעות מסוגים שונים וכן טקסים והרגלים שנועדו למנוע הדבקות במחלה. | + | במשך אלפי שנים הרפואה כמעט לא סיפקה פתרונות למחלות זיהומיות מדבקות - במחלות קטלניות כמו שחפת, כולרה, דלקת ריאות ועוד. רופאים, הורים, מדענים, אנשי דת ומנהיגים פוליטיים היו חסרי אונים מול מחלות ומגיפות שהובילו לתחלואה, נכות ותמותה נרחבת באוכלוסיה. לאיש לא היה ברור מדוע אדם מסויים חלה במחלה מסוימת. דבר זה תרם למגוון גדול של [[אמונות תפלות]], הפצה של קמעות מסוגים שונים וכן טקסים והרגלים שנועדו למנוע הדבקות במחלה. |
| + | |
| + | אנשים ניסו פתרונות שונים ומשונים להתמודד עם מחלות. לדוגמה ברוסיה היה מקובל לקשור ארבע אלמנות למחרשה כדי לחרוש מסביב לישוב בניסיון לעצור את מגיפת האבעבועות {{הערה|"ציידי החיידקים" בפרק על רובט קוך}} גם במקומות מתקדמים יותר לכאורה כמו צרפת או גרמניה, שם הרפואה והמדע היו מתקדמים הרבה יותר רופאים היו לרוב חסרי אונים נגד מחלות מדבקות. הם בדרך כלל לא ידעו ממה המחלה נגרמת, איך היא מועברת מאדם לאדם - כלומר איך למנוע הדבקה של עוד אנשים, ואיך לסייע לאנשים שכן חלו. |
| | | |
− | אנשים ניסו פתרונות שונים ומשונים להתמודד עם מחלות. לדוגמה ברוסיה היה מקובל לקשור ארבע אלמנות למחרשה כדי לחרוש מסביב לישוב בניסיון לעצור את מגיפת האבעבועות {{הערה|"ציידי החיידקים" בפרק על רובט קוך}}גם במקומות מתקדמים יותר לכאורה כמו צרפת או גרמניה, שם הרפואה והמדע היו מתקדמים הרבה יותר רופאים היו לרוב חסרי אונים נגד מחלות מדבקות. הם בדרך כלל לא ידעו ממה המחלה נגרמת, איך היא מועברת מאדם לאדם - כלומר איך למנוע הדבקה של עוד אנשים, ואיך לסייע לאנשים שכן חלו.
| + | השלכות המצב הזה היו נרחבות. דוגמה אחת לכך הייתה מוות נפוץ של ילדים. כמחצית עד שני שליש מהילדים מתו במהלך ילדותם. לדוגמה ללואי פסטר וזוגתו נולדו 5 ילדים מהם שרדו רק שניים. פרוש הדבר שלא רק שאנשים היו בסיכון סביר למות בעצמם, אלה שגם אם ניצלו חייהם הם הכירו אחים, בני משפחה וחברים שמתו או נפגעו קשה ממחלות מדבקות. כמעט כל הורה התמודד עם מוות של לפחות אחד מהילדים. בנוסף ילדים רבים התיימתו מהוריהם בגיל צעיר, במיוחד אמהות שמתו בזמן הלידה. במקרים רבים האב נשא אשה נוספת דבר שהוביל למתחים בין האם החורגת לבין הילדים. ילדים אחרים היו יתומים משני ההורים. כמו כן המוות המשיך להכות גם בקרב אנשים צעירים - וכך אישים מפורסמים רבים מתו בגיל צעיר. |
− | לדי
| |
− | השלכות המצב הזה היו נרחבות. דוגמה אחת לכך הייתה מוות נפוץ של ילדים. כמחצית עד שני שליש מהילדים מתו במהלך ילדותם. לדוגמה ללואי פסטר היו 5 ילדים. מהם שרדו רק שניים. פרוש הדבר שלא רק שאנשים היו בסיכון סביר למות בעצמם, אלה שגם אם ניצלו חייהם הם הכירו אחים, בני משפחה וחברים שמתו או נפגעו קשה ממחלות מדבקות. כמעט כל הורה התמודד עם מוות של לפחות אחד מהילדים. בנוסף ילדים רבים התיימתו מהוריהם בגיל צעיר. דבר זה היה נפוץ במיוחד בקרב אמהות שמתו בזמן הלידה. במקרים רבים האב נשא אשה נוספת דבר שהוביל למתחים בין האם החורגת לבין הילדים. ילדים אחרים היו יתומים משני ההורים. כמו כן המוות המשיך להכות גם בקרב אנשים צעירים - וכך אישים מפורסמים רבים מתו בגיל צעיר. | |
| | | |
− | לדברים אלו היו לא רק השלכות נפשיות וחברתיות נרחבות אלה גם השלכות כלכליות שונות. לדוגמה ילדים רבים לא זכו לחינוך יאות בין היתר בגלל שהפכו ליתומים בגיל צעיר. מקרים של מוות בגיל צעיר פרושו שאנשים מבריקים שלמדו במשך מספר שנים לעיתים מתו לאחר שהספיקו להפיק רק מספר נמוך של עבודות. חלק מהחולים לא נהרגו מהמחלות אלה סבלו ממומים שונים שגרמו לסבל, נידוי מהחברה או עוני. | + | לדברים אלו היו לא רק השלכות נפשיות וחברתיות נרחבות אלה גם השלכות כלכליות שונות. לדוגמה ילדים רבים לא זכו לחינוך יאות בין היתר בגלל שהפכו ליתומים בגיל צעיר. מקרים של מוות בגיל צעיר פרושו שאנשים מבריקים שלמדו במשך מספר שנים לעיתים מתו לאחר שהספיקו להפיק רק מספר נמוך של עבודות. חלק מהחולים לא נהרגו מהמחלות אלה סבלו ממומים שונים שגרמו לסבל, נידוי מהחברה או עוני. דוגמה לכך היא היחס למצורעים - נידוי מהחברה למושבות מבודדות מיוחדות כדי למנוע הדבקה של אנשים נוספים. |
| + | |
| + | השלכה נוספת של מחלות מדבקות נוספות היתה תרבותית - בהקשר של אמונה דתית, ובאופן כללי אמונה באל-טבעי. לאנשים יש צורך בשקט נפשי ובהבנת העולם בצורה מסודרת. לאיש לא היה ברור מדוע הילד הנפלא שלו חלה פתאום ומת, או מדוע אדם שנראה שהתנהג בצורה מוסרית היה קורבן לטרגדיה כאשר הוא או אחד מבני ביתו חלו במחלה קטלנית. נוכח זאת רווחו הסברים שונים ומשונים כדי לנסיון להסביר תחלואה זו בצורה של "כוחות הרע" , שדים שונים או פגיעה נסתרת במוסר או מצוות הדת. כיוון שתמיד אפשר למצוא מצוות או איסורים שאדם עבר עליהם, תמיד אפשר היה למצוא סיבות הגיוניות מדוע האל העניש את המשפחה. אם לא נמצאו סיבות גלויות עלו תאוריות תאולוגיות שונות - לדוגמה מדובר בניסוי שהאל מנסה את עוצמת האמונה של המאמין (לדוגמה ספר איוב) או שמדובר בכלל בכוח רע כלשהו בעולם - השטן, מלאך המוות, שדים שונים וכו' - שפגיעתם רבה והם כיבכול מחוץ לשליטת האל. נסיון נוסף להסבר הקושי של "צדיק ורע לו" היו הסברים רבים של "מזל" ואמונות תפלות כמו אסור לעבור מתחת לסולם, אסור להגיד מילים מסויימות, ועוד. |
| | | |
| ==אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית== | | ==אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית== |