שינויים

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תיאור גרפי של חלק ממודל "עולם 3". חלק זה של המודל מתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של [[חקלאות]] ו[[מזון]] לבין  [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית בכדור הארץ]]]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תיאור גרפי של חלק ממודל "עולם 3". חלק זה של המודל מתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של [[חקלאות]] ו[[מזון]] לבין  [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית בכדור הארץ]].]]

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].

תרחיש מס 1 - "נקודת ייחוס" <ref>(עמ' 170 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מנסה להראות מה מתרחש כאשר הפרמטרים המתאימים למגמות הקיימות נשארים. זה לאו דווקא התרחיש הכי סביר, היות ולדוגמה [[טכנולוגיה]] יכולה לשנות חלק מהפרמטרים. אבל זה מהווה "נקודת יחוס" שאליה יכולים להתייחס תרחישים אחרים. תרחיש זה מסתיים בגלישה וקריסה בגלל מגבלת [[משאבים מתכלים]].

תרחיש מס 1 - "נקודת ייחוס" <ref>(עמ' 170 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מנסה להראות מה מתרחש כאשר הפרמטרים המתאימים למגמות הקיימות נשארים. זה לאו דווקא התרחיש הכי סביר, היות ולדוגמה [[טכנולוגיה]] יכולה לשנות חלק מהפרמטרים. אבל זה מהווה "נקודת יחוס" שאליה יכולים להתייחס תרחישים אחרים. תרחיש זה מסתיים בגלישה וקריסה בגלל מגבלת [[משאבים מתכלים]].

תרחיש זה מכיל הנחות "ראליות" ככל הניתן, הן לגבי נתונים והן לגבי התנהגות המודל. לא קיים במודל זה נסיון מיוחד, מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהגיון כלכלי קצר טווח, להלחם ב[[זיהום]], לשמר את המשאבים המתכלים או להגן על ה[[אדמה]] מפני [[סחף]] או בעיות אחרות. במודל זה יש נסיון להעביר את כל אנשי העולם [[מעבר דמוגרפי]] (הקטנת מספר הילדים כתוצאה מעלייה בהכנסה) אל תוך כלכלה תעשייתית משגשגת. עולם כזה דורש מערכת בריאות נרחבת ובקרת אוכלוסין כאשר סקטור השירותים (שדורש השקעה ב[[הון אנושי]]) גדל. המודל פולט עוד זיהום ודורש עוד משאבים מתכלים, ויש לו יכולת ייצור גדולה יותר כאשר הסקטור התעשייתי גדל גם הוא. האוכלוסייה העולמית במודל זה גדלה מ-1 מיליארד אנשים ב-1900 ל-6 מיליארד אנשים בשנת 2000 ומעל 7 מיליארד עד 2030 (בפועל מספר זה הוגש כבר בשנת 2011). הייצור התעשייתי גדל פי 30 בין 1900 לבין 2000 וגדל ב-10% נוספים עד 2020.

תרחיש זה מכיל הנחות "ראליות" ככל הניתן, הן לגבי נתונים והן לגבי התנהגות המודל. לא קיים במודל זה ניסיון מיוחד, מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהגיון כלכלי קצר טווח, להלחם ב[[זיהום]], לשמר את המשאבים המתכלים או להגן על ה[[אדמה]] מפני [[סחף]] או בעיות אחרות. במודל זה יש ניסיון להעביר את כל אנשי העולם [[מעבר דמוגרפי]] (הקטנת מספר הילדים כתוצאה מעלייה בהכנסה) אל תוך כלכלה תעשייתית משגשגת. עולם כזה דורש מערכת בריאות נרחבת ובקרת אוכלוסין כאשר סקטור השירותים (שדורש השקעה ב[[הון אנושי]]) גדל. המודל פולט עוד זיהום ודורש עוד משאבים מתכלים, ויש לו יכולת ייצור גדולה יותר כאשר הסקטור התעשייתי גדל גם הוא. האוכלוסייה העולמית במודל זה גדלה מ-1 מיליארד אנשים ב-1900 ל-6 מיליארד אנשים בשנת 2000 ומעל 7 מיליארד עד 2030 (בפועל מספר זה הוגש כבר בשנת 2011). הייצור התעשייתי גדל פי 30 בין 1900 לבין 2000 וגדל ב-10% נוספים עד 2020.

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאוד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאוד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.