47,332
עריכות
שינויים
←בעיות בניתוח של דיכוטומיה מעמדית
בתוך קבוצה הומוגנית לכאורה - לדוגמה "בעלי הון" מול פועלים - ייתכנו שיתופי פעולה בהקשרים מסויימים (לדוגמה מאבק משותף נגד העלאת מיסוי לתאגידים ולעשירים) וניגודי אינטרסים בהקשרים אחרים (לדוגמה עסקים הנהנים מקיום מתחיחות מלחמתית מול עסקים הסובלים מכך). בעיה זו היא חלק מבעיות ניתוח של כלכלה הומוגנית מול [[כלכלה הטרוגנית]]
בתוך קבוצה הומוגנית לכאורה - לדוגמה "בעלי הון" מול פועלים - ייתכנו שיתופי פעולה בהקשרים מסויימים (לדוגמה מאבק משותף נגד העלאת מיסוי לתאגידים ולעשירים) וניגודי אינטרסים בהקשרים אחרים (לדוגמה עסקים הנהנים מקיום מתחיחות מלחמתית מול עסקים הסובלים מכך). בעיה זו היא חלק מבעיות ניתוח של כלכלה הומוגנית מול [[כלכלה הטרוגנית]]
בנוסף לבעיות בדיכטומיה מעמדית, החלוקה הזו לקבוצות בדרך כלל סובלת מהתעלמות מניתוחים הנוגעים ל[[תהליכים]], [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שיכולים להגביר או להקטין היבטים של עוני, [[אי שווין כלכלי]] או [[אי שווין פוליטי]]. לדוגמה מצבה הגרוע של [[תחבורה ציבורית בישראל]] או של [[מערכת החינוך בישראל]] פוגע בעיקר בעניים ומחריף [[מלכודות עוני]] - אבל ניתוח כזה לא יתקיים בהסברים שמתארים את כל הבעיה במונחים של אשכנזים מול מזרחים או ניתוחים של שחורים מול לבנים. ניתוחי "אנחנו מול הם" עלולים לפספס בעיות מערכתיות שנוגעות לכלל החברה כמו חלק מבעיות ה[[קיימות]] שעלולות לסכן את כלל האנושות - בין אם זה [[משבר האקלים]] או [[גבולות פלנטריים]] אחרים שעלולים לגרום להתמוטטות.
אחד הניתוחים המפורסמים ביותר של דיכטומיה מעמדית הוא הניתוח הסוצליאסטי של פועלים מול בעלי הון בידי הוגים כמו מאקרס. ניתוח כזה נשען על יסודות והיסטוריה ממשיים עקב מלחמות מעמדות של כמה מאות שנים - ראו לדוגמה [[היסטוריה עממית של העולם]], אם זאת הניתוח הסוצילאיסטי גם מכיל בעיות . לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] כי במהלך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 היו לפחות שלושה גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים - בעלי הון שהרוויחו מרווחים ומבעלות על מפעלים ונכסים, פועלים שהרוויחו ממכירת עבודה ואיכרים ובעלי חוות שהרווחיו ממכירת תוצרת חקלאית ומזון. הן לתעשיינים ולקפליטליסטים (כמו בנקאים) היה אינטרס במחירי מזון נמוכים ככל האפשר, ואילו בעלי אדמות (בטרם התקופה הקפיטילסטית, כאשר היו אלו אצילים בעלי אחוזות) והן לבעלי חוות או איכרים - היה אינטרס בשימור מחירים גבוהים יותר ולכן רווחים גבוהים יותר לחקלאים. היבט נוסף שהתקיים באירופה היה צמיחה איטית בשכר של הפועלים. בניגוד לניתוח של מארקס שחזה כי הפועלים יהיו עניים יותר ויותר, ההכנסה שלהם דווקא עלתה - אם בגלל העליה בפריון לעובד ואם בגלל דאגה של קפיטליסטים מול מהפכנות סוציאליסטית בגלל עובדים ולכן פתיחות גדולה יותר לרעיונות כמו סוציאל דמוקרטיה במדינות כמו גרמניה וצרפת. במקביל החל גם להתפתח מעמד ביניים באיורפה שכלל פועלים משכילים יותר, רופאים, עורכי דין, וספקי שירותים שונים ועסקים זעירים שסיפקו שירותים רבים יותר עקב עליה ב[[התמחות]]- האינטרסים של אנשים אלה היו מעורבים - בחלקם לצד בעלי ההון הגדולים ובחלקם לצד הפועלים העניים יותר.
בנוסף לבעיות בדיכטומיה מעמדית, החלוקה הזו לקבוצות בדרך כלל סובלת מהתעלמות מניתוחים הנוגעים ל[[תהליכים]], [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שיכולים להגביר או להקטין היבטים של עוני, [[אי שווין כלכלי]] או [[אי שווין פוליטי]]. לדוגמה מצבה הגרוע של [[תחבורה ציבורית בישראל]] או של [[מערכת החינוך בישראל]] פוגע בעיקר בעניים ומחריף [[מלכודות עוני]] - אבל ניתוח כזה לא יתקיים בהסברים שמתארים את כל הבעיה במונחים של אשכנזים מול מזרחים או ניתוחים של שחורים מול לבנים. ניתוחי "אנחנו מול הם" עלולים לפספס בעיות מערכתיות שנוגעות לכלל החברה כמו חלק מבעיות ה[[קיימות]] שעלולות לסכן את כלל האנושות - בין אם זה [[משבר האקלים]] או [[גבולות פלנטריים]] אחרים שעלולים לגרום להתמוטטות.
==ראו גם==
==ראו גם==